1

 

 

 

 

 

רקע

1.     כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן הכולל 5 אישומים כדלקמן:

 

באישום הראשון: מיוחסות לנאשם עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וכן, היזק לרכוש במזיד בניגוד לסעיפים 407 (ב) ו- 452 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק").

על פי עובדות האישום הראשון בין 18.9.10 ל- 19.9.10 פרץ הנאשם לאטליז "סעדה" הממוקם בשוק העירוני באשקלון בכך שחתך סורג מעל דלת אחורית, נכנס לאטליז, גנב קופה, משקל, ובשר. בנסיבות המתוארות, גרם נזק לסורג החנות.

 

באישום השני מיוחסות לנאשם עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בניגוד לסעיף 407 (ב) לחוק.

2

על פי עובדות האישום השני בין התאריכים 13.8.10 - 14.08.10 פרץ הנאשם למזנון "רון" שבשוק העירוני באשקלון בכך ששבר מנעול תלייה באמצעות מכשיר לום, נכנס לחנות וגנב מתוכה בקבוקי שתייה חריפה, קופות צדקה וטלפון סלולארי.

 

באישום השלישי מיוחסות לנאשם עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה, היזק במזיד לרכוש והחזקת מכשירי פריצה לפי סעיפים 407 (ב), 452 ו- 409 לחוק.

על פי עובדות האישום השלישי, בין התאריכים 8.8.10 - 9.8.10, פרץ הנאשם לחנות "פלאפון ישי" שנמצא ברחוב הרצל באשקלון בכך שגרם היזק לדלת השירותים באמצעות מכשיר פלאייר, נכנס לחנות וגנב מתוך מגירה מתחת לדלפק כסף מזומן וכן ארגזי שתייה קלה והכין כריכים בחנות. בנסיבות המתוארות החזיק הנאשם מכשיר פריצה מסוג פלאייר וגרם נזק במזיד לדלת החנות.

 

באישום הרביעי מיוחסת לנאשם עבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה לפי סעיף 407 (ב) לחוק.

על פי עובדות האישום הרביעי בין התאריכים 20.7.10 - 21.7.10 פרץ הנאשם לחנות "תריסי גולן" הממוקמת ברחוב יכין באשקלון בכך שפרץ את גג החנות, ניתק את האזעקה ונכנס לחנות כשהוא לבוש לידיו כפפות. הנאשם גנב מתוך ארון אלומיניום בחנות 3 מכשירי טלפון סלולאריים ו- 60 מקדחות, מברגות, כלי עבודה ואלומיניום.

 

באישום החמישי מיוחסת לנאשם עבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447 (א) לחוק.

על פי עובדות האישום החמישי בשעות הבוקר המוקדמות ביום 14.7.10 הסיג הנאשם גבול ביחס עם אחר לחנות בבעלותו של המתלונן באשקלון בכך ששבר את מנעול החנות באמצעות לום, פתח את הדלת באמצעות מפתח, עיקם את הדלת כלפי חוץ ונכנס עם האחר לתוך החנות במטרה לבצע עבירה.

 

במסגרת ההסדר נמחקו אישומים 6-8 שבכתב האישום המקורי.

 

הסדר הטיעון

2.     ביום 8.6.16 הציגו הצדדים הסדר על פיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בו וישלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. הטיעונים לעונש יהיה פתוחים. עמדת המאשימה היא למאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס, התחייבות ופיצוי ואילו הסנגור יוכל לטעון כראות עיניו.

 

תסקיר שירות המבחן

3.     בתסקירו הראשון ציין שירות המבחן כי הנאשם לא שיתף פעולה ולא התייצב לשתי פגישות שנקבעו לו ועל כן לא הוגש תסקיר לגופו של עניין.

