1

לפני בקשת הנאשם, כי אורה על ביטול הצו להבאתו שניתן במהלך הדיון אתמול, וזאת לאור אי התייצבותו לדיון הטיעונים לעונש.

בבקשה נטען, כי עקב שכחה לא התייצב לדיון, וזאת בשל בעיות אישיות בהן הוא טרוד בשל טיפול בבנו.

עוד נטען, כי לא עמד בקשר עם בא כוחו בשל העובדה שמכשיר הטלפון שלו התקלקל.

הנאשם הוסיף, כי זו "פעם ראשונה ואחרונה" וכי הוא מתחייב להתייצב לכל דיון.

אין זו הפעם הראשונה שהנאשם לא מתייצב לדיון, ובית המשפט נאלץ להוציא צו להבאתו על מנת לפגוש אותו. בהתאם, יש לוודא, כי יקבעו תנאים אשר יבטיחו, שזו תהא הפעם האחרונה שבה הנאשם נמנע מלהתייצב לדיון.

2

כך, כבר בסמוך לאחר הגשת כתב האישום נדרש בית המשפט ביום 7.7.2013 להוציא צו להבאת הנאשם.

לכך יש להוסיף, כי ביום 6.7.2016 לא התייצב הנאשם פעם נוספת לדיון שנקבע בעניינו, ובהתאם הוצאתי צו להבאתו. בדומה למקרה דנן הנאשם נזעק לפתע לבית המשפט, וביקש התחשבות וביטול צו ההבאה. בנסיבות אלה, הוריתי על ביטול הצו, וזאת מתוך הנחה שהנאשם למד שיש להתייצב במועד לדיונים שנקבעו.

טענת הנאשם, ולפיה רק בשל העובדה שמכשיר הטלפון שלו התקלקל במהלך הימים האחרונים, ולכן לא עמד בקשר עם בא כוחו איננה יכולה להתקבל משני טעמים. תחילה כך, משום שהיא לא הוכחה על-ידו. שנית, וכאן העיקר, בא כוח הנאשם ציין במהלך הדיון, כי הנאשם מנותק קשר עימו מאז הדיון הקודם "וגם לא בימים האחרונים".

מכאן עולה, כי נראה שהנאשם מנסה לחמוק מהליכי השפיטה בעניינו.

לאור האמור לעיל, אין מקום לביטול צו ההבאה, אלא אם הנאשם יפקיד את הסכום שנקבע בהחלטה מאתמול בקופת בית המשפט.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.