1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שחר יערי

ב"כ הנאשם עו"ד אחמד יאסין

הנאשם בעצמו

 

 

רקע

1.         הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בשנית, בביצוע עבירות של ניסיון פריצה לרכב, בניגוד לסעיף 413ו רישא ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), חבלה במזיד ברכב, בניגוד לסעיף 413ה' לחוק, והחזקת מכשירי פריצה, בניגוד לסעיף 409 לחוק.

 

2.         בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בתאריך 2.1.2012 בשעה 14:51 לערך, בחניון פארק אזורים בפ"ת ניסה הנאשם להתפרץ לרכב מסוג מיצובישי סופר לנסר, בכך שעיקם את הפח מתחת לידית דלת הנוסע הקדמית. באותן נסיבות החזיק הנאשם בכיס חולצתו מברג, ללא הסבר סביר.

 

הנאשם הודה בכתב האישום במסגרת הסדר בו תוקן כתב האישום כמתואר לעיל, ללא הסכמה עונשית.

 

טיעוני הצדדים לעונש

2

3.         ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם במעשיו פגע בערכים החברתיים של שמירה על רכושו וקניינו של הפרט, בסדרי החברה ובתחושת הביטחון. נטען כי הנאשם הינו תושב רהט אשר הגיע לפ"ת כאשר הוא מצויד במברג, בעזרתו ניסה לפרוץ את הרכב, ואך בשל ערנותו של אזרח אשר הזמין את המשטרה לא הושלמה העבירה.

עוד נטען כי מדובר בנאשם יליד 1986 אשר לחובתו הרשעה קודמת משנת 2013, וכי אותו הליך נפתח כנגדו כשבועיים לפני ביצוע העבירה הנדונה.

כן נטען כי בתי המשפט נוהגים לגזור עונשים ממשיים, אשר נועדו להרתיע מפני ביצוע עבירות רכוש אשר הפכו למכת מדינה, וכי העבירות קלות לביצוע ואולם קשה לתפוס את מבצעיהן.

 

לפיכך, טענה המאשימה למתחם עונש הולם בנסיבות העניין שהינו 3-8 חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה עתרה בנסיבות תיק זה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בתוך המתחם לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מע"ת, קנס ופיצוי למתלונן.

 

4.         ב"כ נאשם טען כי עסקינן בעבירה אשר חלפו כשלוש שנים ממועד ביצועה, וכי ניתן לתחום את עברו הפלילי של הנאשם לתקופה שבין סוף שנת 2011 עד תחילת 2012, בה חבר הנאשם לאחר לביצוע מעשים אלו. מאז אותה תקופה לא נפתחו נגדו תיקים פליליים כלל.

ב"כ הנאשם שלל את טענת המאשימה לפיה הנאשם הגיע לעיר פ"ת אך לשם ביצוע העבירה, וטען כי הוא מגיע ממשפחה מרובת ילדים המתגוררת בפזורה הבדואית, אביו חולה, וכבן בכור מוטלת עליו האחריות לפרנסת המשפחה.

 

עוד נטען כי העבירה לא הושלמה ולא נגנב דבר מהרכב, וכי יש להתחשב בחלוף הזמן, בהודאת הנאשם ובחיסכון בזמן השיפוטי.

נטען כי מתחם העונש ההולם בהתאם למהות העושה ולמהות המעשה הינו לפיכך מאסר מותנה ועד ששה חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות. לעניין זה היפנה ב"כ הנאשם לת"פ 18709-02-12 (שלום ירושלים), מדינת ישראל נ' רמאדי. כמו כן הוסיף כי הנאשם היה עצור 10 ימים במסגרת תיק זה.

בנסיבות העניין עתר ב"כ הנאשם להסתפק בענישה צופה פני עתיד, בקנס ופיצוי למתלונן.

 

דיון

3

5.         עקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בהתאם לס' 40ב לחוק. בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, במידת הפגיעה באותם ערכים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

6.         הערכים החברתיים אשר נפגעו בעקבות מעשיו של הנאשם הינם הזכות לביטחון ולהגנה על קניינם של האזרחים, וכן שמירה על הסדר הציבורי. העבירות בהן הורשע הנאשם הוכרו זה מכבר כמכת מדינה, והן מתאפיינות בקלות ביצוען אל מול סיכויי התפיסה המעטים.

 

בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על החומרה שבביצוע עבירות אלו. כך, נקבע ברע"פ 7890/10 לאיק מליטאת נ' מדינת ישראל:

 

"אין צורך להכביר מלים על מפח הנפש של אדם היוצא מביתו ומגלה כי רכבו, רכוש יקר ובעל חשיבות רבה מכל בחינה, אינו עוד. לכך מצטרף הנזק הכלכלי במעגל רחב יותר, במונחי המשק. הרוצה להינות בזדון מעמל הזולת ולשלוח יד ברכוש שלא הוא צבר, ראוי לענישה מחמירה"

 

וכן בע"פ 11194/05, אבו סבית נ' מדינת ישראל:

 

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין בע"פ 5724/95 ניתן ב-12.5.96), כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

 

אף העבירות העוסקות בגניבה מרכב ובעבירות נלוות, מהוות מכת מדינה וגורמות לעוגמת נפש לבעלי הרכבים. על בתי המשפט לתרום תרומתם לביעור מכת מדינה זו בענישה ממשית.

