1

כתב האישום ותשובת הנאשם

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

2.         לפי המתואר בכתב האישום, ביום 17.05.15 בין השעות 15:30 ל-18:30 סמוך לשער שכם, השתתף הנאשם בהתפרעות שארעה נגד יום ירושלים. במהלך ההתפרעות יידו מספר מתפרעים אבנים לעבר השוטרים, ופגעו בחזהו של השוטר ויקטור קרטני (להלן: "השוטר ויקטור").

2

3.         נטען, כי השוטר ויקטור ביקש מהמתפרעים, ובהם הנאשם, להתרחק מהמקום, ובתגובה הכה הנאשם את השוטר ויקטור בפניו באגרוף והחל להימלט מהמקום. הוא נעצר על ידי השוטרים לאחר מרדף קצר.

4.         הנאשם כפר במיוחס לו. לדבריו, הוא אכן עבר במקום בו הייתה ההתקהלות, אך לא היה לו כל קשר אליה והוא אינו יודע דבר אודות כוונות המתקהלים. הוא היה בדרך לחנות של אביו בעיר העתיקה ובדרך כשנכנס לרכוש באחת החנויות באזור, התנפלו עליו מספר שוטרים ועצרו אותו. הוא הכחיש כי הכה שוטר.

המסכת הראייתית

5.         המאשימה תמכה יתדותיה בעדויות השוטר ויקטור ושוטר נוסף בשם דוד אלבון (להלן: "דוד") אשר היה עד לאירוע. הנאשם מצדו נסמך על עדותו שלו.

6.         השוטר ויקטור סיפר בעדותו כי הגיע עם יחידתו לירושלים על מנת לאבטח את חגיגות יום ירושלים ובפרט את אירוע ריקוד הדגלים בשער שכם. לדבריו, הם החנו את כלי הרכב ועוד בטרם הספיקו לשים עליהם את הציוד הם נקראו לתדריך, שבמהלכו התקבלה ידיעה על כך, שבשער שכם, כמאה מטר ממקום כינוסם, נזרקים אבנים לעבר משתתפי ריקוד הדגלים. הם רצו למקום, נכנסנו לתוך שער שכם והחלו לפנות את המתפרעים משער שכם אל עבר החניה. כשהגיעו אל הכביש המפריד בין שער שכם לחנויות, הם הצליחו ליישר קו עם שאר הכוחות, מג"ב ויס"מ. הם התקדמו במטרה להשיג לאחור את המתפרעים, ובשלב מסוים החלה זריקת אבנים לעברם ואבן אחת פגעה בחזהו.

3

7.         הוא הוסיף וסיפר כי בשורה הראשונה של המפגינים, ממש מולו, במרחק של פחות ממטר, הוא ראה את הנאשם. בשלב זה, ותוך כדי כך שהם מבקשים מהמפגינים לזוז לאחור והם סרבו, הוא קיבל מהנאשם מכת אגרוף לפנים. הנאשם הסתובב מיד וניסה לרוץ לתוך הקהל, אך הוא רץ אחריו, במרחק נגיעה, ובשלב מסוים תפס בחולצה שלו. לאחר מספר צעדים בהם הוא אחז בחולצתו של הנאשם, הוא הצליח לתפוס בידו, להוריד אותו לרצפה, חרף התנגדותו הרבה, ובסיוע של שוטרת אזק אותו בידיו. לאחר מכן הם הובילו אותו אל הרכב ובדרך לרכב ערכו חיפוש על גופו. משם נסעו לתחנת המשטרה. בהמשך הוסיף, כי תוך כדי הריצה אחר הנאשם עפו ממנו המשקפיים.

8.         בחקירתו הנגדית הבהיר השוטר ויקטור כי כשאמר בעדותו הראשית שהם נכנסו לשער שכם, הוא לא התכוון אל השער עצמו, כי אם לאזור השער, והוא אינו זוכר אם הם הגיעו עד המפלס התחתון. כן ציין, כי לא הייתה הדיפה מאסיבית של המפגינים והכוח ניסה אך ליישר קו, ולהרחיק את המפגינים לאחור ולא לאפשר להם להתקדם לכיוון השער. עד לשלב בו קיבל את האגרוף הם השיגו את המפגינים בערך כ-15 עד 20 מטרים. עוד ציין השוטר ויקטור כי במרדף אחר הנאשם הוא רץ לתוך ההמון אשר ברח לאחור ולשמאל.

