ת”פ 13645/10/14 – מדינת ישראל – מע”מ ת”א 3 נגד יורם בן טובים
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 13645-10-14 מע"מ ת"א 3 נ' בן טובים
|
|
1
לפני |
כבוד השופט ד"ר שאול אבינור
|
|
המאשימה: |
מדינת ישראל - מע"מ ת"א 3 ע"י ב"כ עו"ד ורדה שפין גרוס
|
|
|
|
|
|
נגד
|
|
הנאשם: |
יורם בן טובים ע"י ב"כ עו"ד ניר רשף
|
|
2
|
|
|
גזר דין |
א. רקע כללי:
1.
הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות לפי
הוראות
·
שתי עבירות של מסירת דו"ח הכולל ידיעה
נכונה בלא הסבר סביר, לפי הוראות סעיף
·
18 עבירות של הוצאת חשבונית בלא לשלם את המס
הגלום בה, לפי הוראות סעיף
2. פרטי העובדות נקבעו בהכרעת הדין ואין צורך לחזור עליהם כאן. בתמצית שבתמצית - ולצרכי גזר הדין בלבד - יצוין כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום אך בכל זאת ניהל משפט נוכח מספר טענות-הגנה שהעלה: החל בטענה לאי-התקיימות יסודות העבירה (בקשר לעבירות של אי-דיווח), עבור בטענה לזוטות (בקשר לעבירות בעניין החשבוניות), וכלה בטענה להגנה מן הצדק. טענותיו של הנאשם נדחו במסגרת הכרעת הדין והוא הורשע בדינו.
3. להשלמת רקע הדברים יש לציין עוד את שני אלה:
(א) העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו במקביל להתמוטטות עסקית, שבגינה פתח הנאשם בהליכי פשיטת רגל. במסגרת הליכים אלה שולם למע"מ מלוא החוב, כך שהנאשם הסיר-למעשה את מלוא מחדלו עוד בטרם הגשת כתב האישום. יוער, כי למרבה השמחה סיים הנאשם זה מכבר את הליכי פשיטת הרגל וכיום שב לעסוק כעצמאי.
3
(ב) בטרם העברת התיק לפניי נוהל הליך מקדמי ממושך, שבמסגרתו נעשו ניסיונות להגיע להבנות בין הצדדים. במסגרת זו הגיש הנאשם בקשה להמרת כתב האישום בהליך של כופר. דא עקא, שלאחר שהבקשה נענתה בחיוב סירב הנאשם לשלם את הכופר, תוך שבעדותו לפניי הסביר התנהלות זאת בסברתו שהדרישה אינה צודקת (ר' בפסקה 15 להכרעת הדין).
ב. תמצית טיעוני הצדדים:
4. ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על חומרתן הרבה של עבירות המס, שביצוען פוגע בערכים החברתיים של שוויון הנשיאה בנטל המס וההגנה על הקופה הציבורית, וכן ביכולת רשויות המס לקבל מידע נכון ואמיתי על הפעילות העסקית במשק. על רקע זה - כמו גם על רקע מדיניות הענישה הנהוגה במקרים כגון דא - עתרה ב"כ המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם שבין ענישה צופה פני עתיד לבין 7 חודשי מאסר בפועל.
5. ב"כ המאשימה ציינה, בהגינותה, כי נוכח מכלול הנסיבות היא מסכימה שיש למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם ולהסתפק בענישה של מאסר מותנה בצירוף קנס. בהקשר זה הזכירה ב"כ המאשימה את העובדה שהנאשם הסיר את מלוא מחדלו עוד בטרם הגשת כתב האישום - הגם שבמסגרת הליכי פשיטת רגל - וכן את מספר העבירות שאינו גבוה.
6. באשר לקנס ביקשה ב"כ המאשימה להחמיר עם הנאשם, שלא שילם את הכופר שהוצע לו. ב"כ המאשימה ציינה כי דובר בעסק של מזגנים, עם מחזורים גבוהים, וביקשה להטיל קנס ברף הגבוה - בין 5% לבין 10% מסכום המחדל - דהיינו: בסכום של 17,000 ₪ לערך.
