1

בפניי בקשה להפחתת ריבית ותוספת פיגורים וכן בקשה לפריסה לתשלומים, של פיצוי שנגזר על המבקש.

מדובר בגזר דין מיום 21.09.2005 שבו נגזר על המבקש, בין היתר, לפצות את המתלוננת בסכום של 7500 ₪. סכום הפיצוי חולק בגזר הדין לשלושה תשלומים שווים.

2

המשיבה מתנגדת לבקשה בשל חלוף זמן ניכר - קרוב ל-13 שנה שבמהלכן לא שילם המבקש את הפיצוי למתלוננת ואף לא פנה בבקשות מתאימות כדי לעמוד בתשלום.

מהבקשה וצרופותיה השתכנעתי שמצבו הכלכלי של הנאשם קשה ביותר והוא מפרנס את משפחתו - אשתו שאינה עובדת וחמשת ילדיו - בדוחק רב ממשכורת מינימום. נוסף על כך למבקש חובות שונים המכבידים עליו ואינם מאפשרים לו מרחב תמרון כלכלי. נתונים אלה תומכים בצורך להתחשב במבקש.

עם זאת, ביטול הריבית ותוספת הפיגורים תוביל למסר שגוי שלפיו יצא חוטא נשכר ותעודד בעקיפין אי תשלום פיצוי שקבע בית משפט כרכיב במסגרת גזר דין.

לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן ושקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי שבמקרה שלפניי נקודת האיזון הראויה מחייבת לדון את המבקש במידת הרחמים. ברי שאם יעמוד המבקש בתשלום, יועיל הדבר גם למתלוננת שתקבל סוף סוף את כספי הפיצוי שלהם היא זכאית.

לפיכך החלטתי לבטל את רוב סכומי הריבית ותוספת הפיגורים ולצמצמם לסכום שיעמוד על סך 500 ₪ בלבד, כך שסכום הפיצוי הכולל שבו יישא הנאשם יעמוד על סך 8,000 ₪ וסכום זה יחולק לארבעה תשלומים.

המבקש ישלם אפוא סך של 8,000 ₪ ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון בסך 2,000 ₪ ישולם ביום 01.07.2018 ויתר התשלומים בסך 2,000 ₪ כל אחד, ישולמו בכל אחד משלושת החודשים העוקבים דהיינו בימים 01.08.2018, 01.09.2018 ו-01.10.2018.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ח, 04 יוני 2018, בהעדר הצדדים.