ת”פ 16020/10/22 – מדינת ישראל נגד מחמד מאלחי (עציר)
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
ת"פ 16020-10-22 מדינת ישראל נ' מאלחי (עציר)
|
|
6.8.2023 |
|
לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
נגד
|
|
הנאשם |
מחמד מאלחי (עציר) |
באת-כוח המאשימה: עו"ד יעל ריצ'קר (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))
בא-כוח הנאשם: עו"ד עיסא מוחמדיה
גזר דין
|
על-פי הכרעת הדין מיום 20.7.2023, הנאשם, יליד שנת 1993 (כבן 30) הורשע בהתאם להודאתו בעבירת החזקת נשק, אביזרי נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(א) רישה וסיפה בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) וכן בעבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-(ג) בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973. ההודאה הייתה במסגרת הסכמת הצדדים לתיקון עובדות כתב האישום, אך לא במסגרת הסדר טיעון הכולל הסכמה בעניין העונש. הטיעונים לעונש נשמעו במועד מתן הכרעת הדין.
עובדות כתב האישום המתוקן
2. על-פי האישום הראשון, במשך כחודשיים ועד יום 19.9.2022, החזיק הנאשם בביתו בשכונת עזרייה בירושלים אקדח חצי אוטומטי מסוג Ghost Compact, קליבר 9 מ"מ (מספר סידורי P101900895), שבכוחו להמית אדם. כמו כן החזיק אקדח חצי אוטומטי מסוג DDG, קליבר 9 מ"מ (מספר סידורי 209066G), שבכוחו להמית אדם, מחסנית מתאימה לאקדח זה ובה 9 כדורי תחמושת 9 מ"מ ומחסנית גדולה המתאימה לאקדח זה, שבה 8 כדורי תחמושת 9 מ"מ. כלי הנשק, אביזרי הנשק והתחמושת הוחזקו בתוך תיק בארון שמתחת לכיור המטבח.
על-פי האישום השני, במהלך התקופה האמורה, החזיק הנאשם בביתו סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, אשר כללו 6,000 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA מחולקות לאריזות; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 800 גרם נטו; וסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 3,000 גרם ברוטו.
טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשם
3. טענות המאשימה: באת-כוח המאשימה עמדה על כך שעבירות הנשק והסמים פוגעות בערכים החברתיים שעניינם ביטחון הציבור, שלטון החוק והסדר ציבורי. לטענתה, אלו עבירות שנזקם עצום ושהן בגדר "מכת מדינה", כפי שנקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון.
בעניין נסיבות העבירות נטען, כי הנאשם עבר אותן באופן בלעדי. עבירות הנשק כללו החזקת שני כלי נשק שביכולתם להמית וכי מדובר בשני אקדחים, מחסניות ותחמושת שהיו מוכנים לשימוש מידי. פוטנציאל הנזק מהחזקת נשק הוא עצום, בשל הסיכון הנובע מהשימוש שעשוי היה להיעשות בנשק, באמצעות הנאשם או באמצעות אחר, אילו הנשק הועבר אליו וכן ובשל התוצאה הקטלנית האפשרית משימוש בנשק. בעניין עבירות הסמים נטען, כי חומרת נסיבות העבירה נובעת מהכמות העצומה של סמים מסוגים שונים שהנאשם החזיק במשך תקופה ממושכת, בת כחודשים. אמנם הפסיקה הבחינה בין סוגי סמים, אך הנאשם החזיק גם אלפי כדורי MDMA. בכל הנוגע למדיניות הענישה הנוהגת, המאשימה הפנתה אל מספר פסקי-דין, אשר יפורטו בהמשך הדברים.
לנוכח האמור, עמדת המאשימה היא כי על מתחם העונש בעניין עבירות הנשק להיקבע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל ובעניין עבירות הסמים בין 42 ל-60 חודשי מאסר. זאת לצד ענישה נלווית.
בעניין נסיבותיו של הנאשם הצביעה המאשימה על כך שהנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי, הכיר באחריותו למעשים וכי הוא נעדר הרשעות קודמות. עם זאת, לנוכח חומרת עבירות הנשק והסמים, נדרשת הרתעת היחיד והרתעת הרבים ולפיכך עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם מעט מעל תחתית מתחמי הענישה ולאחר חפיפה מסוימת של שני העונשים, להשית עליו 60 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע, קנס ופסילת רישיון נהיגה. כן התבקש חילוט או השמדת כלי הנשק והסמים, בהתאם לשיקול דעת קצין משטרה מוסמך.
