כתב האישום בו הודה הנאשם

1.      הנאשם שלפניי הורשע על-פי הודאתו בביצוע ריבוי עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. מעובדות כתב האישום המקורי עולה, כי ביום 24.10.2017 קיבל הנאשם מחברו (המתלונן) את פרטי כרטיס האשראי שלו, על-מנת שהנאשם יזמין באמצעותו עבור שניהם כרטיסי קולנוע. המתלונן מחק לאחר מכן את פרטי כרטיס האשראי מן ההודעה שנשלחה לנאשם בהקשר זה. לאחר מועד זה ועד ליום 14.11.2017, ביצע הנאשם 35 פעולות בכרטיס האשראי שהביאו לחיובים מצטברים בסך 3,686.6 ₪.

מהלך הדיון

2.      הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן תוך שהוסכם כי עד למועד הדיון הבא יפקיד הנאשם סך של 3,960 ₪ ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. בהקשר זה אציין כי במועד הכרעת הדין נתתי גזר דין חלקי המטיל על הנאשם פיצוי לחברת האשראי בסכום המוסכם והנאשם עמד בחלק זה של גזר הדין (הוצגה אסמכתה). יצוין ביחס להסדר הטיעון, כי הוסכם כי אם יתברר כי הנאשם שיתף פעולה, לא פתח תיקים חדשים וקיבל אחריות למעשים לרבות הירתמות לטיפול, המאשימה תסכים לסיים את ההליכים בהתאם להמלצה, לרבות בשאלת ההרשעה.

תסקירי שירות המבחן

3.      בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים. הנאשם צעיר בשנות העשרים לחייו, נשוי ואב לשני פעוטות. כיום משמש אב בית בבית ספר. הנאשם מגיע מרגע חרדי, עלה ארצה בהיותו ילד, ובמהלך ילדותו ונעוריו התקשה להתמודד עם מסגרות הלימוד, בין היתר ככל הנראה בשל בעיות קשב וריכוז. הוא שירת שירות צבאי מלא במסלול למתגייסים חרדים, תחילה כלוחם, ולאחר מכן כטבח, והתקשה לשמור על יציבות תעסוקתית. בשני התסקירים שירות המבחן התרשם מכך שהנאשם אינו מקבל אחריות למעשים, טוען כי התנהלותו בטעות מקורה, והתקשה להביע אמפטיה כלפי חברו, ממנו התאכזב על כי פנה למשטרה. שירות המבחן שיקף לנאשם את התרשמותו ממנו והציע לו להשתלב בטיפול ייעודי בתחום המרמה. אלא שבהתאם לשני התסקירים, הן שירות המבחן והן הגורם המטפל (בשלב ראיון הקבלה לקבוצה טיפולית) התרשמו מהיעדר מוטיבציה מצד הנאשם ומהיעדר הפנמת הצורך לשנות את דפוסי התנהגותו. בנסיבות אלו, ובהיעדר נזק מיוחד, לא המליץ שירות המבחן על ביטול ההרשעה ולא בא בהמלצה טיפולית.

טיעונים לעונש

4.      ב"כ המאשימה עתר למתחם שבין מאסר קצר ועד 24 חודשי מאסר בעבודות שירות, וביקש להטיל על הנאשם עונש של 4 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית. ב"כ הנאשם סבר שיש לקיים את ההסדר כלשונו, ואולם לא סברתי, נוכח המלצות שירות המבחן, כי הדבר ניתן.

קביעת מתחם העונש ההולם

5.      בבוא בית המשפט לגזור את הדין עליו לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, המבוסס על הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.

6.      אשר לערכים המוגנים - עבירות הונאה ופגיעה בקניין הזולת פוגעות בתחושת הביטחון האישי של האדם, בזכותו לשמירה על קניינו ועל פרטיותו וכן ביכולתו לתת אמון בזולתו. פגיעה זו קשה יותר כשהיא מתמשכת ומתבצעת בין צדדים קרובים כבמקרנו.

7.      נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על ביצוע עבירות מתמשכות על פני תקופה לא קצרה, תוך מעילה באמונו של חבר קרוב עבור בצע כסף. מעילה זו באמון היא מכוערת ובזויה, והנאשם אחראי בלעדית למעשים, אותם יכול היה להפסיק בכל אחת מ-34 ההזדמנויות שלאחר "הפעם הראשונה", אך לא עשה זאת. בפועל נגרם נזק של עוגמת נפש למתלונן, ונזק כספי שהושת על כתפי חברת האשראי.

8.      מדיניות הענישה הנוהגת מגוונת ומוכתבת מנסיבות המעשה ונסיבות העושה. ככל שמדובר במרמה מתוחכמת ובהיקף נרחב יותר, כך העונש ייטה לעבר מאסר. ככל שמדובר בנסיבות קלות יותר, ניתן למצוא ענישה שבין מאסר מותנה ועד עבודות שירות. רע"פ 6505/20 חסקל נ' התוב"ץ (מיום 30.9.2020) - חייל שהורשע בשמונה עבירות הונאה בכרטיסי חיוב של חבריו בשווי מצטבר של 11,000 ₪. נקבע מתחם שבין 4 ל-8 חודשי מאסר ואושר עונש של 5 חודשי עבודות שירות.

9.      מתחם העונש יעמוד כנגזרת לקולה מהפסיקה שהוצגה, על מאסר מותנה ו/או של"ץ ועד 3 חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודות שירות וענישה נלווית.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

10.  מדובר בנאשם צעיר, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, שירת בשירות צבאי והודה לפניי וחסך את העדת המתלונן. מדובר באירוע ישן, מבלי שנפתחו מאז תיקים חדשים נגד הנאשם. עם זאת, התנהלותו של הנאשם מלמדת על היעדר הפנמה של הפסול במעשיו, היעדר פניוּת רגשית לטיפול או היעדר מודעות לצורך בו, והיעדר קבלת אחריות, והיעדר הבנה של הנזק שנגרם למתלונן. יש באלו נסיבות לחומרה, המחייבים ענישה מוחשית ואי-הסתפקות במאסר מותנה. נדמה, שענישה מוחשית תבהיר לנאשם את המחיר שעליו לשלם בשל הכיעור והפסול שבמעשיו. אלמלא עברו הפלילי של הנאשם, הייתי מטיל עליו מאסר בעבודות שירות.

שאלת ביטול ההרשעה

11.  נוכח היעדר נזק קונקרטי והיעדר המלצה של שירות המבחן, אין מקום להיעתר לבקשה לבטל את ההרשעה, הגם שהתנאי הראשון הנוגע לנסיבות ביצוע העבירה עשוי היה לאפשר זאת.

גזירת הדין

12.  נוכח האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    של"ץ בהיקף 200 שעות. שירות המבחן יגיש תוכנית בתוך 60 יום מהיום. הנאשם הוזהר כי אי ביצוע השל"ץ כנדרש יביא לפתיחה מחדש של עונשו והטלת כל עונש חלופי אחר;

ב.      קנס בסך 2,000 ₪ או 8 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-8 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2023 ובכל 1 לחודש רציף ועוקב;

ג.       התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא יבצע הנאשם בתוך שנתיים מהיום כל עבירה שיש בה זיוף, גניבה או מרמה.

מזכיר, כי כבר הוטל רכיב של פיצוי בגזר הדין החלקי מיום 19.9.2021.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

בטלפון: 35592* או 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

תשלומים ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול. ככל שלא קיימים עיקולים וקיימת יתרת זכות, ניתן להשיבה למפקיד.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ט סיוון תשפ"ג, 18 יוני 2023, במעמד הצדדים.