ת"פ 17153/07/18 – מדינת ישראל נגד ויקטור-חיים הראש
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 17153-07-18 מדינת ישראל נ' הראש ואח' |
|
לפני כב' השופטת נעה תבור, סגנית הנשיא |
||
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד יהונתן מורגנשטרן ועו"ד יואב שמלה |
|
|
נגד
|
|
הנאשמים |
1.ויקטור-חיים הראש ע"י ב"כ עו"ד מיכל הלבני 2.ארמיס דסטה ע"י ב"כ עו"ד רוי גבריאל |
|
גזר דין לנאשמים 1 ו-2 |
כללי
1. נאשם 1 (יליד 1994) ונאשם 2 (יליד 1988), הורשעו על בסיס הודאתם ובמסגרת הסכמה דיונית, בשני אישומים ובשתי עבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 + ס' 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
2. בהתאם לחלק הכללי בכתב האישום המתוקן, בתקופה שבין התאריכים 17.8.17 - 2.7.18 הופעל סוכן משטרתי במטרה להילחם בתופעת הסחר בסמים מסוכנים בתל אביב-יפו. כחלק מפעילות הסוכן ועל מנת להיטמע באזור, פתח הסוכן חנות לממכר אופניים וחלקי אופניים ברחוב רמב"ם בתל אביב. במועד הרלוונטי לכתב האישום עבדו הנאשמים בחנות בגדים ברחוב קינג ג'ורג בתל אביב.
3. בהתאם לעובדות האישום הראשון, במסגרת פעילות הסוכן באזור נחלת בנימין, הכיר הסוכן את נאשם 1 והשניים שוחחו על ביצוע עסקת סמים.
ביום 26.3.18 הגיע הסוכן לחנות הבגדים ושאל את נאשם 1 מה המחיר של פלטת חשיש, ונאשם 1 השיב לו כי המחיר עומד על 3,200 ₪. הסוכן ביקש מנאשם 1 לרכוש שתי פלטות חשיש.
למחרת, ביום 27.3.18, התקשר הסוכן לנאשם 1 והתעניין שוב לגבי רכישת פלטת סמים. בהמשך לכך, התקשר נאשם 1 לסוכן ואמר לו שיוכלו לבצע עסקה היום.
בשעות אחה"צ של אותו יום, הגיעו הנאשמים לחנות, תוך שנאשם 1 הציג את נאשם 2 כשותפו. השלושה הלכו לבניין הסמוך לחנות הבגדים. הסוכן ונאשם 1 המתינו בסמוך לבניין בעוד שנאשם 2 הלך להביא את הסמים המבוקשים.
נאשם 2 שב עם פלטת חשיש אחת והסוכן העביר לו 3,000 ₪. נאשם 2 הלך ושב עם פלטת חשיש נוספת אשר גם עבורה העביר הסוכן 3,000 ₪. סה"כ העבירו הנאשמים לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 192.73 גרם נטו תמורת 6,000 ₪.
עם סיום העסקה העביר הסוכן 200 ₪ נוספים לנאשם 1. במעמד זה ביקש נאשם 1 מהסוכן 100 ₪ נוספים שכן הוא בשותפות עם נאשם 2, אך הסוכן אמר לו שיגיע אליו לחנות למחרת והוא יעביר לו את הסכום הנוסף. למחרת הגיע נאשם 1 לחנות והסוכן העביר לו 100 ₪ נוספים.
4. בהתאם לעובדות האישום השני, ביום 15.4.18 התקשר הסוכן לנאשם 1 וביקש ממנו "אופניים", כאשר הכוונה היא לפלטת חשיש. במהלך השיחה סיכמו השניים כי נאשם 1 יביא את הסמים המבוקשים לחנות.
בהמשך לכך, ולאחר שמספר פעמים לא יצאה העסקה המבוקשת לפועל, ביום 23.4.18 יצר נאשם 1 קשר עם הסוכן והשניים סיכמו שוב כי הסוכן ירכוש פלטת חשיש.
אותו יום בצהריים, הגיע נאשם 2 לחנות והעביר לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 97.29 גרם נטו תמורת 3,000 ₪. עם סיום העסקה העביר הסוכן לנאשם 2 סכום של 200 ₪ נוספים.