9.         השוטר דוד העיד כי במהלך תדריך שהועבר להם, הם נקראו להגיע לשער שכם על מנת להפסיק את ההתפרעות שהייתה שם. הוא היה בצוות עם השוטר ויקטור ולוחמת נוספת והם הגיעו למקום והבחינו בהתקהלות של עשרות אנשים, וביידוי אבנים ובקבוקי זכוכית לעבר הכביש. הוא עמד במרחק של כ- 5-4 מטרים מאחורי ויקטור כשלפתע הבחין בנאשם נותן לשוטר ויקטור אגרוף בפנים. המשקפיים של השוטר ויקטור נפלו, והשוטר ויקטור הסתובב שמאלה ותפס את הנאשם בחולצה. הם התקדמו לתוך ההמון כשהנאשם ניסה לברוח לכיוון החנויות והשוטר ויקטור תופס אותו בחולצה. לאחר כ-15 מטרים הם הצליחו להשתלט עליו. הוא נעצר ולאחר חיפוש נלקח לתחנת המשטרה. השוטר דוד הדגיש כי ראה את המכה בבירור והנאשם נתפס על ידי השוטר ויקטור באותה שנייה שהוא נתן לו את האגרוף. לדבריו, מרגע נתינת האגרוף לשוטר ויקטור העיניים שלו לא ירדו מהנאשם גם תוך כדי המרדף.

10.       בחקירתו הנגדית ציין כי הם לא ירדו אל עבר השער והיו לצד הכביש. לדבריו, הם לא רצו לתוך ההמון כשרדפו אחרי הנאשם, שכן הנאשם רץ במרחב שבין השוטרים למפגינים וניסה לאגוף אותם מהצד (הוא שרטט את זירת האירוע כולל דרך הבריחה של הנאשם - נ/1).

4

11.       הנאשם סיפר בעדותו כי הוא עבר במקום וביקש לרכוש מיץ בחנות. לפתע הייתה התקהלות והוא שמע רעש והרגיש דחיפות. או אז, הוא הוקף בחיילים שרדפו אחריו והתנפלו עליו. זאת, מבלי שהיה לו קשר לאנשים שהתקהלו שם וקראו קריאות. כשנשאל ביחס לטענה כי הוא הכה באגרוף את אחד השוטרים השיב: "תוך כדי דחיפות בין האנשים יכול לקרות משהו כזה אבל אני לא עשיתי את זה". הוא ציין כי החיילים חסמו את הדרך ולא הייתה לו דרך אחרת לעבור בה.

12.       בחקירתו הנגדית עומת הנאשם עם תשובתו לאישום בה טען כי היה בדרך לחנות של אביו ולא טען כי רכש מיץ. הוא השיב, כי המטרה שלו הייתה לעשות קניות, והוא רכש מיץ, ומטבע הדברים, מאחר והוא הגיע למקום היה בכוונתו ללכת לבקר את אביו. כשנשאל האם עמד מול השוטרים השיב כי הוא עמד מול חנות וקנה בשעה שהשוטרים התנפלו עליו, מבלי שהוא עשה דבר. הוא שלל כי הכה באגרוף את אחד השוטרים.

דיון והכרעה

13.       סעיף 152 לחוק קובע כי התפרעות היא התקהלות אסורה שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור. התקהלות אסורה כפי שנקבע בסעיף 151 לחוק היא התקהלות לשם עבירה או אפילו למטרה כשרה אם מתנהגים בה באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום.

14.       מעדויות השוטרים ויקטור ודוד עלה כי המפגינים לא הסתפקו בקריאות וקללות אלא גם יידו אבנים ודברים נוספים לעבר השוטרים. מעדויותיהם גם עלה כי כבר בשלב שהם הוזעקו למקום במהלך התדריך, היה יסוד סביר לחשש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום.

