1

 

 

 

 

 

 

א.        רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

1.                  הנאשם הואשם לפניי בביצוע עבירות של התפרצות לבניין, שאינו מקום מגורים או תפילה, וביצוע גניבה, לפי הוראות סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), והיזק לרכוש במזיד, לפי הוראות סעיף 452 לחוק העונשין.

2.                  על פי עובדות כתב האישום, ביום 5.5.14 בסמוך לשעה 04:07 התפרץ הנאשם למינימרקט "השחר", ברח' כצנלסון 55 בהרצליה, המצוי בבעלותו של משה שחר (להלן - המכולת והמתלונן, בהתאמה). הנאשם התפרץ כאמור בכך ששבר את תקרת הגבס במכולת, נתכנס לתוך המכולת וגנב עשרות חפיסות של סיגריות מסוגים שונים, מוצרי טבק, אביזרי עישון, בקבוקי אלכוהול וכן פאוץ' השייך למתלונן אשר הכיל מסמכים אישיים, המחאות ו-700 ₪ (להלן - הפאוץ').

2

3.                  הדיון בתיק זה התחיל במסגרת מוקד, בפני מותב אחר. הנאשם יוצג, בתחילת הדרך, על ידי סניגור ציבורי. חרף המלצות בית המשפט ביקש הנאשם לנהל את הגנתו בעצמו, תוך העלאת טענות קשות נגד הסניגור, וסירב לשתף פעולה עם הסניגור הציבורי. לפיכך הורה בית המשפט על שחרור הסניגור הציבורי מייצוג הנאשם (ר' בפרוטוקול, עמ' 2). ועל כן ייצג הנאשם את עצמו לפניי. יש לציין, בהקשר זה, כי גם לאחר שהדיון עבר לפניי שב הנאשם ודחה הצעות חוזרות של בית המשפט למנות לו סניגור ציבורי (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 2; עמ' 16 שורה 5).

4.                  בתשובתו לאישום ציין הנאשם, קצרות, כי "לא היה ולא נברא", ולא הוסיף דבר (ר' בפרוטוקול, עמ' 2 שורה 16). יחד עם זאת, כפי שהסתבר בעדותו הראשית של הנאשם, גדר המחלוקת העובדתית בינו לבין המאשימה הינו מצומצם יחסית, שכן הנאשם הודה בהחזקת הרכוש שנתפס אצלו, רכוש שלפי גרסת המתלונן נגנב בהתפרצות. על פי גרסתו של הנאשם בעדותו הראשית בבית המשפט, באותו הבוקר הוא הסתובב ליד המכולת ומצא בפח רכוש מושלך, שכלל "סיגריות, פאוץ', בטריות, מצתים". הנאשם לקח את הרכוש לביתו ויצא לעיר, או אז נתפס. לגרסתו הוא פשוט היה "במקום הלא נכון בזמן הלא נכון" (ר' בפרוטוקול, עמ' 16 שורה 11 ואילך).

 

ב.         פרשת התביעה:

5.                  בנסיבות העניין, נוכח תשובתו לאישום של הנאשם כמו גם העובדה שהנאשם הופיע ללא ייצוג, זימנה ב"כ המאשימה לעדות כמעט את כל עדי התביעה שצוינו בכתב האישום. ב"כ המאשימה הכינה, על פי הוראת בית המשפט, תיק מוצגים - שהוגש בכפוף לעדויות העדים שהעידו במשפט, עם העתק לנאשם - אשר סומנו בסדר רץ ממס' 1 ועד מס' 18.

6.                  השוטר רועי שריקר, שהגיע לזירת האירוע (המכולת) בשעה 06:22 (ביום 5.5.14), תיאר את פרטי הטיפול באירוע, בדו"ח הפעולה שערך, כלהלן:

3

הגעתי למקום ברחוב כצנלסון 55 הרצליה מדובר במינימרקט "השחר" במקום פגשתי (את המתלונן - ש.א.)... ומסר לי שהוא בעל המינימרקט וסגר אתמול בשעה 19:00 את החנות בגלל יום הזיכרון וכאשר הגיע לפתוח היום בשעה 5:40 ראה כי פרצו לו למינימרקט וראה חור בתקרת גבס, עוד הוא הבחין כי חסרים לו בסטנד כמות של קופסאות סיגריות, נייר גלגול, חפיסות טבק לנרגילה, 6 בקבוקי וודקה, פילטרים, מצתים, בקבוקי שיבאס ו 700 שקל במזומן שנפרצו מהקופה בחנות עצמה, עוד מסר לי כי יש לו מצלמות, יש אזעקה, יש כספת צפיתי עימו במצלמות החנות ובמצלמות רואים בחור שלבוש בקפוצ'ון לבן לערך בשעה 3:00 בשעת המעשה מתעסק עם הקופה של החנות ופרץ את הקופה והכניס את כל הסיגריות והמוצרים שגנב לשקית שחורה... הוסבר לו שיגיע עם הקלטה מסודרת של קטעי הווידאו לתחנה... עזבתי את המקום (ר' בדו"ח הפעולה המסומן 2 בתיק מוצגי התביעה).

7.                  בחקירתו הנגדית ציין השוטר שריקר כי לא השתתף בחיפוש, שנערך בביתו של הנאשם. השוטר שריקר הוסיף כי פירט בדו"ח את הרכוש שנגנב מהמכולת; וכדבריו: "כתוב שם בדיוק מה נגנב" (ר' בפרוטוקול, עמ' 4 שורה 31).

8.                  השוטר רביע פארס הוזעק לאזור בשלב מאוחר יותר, באותו היום, לאחר שהנאשם אותר בקרבת מקום. בדו"ח הפעולה שערך תיאר השוטר פארס את פרטי האירוע, את מעצרו של הנאשם ואת החיפוש שנערך בביתו, כלהלן:

בזמן סיור שגרתי בניידת... התקבל דיווח על בעל עסק שטוען שהעסק שלו שנמצא ברחוב כצנלסון 55 הרצליה נפרץ הלילה, ולפי התמונות של החשוד שראה בעל העסק במצלמות של העסק שלו תואמות לאדם שיושב בקרבת מקום, הגעתי למקום פגשתי במודיע (המתלונן - ש.א.)... הנ"ל מסר שהוא רואה את החשוד שגנב מהעסק שלו פאוץ' בצבע חום שבתוכו יש מסמכים וציקים, ומסר שנגנב גם פקטים של סיגריות מצתים סוללות ועוד ציוד רב, והצביע לעבר קיוסק הסמוך בו יושב החשוד. שאלתי את משה איך נראה החשוד, משה מסר שהוא נראה גבוה רזה לובש חולצה כחולה קצרה מכנס קצר צבעוני כפכפים בצבע אפור כהה, ניגשתי לקיוסק (כ)אשר הייתי על מדים, זיהיתי את החשוד אשר עונה על התיאור שמסר לי המודיע, ביקשתי מהחשוד שיזדהה בפני בהצגת תעודת זהות שלום אדרי (הנאשם - ש.א.)...

השוטר סלמאן הגיע למקום העסק של המודיע פגש את המודיע, וצפה במצלמות האבטחה יחד איתו... השוטר סלמאן הגיע אליי לסיוע ותוך כדי שהוא רואה את החשוד שאני בדקתי זיהה אותו כי אותו חשוד במצלמות האבטחה, הודעתי לחשוד שלום אדרי שהוא עצור בחשד להתפרצות וגניבה... בתחנה שאלתי את החשוד... איפה היית הלילה והאם פרצת לעסק והוא ענה לי שאין לו שום דבר בבית ואנחנו יכולים לערוך חיפוש בבית... במהלך החיפוש נמצא בתוך ארון עץ ליד פתח הכניסה לבית קרטון ויש בו פקטים של סיגריות ופאוץ' בצבע חום שתואם לתיאור שמסר המודיע ועוד מסמכים על שמו של בעל החנות משה שחר... כמו כן נמסר לי בגוף האירוע כי החשוד לבש קפוצ'ון לבן... במהלך החיפוש בדירה ראיתי קפוצ'ון לבן עם כיתוב באנגלית... (ר' בדו"ח הפעולה המסומן 3 בתיק מוצגי התביעה).