7. ב"כ הנאשם, מצידו, ביקש להקל בקנס שיושת על מרשו. ב"כ הנאשם ציין את נסיבות הקולה במקרה זה, דהיינו: העובדה שמדובר בשני דוחות בלבד (תקופה של חודשיים ימים), והעובדה שכמעט כל החשבוניות הן ממועד אחד בלבד (מיום 31.7.11) ובסכומים נמוכים יחסית.
8. עוד הדגיש ב"כ הנאשם, כי סכום המחדל בפועל היה נמוך משמעותית מזה שצוין בכתב האישום, שכן - כפי שהעיד בבית המשפט מבקר החשבונות מטעם מע"מ, מר גולן - מע"מ הכיר בהוצאות שהוציא הנאשם, כך שסכום השומה הופחת ובסופו של דבר המחדל הוסר במלואו בתשלום סך של 133,561 ₪ בלבד (ר' עדות מר גולן בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 12 ואילך).
בנסיבות אלה עתר ב"כ הנאשם - תוך הפניה לפסיקה מקלה - להסתפקות בקנס מינימלי. בין השאר הפנה ב"כ הנאשם לת.פ. 17407-11-14 מדינת ישראל נ' שפע טי מאסטר בע"מ ואח' (26.9.16), שם נגזר מאסר מותנה וקנס בסך 8,000 ₪ (יוער, כי באותו מקרה אמנם דובר בדוחות רבים יותר, אך בהרשעה על-יסוד הודאה ונטילת אחריות ובמקרה שבו לא היו עבירות נוספות הנוגעות לחשבוניות).
4
9. עוד הדגיש ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, שהינו אדם נורמטיבי שעברו נקי מרבב ובמשך שנים רבות לא החסיר ולו שקל מקופת המדינה. בנוסף, התא המשפחתי של הנאשם התפרק. כיום הנאשם גרוש, נדרש לתמוך באחד מבניו הבגירים, וכן סמוכה על שולחנו תינוקת בת 9 חודשים מקשר זוגי חדש.
10. לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, ציין כי אין לו מה להוסיף על דברי בא-כוחו.
ג. דיון והכרעה:
(1) קביעת מתחם העונש ההולם:
11.
בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע,
תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל אירוע עברייני שבגינו הורשע הנאשם, ולאחר מכן
לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם; והכל כאמור בהוראות סעיף
12. באשר לערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוע העבירות דנא, כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה (ר' בפסקה 4 דלעיל). אכן, חומרתן של עבירות המס היא רבה וביצוען פוגע בערכים חברתיים חשובים. יחד עם זאת יש לזכור, כי בפרשה דנא עסקינן בעבירות מס - המכונות לעיתים "טכניות" - שאינן דורשות הוכחת מטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
אני מקבל אפוא את טיעון ב"כ המאשימה וקובע את מתחם העונש ההולם בין ענישה צופה פני עתיד לבין עונש מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים.
(2) גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:
13.
לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט
לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע
העבירות אשר מפורטות בהוראות סעיף
14. במקרה דנא עתרה ב"כ המאשימה, בהגינותה, לענישה ברף התחתון של המתחם. לפיכך אין צורך להרחיב כאן, שהרי אין בית המשפט שם עצמו קטיגור. יחד עם זאת, ראוי לציין כי אמנם מתקיימות בעניינו של הנאשם שתי נסיבות-קולה מהותיות לעונש; כלהלן:
5
(א) עברו של הנאשם - יליד שנת 1958, כבן 59 שנים כיום - הינו נקי מרבב. הנאשם אף ניהל עסק, במשך שנים ארוכות, ושילם את מסיו כדין.
(ב) הנאשם הסיר את מחדלו במלואו, עוד בטרם הגשת כתב האישום נגדו (החוב למע"מ שולם, כאמור, במסגרת הליכי פשיטת הרגל).
ד. סוף דבר:
15. לפיכך - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
(א) מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירת מס מסוג עוון.
(ב) קנס בסך של 9,000 ₪, או חודשיים מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-18 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.10.17 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.
היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.
זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, במעמד הצדדים.