5

15.       אמנם ב"כ הנאשם טען כי ההתקהלות הייתה כנגד ריקוד הדגלים ומתוך כוונה לשבש את ריקוד הדגלים שמשתתפיו הם אלו שביקשו להפר את השלום. ברם, לא זו בלבד שלא הובאה כל תשתית ראייתית לטענה זו, אלא שגם אם היה בכך ממש, אין בכך כדי לומר כי מי שמפגין כנגדם אינו מפר את השלום, או למצער יהיה בו כדי לעורר אותם להפר את השלום בניסיון - כך לפי דברי ב"כ הנאשם - לשבש את פעילותם. כך או כך, במקרה זה, כאמור, ההתקהלות כללה גם יידויי אבנים וברי כי מדובר היה בהתקהלות אסורה, שהחלה בפועל במעשים גלויים לביצוע מטרת ההתקהלות האסורה. כך עלה מעדות השוטר ויקטור, שלא נסתרה, לפיה החלו להיזרק אבנים ואחת מהן אף פגעה בו עובר לתקרית עם הנאשם. למעשה, בסופו של דבר, גם ב"כ הנאשם בסיכומיו ציין כי אין מחלוקת על קיומה של התפרעות במקום, אלא שהנאשם לא היה חלק ממנה.

16.       בעניין השותפות של הנאשם בהתפרעות יצוין כי לאור המסקנה (שתפורט להלן) כי הוא עמד בשורה הראשונה של המפגינים ונתן מכת אגרוף לשוטר ויקטור, ברי כי הוא היה חלק מההתפרעות. מעבר לצורך יצוין כי גם אם הייתי מקבל את טענתו כי הוא הגיע למקום ללא קשר להפגנה, הימצאותו בפועל בתוך ההמון המפגין, תוך נטילת חלק פעיל בעמידה מול השוטרים (כמפורט להלן), מלמדת כי למצער באותם רגעים הוא בחר להיות חלק מההתפרעות.

ובאשר לתקיפת השוטר ויקטור.

17.       עדויותיהם של השוטרים ויקטור ודוד היו מהימנות, עקביות וקוהרנטיות ועלו בקנה אחד זו עם זו. השוטר ויקטור העיד כיצד עמד מול הנאשם וראה את אגרופו מוטח בפניו. השוטר דוד שעמד מאחורי השוטר ויקטור צפה במתרחש מהצד ועדותו הייתה חדה, ברורה ומהימנה. שניהם העידו כי הנאשם נתפס מיד בסמוך לאחר מרדף קצר של 15 מטרים בלבד ותיאור המרדף היה תואם. גם לא הייתה כל סיבה שהשוטרים יעזבו את הקו בו עמדו אל מול המפגינים ויעצרו דווקא את הנאשם אשר לטענתו לא היה חלק מהקבוצה שעמדה מול השוטרים (שכן לדבריו באותה עת הוא עמד ליד הדוכן בו רכש שתייה).

6

18.       אכן, ב"כ הנאשם הצביע על מספר סתירות בין עדויות השוטרים, אך איני סבור כי מדובר בסתירות, וודאי לא בסתירות בעלות משמעות. הנה כי כן, השוטר ויקטור העיד כי המשקפיים נפלו לו במהלך המרדף ואילו השוטר דוד העיד כי המשקפיים נפלו כתוצאה מהאגרוף. נכון גם שהשוטר ויקטור העיד כי תפס בחולצתו של הנאשם במהלך המרדף ואילו השוטר דוד העיד כי השוטר ויקטור תפס בחולצה מיד לאחר שקיבל את האגרוף. כמו כן, השוטר ויקטור העיד כי הנאשם ברח לתוך ההמון והוא רדף אחריו לתוך ההמון ואילו השוטר דוד העיד כי הנאשם ברח כשהוא עוקף את ההמון.

