1

 

 

 

 

 

זוהי בקשה לקבלת חומר חקירה, שהוגשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ").

 

כתב האישום

 

1.    נגד המבקש ושלושה נאשמים נוספים, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר, וכן, למבקש ולשניים מהנאשמים מיוחסת גם עבירת איומים.

 

על פי הנטען בכתב האישום, המתלונן הינו מנהל סניף "קפה קפה" בראשון לציון. המבקש עבד כמתלמד בסניף מספר פעמים במהלך חודש מאי 2012.

בתאריך 23.6.12, המבקש ועוד שניים מהנאשמים, יחד עם בחור נוסף, הגיעו לסניף, והתפתח ויכוח בינם לבין המתלונן אודות חוב בסך 200 ₪, אותו חייב המתלונן למבקש עבור תקופת ההתלמדות.

2

המתלונן דרש מנאשם אחר לצאת מהסניף ואיים עליו. באותן נסיבות, המבקש ויתר הנאשמים חברו יחד ותקפו את המתלונן בגופו ובראשו, וכן המבקש תקף את המתלונן במכת אגרוף במצחו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות, והוא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. כמו כן, נטען כי באותן נסיבות, המבקש ושניים מהנאשמים איימו על המתלונן.

 

הבקשה

 

2.    המבקש עותר לקבל לידיו את גיליון הרישום הפלילי של המתלונן, לרבות התלונות והתיקים המשטרתיים התלויים ועומדים נגדו, ורשימת התלונות שהוגשו על ידי המתלונן.

 

       טענת ההגנה של המבקש כנגד האישום היא כי המתלונן הוא שאיים עליו ועל הנאשמים האחרים ותקף אותם, ולכך יש תמיכה בעובדות כתב האישום.

 

המבקש טוען כי במצב דברים בו קיימת "גרסה מול גרסה", יש חשיבות לקבלת חומר החקירה המבוקש, שיהיה בו כדי ללמד על התנהגות המתלונן באירועים דומים, אם היו, וכן על אופיו ועל מידת המהימנות שלו.

 

תגובת המשיבה

 

3.    המשיבה התנגדה לחשיפת המסמכים וטענה כי הבקשה אינה מצביעה על כל טעם ספציפי, למעט אמירות כלליות. עוד טענה המשיבה כי אין ברישום הפלילי של המתלונן כדי לסייע בהגנת המבקש, ומסירתו תהווה פגיעה בלתי מידתית ובלתי נחוצה בפרטיותו של המתלונן.

 

דיון והכרעה

 

4.   

(

זכות העיון בחומר החקירה היא בעלת חשיבות רבה למימוש זכותו של הנאשם למשפט הוגן ולחקר האמת. בהתאם לכך, הפסיקה פירשה באופן מרחיב את סעיף 74(א) לחסד"פ הדן בזכות העיון בחומר החקירה, כך שנבחנת הרלוונטיות של החומר על פי פוטנציאל ההגנה של הנאשם נגד האישום גופו, וכן לגבי החומרים שמצויים בפריפריה של האישום -

 

3

"תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד  האישומים המיוחסים לו. התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא  בגדר "חומר חקירה", ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר  או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, הינו  "חומר חקירה" כמשמעותו בחוק. בבואנו לקבוע מהו "חומר חקירה", עלינו  להיות "...מודרכים על-ידי כללי השכל הישר ועל-ידי המגמה לאפשר לסניגוריה  הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה... אולם... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של 'חומר חקירה' ראיות, שהרלוואנטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית..." (בג"ץ אל הוזייל הנ"ל [1], בעמ' 129). ככלל, חומר חקירה הוא חומר רלוונטי לאישום הפלילי שנאסף על-ידי המשטרה במהלך החקירה, וחומר זה מועבר מהמשטרה לתביעה. חומר שנאסף יש להעביר, כאמור, מגורמי החקירה לתביעה גם אם הוא רלוונטי בעקיפין בלבד, ומשהועבר החומר לתביעה תעמידו זו לעיון הסניגוריה".

