כתבי האישום בהם הודה הנאשם

1.      הנאשם שלפניי הודה בשלושה כתבי אישום שיובאו להלן לפי סדרם הכרונולוגי של האירועים.

2.      ת"פ 57409-11-18 (התיק הראשון) - בתיק זה הורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים, בכך שביום 24.6.2018 נתפס הנאשם ברכבו, כשברכב בתוך קופסת נעליים, נמצא סם מסוג קנביס במשקל 123.24 גרם נטו.

3.      ת"פ (רמלה) 14096-11-20 (התיק השני) - בתיק זה הורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שביום 1.1.2020 בדירת בני זוג המתגוררים בלוד, נתפסו עם הנאשם (הן בדירה והן ברכבו) סמים מסוג קנביס במשקל מצטבר של 38.94 שהיה מחולק ומאוחסן במקומות שונים.

4.      ת"פ 34771-10-20 (התיק השלישי) - בתיק זה הורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בהחזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים, בכך שביום 1.2.2020 נתפסו ברכבו כ-2.3 גרם קנביס ופריטים נוספים ובהם סכין, מספריים שקצה להבם שרוף, שקיות לבדיקות לגילוי סמים בשתן, שקיות חלוקה ו-31 מעטפות ובהן כרטיסי SIM.

מהלך הדיון

5.      הנאשם הודה בכתבי אישום המתוקנים ונשלח לשירות המבחן להכנת תסקיר בעניינו. לאחר קבלת התסקיר, הוסכם בין הצדדים לבדוק את התאמתו של הנאשם לבית משפט קהילתי. שירות המבחן הגיש תסקיר וקבע כי הנאשם אינו מתאים לתכנית בית המשפט קהילתי כפי שיפורט בהמשך. תיק זה נדחה פעמים רבות מתוך רצון לאפשר לנאשם הזדמנות אמִתית לעלות על פסים של שיקום ולייצב את חייו באופן חיובי ויצרני. הנאשם שב והופנה לשירות המבחן פעם אחר פעם לאורך מספר שנים ובסה"כ הוגשו בעניינו עשרה תסקירים, לרבות תסקיר ההתאמה לבית המשפט הקהילתי. אציין, כי בכל דיון שבו נדחה התיק, הסברתי לנאשם מה נדרש ממנו מתוך תקווה שיפנים זאת.

רישום פלילי

6.      לנאשם ארבעה רישומים פליליים קודמים מהם, שלוש הרשעות קודמות. תיק ראשון משנת 2008 בבית המשפט לנוער (עבירת גניבה מ-2007) הסתיים ללא הרשעה; תיק שני משנת 2009 בבית המשפט לנוער (עבירות אלימות ומין מאותה שנה) הסתיים במאסר בפועל לתקופה של שנה; תיק שלישי משנת 2016 (עבירות סחר בסמים מהשנים 2014 - 2015) הסתיים במאסר בפועל בן 4 חודשים, והתיק הרביעי, ת"פ (קרית שמונה) 47364-12-16 (עבירות סחר משנת 2016 ו-2017) הסתיים בהטלת 9 חודשי מאסר בפועל לרבות הפעלת מאסר מותנה, וכן בהטלת 7 חודשי מאסר על-תנאי בגין עבירות סמים מסוג פשע, ו-4 חודשי מאסר על-תנאי בגין עבירות סמים מסוג עוון, שניהם למשך 3 שנים ממועד השחרור (תיק התנאי, המאסרים המותנים).

7.      בשל הרשעת הנאשם בעבירות בשלושת כתבי האישום שתוארו לעיל, המאסר המותנה בן שבעת החודשים הוא חב-הפעלה, בעוד המאסר המותנה בן ארבעת החודשים הוא בר-הפעלה.

תסקירי שירות המבחן ומסמכי אבחון נוספים

8.      כאמור, בעניינו של הנאשם הוגשו תסקירים רבים לאורך תקופה המתפרסת על פני כארבע שנים, אך התמונה העולה מהם עקבית למדי. מדובר בצעיר כבן 29 רווק, שכעת מתגורר עם אמו ואֵחיו למחצה. הוריו של הנאשם התגרשו כשהיה ילד צעיר, דבר אותו חווה כמשברי. אמו נישאה בשנית ומשתי מערכות היחסים של הוריו יש לו אחות ואחאים למחצה. מגיל צעיר התגלו קשיי תפקוד והסתגלות של הנאשם למערכות הלימוד, ולבקשתו בגיל 14 יצא למסגרת חוץ ביתית אך לא החזיק בה מעמד בשל התנהגות חוצת גבולות. הוא החל להסתבך במעשים פליליים ובשל אי יציבות במצבו ועזיבה של חלופת מעצר בהיותו נער, נדון בסופו של דבר למאסר ממושך למרות גילו הצעיר. הנאשם החל להשתמש בקנביס מאז גיל העשרה המאוחר, והוא מוצא בקנביס פתרון לגיטימי לבעיותיו. בשל התנגדותו העקבית של הנאשם, הוא מעולם לא עבר אבחון פסיכיאטרי מסודר עד לשנתיים האחרונות, הגם שהתנהגותו הבלתי יציבה ביססה את הצורך באבחון שכזה מוקדם יותר בחייו. בנוסף, על רקע שנות ילדותו ונעוריו, הוא מתקשה לתת אמון במערכות המדינה לרבות מערכות הטיפול. בשל תיקיו הפליליים לא גויס לצבא, ועבד בעבודות שונות באופן לא יציב. כך גם החליף מקומות ואיזורי מגורים באופן תכוף, נע ונד בין קרובי משפחה, לעתים הפך לדר רחוב, אם כי בשנה האחרונה ולמעלה מכך, מתגורר עם אמו כאמור.