בהמשך למתואר, התקשר נאשם 1 לסוכן ושאל אותו כמה כסף הועבר לנאשם 2 נוסף על תשלום הסמים, והסוכן השיב כי הועברו עוד 200 ₪ נוספים. השניים סיכמו כי נאשם 1 יגיע לחנות והסוכן יעביר לו 100 ₪ נוספים.
בהתאם לסיכום לעיל, הגיע נאשם 1 לחנות והסוכן העביר לו 100 ₪.
5. תחילה כפרו הנאשמים בעובדות כתב האישום אולם לאחר תחילת שמיעת הראיות, לרבות עדות הסוכן, הגיעו הצדדים להסדר הטיעון אשר הוצג בפני כב' השופט מלמד ביום 7.6.21. בין הצדדים לא היו הסכמות לעניין העונש אך הוסכם להפנות את הנאשמים לשירות המבחן. לאור מינוי כב' השופט מלמד לבית המשפט המחוזי המשך הדיון התקיים בפני.
תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות:
נאשם 1
6. מתסקיר שירות המבחן מיום 11.4.22 עולה כי הנאשם, בן 28, רווק, מתגורר בבית הוריו. לדבריו ב- 4 שנים האחרונות אינו עובד על רקע בעיות רפואיות שונות עמן מתמודד. בשנת 2020 קיבל רישיון לקנאביס רפואי.
נסיבות חייו מפורטות בתסקיר לרבות חשיפה בגיל צעיר לעולם עברייני, מעורבות משפחתו בכך והתחלת שימוש בסמים בגיל 14.
הנאשם תיאר את המעצר בתיק זה כטראומטי עבורו והפסקת שימוש בסמים בעקבותיו. במסגרת פיקוח מעצרים עד אוקטובר 2019 השתלב בקבוצה טיפולית, שיתף פעולה ואף פנה ביוזמתו לטיפול ייעודי במסגרת היחידה להתמכרויות במקום מגוריו. היה מחויב לתהליך וגילה אקטיביות. מדיווח היחידה העירונית עולה כי בשנת 2018 פנה ליחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות אך לאחר חצי שנה עזב את הטיפול וחזר לשימוש בסמים. לאחר מספר חודשים חזר לטיפול ביחידה אך בהמשך מסיבות טכניות הטיפול הקבוצתי הופסק. בחודש מרץ 2022 פנה שוב ליחידה וצפוי להשתלב בטיפול באפריל.
בהתייחסו לעבירה, הנאשם לקח אחריות על מעשיו. מסר כי בתקופה שבה ביצע את העבירה, צרך סמים מסוג קנאביס באופן קבוע ואינטנסיבי וחיפש רווח כספי מהיר לצורך מימון הסמים. בעיתוי הנוכחי מביע חרטה ומכיר בחומרת מעשיו ובהתנהלותו הבעייתית ומביע נכונות לשאת בהשלכותיהם.
בחודשים מרץ-אפריל 2022, זומן 4 פעמים לבדיקות שתן. לשתי בדיקות ראשונות לא הגיע. שתי בדיקות נוספות נמצאו חיוביות לסם מסוג קנאביס בהתאם להיתר.
לאור הכרת הנאשם בדפוסיו ההתמכרותיים ורצונו להשתלב בטיפול בתחום זה, במרץ 2022 פנה לבדיקת התאמה לטיפול במסגרת יחידה להתמכרויות ברמלה, נמצא מתאים, ובמהלך חודש אפריל 2022 צפוי להשתלב בטיפול פרטני וקבוצתי.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם ביצע את העבירה על רקע נורמות עברייניות שהופנמו אצלו לאורך השנים, שיקול דעת שגוי וניהול קשרים שוליים. כיום מגלה יכולת התבוננות ביקורתית על התנהלותו. להערכת שירות המבחן ללא שילובו בטיפול, קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות.
לאור נכונות הנאשם להשתלב בטיפול במסגרת השירות ובמסגרת היחידה להתמכרויות, המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן ל- 18 חודשים, לצד מאסר בעבודות שירות.
