1

נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד אריאל פס

             ב"כ הנאשם עו"ד שירלי אוחיון ממשרדו של עו"ד פורר

             הנאשם בעצמו

פתח דבר

הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, כשבועיים עובר ליום 05.06.12, העסיק הנאשם בביתו שברחוב רמח"ל 3 ברחובות (להלן: "הבית"), בעבודות שיפוצים, תושב זר אשר לא היו בידו אישורי שהייה ו/או אישורי תעסוקה כדין. ביום 05.06.12, העסיק הנאשם בביתו, בעבודות שיפוצים, תושב זר נוסף שלא היו בידו אישורי שהייה ו/או אישורי תעסוקה כדין.

על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו באי כח הצדדים, הודה הנאשם בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום המתוקן. הנאשם נשלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר אשר בחן, בין היתר, את שאלת אי הרשעתו של הנאשם, לבקשת ב"כ הנאשם.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש חומרת מעשיו של הנאשם. לגישת המאשימה, התסקיר שהתקבל מאת שירות המבחן בנוגע לנאשם הינו אכן תסקיר חיובי, אך מידת הפגיעה בערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירה זו, אינה מאפשרת לאמץ את המלצות שירות המבחן להטלת צו של"צ ללא הרשעה בדין.

הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם ביטחונה של המדינה, ריבונותה וזכותה של המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה ובאילו תנאים. לדידה של המאשימה, מידת הפגיעה היא בינונית, שכן הנאשם העסיק שני תושבים זרים בעיר במרכז הארץ במשך זמן מה.

2

ב"כ המאשימה הדגישה הצורך במיגור תופעת השוהים הבלתי חוקיים אשר הנאשם סייע לה בהעסקת התושבים הזרים וכן, הדגישה את הצורך להחמיר בענישה בעבירות מעין אלה.

מתחם העונש ההולם עליו הצביעה המאשימה נע בין חודש לשישה חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם לא הוכיח פגיעה קונקרטית באם יורשע. הוא לא המציא אסמכתאות מתאימות לעניין שאלת אי ההרשעה לשירות המבחן אלא רק אמר כי יפוטר באם יורשע בדין. אין בכך כדי לענות על הקריטריונים אשר נקבעו בהלכת כתב, הלכת ציפורה וההלכות שנקבעו לאחריהן.

ב"כ המאשימה הדגישה כי עתירתה מאזנת בין השיקולים הציבוריים לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, ובכללן העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי וכי הודאתו חסכה זמן שיפוטי יקר. לפיכך, עתרה להטלת עונש מאסר בן חודש אשר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מאסר מותנה וקנס בסך אלפי שקלים.

המאשימה תמכה עתירתה בפסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט.

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם כבן 65 שנים, נורמטיבי, נעדר כל עבר פלילי ואף ללא תיקים כלשהם פתוחים כנגדו. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם לא הכניס את הפועלים לתחומי מדינת ישראל אלא פגש בהם והעסיק אותם בביתו באופן חד פעמי. עוד ציין כי אין מדובר בקבלן שזה עיסוקו אלא באדם שומר חוק העובד ברשות שדות התעופה באופן קבוע ויציב.

הנאשם מביע צער וחרטה, הודה ונטל אחריות על מעשיו כבר בחקירתו במשטרה.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן לפיו הסיכון להישנות העבירה מצד הנאשם הינו נמוך ומצומצם. הנאשם אינו בעל קווי אישיות עברייניים והוא חש בושה וכלימה מעצם ההליך המשפטי שמתנהל כנגדו.

ב"כ הנאשם עתר לקבל את המלצת שירות המבחן, לפיה הנאשם לא יורשע ויוטל עליו צו של"צ.

ב"כ הנאשם ציין באם יורשע הנאשם, לא יוכל להמשיך לעבוד במקום עבודתו ברשות שדות התעופה ועוד הדגיש כי הנאשם הינו מפרנס יחיד ולו 4 ילדים, 12 נכדים ורעייה נכה.

ב"כ הנאשם תמך עתירתו בפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

3

שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן מיום 23.06.2014 גולל את קורות חייו של הנאשם. הנאשם בן 65 שנים, נשוי מזה כ- 40 שנים, אב לארבעה ילדים ועובד מזה כ- 23 שנים ברשות שדות התעופה. שירת שירות צבאי מלא כלוחם, בעל תפקוד תקין במישורי חייו השונים.