 

3

בתסקירו השני, שירות המבחן סקר את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 25 נשוי ואב לילדה בת 6 מנישואיו הקודמים שנמצאת בחזקתו. מתמודד עם מחלת ניוון שרירים ועקמת מולדת ומתקיים מקצבת נכות וביטוח לאומי בשיעור 100%. אביו של הנאשם נפטר לפני שנים ממחלת הסרטן, אחיו הגדול של הנאשם סובל מפיגור שכלי קשה ומתגורר עם הנאשם, שני אחיו הקטנים של הנאשם מתמודדים אף הם עם מחלת ניוון שרירים ואחיו הקטן מתמודד עם פיגור שכלי ברמה קלה. הנאשם בוגר 10 שנות לימוד, מעולם לא עבד בשל נכותו ומתקיים מקצבת נכות. שירות המבחן ציין כי לדברי הנאשם, ביצע את העבירות נשוא תיק זה כחלק מאורח החיים השולי שניהל באותה תקופה בניסיון להשיג כסף קל ומהיר בכדי ללמוד לקבלת רישיון נהיגה ולקניית בגדים. שירות המבחן ציין כי הנאשם נטל אחריות מלאה על ביצוע העבירות וציין כי תפקידו של הנאשם בעת ביצוע העבירות היה שמירה וזאת בשל מצבו הבריאותי והפיזי. שירות המבחן התרשם מנאשם ילדותי, בלתי בשל, בעל יכולות דלות, קל ונוח להשפעה.

 

באשר לגורמי הסיכון, שירות המבחן התרשם כי לנאשם קושי אובייקטיבי בשל הנכות עימה מתמודד. עוד ציין שירות המבחן כי סנקציות קודמות שהוטלו על הנאשם לא היוו גורם מרתיע.

 

מנגד, ציין שירות המבחן כי העבירות בוצעו כשהנאשם בן 18 והיום הוא מגדל את בתו ואת אחיו הגדול המתמודד עם פיגור שכלי ברמה קשה ומהווה מקור תמיכה ויציבות למשפחה.

 

לאור חלוף השנים מביצוע העבירות, לאור גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות ולנוכח המצב המשפחתי המורכב ותפקידו המרכזי במשפחה, המליץ שירות המבחן על ענישה צופה פני עתיד בדמות מאסר מותנה.

 

 

 

 

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

 

4.     בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 2.8.17 הודיע הממונה כי הנאשם "אינו כשיר טוטאלית" לבצע עבודות שירות זאת בשל מצבו הרפואי והבריאותי כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שהוצג לממונה.

 

טיעוני הצדדים לעונש

5.     ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/1).

ב"כ המאשימה הפנתה לערך המוגן שנפגע, לחומרת העבירה, למתחם העונש ההולם אשר לשיטתה נע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל שאין נסיבות מחמירות ובין 10 ל- 30 חודשי מאסר שיש נסיבות מחמירות. באת כוח המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה.

לדבריה, הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן. הפנתה לכך ששירות המבחן ציין כי ענישה קודמת לא הרתיעה. לדבריה, אין הצדקה לסטייה ממתחם העונש ההולם, אין שיקולי שיקום ולפיכך עותרת למאסר ברף הגבוה של המתחם, וכן ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי, קנס , פיצוי וחתימה על התחייבות.

 

4

6.     ב"כ הנאשם הגיש לבימ"ש מסמכים המלמדים על מצבו הרפואי הקשה של הנאשם (נ/1), מסמך המלמד על כך שבתו של הנאשם בחזקתו (נ/2). לדבריו הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי. לדבריו הנאשם ביצע את העבירות כשהוא היה בן 18 ומספר חודשים בתחילת חייו כבגיר, חלפו מאז כמעט 7 שנים. כיום הנאשם בן 25, נשוי ואב לילדה שבחזקתו, סובל ממחלת ניוון שרירים קשה ומוכר כנכה 100%. אביו שהיה איש קבע נפטר כשהנאשם היה בן 8. הנאשם בעבר הותקף בשל סכסוך ונשפט לתקופה ממושכת ולאחר מכן העתיק מקום מגוריו לבאר שבע מחשש לתקיפות נוספות. הנאשם עבר תאונת דרכים שפגעה בו קשות וביכולותיו התפקודיות, סובל מאיבוד זיכרון ובעיות גב קשות, בעיות אשר יחד עם מחלתו מגבילות אותו בכל הקשור לתנועה. הנאשם עובר טיפולים רפואיים יום יומיים. לדברי בא כוח הנאשם, העונש יפגע קשות בנאשם ובמשפחתו.

 

לשיטתו מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד למס' חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. לדבריו העבירה בוצעה לפני תיקון 113 והמתחמים היו שונים, לטענתו יש הצדקה לחרוג מהמתחם הראוי בנסיבות בתיק זה ולהסתפק ברף התחתון של מאסר מותנה בהתאם להמלצת שירות המבחן.