4. טענות ההגנה: בא-כוח הנאשם טען כי עמדתה העונשית של המאשימה אינה מידתית, אינה הולמת ואף אינה מתיישבת עם עיקרון ההלימה. לטענתו, יש לקבוע מתחם ענישה אחד, מאחר שמדובר במעשה אחד, בהחזקה אחת, באותן נסיבות ובאותה תקופה, אפילו הוחזקו שני דברים שונים, נשק וסמים. לטענתו, יש לשקול את תקופת החזקתם הקצרה, בת כחודשיים בלבד וכי לתקופה זו יש לתת משקל בעת קביעת העונש. עם זאת, אם ייקבע כי יש לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים, אזי לנוכח כלל הנסיבות, יש לקבוע חפיפה מלאה, או כמעט מלאה בין העונשים.
בעניין נסיבות עבירות הנשק טען בא-כוח הנאשם, כי כידוע, נקבע מדרג חומרה לעבירות ולסוגי הנשק. כך, החזקת נשק היא הפחות חמורה, לעומת נשיאת נשק וסחר בנשק. בדומה, מדובר באקדח, שהחזקתו פחות חמורה מהחזקת תת מקלע או רובה סער ואף כמות התחמושת שנתפסה מועטה, בסך הכול 17 כדורים. לגבי עבירות הסמים טען, כי אמנם מדובר ב-6,000 טבליות מסוג MDMA, אך מעל כמות מסוימת כבר אין חשיבות רבה לכמות המדויקת. כן הדגיש כי צוין משקל ברוטו של החשיש. בעניין מדיניות הענישה הנוהגת, הפנה בא-כוח הנאשם אל מספר פסקי-דין, שיפורטו בהמשך הדברים.
בכל הנוגע לנסיבותיו של הנאשם ציין בא-כוחו, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך מזמנם של בית המשפט ושל התביעה. הוא בחור צעיר, שהעונש שיושת ישליך עליו, על משפחתו ובמיוחד על ילדיו הקטנים, בני 4 ו-6, שהנזק שייגרם להם בל יתואר. הוא כבן 30, שמעולם לא הסתבך בפלילים ובפועל, גם אם הדבר לא צוין בכתב האישום, דובר במי שהחזיק את הסמים ואת הנשק עבור אחרים וכי הוא לא עבר את העבירות לבדו. עוד טען, כי יש לשקול את העובדה שבפועל לא נגרם נזק וכן כי מקובל לראות בחשיש ובקנבוס סמים קלים, שהעונש על החזקתם בדרך כלל מקל. הנאשם עצור כבר תקופה ממושכת ולדברי בא-כוחו, הוא ביקש לקבל דיווח על תפקודו משב"ס, אך הדבר לא התאפשר. מכל מקום, הוא מתפקד היטב בבית הסוהר, משתלב בקבוצות טיפוליות ובקרוב ישמש אסיר תומך. עד מעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי, עבד בבתי קפה ובדיור מוגן בעבודות מטבח.
לנוכח כלל טענותיו, טען בא-כוח הנאשם כי יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ולהשית עליו עונש שיפיח תקווה בו ובמשפחתו. בכל הנוגע להרתעתו האישית של הנאשם טען, כי עצם המעצר משמש גורם מרתיע משמעותי. לפיכך עתר להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.
