מדובר למעשה בבקשה לצו מניעה זמני, כאשר הנתבע מבקש לעכב את ביצוע פסק הדין ולמנוע את הליכי הפינוי המתבצעים למיטב הבנתי בשעה זו. הבקשה לסעד מסוג זה צריכה להיות מוגשת, בין היתר, בצירוף התחייבות כנדרש על פי הוראות תקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ט-2018 ובצירוף תצהיר התומך בבקשה. מעבר לכך, לא הובהר מתי הובא פסק הדין לידיעת המבקש (שידע על מועד הדיון והופנה בהחלטה בבקשתו לדחות את הדיון לעיין בפרוטוקול), מתי קיבל התראה מלשכת ההוצאה לפועל בנוגע למועד הפינוי, ומדוע לא פעל במועד מוקדם יותר להגשת הבקשה. בנוסף, לבקשה לא צורפו מסמכים רפואיים עדכניים, אלא תיעוד שניתן לפני כחודשיים, ומסמך רפואי שניתן לפני כשנתיים. אין בכך די כדי לתמוך בנימוקי הבקשה.

בנסיבות אלו, מאחר שהבקשה הוגשה שלא בהתאם להוראות הדין, ועם כל ההבנה למצבו הקשה ביותר של המבקש, כן מבחינת דיור והן מבחינה רפואית, לא ניתן לדון בה.

יובהר כי לו היתה הבקשה מוגשת כהלכה והייתי מוצאת כי ניתן להיעתר לה, היתה הפסקה של הליך ביצוע פסק הדין - ובמיוחד כאשר הבקשה והגשה במועד בו הוא מבוצע בפועל - מותנית בהפקדת ערובה כספית או ערבות בנקאית בסך 30,000 ₪.

כמובן, שאין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקש לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה מתאימה, להגיע להסכמות עם התובעת או להגיש בקשה מתוקנת לבית המשפט.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"ג, 23 מאי 2023, בהעדר הצדדים.