1

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד אתי כרייף

נאשמת מס 1 - נוכחת

הסנגור- עו"ד לוטפי דיאב

החלטה

2

1.         נאשמת מס' 1 (להלן: "הנאשמת") הודתה בעובדות כתב האישום, ולפיכך קבעתי בהחלטתי מיום 22/1/14 כי ביצעה את העבירות המיוחסות לה בכתב האישום - עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו כדין, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.         בהתחשב בכך שאין בעברה של הנאשמת הרשעות קודמות, בהתחשב בהודאת הנאשמת בהזדמנות הראשונה לאחר תיקונו של כתב האישום, בהתחשב באמור בתסקיר שרות המבחן לגבי הנאשמת, שהינה אחות במקצועה ובתיתי את הדעת לחלוף פרק זמן ניכר מאז ביצוע העבירות, הנני מחליטה לאמץ את הסדר הטיעון בתיק זה, אשר אינו נוגד את תקנת הציבור והינו עומד במתחם הסבירות.

3.         אשר על כן, לסיכום, הנני מטילה על הנאשמת, מבלי להרשיעה בדין, צו מבחן לתקופה של שנה, אשר במהלכה תשתלב הנאשמת בקבוצה טיפולית בשרות המבחן.

הנאשמת מוזהרת בזה, כי במידה ולא תעמוד בתנאי צו המבחן או תעבור עבירה נוספת בתקופת המבחן, והצו יופקע, אזי יהיה צפויה הנאשמת להרשעתה בדין ולגזירת דינה בהתאם.

4.         בנוסף, הנני מורה לנאשמת לפצות את עד התביעה מס' 4, השוטר עדי מישל, פיצוי בסכום של 500 ₪, אשר יופקד על ידי הנאשמת עבור השוטר הנ"ל בקופת ביהמ"ש עד ליום 15/7/14. ודוק, הפיצוי שהושת על הנאשמת הינו בסכום הגבוה יותר מסכום הפיצוי שהושת על נאשם מס' 2, נוכח העובדה שלנאשמת מיוחסת, בנוסף, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, אשר בוצעה כלפי השוטר עדי מישל.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

הוקלדעלידילילך וקנין