5. דברי הנאשם: הנאשם אמר, "אני לא איש של בית סוהר, אני איש של בית. אני עובד כל הזמן. זה המעצר הראשון שלי וזה גורם נזק למשפחה". לדבריו, בבית הסוהר הוא עושה כל מה שניתן כדי לעשות טוב לשיקומו. הוא משתתף בקבוצות טיפוליות ובלימודים. העובדת הסוציאלית אמרה לו שגורמי המודיעין והיא המליצו שהוא ישמש אסיר תומך והוא עומד לשמש בתפקיד הזה. הוא רוצה לסיים את מאסרו ולשוב אל משפחתו וילדיו. הוא מתחרט על מעשיו ומצטער עליהם, אך לצערו, אינו יכול לחזור אחורה. כואב לו המצב שאליו נקלע והוא רוצה להתקדם.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
6. הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם: העבירות שעבר הנאשם, עבירת הנשק ועבירת הסמים, הן עבירות חמורות הפוגעות בביטחון הציבור, בשלומו, בשלטון החוק ובסדר הציבורי. לנוכח חומרתן, נפיצותן ופגיעתן הקשה, נקבע זה מכבר כי עבירות אלו זה בגדר "מכת מדינה", אשר כבר מטעם זה ישנה הצדקה להחמרת ענישתם של עובריהן. שכן, "לעיתים נכון להחמיר בענישה בגין סוגים מסוימים של עבירות בשל אופיין, ויש שנכון להחמיר בענישה בגין ביצוע עבירות מסוימות הואיל ובתקופה הרלוונטית הן הופכות לנפוצות ושגרתיות יותר, עד כי יש לסווגן כ'מכת מדינה'" (ע"פ 6383/21 קריף נ' מדינת ישראל (13.2.2022), כבוד השופט נ' הנדל, פסקה 3 (להלן - עניין קריף). ראו גם: ע"פ 1127/13 גברזגיי נ' מדינת ישראל (15.1.2014), כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 34).
בעניין עבירות נשק למיניהן ולסוגיהן ובכלל זה, עבירת החזקת נשק, אביזרי נשק ותחמושת, שבה הורשע הנאשם, קבע בית המשפט העליון בפסקי דין רבים, לרבות מהעת האחרונה, כי עבירות חמורות אלו הפכו זה מכבר ל"מכת מדינה" (עניין קריף, שם; ע"פ 587/22 אבו נאעסה נ' מדינת ישראל (22.5.2022), כבוד השופט י' אלרון, פסקה 9; ע"פ 2251/21 אבו עראר נ' מדינת ישראל (15.12.2021); ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה (14.4.2022), כבוד השופט י' עמית, פסקה 6). אף הודגש פעמים רבות הצורך בהחמרת ענישתם של עוברי עבירות נשק, בשל נפיצותן ובשל השלכותיהן הקשות, לרבות הפגיעה הקשה בחיי אדם, גם תמימים שנקלעו באקראי למקום זה או אחר. לכן פעם אחר פעם מודגש הצורך לשרש את תופעת החזקת הנשק ואת השימוש בו שלא כדין, לרבות באמצעות החמרת הענישה, אשר תשמש גורם מרתיע ממשי (ראו בין השאר: ע"פ 578/22 אבו נאעסה נ' מדינת ישראל (22.5.2022), כבוד השופט י' אלרון, פסקה 9 ופסקי הדין הרבים המובאים שם). מטעם זה וכידוע, אף נקבע אחרונה בסעיף 144(ז) בחוק העונשין עונש חובה מזערי לעבירות הנשק, אשר נוסף כהוראת שעה (תיקון מס' 140 של חוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (ס"ח 2938, 8.12.2021, עמ' 472)).
הקביעה כי עבירות סמים, לרבות עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, שבה הורשע הנאשם, הן בגדר "מכת מדינה", נקבעה זה מכבר, לפני שנים רבות. כך למשל, אגב הדיון בענישת מי שהורשע כי עבר עבירת ייבוא סמים, הודגש כי כל עבירות הסמים לסוגיהן הן בגדר "מכת מדינה", כאמור שם, "יבוא הסם הוא אבי אבות הפשע הנתעב הזה, והוא ראשיתה של שרשרת עבירות הבאות לאחר מכן בהפצת הסם ובשימוש בו. כל אלה היו למכת מדינה המתפשטת כמגיפה, ועל בתי המשפט לענוש מבצעי פשע זה בכל חומרת הדין" (ע"פ 257/89 סבג נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 746 (1990), כבוד המשנה לנשיא מ' אלון, פסקה 4). בדומה נקבע, כי "עבירות הסמים הפכו לנגע שפשה כמגיפה בחברה והוגדרו לא פעם כ'מכת מדינה', באשר ההתמכרות לסם פוגעת בתפקודו הנורמטיבי של הצורך אותו, ולעיתים יש והיא דוחפת אותו לעולם של פשע כדי לממן את רכישתו או כדי להימלט מרשויות החוק, כפי שארע בענייננו. על כן, ברי כי יש להתייחס למבצעיהן בחומרה רבה, על מנת לבער נגע זה מקרבנו" (בש"פ 6861/07 נאסר נ' מדינת ישראל (26.8.2007), כבוד השופטת ע' ארבל, פסקה 5. ראו גם: ב"ש 297/85 עבליני נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(1) 807 (1985), כבוד השופט א' חלימה, פסקה 4; ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל (10.6.2014), כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 15 (להלן - עניין באום)).