4

9.                  בחקירתו הראשית חזר השוטר פארס והדגיש כי החיפוש בביתו של הנאשם נעשה על פי הסכמתו וציין כי אף החתים את הנאשם על כך. עוד יש לציין, כעולה מדו"ח המעצר (המסומן 4 בתיק מוצגי התביעה), כי הנאשם נעצר בשעה 12:40 (ביום 5.5.14). בנוסף, כעולה מדו"ח החיפוש (המסומן 5 בתיק מוצגי התביעה), החיפוש בביתו של הנאשם החל בשעה 14:50.

10.              בחקירתו הנגדית הכחיש השוטר פארס את טענת הנאשם שלפיה הפאוץ' היה בזבל. לגרסתו, הפאוץ' בצבע חום, שתואם לתיאור שמסר המתלונן, ועוד מסמכים על שמו של המתלונן, היו בקרטון בארון עץ ליד פתח הכניסה לבית, יחד עם קופסאות הסיגריות. לשאלת הנאשם מה הוא (הנאשם) עשה בעת שהעד איתר אותו, השיב השוטר פארס כי הנאשם ישב ואכל בקיוסק. עם זאת, השוטר פארס לא זכר אם הנאשם (כטענתו) אמנם שתה משקה אלכוהולי מסוג "ג'וני ווקר" (ר' בפרוטוקול, עמ' 9).

11.              השוטר סלמאן סאלח הגיע אף הוא לזירה והצטרף לשוטר פארס. את פרטי פעולותיו במקום, לרבות זיהויו של הנאשם, תיאר במזכר שערך; כלהלן:

...הגעתי ביחד עם השותף שלי שאדי טאפש לכתובת רח' כצנלסון 55 הרצליה. במקום פגשתי בשוטר רביע פארס ומירי שורק, רביע עמד במקום ביחד עם החשוד שלום אדרי... פגשתי בבעל העסק בשם שחר משה... שחר משה הראה לי את מצלמות האבטחה של העסק ממהלך הלילה בזמן שבו הייתה התפרצות, במצלמה הבחנתי בחשוד שמוכר לי מאירועים קודמים בשם שלום אדרי, החשוד שנמצא ביחד עם רביע. לציין כי הבחנתי במצלמה בחשוד וזיהיתי אותו בוודאות גבוהה שעונה על התיאור. דיווחתי לשוטר רביע כי מדובר בחשוד שנמצא יחד איתו, רביע ביצע מעצר. הפניתי את בעל העסק לתחנה להגשת תלונה... (ר' במזכר המסומן 7 בתיק מוצגי התביעה; ר' גם בפרוטוקול, עמ' 4-3. ר' גם הדיסק און-קי, שבו העתקי הסרטונים ממצלמות האבטחה של המכולת, במעטפה המסומנת 8 בתיק מוצגי התביעה).

12.              העד מר טל נקש הינו בחור צעיר, שבתקופה הרלוואנטית עבד אצל המתלונן במכולת. מר נקש, שזיהה את הנאשם כפורץ כאשר התבונן בתצלומי מצלמות האבטחה המותקנות במכולת, תיאר בבית המשפט את השתלשלות האירועים כלהלן:

5

ת:        אני מקבל טלפון בבוקר בשעה 09:00 מהמעסיק שלי (המתלונן - ש.א.) על כך שפרצו לחנות. ואז אני אומר לו שלא יכול להיות, הוא ביקש שאגיע לחנות כמה שיותר מהר. הגעתי לחנות ובאמת אני רואה שהחנות מבולגנת קצת, יש חור בתקרה ואני רואה שמישהו נכנס לעסק. ביקשתי מהמעסיק שלי להסתכל במצלמות, לראות אולי אזהה מישהו, נכנסתי למצלמות בחנות, הסתכלתי וזיהיתי את החשוד. אז אמרתי למשה למעסיק שלי שאני מזהה את החשוד, ואז המעסיק שלי היה בקשר עם המשטרה, המשטרה הגיעו... והם הלכו ואמרו להיות איתנו בקשר אם אנו רואים אם יש התפתחות. בהמשך היום בשעה 12:00 אני מעמיס סחורה מרכב העבודה ואז אני רואה את החשוד מתקרב לכיוון החשוד, מיד הזעקתי את המשטרה, אמרתי להם שהוא נמצא בסביבה, המשטרה הגיעו באו ועצרו אותו.

ש:       אתה מזהה את מי שאתה קורה לו ה"חשוד"?

ת:        כן. אני מזהה אותו. בספסל הנאשמים.