הנאשם נעדר עבר פלילי ולא פתוחים כנגדו תיקים נוספים.

שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע חרטה, נטל אחריות מלאה על מעשיו. הנאשם סיפר לשירות המבחן כי ביצע העבירה בעת ששיפץ את ביתו ולא נתן דעתו לסיכון לו ולאחרים. ניכר כי מעורבות גורמי אכיפת החוק וההליכים המשפטיים חידדו עבורו את חומרת העבירה אותה ביצע.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל כוחות חיוביים ויכולות תפקוד תקינות, ללא מאפייני התנהגות עבריינים. ההליך המשפטי מהווה גורם מטלטל ומרתיע והסיכון להישנות התנהגות עבריינית הוא מצומצם.

שירות המבחן ציין כי הנאשם סיפר כי באם יורשע, ככל הנראה יפוטר מעבודתו ברשות שדות התעופה.

לאור האמור לעיל ולאור העובדה כי העבירה בוצעה לפני למעלה משנתיים, המליץ שירות המבחן על סיום ההליך המשפטי ללא הרשעתו בדין של הנאשם ועל הטלת צו של"צ בהיקף של 140 שעות, אשר יהווה ענישה קונקרטית וחינוכית ויהווה גורם פיצוי ותרומה לחברה.

דיון

אין להקל ראש במעשיו של הנאשם, בחומרתם ובפוטנציאל הסיכון הטמון בהם לביטחון הציבור.

רבות דובר על הצורך להטיל עונשים מרתיעים על מבצעי עבירות כגון דא, זאת גם אם מדובר באדם מן הישוב אשר עשה מעשיו בתמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו (ראה למשל רע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 769). עוד נקבע כי מדיניות הענישה המחמירה בעבירות כגון דא תישמר ככל שמעשהו של הנאשם קרוב לערך החברתי המוגן העומד בבסיס העבירה והוא סיכון ביטחון הציבור וככל שמעשהו של הנאשם ירחק מן הערך המוגן, כך מדיניות הענישה תוקל וינתן דגש רב יותר למשקלם של טעמי הזכות (רע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ' מדינת ישראל).

ב"כ הנאשם עתר לסיים את ההליך בעניינו של הנאשם באי הרשעה עקב נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ושל הנאשם.

4

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, נקבע כך לעניין הימנעות מהרשעה:

"...הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

במקרה דנן, מדובר בנאשם אשר העסיק את השוהים הבלתי חוקיים באופן חד פעמי, נקודתי, לצורך מסויים והוא שיפוץ ביתו, מבלי שהוא עצמו הכניסם לתחומי מדינת ישראל או הלינם.

הנאשם כבן 65 שנים, אשר זו לו מעורבותו הראשונה והיחידה עם החוק אשר עובד מזה כ- 23 שנים ברשות שדות התעופה. הנאשם מפרנס יחיד במשפחתו אשר תומך ברעייתו הנכה והזקוקה לסיוע. הרשעתו של הנאשם בדין עלולה לפגוע פגיעה קשה בפרנסתו ובפרנסת משפחתו, שכן מדובר בנאשם, כאמור, העובד ברשות שדות התעופה.

העבירה בה הורשע הנאשם בוצעה לפני למעלה משנתיים וניכר, בהתאם להתרשמות שירות המבחן, כי ההליך המשפטי מהווה בעבור הנאשם גורם מרתיע ומטלטל וכי לא מדובר בנאשם אשר לו קווי אישיות והתנהגות עבריינים.

על כן, נראה כי מקרה זה נכנס בגדרם של אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם ניתן להימנע מהרשעתו של נאשם.

לאור האמור לעיל, אני מורה כי הנאשם לא יורשע ויוטל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות במרכז פיס ברמלה, בהתאם לתוכנית השל"צ שגיבש שירות המבחן.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי של צו השל"צ. באם לא יעשה כן, ניתן יהיה להפקיע את הצו, להרשיעו ולגזור את דינו מחדש.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 5,000 ₪ למשך שנתיים, לבל יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. ההתחייבות תחתם עוד היום - 17.11.14 שאם לא כן, יאסר הנאשם למשך 3 ימים.

5

עותק ההחלטה יועבר אל שירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, במעמד הצדדים.