לדבריו הנאשם נמצא כעת מאחורי חייו העבריינים, במסלול הנורמטיבי ולפיכך האינטרס הציבורי לא יפגע אם יגזר עונשו ברף התחתון של המתחם. לפיכך ביקש בא כוח הנאשם מבית המשפט, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולא להטיל מאסר בפועל. לדבריו הנאשם היה עצור מספר ימים בתיק זה.

 

7.     אימו של הנאשם ביקשה לומר דברים. היא ביקשה מבית המשפט להתחשב במצבו של הנאשם, הוא זקוק לעזרה ויש לו ילדה ומשפחה והתחיל להשתקם. היא ביקשה להתחשב במצבו הרפואי.

 

8.     גם הנאשם ביקש התחשבות.

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

 

9.     הנאשם נותן את הדין בגין 5 אישומים שונים, שאירעו במועדים שנים בתקופה של חודשיים ימים. לפיכך, יקבע מתחם עונש הולם בנפרד לכל אחד מהאירועים.

 

10.            הערך החברתי אשר נפגע מהעבירה של התפרצות לבתי עסק, גניבה, היזק במזיד לרכוש, החזקת מכשירי פריצה והסגת גבול, הוא שמירה על קניינו של אדם, שמירה על סדר ציבורי תקין והגנה על תחושת הביטחון של הציבור.

 

11.            מידת הפגיעה בערך המוגן היא ממשית, הנאשם ב- 5 הזדמנויות שונות, פרץ לבתי עסק או הסיג גבול לבתי עסק במטרה לבצע גניבה תוך שבחלק מן המקרים גרם נזק לבתי העסק, ב- 4 מתוך חמישה מקרים אף גנב רכוש מבתי העסק (קופה, משקל, בשר, טלפונים סלולריים, קופות צדקה, בקבוקי שתיה חריפה, כסף מזומן, ארגזי שתיה, כלי עבודה ועוד).

 

5

12.            באשר לנסיבות ביצוע העבירות: מדובר בעבירות שקדם להן תכנון, הנאשם הגיע לבתי העסק, כאשר הוא מחזיק בידיו כלים שיאפשרו לו לחתוך סורגים, לשבור מנעולים, לפתוח את הגג. כפי שמצוין בכתב האישום בחלק מן האישומים החזיק בידו לום, פלייר, כפפות. כפי שעולה מן העובדות, לפחות ביחס לאירוע האחרון, העבירה בוצעה ביחד עם אחר. אין מדובר בעבירות שבוצעו בתחכום רב. הגם שבכתב האישום לא צוין שווי הגניבות מדובר בגניבות בשווי משמעותי. מדובר בחמישה אישומים שבוצעו בסמיכות זמנים בתקופה של חודשיים.

 

13.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מ- מאסר בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. ראו למשל:

 

·        רע"פ 117/16חליל מעווד נ' מדינת ישראל (11.01.16) קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבניין שאינו דירה בצוותא, היזק בזדון והחזקת מכשירי פריצה. המבקש, עם שניים נוספים, פרצו לבית מרקחת באמצעות פטיש, לום, כפפות וכובעי גרב, פגעו במנעול דלת הכניסה ושברו קיר במקום. משפגעו במעשיהם בזרם החשמל, הובילו לאבדן תרופות בשווי של עשרות אלפי ₪ ונזק למבנה. על המבקש נגזרו 18 חוד' מאסר והופעלו מאסרים מותנים כך שבסה"כ הוטלו עליו 28 חוד' מאסר בפועל, מע"ת, קנס ופיצויים. המחוזי דחה את הערעור על הכרעת הדין אך הפחית עונשו של המבקש ל- 24 חוד' מאסר בפועל. בר"ע בעליון נדחתה.

·        רע"פ 2326/15עידן בנימין נ' מדינת ישראל (14.04.15) התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה. המבקש פרץ למשרד בכך שפתח את דלת הכניסה באמצעות מפתח, נכנס פנימה וגנב מזוודה ובה מסמכים שונים, צ'קים בסך 13,000 ש"ח ויהלום 5 קראט ובשווי של 60,000 ₪. נגזרו על המבקש 10 חוד' מאסר בפועל, מע"ת, קנס ופיצוי. המחוזי דחה את ערעור המבקש הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין העונש. בר"ע בעליון נדחתה.