9.      לכל אורך תקופה המשפט שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן היה לקוי עד מאוד, למעט תקופות קצרות בהן מסר בדיקות שתן נקיות מסמים. הוא אף נחשד בזיוף אחת מהן. כך גם לא מצא לנחוץ להשתלב במסגרת טיפולית המותאמת לצרכיו וכן לא מצא לנכון לעבור אבחון נפשי כמתבקש ממצבו עד לפני שנתיים.

10.בתקופות הדחיה "הרבצתי תורה" בנאשם על-מנת שיבין שלא יהיה מנוס משליחתו למאסר בפועל מעבר לתקופת המאסר המותנה שחלקו חב-הפעלה, וזאת נוכח התנהלותו, וכי הדרך היחידה לחמוק ממאסר, היא דרך הטיפול והשיקום.

11.אלא שגם בתסקיר האחרון מחודש יוני 2023, לא עלה כי הנאשם השכיל לעלות על מסלול של טיפול ושיקום, והמשיך לגלות עמדה תוקפנית כלפי גורמי הטיפול.

12.אציין, כי ב"כ הנאשם הגיש מכתב מאת המִנהל לשירותים חברתיים בקרית שמונה, ממנו עולה כי במהלך שנת 2023 השתתף הנאשם בחמישה מפגשים עם עובדי המִנהל וכן מסר בדיקות שתן שכולן היו נקיות. מהמכתב עלה כי הנאשם הגיע למפגשים באופן סדיר אך התקשה להיפתח ולשתף פעולה, וכאשר נודע לו שישנה כוונה לגבות תשלום בעבור המשך המפגשים חדל מלהגיע אליהם.

13.עוד יצוין, כי הסניגור הגיש סיכום מטעם וועדה של הביטוח הלאומי, שהכיר בנאשם כמתמודד נפש על רקע דכאון חרדה והפרעת אישיות, וזאת בשיעור 40% ובדרגת אי כושר 100% וזאת לשנים 2020 - 2024. כמו כן הוגש סיכום אבחון פסיכיאטרי שבוצע ע"י ד"ר עליזה רינג, פסיכיאטרית למבוגרים שאבחנה את הנאשם כמי שסובל מפוסט טראומה מורכבת. ממסמך אבחון נפשי נוסף עולה כי הנאשם מסר שהטיפול התרופתי הפסיכיאטרי אינו מסייע לו ואף מרע את מצבו, ומשום כך הוא עושה שימוש בקנביס, שלטענתו מסייע להטבת מצבו.

טיעונים לעונש

14.הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. ב"כ המאשימה עמד על מכלול המעשים, על ההזדמנויות הרבות שניתנו לנאשם ועל אי ניצול הזדמנויות אלו מצדו של הנאשם. הוא עתר למתחם שבין 4 ל-12 חודשי מאסר במכלול התיקים וביקש להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר ולהפעיל במצטבר את עונשי המאסר המותנה וכן להטיל ענישה נלווית. הסניגור מנגד עתר להארכת המאסרים המותנים תוך שיצא מנקודת הנחה שהתנהלותו של הנאשם במהלך ההליכים שלפניי ועיקרם, הפסקת השימוש בסמים, מהווה שיקום הלכה למעשה, שיקום שנעשה על-פי דרכו של הנאשם ולמרות הקשיים שמתמודד עמם. לכן סבר ב"כ הנאשם, כי התנהלות זו הופכת את הפעלת המאסרים המותנים בלתי צודקת, ומכאן שיש להאריכם.

קביעת מתחם הענישה

15.מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

16.אשר לערך המוגן - סמים פוגעים בבריאות הציבור ובביטחונו, וגם סם "קל" כגון קנביס, כשצריכתו בלתי מבוקרת, מזיק למשתמשים ומעודד את השימוש בקרב כלל הציבור. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

17.אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - בכל התיקים מדובר בעבירות מתוכננות, כאשר החזקת הסמים ברכב יחד עם פריטים המעידים על כוונה לסחור מהווה נסיבה לחומרה. המוטיב החוזר בשלושת התיקים הפועל לחובת הנאשם הוא עצם החזקת הסמים ברכב. הנאשם אחראי למעשים ואחריות זו אף מתגברת נוכח היעדר הבנת הנאשם כי הוא מכור לסמים והתמכרות זו מניעה אותו, במידה רבה, לביצוע המעשים עוברי החוק.

