1

נוכחים:

מטעם המאשימה: מתמחה גב' כריסטין ח'ורי

מטעם הנאשם: עו"ד באסל פלאח

גזר דין

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, לפיהן הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 16.12.12 תצהיר, במסגרת בקשה לחישוב עונש הפסילה בן 9 השנים בתיק 1010/01, שבו טען כי כלל לא נהג מיום מתן גזר הדין, וזאת למרות שבמשך תקופה זו נדון בגין שני תיקים אחרים, בין היתר, בגין עבירות של נהיגה בזמן בפסילה. לפיכך, הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ושבועת שקר.

טיעוני הצדדים

המאשימה טענה כי העבירות בהן הורשע הנאשם פוגעות בסדר הציבורי, בבטחון המשתמשים בדרך ובשלטון החוק. האחריות לביצוע העבירות מוטלת במלואה על כתפי הנאשם, אשר תכנן את ביצוע העבירות בפנייתו לעורך דין לשם עריכת תצהיר כוזב ובחתימתו עליו. המאשימה הפנתה לפסיקה הנוהגת בעבירות דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם, לפיה מתחם הענישה ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין שנת מאסר בפועל ועונשים נלווים. לשיטת המאשימה, הפגיעה העלולה להגרם לנאשם ולמשפחתו מהטלת עונש מאסר בפועל אינה חריגה ועל כן אין להקל בעונשו, בהינתן כי לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל ריצוי מאסרים, בגין עבירות סמים רבות, עבירות אלימות ועבירות רכוש (הוגש גיליון הרשעות), לצד עבירות תעבורה רבות. עוד ציינה המאשימה כי יש להעניש בחומרה את הנאשם אף משיקול הרתעת הרבים בסוג העבירות הנדונות, שקשה לגלותן. לזכותו של הנאשם, ציינה המאשימה כי הודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. נוכח האמור לעיל ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר ברף העליון של מתחם הענישה, מאסר מותנה בגין עבירת מרמה ושיבוש מהלכי משפט וכן קנס כספי.

2

הסניגור טען כי הוגשו אך כתבי אישום ספורים בנסיבות הדומות לנסיבות ביצוע העבירות מושא תיק זה. שניים מפסקי הדין שהגישה המאשימה לא דומים בנסיבותיהם לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו של הנאשם. כמו כן, בפועל לא הפיק הנאשם כל טובת הנאה מהגשת התצהיר הכוזב, משום שהבקשה לחישוב פסילה נדחתה על הסף, ללא קשר להיותו תצהיר שקרי.

לשיטת ההגנה, מתחם הענישה ההולם נע בין אי הטלת מאסר כלל לבין מספר חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שרות. הנאשם אף הודה בתחילת פרשת התביעה ובכך חסך זמן שיפוטי באופן יחסי. בהנתן נסיבות תיק זה והעובדה שהנאשם עצור בתיק אחר, העונש הראוי נמצא ברף התחתון של המתחם בדמות מאסר מותנה בלבד.

דיון והכרעה

המבקש ביצע רצף מעשים הפוגעים בשלטון החוק. הוא הגיש תצהיר כוזב במסגרת בקשה לחישוב פסילה, לפיו לא נהג מיום מתן גזר הדין על אף שבתקופה המוצהרת נתפס נוהג בשתי הזדמנויות שונות והורשע בגינן בעבירות של נהיגה בפסילה. הנאשם עשה כל זאת בניסיון לקבל טובת הנאה בדמות חישוב פסילה ממועד מוקדם יותר. במעשיו אלה, פגע הנאשם בתקינות ההליך המשפטי ועשה בו שימוש לרעה.

עסקינן בעבירה מתוכננת מראש, הנאשם שקל את צעדיו עוד בשלב פנייתו לעורך הדין לשם עריכת התצהיר בעודו מבין היטב את משמעות מעשיו ונושא במלוא האחריות להם.

על אף שמדובר בשלוש עבירות שונות, הרי שהן מהוות סדרת מעשים אחת ועל כן ראיתי לנכון לקבוע בגינן מתחם ענישה אחד, ובהתאם לגזור עונש אחד.

מתחם הענישה שהציעה המאשימה אינו הולם את נסיבות מעשי העבירה במקרה זה, שכן הפסיקה עליה היא נשענת אינה מתאימה לנסיבות תיק זה, כמפורט להלן; בשלושה מבין פסקי הדין מדובר על נסיבות שונות לגמרי של ביצוע העבירות באופיין, בהיקפן ובחומרתן ואילו בת"פ 12480-07-08 מדינת ישראל נ' אלי דהן על אף שנסיבות ביצוע העבירה דומות, פסק הדין ניתן על סמך הסדר טיעון בין הצדדים.

לטעמי, מתחם הענישה שהציעה ההגנה, עפ"י הפסיקה המועטה הדומה לנסיבות ביצוע העבירות מושא כתב אישום זה, משקף נכונה את נסיבות ביצוע העבירה.

3

בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת האשמה של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, עפ"י הפסיקה המועטה הדומה, מתחם עונש המאסר בפועל ההולם לעבירות שביצע הנאשם נע בין אי הטלת מאסר כלל לבין 3 חודשי מאסר בפועל. מתחם הקנס ההולם נע בין אין הטלת קנס כלל לבין 3,000 ₪.

הרשעותיו הקודמות של הנאשם, שאינן מעטות וכוללות עבירות סמים רבות, עבירות אלימות ועבירות רכוש, כמו גם עבירות תעבורה למכביר, מצביעות על כך כי אינו סר לשלטון החוק.

הודאתו של הנאשם לא חסכה זמן שיפוטי רב, נוכח השלב בו בחר ליטול אחריות על מעשיו. לכן, משקלה של הודאתו נמוך יותר מזה הניתן למי שמודה בטרם נשמעות ראיות כלשהן.

הסניגור בקש לשקול לקולא, את העובדה שהנאשם לא הפיק את טובת ההנאה המבוקשת משום שהבקשה נדחתה על הסף, ללא קשר לשאלת אמיתותו של התצהיר. לא אוכל לקבל את בקשתו, משום שעובדה זו באה לידי ביטוי בכך שהנאשם הואשם, והורשע, בנסיון לקבלת דבר במרמה ולא בעבירה המושלמת. לו היה מפיק את טובת ההנאה הצפוייה, על בסיס תצהירו השקרי, היה מואשם, מן הסתם, בעבירה של קבלת דבר במרמה.

נוכח האמור לעיל, אני סבורה כי עונש מאסר לתקופה קצרה, לצד ענישה מותנית וקנס, יהוו נוסחת ענישה הולמת למעשי העבירה של הנאשם.

לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה וטיעוני הצדדים אני מטילה בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

·        אני גוזרת על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של חודש ימים שירוצה מהיום.

·        אני גוזרת על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה כלשהי מפרק ט', סימן א' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או מפרק י"א, סימן ו' לאותו חוק.

·        הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 ₪ או יישא 15 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 17.2.15.

4

זכות ערעור בבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מיום הודעת גזר הדין.