חקירה נגדית:

ש:       מה נגנב בחנות.

ת:        נגנבו סיגריות, כסף קטן לפריטה, ומצתים.

ש:       מה עשיתי באותה שאתה אומר שהייתי שם כשקראת למשטרה. באותו רגע שעצרו אותי.

ת:        הגיע לקיוסק ישב בכיסא בספסל, מה הוא עשה לא ראיתי. לא עקבתי אחריו ואז מיד התקשרתי למשטרה והם הגיעו ומיד לקחו אותו... (ר' בפרוטוקול, עמ' 5 שורה 8 ואילך).

13.              המתלונן, מר משה שחר, העיד אף הוא אודות נסיבות ההתפרצות למכולת וזיהויו של הנאשם על ידי מר נקש (עובדו של המתלונן). וכך העיד המתלונן:

6

ת:        ...הגעתי בערך ברבע לשש בבוקר לעסק, פתחתי את העסק, נכנסתי... יש לי בכניסה דברים שאני מוציא, מקררים ומכניס בערב. הוצאתי אותם, ואז בדרך להדליק את המחשב, ראיתי קצת בלאגן על הרצפה, לא ייחסתי לזה חשיבות. כשנכנסתי למקום איפה שאני יושב לדלפק, ראיתי שכל הארון של הסיגריות, הכל ריק, על הרצפה דברים, הכספת היתה פתוחה, ואז כשיצאתי לכיוון החוצה, ראיתי שגם המדפים הכל נפל על הרצפה, דרכו עליהם, איפה שהדברים היו על הרצפה והמדפים זזו הצידה, הסתכלתי למעלה היה חור בתקרה. ואז הבנתי שהיתה פריצה, והתקשרתי למשטרה. כשהתקשרתי למשטרה אמרו לי לא לגעת בכלום וכך הזהרתי את הקונים, כשהגיע השוטר החל לקחת ט.א. גם ממני וגם הראיתי לו במחשב, יש מצלמות בתוך החנות, ואז ראינו את הפורץ מזווית מלמעלה שהוא לוקח שקיות ומעמיס אותן בכל... בסיגריות, בפאוץ' שלי שהיה בכספת, כסף שהיה שם פאקטים שהיו שם, ממש מעמיס שקיות ולא הצלחתי לזהותו ממבט על כי היה עם קפוצ'ון עליו. וסיימתי עם השוטר... יש לי מצלמה שהיא מצלמת גם בחוץ ואמרתי אם בפנים לא ניתן לראות את הזווית של הבן אדם, אז אולי בחוץ במצלמה ניתן לראות. יש שבריר שניה במצלמה שרואים את הפרצוף של הבן אדם שהיה בפנים, עם אותם בגדים. ואז העובד שלי נקש זיהה את הבחור הזה בוודאות. התקשרתי למשטרה ואמרתי להם שיש לי זיהוי וודאי של הבן אדם ויודעים איפה הוא מתגורר או איפה שהוא נמצא במשך היום, ואמרו לי אין בעיה נשלח ניידת, וזה לקח זמן מסוים ופתאום אנו רואים את הבחור עובר ליד המכולת והולך לאכול ארוחת בוקר בעסק שנמצא קרוב אלי.

ש:       כשאתה אומר הבחור למי אתה מתכוון.

ת:        הבחור שזיהוי במצלמה [מצביע על הנאשם]. ואז זיהו את הבן אדם שבמצלמה, אני - העובד שלי זיהה אותו עובר לכיוון לאכול ארוחת בוקר, שאלתי את העובד שלי אם הוא בטוח הוא אמר שכן, זה הוא אין לך מה לדאוג, אלף אחוז. התקשרתי למשטרה ואמרתי להם שהבן אדם שפרץ בלילה עובד שלי זיהה אותו וודאית הוא נמצא במסעדה יושב ואוכל, ביקשתי מהם לבוא. אמר ששולח ניידת עכשיו ושאהיה זמין. התקשר אלי שוטר, נתתי לנקש את הטלפון שלי שהיה איתו על הקו עד שהגיעו אל הבחור שזוהה במצלמות... (ר' בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 6 ואילך).