19.       ברם, איני סבור כי יש בכל אלו כדי להצביע על סתירה בין העדויות. יש לזכור כי מדובר באירוע שהחל והסתיים בתוך מספר שניות בודדות לאחר מרדף של 15 מטרים בלבד. השאלה האם המשקפיים נפלו מיד עם המכה או שנייה לאחר מכן במרדף של מטרים ספורים אינה משמעותית. כך גם השאלה האם השוטר ויקטור תפס בחולצה של הנאשם מיד אחרי האגרוף או שנייה אחת לאחר מכן כשהחל במרדף אינה משמעותית, שכן גם השוטר ויקטור העיד כי התפיסה בחולצה הייתה בתחילת המרדף והוא השלים את המרדף (שכאמור היה שניות בודדות) כשהוא אוחז בחולצת הנאשם. פער זה של שנייה לכל היותר יכול להיות עניין של הסתכלות ואיני סבור כי מדובר בסתירה. גם יש לזכור כי השוטר ויקטור קיבל את האגרוף לפניו ולפיכך ההנחה היא כי לקח לו שבריר שנייה עד שהתעשת כשמנגד השוטר דוד הבחין במתרחש מהצד. לטעמי גם אין סתירה בתיאור דרך מנוסת הנאשם על ידי השוטרים. שניהם העידו כי הנאשם עמד בשורה הראשונה של המפגינים והוא הסתובב וברח. כיוון הבריחה היה לצד ההמון ושניהם העידו כי הוא עשה פעולת עקיפה בבריחה בדרך מתעגלת. אדרבה, אני סבור כי תיאור השוטרים את עמידת הנאשם מול השוטר ויקטור, אופן ניתנת האגרוף, נפילת המשקפיים מיד לאחר המכה, התפיסה בחולצת הנאשם בתחילת המרדף והמשך האחיזה בה על ידי השוטר ויקטור עד לתפיסתו המוחלטת של הנאשם, ותיאור אופן הבריחה, כל אלו מלמדים על מהימנות עדויותיהם של השוטרים.

7

20.       אל מול זאת, עדותו של הנאשם משוללת היגיון ולא ניתן ליתן בה אימון. אין מחלוקת שהנאשם נתפס בסמוך מאוד להמון ובצמוד לו, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עדותו כי הוא נתפס שעה שעמד מול הדוכן למכירת שתייה. עדותו כי נקלע לתוך ההמון במקרה גם היא אינה סבירה בעליל, שכן כאמור אין מחלוקת כי ההפגנה לוותה בצעקות רמות ונכחו בה מספר לא מועט של אנשים, וברי כי ככל שהנאשם לא היה חלק מקבוצה זו לא הייתה לו כל סיבה להיות בתוך ההמון או בצמוד לו. אדם המבקש להלך ברחובה של עיר ורואה התקהלות גדולה ורועשת, אינו מנסה לחצות אותה בתוך ההמון אלא פונה לעקוף את המקום, וודאי כאשר במקום נכחו שוטרים שפעלו למנוע את מעבר האנשים לשער שכם והשיגו אותם לאחור, שהנאשם בהכרח הבחין בהם, וכפי שגם עלה מעדותו. על כן נהיר, שלוּ כוונתו הייתה להגיע אל דוכן לממכר שתייה או ללכת לחנותו של אביו, הוא לא היה נכנס לתוך המון זה.

21.       גם באשר לנסיבות הימצאותו של הנאשם במקום נתגלתה סתירה בדברי הנאשם אשר בתשובתו לאישום טען כי היה בדרכו לחנות של אביו, דבר שהצריך ממנו לעבור לתוך העיר העתיקה (דבר שלא היה אפשרי באותה שעה), ולעומת זאת בעדותו לא הזכיר עניין זה וטען כי ביקש לרכוש שתייה בחנויות שליד שער שכם (דבר שאינו דורש כניסה לעיר העתיקה). גרסה שלישית נרשמה מפיו בדו"ח המעצר (ת/1): "אני לא עשיתי כלום, אני הייתי מסתכל".

22.       סופו של יום אפוא, נוכח עדויותיהם של השוטרים והקשיים המשמעותיים בעדותו של הנאשם, לא נותר כל ספק כי הנאשם שהשתתף בהתפרעות, הכה את השוטר ויקטור באגרוף ולאחר מכן נמלט והמשיך להימלט ולהתנגד למעצרו גם לאחר שהשוטר ויקטור תפס אותו בחולצתו.

אני מרשיע אפוא, את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, במעמד המתייצבים.