בש"פ 9322/99 מסרוואה נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(1) 376, 381 (2000).

 

לאור עקרונות כלליים אלו, אדון בכל אחד ואחד מהמסמכים המבוקשים בבקשה.

גיליון ההרשעות הקודמות של המתלונן

5.    ככלל, בבקשה לעיון בגיליון ההרשעות של מתלונן או כל עד תביעה אחר, קיימת התנגשות בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותו של המתלונן. משקל זכותו של הנאשם למשפט הוגן יכריע במקרים כאלו בדרך כלל את הכף. יחד עם זאת, הפגיעה בפרטיותו של המתלונן צריכה להיות מידתית, ולא מעבר לנדרש, לשם מתן הזדמנות הוגנת לנאשם להתגונן.

4

במקרים שבהם זכות הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכותו של המתלונן לפרטיות, ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, אכיפת החוק וחשיפת עבירות.

       במסגרת הכרעה בבקשה לחשיפת רישום פלילי של מתלונן, על בית המשפט גם לקחת בחשבון את השיקולים הבאים: הקשר בין שאלת מהימנותו של המתלונן לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו; חלוף הזמן מעת ההרשעה; הקשר בין האישום שלגביו המתלונן אמור להעיד לבין הרשעותיו הקודמות; הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו; מידת מעורבותו באירוע נשוא האישום וכד', ראה - בש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(1) 684 (2007).

       במהלך הדיון בבקשה הועמד גיליון הרישום הפלילי של המתלונן לעיונו של בית המשפט בלבד. לאחר שעיינתי בגיליון הרישום הפלילי מצאתי שאין בו מאום כדי לסייע להגנת המבקש, גילויו אינו מהותי לנושא הדיון, אין בו כל קשר לאישום הנדון, אין בו כל קשר גם לנושאים המצויים בפריפריה של האישום, וגילויו אינו נדרש לבירור מהימנותו של המתלונן.

 

התלונות והתיקים המשטרתיים התלויים ועומדים נגד המתלונן

 

6.    בסוגיה זו נפסק כי ניתן למסור מידע לגבי מב"דים, בכפוף למבחן הרלוונטיות שנקבע לגבי חשיפת רישום פלילי, אך יישום מבחן זה לגבי מבד"ים צריך להיות נוקשה יותר ובדרך כלל יביא לתוצאה מצומצמת יותר, ראה - בש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל (2014).

 

מעיון ברישום שהוגש בפני, עולה כי המב"ד היחידי התלוי ועומד נגד המשיב הינו פ"א 266168/2012, מיום 23.6.12, היינו המב"ד נשוא תיק זה, ולא קיימים מב"דים נוספים נגד המתלונן.

 

רשימת תלונות שהגיש המתלונן

 

5

7.    במקרה דנן, כלל לא ידוע למבקש אם הוגשו תלונות על ידי המתלונן, ובאם הוגשו, לא הובהר מהי מידת הרלוונטיות שלהן, ועל כן, מדובר בבקשה המהווה "מסע דיג". נטען בדיון כי המבקש מעוניין לברר האם המתלונן הוא "מתלונן סידרתי", כאשר אין בידיו כל אינדיקציה שכך הדבר, כלומר, מדובר בטענה ערטילאית, ללא כל בסיס ראייתי.

 

"בבחינת הרלוונטיות של החומר לאישום, אין בית המשפט צריך להביא בחשבון אפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין, ואל לו לתת ידו ל'מסע דיג' שאין רואים את תכליתו המעשית".

בג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז(4) 625, 635 (2003)

 

זאת ועוד, בתלונות שהוגשו, אם הוגשו, עשוי להימצא מידע שיכול לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים, ללא כל הצדקה.

 

לסיום

 

8.    לאור כל הנימוקים דלעיל, בקשת המבקש - נדחית.

 

9.    המזכירות מתבקשת לשלוח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

 

 

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.