7

14.              המתלונן הוסיף ופירט את הרכוש, שנגנב מהמכולת במהלך הפריצה, והעריך כי הנזק שנגרם לחנות היה בין עשרת אלפים לחמישה עשר אלף ₪, בנוסף לנזק לתקרה בסך של אלף עד אלף חמש מאות ₪ (ר' בפרוטוקול, עמ' 12, שורה 2 ואילך). בחקירתו הנגדית אישר המתלונן כי הזיהוי נעשה על ידי עובדו, אך הוסיף כי הוא מזהה את הנאשם משום שקנה אצלו. המתלונן הדגיש עוד, כי בתצלומי מצלמת האבטחה החיצונית של המכולת זוהה הנאשם בוודאות (שם, שורה 26 ואילך).

15.              החוקר יובל צברי, שגבה את שתי הודעות הנאשם וביצע פעולות חקירה נוספות, העיד על ביצוע פעולות החקירה. החוקר צברי תיאר את התנהגותו המתלהמת והתוקפנית של הנאשם בתחנה, לאחר מעצרו ביום 5.5.14, אם כי הוסיף וציין שאינו זוכר את פרטי המקרה ועדותו נשענת על האמור בדוחות הפעולה מזמן אמת (ר' בפרוטוקול, עמ' 13 שורה 29 ואילך, וכן בדו"ח זכ"ד המסומן 10 בתיק מוצגי התביעה). החוקר צברי תיאר את החקירות שביצע, לרבות דו"ח הצפייה שערך. בחקירתו הנגדית הכחיש החוקר צברי כי תקף את הנאשם, וציין כי לא ראה ששוטרים תקפו אותו. בתשובה לשאלות הנאשם פירט החוקר צברי את הרכוש שנתפס אצל הנאשם ושהוחזר למתלונן (ר' בפרוטוקול, עמ' 15-14).

16.              כאמור, החוקר צברי גבה מהנאשם שתי הודעות, שבשתיהן כפר הנאשם בחשדות נגדו. בהודעתו הראשונה (מיום 5.5.14, ר' המסמך המסומן 11 בתיק מוצגי התביעה) סיפר הנאשם כי הוא מתגורר לבדו, בנווה עמל, בבית של אדם מבוגר, אשר זנח את הבית ועבר להתגורר בחו"ל (שם, שורה 11 ואילך). הנאשם טען כי הוא מתפרנס מקצבה של הביטוח הלאומי, אותה הוא מקבל פעמיים בחודש. באשר לרכוש שנתפס אצלו טען הנאשם כי רכש את הסיגריות מבחור שאינו יודע את פרטיו, תמורת תשלום במזומן, ושאת הסוללות רכש בטירה (שם, שורה 78 ואילך).

17.              באשר לפאוץ' סיפר הנאשם, בהודעתו הראשונה הנ"ל, כי מצא אותו בזבל ואף בעצמו זרק אותו לזבל. כאשר נשאל הנאשם, נקודתית, מה עושה פאוץ' עם מסמכים ושיקים של המתלונן אצלו בבית, הוא השיב "א(ם) זה נמצא אצלי בבית אם כבר זה לא שלו הפאוץ'" (שם, שורה 123 ואילך). בהמשך הדברים הוסיף הנאשם כי את הפאוץ' "מצאתי בדרך כורכר איפה הבית כנסת של הטורקים" (שם, שורה 167).

18.              בהודעתו השנייה (מיום 7.5.14, ר' המסמך המסומן 18 בתיק מוצגי התביעה) שמר הנאשם על זכות השתיקה ואף טען במקום אחד כי הוא שובת רעב (שם, שורה 22). בהמשך הדברים, כשהחוקר צברי הציג לנאשם את הסרטון בו הוא מצולם בהתפרצות, השיב הנאשם, בתחילה, "מאיפה אני יודע מי זה" (שם, שורה 35). מיד לאחר מכן, כאשר החוקר צברי הטיח בנאשם כי מדובר בו (בנאשם), השיב הנאשם בטענה הנגדית כי הדמות שנראית בסרטון היא דווקא של החוקר (צברי) (שם, שורה 41).

