1

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד יסמין עצמון

ב"כ הנאשם: עו"ד אבי חימי

הנאשם הובא משב"ס

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של סחיטה בכוח, לפי סעיף 427(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (שתי עבירות), במסגרת הסדר טיעון, שהושג בהליך גישור, שלפיו עתרה המאשימה לגזור על הנאשם, בהסכמה, מאסר בפועל למשך 39 חודשים, תקופה הכוללת הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

            קביעת סכום הפיצוי הושארה לשיקול דעת בית המשפט.

2.         על פי עובדות כתב האישום הכיר הנאשם את המתלונן, בעלים של עסק למכירת שווארמה בנתניה. בפברואר 2013 הודיע הנאשם למתלונן כי מעתה הוא שותפו המלא לעסק, ודרש ממנו להעביר לו את הכסף המזומן שהיה בקופת העסק באותה עת.

3.         הנאשם איים על המתלונן מספר פעמים, כשהוא אוחז בידו בכל פעם סכין אחרת, בין היתר אמר למתלונן שאם הוא לא ייתן לו כסף הוא ידקור אותו בלב, ירצח אותו, וישרוף לו את העסק.

4.         בנוסף, איים הנאשם על שניים מעובדיו של המתלונן.

2

5.         כתוצאה מהתנהגותו האלימה של הנאשם, מסר המתלונן לנאשם, מתוך חשש לחייו, סך של 1,950 ₪ במזומן.

6.         הנאשם, יליד שנת 1979, ולו הרשעות קודמות בעבירות אלימות, החזקת סכין, רכוש וסמים, והוא ריצה מאסר בפועל. כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים.        

7.         באי כוח הצדדים שטחו בפני בית המשפט את השיקולים שעמדו ביסוד הסדר הטיעון, שהמרכזי שבהם העדר נכונות מצד המתלונן להגיע לבית המשפט ולהעיד כנגד הנאשם, וכן הודייתו של הנאשם, שבצדה נטילת אחריות על התנהלותו הפסולה וחרטתו. הודייתו זו של הנאשם אף חסכה מזמנו היקר של בית המשפט.

8.         ב"כ המאשימה דיווחה לבית המשפט כי בטרם הוצג הסדר הטיעון היא שוחחה עם המתלונן, אשר מסר, כאמור, כי הוא אינו מעונין להגיע לבית המשפט (לרבות לישיבת הטיעונים לעונש), ואשר הביע את עמדתו כי העונש המוצע במסגרת הסדר הטיעון אינו חמור דיו.

9.         לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, באתי לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון מצוי במתחם הסבירות, והחלטתי לכבדו. מעשיו של הנאשם חמורים הם, ואין צורך להכביר על כך מילים. בנוסף, מדובר במי שצבר לחובתו הרשעות קודמות, ואשר ביצע את העבירות כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו. מעשיו של הנאשם הטילו פחד על המתלונן ועל עובדיו, וכתוצאה מכך נאלץ המתלונן למסור לנאשם סכום כסף מסוים, שלא הוחזר עד היום. לצד זה, כאמור, המתלונן לא היה נכון להגיע לבית המשפט למסור עדות, ובהקשר זה יצוין גם כי הוא לא יזם את הגשת התלונה למשטרה. הנאשם הודה והביע חרטה, שהתרשמתי מכנותה. בנוסף, נשטחו בפני בית המשפט נסיבותיו האישיות של הנאשם, להן החלטתי להעניק משקל. בסופו של דבר, גם אם אין בעונש המוצע משום מיצוי הדין, הרי שמדובר בהסדר ושנכון לכבדו.

10.       בהתחשב בכל השיקולים דלעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

            א.        מאסר בפועל למשך 39 חודשים.

3

            ב.         אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם

בת"פ 1045-09 (בית משפט השלום בתל אביב). תקופת מאסר זו תרוצה בחופף לעונש המאסר המפורט בסעיף א' לעיל.

סה"כ ירצה הנאשם 39 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו, 2.4.13.

ג.         מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של סחיטה בכוח או באיומים, או עבירת אלימות כנגד הגוף.

ד.         מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת איומים.

ה.        פיצוי למתלונן בסך 12,000 ₪.

            הפיצוי, אשר יופקד בקופת בית המשפט, ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.6.14 וב- 1 לכל חודש שלאחריו.

            אי תשלום אחד התשלומים במועד יגרום לכך שיתרת הפיצוי תעמוד לפירעון מיידי.

ב"כ המאשימה תמסור למזכירות את פרטי המתלונן לצורך העברת התשלום האמור.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י' אדר ב תשע"ד, 12/03/2014 במעמד הנוכחים.