·        רע"פ 6032/15רפעת אל וחידי נ' מדינת ישראל (21.9.15) שתי עבירות של גניבה ושתי עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה. המבקש עבד בחברת הליסינג "אלבר". לאחר הפסקת עבודתו, הגיע המבקש ברכב יונדאי והתפרץ לעסק בכך שטיפס על הגדר ונכנס למשרד דרך החלון וגנב כספת שהכילה טבעת זהב, המחאה בסך 1000 ₪ וכן קופה קטנה המכילה 25 ₪. בהמשך השליך את הכספת בחורשה סמוכה. לאחר כיומיים, התפרץ שוב לעסק באותו האופן וגנב שקית קפה ובקבוק בושם. נגזרו עליו מע"ת, צו מבחן ופיצוי וחילוט הרכב ששימש לביצוע העבירות. הערעור על חילוט הרכב נדחה במחוזי ובעליון.

·        רע"פ 7709/12 סולטאן נ' מדינת ישראל (4.11.12) התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה. המבקש נכנס למשרדי ומחסן מפעל במפרץ חיפה וגנב רכוש רב בשווי 200,000 ש"ח תוך שהוא מנטרל את מערכת האזעקה. הנאשם נידון ל- 22 חודשי מאסר בפועל, מע"ת ופיצוי. ערעורים שהגיש למחוזי ולעליון נדחו.

6

·        רע"פ 5552/10דוד ברכה נ' מדינת ישראל (25.7.10) פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בצוותא. המבקש ואחר התפרצו לשני מפעלים וגנבו ברזלים וחומרים נוספים בשווי 18,000 ₪. נגזרו על המבקש 18 חוד' מאסר. המחוזי הקל עונשו והעמידו על 13 חוד' מאסר וענישה נלווית. בר"ע עליון נדחתה.

·        רע"פ 8114/10 אבו חדיד נ' מדינת ישראל (7.11.10) התפרצות לבניין וגניבה. המבקש התפרץ למשרד וגנב ממנו מחשב, מתקן מים וחפצים נוספים. בית משפט קמא גזר מאסר מותנה והתחייבות. במחוזי הוחמר עונשו והוספו 7 חוד' מאסר בפועל. בר"ע בעליון נדחתה.

·        רע"פ 5519/10דניס וינוקור נ' מדינת ישראל (14.9.10) התפרצות לבניין שאינו דירה, גניבה וניסיון גניבה. המבקש התפרץ למתנ"ס עם אחרים וגנב מסכי פלזמה ופריטים נוספים וכן פרץ לבית ספר אך עם הישמע האזעקה, נמלט. נגזרו עליו 100 ימי מאסר בפועל. המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר עונשו של הנאשם ל- 9 חוד' מאסר בפועל. בר"ע בעליון נדחתה.

 

ראו גם עפ"ג (י-ם) 32448-04-15 גוזלן נ' מדינת ישראל, עפ"ג (מרכז) 45586-02-14 ויקטור טרנוב נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מרכז) 37133-05-14 לשצינסקי נ' מדינת ישראל; ת"פ (ב"ש) 46022-04-16מדינת ישראל נ' מחמד אבו מדיגם; ת"פ (רמ') 52913-01-15מדינת ישראל נ' קאייד אבו גודה; ת"פ (ת"א) 25030-01-15מדינת ישראל נ' מחמד אבו ענימה; ת"פ (ת"א) 4399-06-15מדינת ישראל נ' צדיק נפתלי; ת"פ (י-ם) 58271-02-14מדינת ישראל נ' מאלק אמרזיק; ת"פ (עכו) 50907-12-14מדינת ישראל נ' איברהים הואש; ת"פ (רמ') 50071-09-14 משטרת ישראל נ' יוסף נשאוי; ת"פ (ב"ש) 61023-07-14 מדינת ישראל נ' בנימין; ת"פ (ק"ג) 5621-09-13 מדינת ישראל נ' ליטבינוב.