18.מדיניות הענישה הנוהגת - הפסיקה מגוונת בהקשר לעבירות מסוג זה. ת"פ (קרית שמונה) 14998-08-16 מ"י נ' כהן (מיום 16.3.2017) מתייחס לנסיבות חמורות ממקרנו הכוללות סחר, ושם הפניה לפסיקה נוהגת. שם נקבע, כי מתחם הענישה יכול התחיל בשל"ץ. ברע"פ 5478/19 לוין נ' מ"י (מיום 25.8.2019) הסתפק בית המשפט העליון בשל"ץ בנסיבות חמורות יותר שכללו סחר בסמים ליותר מאדם אחד.

19.מתחם הענישה - נוכח הפסיקה הנוהגת ועמדת המאשימה, אני מאמץ מתחם משוקלל שבין חודשיים ל-10 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

20.כאמור, נסיבות חייו של הנאשם אינן קלות, והרקע המשפחתי ממנו הוא מגיע צלק את נפשו ואת אישיותו והותיר בו חותם עמוק ומשמעותי, עמו הנאשם נאלץ להתמודד יומיום. התנהגותו לאורך ההליכים שלפניי מלמדת על התמודדות זו, ועל השניוּת שבין הרמה ההצהרתית לבין הרמה המעשית התפקודית, כאשר ביניהן מתקיים פער עמוק.

21.בניגוד לסניגור, אינני סבור שהנאשם עשה את המוטל עליו ובוודאי שלא נקט מאמצים מספיקים להיחלץ ממצבו. הנאשם הוא מתמודד נפש וכן מכור לסמים, דהיינו אדם המתמודד עם תחלואה כפולה. אלא שהנאשם מתכחש להתמכרותו לסמים וזהו אחד ממוקדי אי יכולתו להתמודד באופן מיטיב עם המציאות. בהקשר להתמודדותו הנפשית, במקום להתמודד באופן חיובי ומועיל עם הקשיים הנובעים מהשפעת התרופות הפסיכיאטריות עליו ולפעול למציאת פתרון תרופתי שיתאים לו, הוא ממשיך לעשות שימוש בקנביס, שבוודאי אינו מטיב עמו, אלא אף מחמיר את מצבו, בוודאי בהינתן ההתמודדות הנפשית שלו.

22.בנוסף, כל הניסיונות לגייס את הנאשם לשגרת פעילות יזומה עלו בתוהו, והוא ממשיך לטבול במרה שחורה, ולהאשים את סביבתו במר גורלו. חבל שכך הם פני הדברים, ואולם היות הנאשם מתמודד נפש, אינה שוללת ממנו את היכולת לשנות את מציאות חייו, גם אם באופן איטי והדרגתי. אלא שהנאשם כלל לא עשה מאמצים בכיוון זה, ואני שולל מכל וכל שמציאות חייו בשנים האחרונות, ותחת חרב המשפט המתנהל נגדו, ניתנת להגדרה כדבר-מה חיובי. נכון הוא שהנאשם קיבל אחריות לשלושה תיקים, אך בהתנהלותו לא היה כל חסכון בזמנו שלו או בזמנו של בית המשפט, והזמן בוזבז לריק בניסיונות חוזרים ונשנים של בית המשפט לגייס את הנאשם לשינוי שלא התחולל. זוהי בחירתו של הנאשם ועל כך אני מצר, שכן בחירה זו אינה מותירה בידיי ברירה. ניסיונו של הסניגור המוכשר לצייר בצבעי "שיקום" את מהלך הדברים אינו יכול לעמוד בנסיבות אלה.

23.במכלול הנסיבות יש להטיל על הנאשם עונש בחלק הראשון של המתחם.

שאלת הארכת המאסר המותנה

24.בנסיבות שנוצרו, אין מנוס מהפעלת המאסרים המותנים, שכן אין כל נסיבה שבדין להימנע מכך. נוכח התנהלות הנאשם למרות ההזדמנויות שניתנו לו, בוודאי שלא ניתן לומר שמתקיימים כאן שיקולי צדק.

גזירת הדין

25.נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים בניכוי מלא של ימי מעצרו של הנאשם בתיקים שבכותרת על-פי חישוב שב"ס שיכריע;

ב.     מפעיל בזאת את שתי תקופות המאסרים המותנים שבתיק התנאי (שבעה חודשים וארבעה חודשים) וזאת בחופף אחד לשני, ובמצטבר למאסר הנוכחי. בסה"כ מטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיקים שבכותרת ע"פ חישוב שב"ס שיכריע. על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו בבית הכלא "קישון" בצפון ביום 5.9.2023 עד לשעה 10:00 כשהוא מצוייד בתעודת זהות ובעותק מגזר הדין;

ג.       מאסר על תנאי של 6 חודשים, שלא יעבור הנאשם כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים בתוך שלוש שנים משחרורו;

ד.      התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים בתוך שנתיים משחרורו של הנאשם.

לא סברתי שיש מקום להטיל על הנאשם רכיב כלכלי נוסף מלבד ההתחייבות.

מורה על השמדת הסמים והמוצגים.

ככל שקיימות הפקדות יוחזרו למפקידים על אף הודעת עיקול.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"א תמוז התשפ"ג 10 ביולי 2023 במעמד הצדדים.