8

19.              עוד העיד מטעם המאשימה השוטר רואי כהן, ששוחח עם הנאשם אשר טען כי נעשה לו עוול וכי אינו חש בטוב, אך לאחר מכן התרצה בכוס קפה (ר' המזכר המסומן 17 בתיק מוצגי התביעה; בפרוטוקול, עמ' 6 שורה 14 ואילך). כמו כן העיד השוטר טובי מוסארי, שצילם את הממצאים שנמצאו בביתו של הנאשם, כולל הסיגריות, הפאוץ' (עם רכוש - שיקים וכרטיסי אשראי - של המתלונן) והקפוצ'ון. בחקירתו הנגדית הבהיר השוטר מוסארי כי הוא רק נותן שירות טכני לחוקרים ועל כן לא עסק בשאלה אם הקפוצ'ון שנתפס אצל הנאשם הינו אמנם הקפוצ'ון הנראה בצילומי מצלמות האבטחה של המכולת (ר' בפרוטוקול, עמ' 8 שורה 18 ואילך).

 

ג.         פרשת ההגנה:

20.              במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם בלבד. הנאשם שב וכפר באחריותו להתפרצות למכולת. במסגרת חקירתו הראשית טען הנאשם כלהלן:

כל מה שנמצא אצלי, הפאוץ' היה זרוק בפח. כל הויזה כל מה שהיה היה בפח. בלי שום כסף. לא מצאתי שום כסף. לא מצאתי שקל. זהו, פשוט מאוד באותו בוקר עשיתי סיבוב ליד המכולת, מצאתי שם ליד את מה שמצאתי, סיגריות, פאוץ', בטריות, מצתים, שמתי את זה בבית, הלכתי לעיר. בעיר קניתי ג'וני ווקר אדום והלכתי לאכול שניצל. ומשם הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. עשו לי עוול תקפו אותי, השאירו לי צלקות בגוף ובנפש, על זה שאני יוצא מהמעצר ואין לי רכוש. לא מדבר על סיגריות על דברים כאלו, מדבר על משהו ללבוש, מיטה לישון (ר' בפרוטוקול, עמ' 16 שורה 11 ואילך).

21.              בחקירתו הנגדית, כאשר עומת הנאשם עם העובדה שגרסתו במשטרה אינה שמצא את הסיגריות והסוללות אלא שרכש אותן, הוא השיב:

ת:        כן, קניתי. גם קניתי חלק מן הציוד וגם מצאתי.

ש:       מה קנית?

ת:        מצתים בטריות, סיגריות וטבק, כמעט כל מה שהיה שם קניתי, מה שמצאתי זה דברים מועטים.

...

ש:       באותה תקופה עבדת במשהו?

9

ת:        הייתי מקבל ביטוח לאומי והסתדרתי יפה.

ש:       כמה קיבלת מביטוח לאומי.

ת:        3000 ₪.

ש:       אני אומרת לך ששווי הסחורה שנתפסה אצלך בבית ש"קנית" הוא בסביבות עשרת אלפים ₪. איך אתה מסביר שקנית? אם אתה מרווח רק שלוש אלף. בנוסף הולך ושותה ג'וני ווקר.

ת:        כולה ג'וני ווקר עולה 40 ₪. את יודעת מה נתפס אצלי בבית?! נתפסו שם 5-6 פקטים, בטריות, נתפסו מצתים, והפאוץ' עם המסמכים.

ש:       את הפאוץ' גם קנית?

ת:        את הפאוץ' מצאתי וגם את הבטריות, חוץ משהיה לי שם, לא הכל מצאתי. יש שם גם מצתים שלי, סיגריות שלי. מה שמצאתי זה דברים מועטים בכלל. מה שהוא טוען שהיה לו בפאוץ' סכום של כסף לא היה שם (ר' בפרוטוקול, עמ' 16 שורה 28 ואילך).

22.              בהמשך הדברים טען הנאשם כי החוקר "מנסה לתפור לי תיק" (ר' בפרוטוקול, עמ' 17 שורה 25), ושב והכחיש כי ביצע את ההתפרצות; וכדבריו:

ש:       אני אומרת לך שאני צפיתי גם במצלמת האבטחה ורואים אותך, מחוץ לדלת מנסה לפתוח את הדלתות ומספר דקות לאחר מכן אתה בתוך החנות אוסף את כל המוצרים, מה יש לך לומר על כך.

ת:        יש לי עבר של פריצות? משהו כזה? אני בן 34 - אני לא מחפש פריצות קטנות כאלה.

