1

ב"כ המאשימה: מתמחה, כריסטיאן דיק

ב"כ הנאשם: עו"ד ראיד שנאן

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת ניסיון לשימוש ברעל מסוכן, לפי סעיף 336 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ביחד עם סעיף 25 לחוק.

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 29.4.13 אחה"צ, בסניף מסעדת "ארומה" בתחנת הדלק הסמוכה לכביש 4 בגבעת שמואל, עבד הנאשם כטבח. המתלוננת עבדה אף היא בסניף. המתלוננת ביקשה מהנאשם שיכין לה סלט במטבח, ומשהתמהמה הנאשם בהכנתו, האיצה בו המתלוננת לעשות כן. נוכח כך הכין הנאשם למתלוננת סלט, והתיז לתוכו חומר ניקוי מסוג שאינו ידוע במדויק למאשימה, ארז אותו והגישו למתלוננת.

2

המתלוננת לקחה את הסלט לביתה, והחלה לאכול אותו, עד אשר התקשר אליה עובד אחר בסניף ומסר לה כי הנאשם אמר לו על מעשיו. עקב כך, המתלוננת גרמה לעצמה להקיא פעמיים ושטפה את פיה.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן. נקבע שהנאשם יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, והמאשימה תעתור להרשעתו בפלילים ובהטלת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. ההגנה תטען באופן חופשי. בנוסף, הצדדים הסכימו למתן פיצוי כספי למתלוננת בסך 4,000 ₪.

תסקיר שירות המבחן

4.                  על-פי תסקיר שירות המבחן מיום 12.3.14, הנאשם יליד 1993, רווק. הנאשם בעל דימוי עצמי פגוע וסובל מסף תסכול נמוך. ניכרים באישיותו קווים ילדותיים המתבטאים, בין היתר, בביטחון עצמי נמוך, קושי בדחיית סיפוקים ואי יכולת לקחת בחשבון את התוצאות האפשריות למעשיו, במיוחד במצבים הנתפסים כמלחיצים. יחד עם זאת, לנאשם שאיפות לחיים נורמטיביים, משקיע בפרנסתו ובעל רצון להצליח במישורי חייו השונים, לצד מחויבותו לבני משפחתו. הנאשם נעדר עבר פלילי.

5.                  משפחתו של הנאשם מונה זוג הורים וארבעה ילדים. הנאשם תיאר יחסים תקינים עם בני משפחתו, וניהול אורח חיים נורמטיבי. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, עבר להתגורר במרכז הארץ והתכוון להתחיל את לימודיו האקדמאיים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הביע צער וחרטה עמוקה על מעשיו, ולקח אחריות מלאה לביצוע העבירות. הנאשם חש חוסר אונים אל מול המתלוננת, ולכן ביצע את העבירה. הנאשם הביע חשש מהרשעה שעשויה לפגום בעתידו. המלצת שירות המבחן הינה אי הרשעת הנאשם בדין, הטלת צו שרות לתועלת הציבור כעונש מוחשי, פיצוי למתלוננת והתחייבות.

טיעוני הצדדים

6.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נסראללה, הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר דיוני. בעבירה המיוחסת לנאשם יש משום פגיעה ישירה בגופה של המתלוננת. באורח נס המקרה הסתיים ללא נזקים חמורים יותר למתלוננת. חומרת העבירה אף מתעצמת לאור תפקידו של הנאשם בעבודה. הנאשם עבד כטבח, והיה נתון בו אמון שלא יגיש אוכל פגום ללקוחות. בעת ביצוע העבירה הנאשם הפר אמון זה, וזאת מתוך כוונה לפגוע במתלוננת או להרגיזה. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד פיצוי כספי למתלוננת.

3

7.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ראיד שנאן, אין וודאות לגבי סוג החומר שהותז אל תוך הסלט. מדובר בחומר אשר משאיר טעם לוואי בלבד. כמו כן, הנאשם סיפר לחברו את אשר ארע, במטרה שיספר למתלוננת. בכך, הוא מנע את העבירה וחתר לתיקון העוול. מתחם העונש המוסכם הינו החל מאי הרשעת הנאשם, ועד לעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. מעשי הנאשם מצויים ברף התחתון של העבירה. לנאשם טרם מלאו 21 שנים וזוהי העבירה הראשונה שלו. ב"כ הנאשם עתר לקבל את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור לצד פיצוי כספי למתלוננת.

8.                  הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון

9.                  סעיף 336 רישא לחוק העונשין קובע כדלקמן:

"הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו - מאסר שלוש שנים"

10.              לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש להטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

קביעת מתחם העונש ההולם

11.              קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

12.              במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו פגיעה בשלמות גופו של אדם ובבריאותו.

13.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי היתה פגיעה ברף נמוך בערך המוגן. הנאשם הורשע בניסיון בלבד ולא בביצוע מושלם של העבירה, וכן הורשע ברישא של סעיף 336, לפי החלופה של "דבר מזיק" ולא של "רעל", כלומר לא הוכח שהחומר שהתיז הנאשם לסלט של המתלוננת היה בגדר "רעל", אלא מדובר בחומר מזיק בלבד.