די אפוא, בתפיסת שני כלי נשק הכשירים לשימוש ובתפיסת כמות הסמים הגדולה, כדי שניתן יהיה לומר כי עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים היא במדרג גבוה.
7. פסקי הדין מטעם המאשימה בעניין מדיניות הענישה: באת-כוח המאשימה הגישה פסק-דין שעניינו עבירות נשק וסמים (מס' (1) להלן); שלושה פסקי דין שעניינם עבירת הנשק (מס' (2)-(4) להלן); שלושה פסקי דין בעניין עבירת הסמים (מס' (5)-(7) להלן).
(1) ת"פ (שלום ירושלים) 57425-01-22 מדינת ישראל נ' 1. געואן (מיום 13.2.2023); 2. דעאגלה (מיום 4.1.2023) - שני הנאשמים הורשעו על-פי הודאותיהם בבית משפט השלום בעבירת החזקת נשק, אביזרי נשק ותחמושת, אשר כללו שני אקדחים, מחסניות וכדורים ובעבירות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים. דובר בטבליות MDMA, חשיש, קנבוס והחזקת אביזרים רבים להכנת מנות סם. שניהם צעירים ללא הרשעות קודמות. דובר בהליך אחד, אך ענייניהם נדונו לפני שני מותבים, כלהלן: בעניין הנאשם 1 (געואן) - לעבירות הנשק נקבע מתחם עונש בין 24 ל-48 חודשי מאסר ולעבירות הסמים בין 36 ל-60 והושתו 48 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה; בעניין הנאשם 2 (דעאגלה) - לעבירות הנשק נקבע מתחם עונש בין 18 ל-36 חודשי מאסר ולעבירות הסמים בין 24 ל-50 והושתו עליו 60 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. במסגרת ערעורו הופחת מאסרו ל-50 חודש (עפ"ג (מחוזי ירושלים) 30958-02-23 דעאגלה נ' מדינת ישראל (1.6.2023)).
(2) ת"פ (שלום באר שבע) 35396-0422 מדינת ישראל נ' אלהזייל (29.12.2022) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת נשק ותחמושת, שכללו אקדח ומחסנית טעונה בכדורים וכן בעבירת התנגדות למעצר. נקבע מתחם עונש בין 20 ל-40 חודשי מאסר. הנאשם כבן 30 ונעדר הרשעות קודמות. הושתו 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.
(3) ת"פ (מחוזי באר שבע) 55185-02-20 מדינת ישראל נ' אלנבארי (30.1.2022) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת נשק ותחמושת שכללו אקדח ומחסנית עם כדורים. נקבע מתחם עונש בין 15 ל-36 חודשי מאסר. הנאשם כבן 26, נשוי ואב לילדים ללא הרשעות קודמות. הושתו 20 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.
(4) ת"פ שלום באר שבע) 52091-02-20 מדינת ישראל נ' אלעאסם (15.3.2021) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירת החזקת נשק מסוג תת מקלע מאולתר וכדורים. נקבע מתחם עונש בין 18 ל-36 חודש. הנאשם כבן 45, נשוי ואב לשבעה ילדים ללא הרשעות קודמות. הושתו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.
(5) ת"פ (מחוזי חיפה) 4886-11-18 מדינת ישראל נ' מיעארי (28.4.2019) - בעניין הנאשם 1 - הרשעה על-פי הודאה בעבירות סמים אשר כללו החזקת כ-2,500 טבליות MDMA, 7.75 גרם קוקאין, כ-3 ק"ג חשיש וכ-2.8 ק"ג קנבוס. נקבע מתחם עונש בין 33 ל-60 חודשי מאסר. לחובת הנאשם הרשעות קודמות והוא אף צירף הליך נוסף, שהעונש נקבע בעניין שני ההליכים.