 

7.         בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בהתאם לס' 40ג' לחוק גם בנסיבות ביצוע העבירות. במקרה שלפניי הנאשם ניסה להתפרץ בצהרי היום אל רכב, הוא חיבל ברכב ונשא על גופו כלי פריצה. אין לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שהעבירה לא הושלמה, שכן המעשה הופסק מאחר שהנאשם נתפס בכף. נתונים אלו מלמדים על התעוזה ועל קלות הביצוע של העבירות הנדונות.

4

 

8.         בחינת הענישה הנוהגת מלמדת כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים ממשיים, וככלל בתי המשפט אינם מסתפקים בעבירות אלו בעונשים צופים פני עתיד:

 

א.     ברע"פ 6257/11, מוחמד בדר נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת הנאשם להקל בעונשו. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב ופירוק רכב, ונידון ל-6 חודשי מאסר ויום.

 

ב.     בת"פ (שלום ראשל"צ) 2166-08 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו תאיה, הורשע נאשם בעל עבר פלילי בהתאם להודאתו, בביצוע עבירות של סיוע להתפרצות לרכב בצוותא במטרה לגנוב, סיוע לחבלה במזיד ברכב ובסיוע לגניבה מרכב, בכך ששמר ותיצפת, וחיזק את ידיו של נאשם אחר. הנאשם נידון ל- 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, והופעל מאסר מותנה בן 3 חודשים שהיה תלוי נגדו, כך שסך הכל נידון הנאשם לריצוי 4 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

ג.      בת"פ (שלום כ"ס) 24564-08-11 מדינת ישראל נ' דעאס ואח', הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירות של ניסיון גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד ברכב בצוותא, החזקת כלי פריצה בצוותא, פריצה לרכב בצוותא ועבירות נוספות. לחובת הנאשם הרשעה קודמת דומה, והוגש בעניינו תסקיר חיובי אשר המליץ על צו מבחן. הנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים.

 

ד.      בת"פ (שלום פ"ת) 27663-11-11 מדינת ישראל נ' סינאן זידאן, הורשע נאשם, בעל עבר פלילי, בהתאם להודאתו בעבירות של סיוע לגניבת רכב בצוותא וחבלה במזיד ברכב בצוותא, ונידון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, צו מבחן ועונשים נלווים, נוכח ההתחשבות בנסיבות ובכללן חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות.

 

ה.     בת"פ (שלום רמלה) 2217-05-11 מדינת ישראל נ' גבר אבו כשכ, הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירות של גניבה מרכב בצוותא ופריצה לרכב בצוותא, ונידון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, ועונשים נוספים.

5

 

9.         לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהתאם לסעיף 40יג לחוק, לפיו יש לקבוע מתחם ענישה אחד אף אם האירוע כולל מספר עבירות, אני קובעת מתחם עונש הולם שהינו בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים.

 

10.       בגזירת העונש בגדרי המתחם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. הנאשם בפניי הודה ולקח אחריות על מעשיו. כן יש ליתן משקל לחלוף הזמן, שכן העבירות בוצעו לפני כשלוש שנים. לחובתו של הנאשם הרשעה אחת בגין החזקת מכשיר לביצוע פשע והחזקת סכין, אשר בוצעו בשנת 2011, בגינן נידון הנאשם למאסר מותנה וקנס. כאמור בטעוני ב"כ הנאשם, מדובר בעבירות שבוצעו בסמוך לביצוע המעשים בתיק הנוכחי, וניכר כי מעשים אלו חריגים למכלול חייו של הנאשם.

 

כמפורט לעיל בקביעת המתחם, עבירות הקשורות ברכב מהוות מכת מדינה, ולפיכך סבורני כי חרף נטילת האחריות על ידי הנאשם והנסיבות המקלות הנוספות, יש להטיל עליו עונש מוחשי, ואין להסתפק בעונש צופה פני עתיד. יחד עם זאת, עונש זה יהיה קרוב לתחתית המתחם, בשל הנסיבות המצויינות לעיל. כן יוטלו על הנאשם עונשים כלכליים, שכן מדובר בעבירה שנעשתה למטרה כלכלית, וכאמור בטעוני המאשימה ובהתאם לכתב האישום, גרמו המעשים לנזק לרכב אליו ניסה הנאשם לפרוץ, ולפיכך יש מקום לפצות את בעליו.

 

 

11.       נוכח המפורט לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.                  חודשיים מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לתנאים שקבע הממונה בחוות דעתו, או בכל מקום אחר אותו יקבע הממונה.

ב.                   6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור הנאשם כל עבירת רכוש.

 

ג.                    חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור הנאשם עבירה של החזקת כלי פריצה.

 

6

ד.                   קנס בסך 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים, באחד לכל חודש, החל מיום 1.6.15. לא ישלם הנאשם אחד התשלומים במועדו - יעמוד הקנס כולו לפרעון מיידי.

 

ה.                   פיצוי בסך 2500 ₪. הפיצוי ישולם למתלונן בשני תשלומים שווים ורצופים, האחד ביום 1.3.15 והשני ביום 1.5.15.

 

 

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ב-23.2.15 בשעה 8:00, במשרדי הממונה על עבודות השירות, מחוז דרום.

לבקשת הממונה על עבודות השירות מובהר לנאשם כי תנאי ההעסקה הינם קפדניים וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות ולריצוי העונש במאסר ממש.

 

העתק הפרוטוקול יועבר לממונה על עבודות השירות.

ניתן בזאת צו לחילוט המוצגים.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

 

ניתן היום, ח' טבת תשע"ה, 30 דצמבר 2014, בנוכחות הצדדים.