·        לחריגה ממתחם העונש ההולם בנסיבות דומות בשל שיקולי שיקום ראו למשל:

 

ת"פ (קריות) 3744-05-15מדינת ישראל נ' אלכסיי גונצ'ר (7.11.16) התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה. הנאשם התפרץ למקווה טהרה על ידי שבירת חלון וגנב משם מוצרי הגיינה וטיפוח בערך כספי נמוך יחסית וכן מערכת שמע. נקבע שמתחם הענישה נע בין מס' חוד' שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חוד' מאסר בפועל.בימ"ש משיקולי שיקום הטיל על הנאשם 4 חוד' מע"ת, פיצוי ושל"צ.

 

ת"פ (ב"ש) 14394-08-11מדינת ישראל נ' אבראהים אבו צולב (8.6.15) התפרצות לבית עסק, גניבה והיזק לרכוש במזיד. הנאשם התפרץ לחנות בזאת שעיקם את הסורג ושבר את החלק התחתון של קיר הגבס. הנאשם גנב 40 טלפונים ניידים, דיבוריות בלוטוס בשווי 30,000ש"ח וכן גרם נזק לקיר בכך ששוברו. נקבע מתחם של 4 חוד' מאסר עד 14 חוד' מאסר. בשל שיקולי שיקום חודשו 2 מאסרים מותנים , הוטל צו מבחן לשנה והתחייבות.

 

7

14.            לאור האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהאישומים 1-4 נע מ-4 חודשי מאסר ועד ל- 18 חודשי מאסר. מתחם העונש ההולם לאישום 5 נע ממאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר.

 

15.            לא נעלמה מעיני טענתו של בא כוח הנאשם כי העבירות בוצעו לפני תיקון 113 וכי בית המשפט אינו מחוייב לגזור את עונשו של הנאשם על פי המתווה שנקבע בתיקון האמור. עם זאת, גם לפני תיקון 113 העונש שהיה מקובל בגין העבירות הללו כלל בשגרה רכיב של מאסר.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

 

16.            בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

 

·        לקיחת אחריות - זקפתי לזכותו את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה.

 

·        גילו של הנאשם - לקחתי בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם במועד ביצוע העבירות. הנאשם יליד 12.10.91 היה בן 18.7 שנים בעת ביצוע העבירות, מה שמכונה "בגיר צעיר". לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם בשל גילו. עם זאת, יש לזכור כי הנאשם היום בן 26 ואינו עוד "בגיר צעיר".

 

·        הרשעות קודמות- לקחתי בחשבון את הרשעותיו של הנאשם. לנאשם 2 הרשעות, האחת בגין ניסיון תקיפה סתם ואיומים והשניה בגין תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, החזקת סכין שלא למטרה כשרה, איומים ושתי עבירות של הפרת הוראה חוקית. בגין עבירות אלה ריצה הנאשם עונש מאסר במשך 3 חודשים והוטלו עליו מאסרים מותנים.   
מדובר בהרשעות שמאוחרות לביצוע עבירות נשוא תיק זה. אין בעברו של הנאשם הרשעות בגין עבירות רכוש.

 

8

·        חלוף הזמן - הגם שחלפו 7 שנים מעת ביצוע העבירות, לא מצאתי בנסיבות תיק זה ליתן משקל רב לחלוף הזמן וזאת בשים לב שחלוף הזמן רובץ כל כולו לפתחו של הנאשם בשל התנהלותו בתיק זה. 
בתיק זה הוגש כתב האישום בחודש פברואר 2011 חודשים ספורים לאחר ביצוע העבירות. בתיק התקיימו כ- 30 דיונים. דיונים רבים נדחו בשל אי התייצבות הנאשם וגם צווי הבאה שהוצאו וערבויות עליהם חתם הנאשם במהלך ניהול התיק לא תמיד הביאו להתייצבותו. כל הדחיות בתיק נעשו לבקשת הנאשם ובא כוחו הן לצורך לימוד התיק, הן על מנת להגיש בקשה לעיכוב הליכים, בקשה שהוגשה ונדחתה על ידי היועמ"ש, הן על מנת לשמוע הוכחות בטענת זוטא, הן על מנת למצות את המשא ומתן , הן על מנת להיערך לטיעונים לעונש והן בשל אי התייצבות הנאשם אצל שירות המבחן ואצל הממונה על עבודות השירות.       
בנסיבות אלו, הגם שמצאתי להתחשב בחלוף הזמן לא מצאתי הצדקה ליתן לשיקול זה משקל משמעותי.