(6) ת"פ (מחוזי חיפה) 701-12-16 מדינת ישראל נ' עומאר (1.10.2017) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית שכללו 7 אריזות של 700 טבליות MDMA. נקבע מתחם עונש בין 15 ל-36 חודשי מאסר. הנאשם צעיר ללא הרשעות קודמות. הושתו 18 חודשי מאסר, מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה וקנס.
(7) ת"פ (מחוזי חיפה) 26524-10-14 מדינת ישראל נ' ביטון (15.4.2015) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית שכללו כ-500 גרם MDMA גולמי. נקבע מתחם עונש בין 3 ל-5 שנות מאסר. לחובת הנאשם הרשעות קודמות רבות והוא אף נשא בעונשי מאסר בפועל. הוא נדון ל-36 חודשי מאסר, מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון נהיגה.
8. פסקי דין מטעם ההגנה בעניין מדיניות הענישה: בא-כוח הנאשם הגיש שלושה פסקי דין בעניין עבירת הנשק (מס' (1)-(3) להלן) ושלושה בעניין עבירות הסמים (מס' (4)-(6) להלן).
(1) ת"פ (מחוזי ירושלים) 35397-07-21 מדינת ישראל נ' עאצי (27.12.2022) - הרשעה על-פי הודאה בעבירות החזקת נשק שכלל אקדח ובירי מנשק חם. נקבע מתחם עונש בין 12 ל-30 חודשי מאסר. הנאשם כבן 21 ללא הרשעות קודמות. הושתו 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.
(2) ת"פ (מחוזי ירושלים) 66542-05-20 מדינת ישראל נ' אבו נאב (25.1.2021) - הרשעה על-פי הודאה בעבירות רכישת תחמושת, החזקת נשק, החזקת תחמושת וירי מנשק חם. דובר באקדח. נקבע מתחם עונש בין 8 ל-24 חודשי מאסר. הנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים, נעדר הרשעות קודמות. הושתו 10 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.
(3) ת"פ (שלום ירושלים) 29111-11-21 מדינת ישראל נ' פחורי (2.3.2022) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת נשק, שכלל אקדח וכדורים. בהתאם להסכמה בעניין העונש, הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.
(4) ת"פ (מחוזי תל אביב) 24514-09-15 מדינת ישראל נ' פורת (02.01.2017) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית שכללו כ-900 גרם MDMA, 108 גרם קנבוס ו-0.85 גרם קוקאין. נקבע מתחם עונש בין 18 ל-36 חודשי מאסר. בשל תהליך שיקום מרשים, הושתו 6 חודשי עבודות שירות, הופעל מאסר מותנה בחופף, מאסר מותנה נוסף, פסילת רישיון נהיגה וצו מבחן.
(5) ת"פ (מחוזי ירושלים) 691-09-19 מדינת ישראל נ' אידריס (19.10.2020) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית שכללו 600 טבליות MDMA ארוזות בשקיות. נקבע מתחם עונש בין 10 ל-36 חודשי מאסר. מדובר בנאשם צעיר נעדר הרשעות קודמות. בשל ההליך השיקומי, הושתו 10 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. הרכב חולט.
(6) עפ"ג (מחוזי ירושלים) 58109-07-20 סיאם נ' מדינת ישראל (19.10.2020) - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. דובר ב-600 טבליות MDMA. בבית משפט השלום נקבע מתחם עונש בין 9 חודשי מאסר, לרבות בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר. הושתו 9 חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה וצו מבחן. הערעור נדחה.
9. מדיניות הענישה הנוהגת - פסיקה נוספת: במהלך ישיבת הטיעונים לעונש הפניתי את באי-כוח הצדדים אל גזר דין שנתתי, שנסיבותיו דומות לנסיבות הנדונות, כלהלן.
ת"פ (מחוזי ירושלים) 1136-11-21 מדינת ישראל נ' שאריף (20.7.2022) (להלן - עניין שאריף) - הרשעה על-פי הודעה בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שכללה 2 ק"ג חשיש מחולק לאריזות, 600 גרם קנבוס וכסף מזומן ובעבירות נשיאת נשק והחזקת נשק ותחמושת, שכללו אקדח, שתי מחסניות וכדורים. נקבע מתחם עונש בין 35 ל-60 חודשי מאסר. הנאשם כבן 27, נעדר הרשעות קודמות. הושתו 40 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. הכסף שנתפס חולט.