14.              כמו-כן, הנאשם הכין למתלוננת סלט, והתיז לתוכו חומר מזיק במטרה לפגוע בה או להרגיזה, והמתלוננת אמנם לקחה את הסלט לביתה, והחלה לאכול אותו. אולם עובד אחר בסניף התקשר ומסר לה שהנאשם סיפר לו על מעשיו. המתלוננת הקיאה, ולא נגרם לה נזק של ממש. לכן, בסופו של דבר, מידת הפגיעה בערך המוגן הינה נמוכה.

4

15.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי קיים קושי לאתר מקרים דומים למקרה דנן. במקרים אחרים של שימוש ברעל מסוכן, שהינם חמורים יותר, הוטלו על נאשמים עונשי מאסר כמפורט להלן:

א.            בת"פ (מח' חי') 3148-07-11 מדינת ישראל נ' אברבוך (15.7.12), הורשע נאשם בביצוע עבירה של שימוש ברעל מסוכן, לפי סעיף 336 סיפא ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, בכך שהתיז חומר מסוג K300 לכוסות חלב במקום עבודתו. הנאשם נדון ל- 15 חודשי מאסר בפועל.

ב.            בת"פ (מח' מרכז-לוד) 12668-09-12 מדינת ישראל נ' נסערה (16.2.14), הורשע נאשם על-פי הודאתו בעבירות של שימוש ברעל מסוכן בכוונה לפגוע, לפי סעיף 336 רישא לחוק העונשין, וכן בעבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה. הנאשם התפרץ לבית המתלוננים, פיזר על המזון בבית רעל מסוכן וגנב רכוש. הנאשם נדון לעונש של 44 חודשי מאסר בפועל.

16.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.            הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; התזת החומר לסלט היתה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בבריאות המתלוננת.

ב.            הנזק שנגרם מביצוע העבירה; בסופו של דבר לא ארע נזק חמור יותר למתלוננת, וזאת בזכות שיחת הטלפון של עמיתה לעבודה, שסיפר לה את אשר ארע, לאחר שהנאשם סיפר לו על מעשיו. המתלוננת גרמה לעצמה להקיא ושטפה את פיה.

ג.              הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; המתלוננת ביקשה מהנאשם להכין עבורה סלט, ומשזה התמהמה היא האיצה בו. בתגובה הנאשם התיז חומר לסלט במטרה לפגוע בה ולהרגיזה.

ד.            שיקול נוסף ומשמעותי במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה טמון בכך שהנאשם סיפר על מעשיו לחברו, והחבר התקשר למתלוננת, בעת שזו רק החלה באכילת הסלט. בכך סייע הנאשם למנוע תוצאה קשה יותר עקב העבירה, ומעשים אלה קרובים במהותם למקרה של "פטור עקב חרטה", לפי סעיף 28 לחוק העונשין. הקרבה לפטור האמור נזקפת לטובת הנאשם.

5

17.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר מותנה וכלה ב- 7 חודשי מאסר בפועל. כמו-כן, נתתי דעתי לטווח שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, החל מאי-הרשעה הנאשם בדין ועד לשישה חודשי עבודות שירות.

סוגיית הסטייה מן מהמתחם

18.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. השיקול השיקומי הוא ממין העניין, אולם אינו מצדיק סטייה מן המתחם. הנאשם בן 21, שייך לקבוצת ה"בגירים צעירים". רק החל את חייו הבוגרים, שואף ללמוד באקדמיה ולהשתלב במערכת החינוך. כמו כן, זוהי העבירה הראשונה אותה ביצע. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מחומרת מעשיו. תסקיר שירות המבחן הינו חיובי, ואף המליץ על סיום ההליך באי-הרשעת הנאשם. על אף שהמלצת שירות המבחן לסיום ההליך באי-הרשעה לא אומצה, עדיין יש ליתן משקל של ממש לאמור בתסקיר שירות המבחן בדגש על השיקול השיקומי.

גזירת העונש המתאים לנאשם

19.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.            הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הטלת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, כעתירת המאשימה, תפגע בנאשם, ותקשה עליו להמשיך בלימודיו האקדמיים ובהמשך דרכו המקצועית.

ב.            הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו; הנאשם שהה במעצר בית במשך תקופה משמעותית.

ג.              נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם נטל באחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה.

ד.            מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; עם ביצוע העבירה, הנאשם סיפר לעמיתו לעבודה את אשר ארע, וזה התקשר למתלוננת והזהיר אותה.

ה.            עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; הנאשם נעדר עבר פלילי.

6

20.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת.

סוף דבר

21.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.            צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות. הנאשם יבצע את השל"צ בהתאם לתכנית שגיבש שירות המבחן במסגרת "מלבי"ש כרמיאל", היחידה להתנדבות. ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך לבית-המשפט.

ב.            4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום את העבירה שבה הורשע.

ג.              פיצוי כספי למתלוננת, עדת תביעה 6, בסך של 4,000 ₪. ככל שקיימת הפקדה בתיק, הפיצוי יקוזז מן ההפקדה לבקשת ההגנה והיתרה תושב למפקיד באמצעות בא-כוחו. ככל שלא קיימת הפקדה, יופקד הפיצוי עד ליום 1.6.14, ויועבר למתלוננת בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.