ש:       אני שואלת מה אתה אומר שאתה מזוהה במצלמות אבטחה כמי שפרץ לתוך החנות.

ת:        זה לא אני בשום אופן לא היה ולא יהיה (ר' בפרוטוקול, עמ' 18 שורה 17 ואילך).

 

ד.         דיון והכרעה:

10

23.              לאחר ששמעתי את עדויות עדי המאשימה והנאשם, וגם עיינתי במסמכים ובמוצגים שהוגשו לפניי, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירות שבהן הואשם בכתב האישום. לא מדובר בהכרעה המבוססת על התרשמות מן העדויות גרידא, אלא בהכרעה המבוססת על מספר שיקולים, אשר יפורטו להלן.

24.              יאמר מיד, כי עיקר הרכוש שנגנב בהתפרצות נתפס בביתו של הנאשם, שעות ספורות לאחר ביצוע ההתפרצות כאשר הנאשם עצמו נעצר כשעתיים קודם לעריכת החיפוש. הנאשם אף הודה, אם גם בחצי פה, בכך שהרכוש האמור אמנם נתפס אצלו, ובנסיבות אלה חזקת ה"החזקה התכופה" פועלת לחובתו במלוא כוחה (לדיון בחזקה זו ר' ת.פ. 31456-06-13 מדינת ישראל נ' חאמד (2013) (פורסם בנבו), בפסקה 18 ואילך להכרעת הדין. להלן - עניין חאמד).

25.              כפי שצוין בעניין חאמד, חזקת ה"החזקה התכופה" הינה חזקה שבעובדה, דהיינו: חזקה המבוססת על ניסיון החיים. לא מדובר, אם כן, בחזקה המעבירה את נטל הבאת הראיות, קל וחומר נטל השכנוע, אל כתפי הנאשם, אלא שהיא דומה בפעולתה לראייה נסיבתית, ודי לנאשם להעלות הסבר סביר על מנת לסתור את המסקנה המתבקשת ממנה. דא עקא, שהנאשם לא נתן כל הסבר סביר, המתקבל על הדעת, אלא מסר גרסאות בלתי סבירות ובלתי עקביות אודות מציאת הרכוש או רכישתו. "גרסת המציאה" אינה מתקבלת על הדעת, שהרי אין זה סביר כי מי שפרץ למכולת הניח את כל שללו בסמוך לה, רק על מנת שהנאשם יגיע ויאסוף אותו. "גרסת הרכישה" אינה מתקבלת על הדעת, שכן מעבר לכך שהיא אינה כוללת פרטים מדויקים שניתן להתייחס אליהם, אין זה מתקבל על הדעת שהנאשם הספיק לרכוש ממאן דהוא את הרכוש שנגנב בהתפרצות זמן כל כך קצר לאחר ביצועה, בפרט כשהנאשם טען שרכש לפחות את מקצת הרכוש בטירה. לבסוף, קל וחומר שאין זה סביר - ולא ניתן לקבל - את שתי הגרסאות גם יחד.

26.              ואם לא די בכל אלה, הרי הנאשם צולם, באופן שניתן לזהותו, במצלמות האבטחה של המכולת, אמנם מחוץ למכולת אך בזמן אמת, וזוהה בוודאות גבוהה הן על ידי עובדו של המתלונן והן על ידי השוטר סלמאן. בהקשר זה יש להדגיש כי כאשר נתבקש הנאשם לצפות בסרטון האבטחה ולומר מי הוא המופיע בו, הוא ציין תחילה כי אינו יודע ולאחר מכן טען, כנראה על דרך ההלצה, שהחוקר צברי הוא הוא הפורץ. המסקנה המתבקשת הינה, אם כן, כי עובדות כתב האישום הוכחו לפניי כדבעי.

 

ה.        סוף דבר:

27.              אשר על כן ולאור כל המקובץ אני מרשיע את הנאשם בעבירות בהן הואשם בכתב האישום, דהיינו: התפרצות לבניין, שאינו מקום מגורים או תפילה, וביצוע גניבה, לפי הוראות סעיף 407(ב) לחוק העונשין, והיזק לרכוש במזיד, לפי הוראות סעיף 452 לחוק העונשין.

 

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ה , 14 ינואר 2015, במעמד הצדדים.