 

·        נסיבותיו האישיות של הנאשם- לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את תפקידו המרכזי במשפחתו, בתור אפוטרופוס על בתו מנישואיו הקודמים ואחראי על אחיו הבכור אשר סובל מפיגור שכלי בדרגה גבוהה.
לקחתי בחשבון את מצבו הרפואי הקשה של הנאשם שכפי שעולה מטיעוני הצדדים, מהתסקיר ומהמסמכים הרפואיים שהוגשו. הנאשם סובל מניוון שרירים קשה ומשלל מחלות נוספות לרבות פגיעות שנגרמו עקב התקיפה שעבר, עקב תאונת דרכים כמפורט במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניי. יצוין כי המסמכים הרפואיים מהשנים 2009 ועד ל- 2013 ולא הוצגו מסמכים רפואיים מעודכנים מהשנים האחרונות.

 

·        שיקולי שיקום- לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן. שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות מאסר מותנה זאת בשל חלוף הזמן, בשל הגיל הצעיר ובשל תפקידו של הנאשם במשפחה. שירות המבחן לא ציין שהנאשם עבר הליך שיקומי, ואף לא המליץ על העמדתו במבחן או על ענישה חלופית חינוכית בדמות של"צ. שירות המבחן ציין כי סנקציות קודמות לא היוו גורם מרתיע להישנות התנהגות פורצת חוק.

 

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד, בגדרו של המתחם.

 

17.            לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לאמץ את המלצה שירות המבחן.

 

ברע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי:

 

"הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן, ששיקוליו אינם זהים, בהכרח, לשיקולי בית המשפט, שהם רחבים ומקיפים יותר. נפסק, לא אחת, כי על בית המשפט היושב על המדוכה לתת דעתו לשיקולים הכוללים של ההליך הפלילי, וביניהם לעניינים ששירות מבחן אינו מופקד עליהם...."

 

ראו גם ע"פ 1170/15 פלוני נ. מ"י; רע"פ 8344/15 מחאמיד נ. מ"י; רע"פ 2208/16 גוהר נ. מ"י.

9

בנסיבות שבפני, למרות נסיבותיו האישיות הקשות וחריגות של הנאשם, יש ליתן משקל משמעותי גם לאינטרס הציבורי, ובפרט לשיקולי הגמול וההרתעה.

 

18.            נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, העובדה שהעבירות בוצעו לפני 7 שנים והמלצת שירות המבחן, מצדיקים גזירת עונשו של עונשו של הנאשם בגין כל אחד מן האישומים בסמוך לרף התחתון של המתחם והפעלת המאסרים כמעט בחופף.

 

19.            בשל נסיבותיו החריגות של הנאשם אף בחנתי אפשרות להורות כי המאסר שיגזר ירוצה בדרך של עבודות שירות. אפשרות זאת נשללה בשל מצבו הרפואי של הנאשם.

 

20.            משיקולים של צדק, בשים לב שהנאשם אינו יכול לרצות מאסר בעבודות שירות אך בשל מצבו הרפואי, עונש המאסר שיוטל יהיה קצר באופן משמעותי מזה שראוי היה להטיל על הנאשם.

 

ראו בעניין זה רע"פ 1/09 ג'וג'ו אסרף נ. מ"י:

"נציין כי במובן הערכי אין מצבו של אדם עם מוגבלויות צריך לדעתנו להיות שונה לרעה מזה של כל אדם, לא רק בשל חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות... אלא בשל חובת הגינות שאינה טעונה חוק, והיא מעוגנת בערכים אנושיים בסיסיים. הרי לא יתכן, כי אדם עם מוגבלות ייאסר במקום שאחר לא ייאסר."

 

 

סוף דבר

21.            לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    הנני מטילה על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, מתקופת המאסר ינוכו ימי המעצר שריצה הנאשם, ככל שריצה ימי מאסר.

 

ב.     4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירת רכוש מסוג עוון.

 

ג.       9 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ד.     הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש למשך שנתיים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום אחרת יאסר למשך 15 ימים.

 

10

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

ככל שיש מוצגים, אלה יושמדו בחלוף תקופת הערעור.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תשע"ז, 18/09/2017 במעמד הנוכחים.