מונחת לפני בקשת המבקש להתיר יציאתו לחו"ל (טורקיה) בין הימים 5.3.23 - 9.3.23 לצורך מחנה אימונים לקבוצת כדורגל שהמבקש משחק בה.

הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בבקשה על פי "הכתובים" ולפיכך עיינתי בבקשה, בתשובה, בתסקירים שהוגשו, בכתב האישום המתוקן שהוגש, בפרוטוקולים ובהחלטות מהם נגזר השינוי העיתי של המגבלות שהמשיב היה נתון בהן.

המבקש הודה והורשע בהחזקת קנביס במשקל של יותר מחצי ק"ג וכן סם נוסף, ובשתי עבירות סחר בסמים.

בעניינו של המבקש הוגש תסקיר מעצר וכן - לפני כחודש - תסקיר לקראת טיעון לעונש ממנו עולה כי המבקש טרם החל טיפול, באחת משתי בדיקות סמים שערך התגלו שרידי סם, ורמת מסוכנות חזרתו לביצוע עבירות נוספות, על רקע מניעי העבירות (תחילה תיאר מצוקה עקב הסתבכות כלכלית ואח"כ רק "פיתוי כלכלי") הוגדרה באבחון ראשוני בתסקיר המעצר כ"מסויימת".

המבקש נתון בתנאי שחרור של מעצר בית לילי בלבד.

עיינתי כאמור בנימוקי הבקשה ובנימוקי התנגדות המשיבה.

דעתי כדעת המשיבה ואפרט:

השאלה היחידה שיש לדון בה היא מידת מסוכנות המשיב, או בשפה אחרת - מידת הסיכון שיחזור לבצע עבירות, בין אלה שהורשע בגינן (ר' לעיל) ובין אחרות, מתחום הסמים.

אני מסכים עם ב"כ המבקש כי אין סכנה להימלטות המשיב, אשר כל חייו בישראל, מהדין.

מאידך, אני מסכים עם שתי תמוכותיה של עמדת המשיבה:

האחת, שבמצב הדברים הנוכחי, היכולת לתת אמון במשיב הינה מוגבלת, הן בשל המניעים לביצוע העבירות והן בשל העובדה כי טרם החל טיפול אמיתי - להבדיל משיחה/ראיון בשירות המבחן - בזרמי העומק שהביאו אותו לבצע עבירותיו, להבין אותם, ולהצליח לרכוש דרכים אחרות לחיזוק והעצמת מאפיינים אחרים באישיותו כהשלמה לכך. חלף זאת, אבחן שירות המבחן את המבקש כמי שעדיין "מתקשה לבחון מניעים עמוקים בבסיס העבירות", על פי התסקיר שהוגש.

השניה - שמטרת הבקשה, כפי שהגדירה זאת ב"כ המשיבה, הינה בפשטות: מותרות.

תמוכה זו חשובה כי בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך (במקרה זה הרצון בלבד) לבין ההגבלה שאת הסרתה מבקשים, וכמובן, ככל שהצורך דוחק יותר בית המשפט עלול או עשוי "לעשות הנחות" מסוימות בהגנה מפני המסוכנות, אך זה אינו המצב שלפניי.

לסיכום, אני דוחה את הבקשה.

תנאי שחרור המבקש יישארו על כנם.

ניתנה היום, ח' אדר תשפ"ג, 01 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.