10. נסיבות העבירות הנדונות: על-פי עובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם, הוא עבר את העבירה בעצמו ולבדו. אפילו כטענתו היו מעורבים גורמים נוספים (טענה שהמאשימה התנגדה להעלאתה), בכל מקרה, לא נראה כי יש בכך כדי לשנות. מדובר בעבירות נשק אשר כללו החזקת שני אקדחים עם מחסנית וכדורים, תקינים ומוכנים לשימוש. כמו כן, הנאשם החזיק סמים אשר כללו 6,000 טבליות MDMA מחולקות לאריזות, קנבוס במשקל 800 גרם נטו וחשיש במשקל 3,000 גרם ברוטו. אכן נקבע, כי "הענישה בעבירות סמים מאופיינת בשונות רבה... במסגרת זו יש ליחס משקל גם לסוג הסכם ולכמותו" (ע"פ 4522/18 אסאבן נ' מדינת ישראל (11.11.2018), כבוד השופט נ' סולברג, פסקה 10. ראו גם: עניין באום, פסקה 13)). בהתאם לכך, יש ניתן משקל לכך שסם מסוג MDMA (המכונה גם "אקסטזי"), נחשב מסוכן ובמדרג חמור (ראו למשל: ת"פ (מחוזי בא"ש) 8113/08 מדינת ישראל נ' בודרם (30.11.2008), כבוד השופט א' ביתן, פסקאות 4-1 בחלק "דיון והכרעה" (הערעור נדחה: ע"פ 9979/08 בודרם נ' מדינת ישראל (21.4.2009)).
מדובר אפוא, בשני סוגי עבירות אשר פוטנציאל הנזק הנשקף מהם הוא עצום, אפילו לא התממש בפועל. אף לא נמצא מקום לייחס משמעות רבה לעובדה שהחזקת הנשק והסמים נמשכה כחודשיים. בעניין זה לא ירדתי לסוף דעתו של בא-כוח הנאשם אשר טען כי זו תקופה קצרה. לבסוף, כאמור, קודם לעבירות הנדונות ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי, כך שחזקה עליו כי הבין היטב את מעשיו, את הפסול בהם ואת משמעותם, כך שיכול היה להימנע מעשייתן.
11. קביעת מתחם העונש ההולם: במסגרת זו נבחנה גם שאלת מספר מתחמי הענישה שיש לקבוע וכן נבחנה השלכת הוראת השעה שעוגנה בסעיף 144(ז) בחוק העונשין, כמוסבר לעיל.
מספר מתחמי הענישה: בא-כוח הנאשם טען כי הנאשם הורשע בהחזקת שני סוגי דברים האסורים בהחזקה, נשק וסמים, אשר הוחזקו באותה תקופה ובאותו מקום ולכן יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד. מנגד טענה המאשימה כי נכון לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים לכל אחת מהעבירות, תוך חפיפה מסוימת ביניהם.
דומה כי בנסיבות הנדונות שתי האפשרויות קיימות. כך למשל, בעניין שאריף, שנסיבותיו בעניין תפיסת הסמים והנשק במקום אחד דומות לנסיבות הנדונות, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי יש לקבוע מתחם עונש אחד. בהתאם לכך, באותו עניין נקבע מתחם עונש לכל אחד מסוגי העבירות ולאחר מכן נקבע מתחם עונש כולל לכל העבירות, תוך חפיפה מסוימת בין מתחמי הענישה.
השלכות הוראות סעיף 144(ז) בחוק העונשין: בנסיבות הנדונות חל סעיף 144(ז) בחוק העונשין, אשר כמוסבר לעיל, נוסף כהוראת שעה במסגרת תיקון מס' 140 של חוק העונשין. על-פי הוראתו, עונשו של נאשם אשר הורשע בעבירת הנשק הנדונה, "לא יפחת... מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי". לפיכך יש לשקול את עונש החובה המזערי גם בעת קביעת מתחם העונש ההולם (ע"פ 4876/15 פלוני נ' מדינת ישראל (3.12.2015), כבוד השופט נ' סולברג, פסקאות 36-31; ע"פ 1288/17 מדינת ישראל נ' שנהר (3.10.2017), כבוד השופט א' שהם, פסקה 23). עם זאת, סעיף 144(ז) אינו שולל אפשרות שחלק מעונש מאסר החובה ייקבע כמאסר מותנה. שכן, "טעמים מיוחדים" נדרשים רק אם כל העונש המזערי נקבע כמאסר מותנה.
קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום: בהתאם לאמור ולנוכח כלל השיקולים שנדונו ובכלל זה הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות העבירות, מתחמי הענישה ההולמים הם כלהלן: בעניין עבירת הנשק - בין עשרים וארבעה לארבעים חודשי מאסר בפועל; בעניין עבירת הסמים - בין שלושים לחמישים חודשי מאסר בפועל. לאחר חפיפה מסוימת של שני מתחמי הענישה, מתחם העונש ההולם הכולל יהיה בין ארבעים לשישים חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה.
גזירת עונשו של הנאשם
12. נסיבותיו של הנאשם (שאינן קשורות במעשיי העבירות): הנאשם הורשע על-פי הודאתו במעשיי העבירות, הוא הכיר באחריותו למעשים, הביע צער וחרטה כנים על הסתבכותו בעבירות וכן הביע משאלה לשוב במהרה אל חיק משפחתו ואל עבודתו. הוא הסביר כי במשך כל חייו עד מעצרו, הוא עבד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו וכי מעשיי העבירות שאליהם נקלע, כלל אינם אופייניים לו. כן הוסיף, כי הוא מנסה לנצל את שהותו בבית הסוהר רק לעשיית דברים טובים. בכלל זה להתקדם באמצעות השתתפות בלימודים ובתכניות טיפול במסגרת המאסר ובקרוב אף יתחיל לשמש אסיר תומך (סיוע צמוד לאסיר נזקק).
הנאשם כבן 30, נעדר הרשעות קודמות, נשוי ואב לשני ילדים בני 4 ו-6, שעול פרנסת המשפחה היה עליו. כפי שטען בא-כוח הנאשם, עצם מעצרו הממושך וריחוקו מילדיו ללא ספק מקשה עליו מאד ומשמש עבורו גורם מרתיע ממשי. כמו כן ניתן משקל לפגיעה הנגרמת למשפחת הנאשם ולילדיו הקטנים מעצם הריחוק מאבי המשפחה, בשל עצם ממאסרו ומהפגיעה הכללית בשל כך. לא מן הנמנע כי הדבר אף עלול להקשות על שיבת הנאשם בבוא העת אל מעגל החיים הנורמטיבי.
13. גזירת עונשו של הנאשם: לאחר איזון כלל השיקולים, מצאתי לנכון להעמיד את עונש המאסר בפועל שיושת על הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם. בשל חומרת עבירות הנשק והסמים והצורך במתן משקל ממשי לשיקולי הרתעה אישית ולשיקולי הרתעת הרבים, העונש לא ימוקם בקצה התחתון של מתחם העונש.
לצד עונש המאסר בפועל, יושתו על הנאשם גם מאסר מותנה, כענישה מרתיעה וכן קנס. עם זאת, בנסיבות הנדונות ובהתחשב גם בהשלכות הענישה על משפחת הנאשם, לא מצאתי הצדקה לפסילת רישיון הנהיגה.
גזר הדין - סיכום
14. בהתאם לכל האמור, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך ארבעים ושניים חודש, החל מיום מעצרו ביום 19.9.2022 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומיו).
ב. מאסר מותנה למשך שישה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת נשק או עבירת סמים מסוג פשע, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.
ג. מאסר מותנה למשך שלושה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת נשק או עבירת סמים מסוג עוון, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.
ד. קנס בסך 4,000 ₪, שישולם בארבעים תשלומים שווים, עוקבים ורצופים החל מיום 1.9.2023 או 32 ימי מאסר תמורתו.
15. צו לחילוט או השמדה: ניתן צו המורה על חילוט הסמים והנשק שנתפסו או על השמדתם, בהתאם לשיקול דעתו של קצין משטרה מוסמך.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.
ניתן היום, י"ט באב התשפ"ג, 6 באוגוסט 2023, במעמד הנאשם ובאי-כוח שני הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.
תמר בר-אשר, שופטת |