7. בתסקיר משלים מיום 14.11.22, דיווח שירות המבחן כי הנאשם הציג בפניהם רישיון לקנביס רפואי. שירות המבחן דיווח על נוכחות הנאשם במפגשים והתמדתו בתהליך בתוך קבוצה ייעודית. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מביע מוטיבציה להמשך ההליך הטיפולי. בתסקיר המשלים המליץ שירות המבחן על הטלת עונש קונקרטי שלא בדרך של מאסר בפועל והמליץ על הטלת עבודות שירות בטווח הנמוך.
8. מחוות דעת ממונה מיום 7.6.22 עולה כי נאשם 1 כשיר לביצוע עבודות שירות.
נאשם 2
9. מתסקיר שירות מבחן מיום 10.4.22 עולה כי הנאשם, בן 33, נשוי ואב לילד כבן חצי שנה ומתגורר יחד עם אשתו ובנו. לדבריו בחודשים האחרונים עובד כשליח ובמהלך החודש הנוכחי צפוי לפתוח עסק עצמאי בתחום הביגוד.
הנאשם עלה ארצה עם משפחתו מאתיופיה כשהיה בן שנתיים ותיאר כי חווה בילדותו גזענות על רקע מוצאו וצבע עורו. תיאר כי נאלץ לסייע בפרנסת משפחתו מגיל 13. פוטר משירות צבאי על רקע אי התאמה ובמשך עשור שלאחר מכן עבד באופן רציף. לאורך השנים צבר חובות כספיים ולדבריו כיום מסדיר חובותיו.
במסגרת תקופת פיקוח מעצרים, התרשמו בשירות המבחן מגבר בעל יכולות תפקודיות ושאיפות נורמטיביות, שמגיל צעיר למד להתנהל באופן עצמאי. על אף גדילתו בתנאי חסך הצליח לשמור על תפקוד תקין במסגרת לימודיו ובהיבט תעסוקתי. שירות המבחן העריך כי בשנים האחרונות מתקשה להתנהל באופן מסודר בהיבט הכלכלי, וכי קשיים אלו ככל הנראה הובילו להתרופפות יכולתו להציב לעצמו גבולות פנימיים, כשהוא מתקשה בבקשת עזרה באחרים. בנוסף הוערך כי הנאשם אינו מאופיין בדפוסים עבריינים מופנמים, ומעורבותו הנדונה משקפת התדרדרות במצבו סביב משבר שחווה בתקופה שקדמה למעצרו. עוד התרשם כי מעצרו של הנאשם לראשונה בחייו מהווה גורם מרתיע המצמצם את הסיכון במצבו.
נבדקה התאמתו לבית משפט קהילתי אך מאחר והנאשם שינה כתובת מגורים, לא נמצא מתאים לתכנית.
בהתייחסו לעבירות הנאשם לקח אחריות על מעשיו. לתפיסתו, ברקע לביצוע העבירה, ניהול קשרים שוליים תוך נטייה להתנהגות אימפולסיבית ופזיזה שלא שקל השלכות מעשיו, במטרה להשיג רווחים כלכליים וחברתיים מהירים. כיום הנאשם הביע חרטה והכיר בחומרת מעשיו ובהתנהלותו הבעייתית והביע נכונות לשאת בהשלכות ובמחירים הנלווים.
באשר לדפוסי שימוש בחומרים פסיכואקטיביים הנאשם מסר כי צרך לראשונה אלכוהול בגיל 17 בתדירות נמוכה. בגיל 20 התנסה לראשונה בסמים מסוג חשיש וגראס. תיאר כי לתקופות צרך סמים בסופי שבוע ובנסיבות חברתיות ולתקופות צרך על בסיס יומיומי. לדבריו, מגיל 27, הפסיק צריכת סמים. בחודש מרץ 2022 זומן לשתי בדיקות שתן והבדיקות העידו על ניקיון מסמים.
שירות המבחן ציין כי שיקף לנאשם את התרשמותו כי שילובו בטיפול עשוי לסייע לו. עם זאת, הנאשם שלל נזקקות טיפולית כלשהי.
לסיכום, שירות המבחן ציין כי התרשם שמדובר בבחור שלראשונה עומד לדין ולוקח אחריות על מעשיו, בעל יכולות גבוהות, אשר ממוקד כיום בפיתוח עצמי ושמירה על אורח חיים נורמטיבי. הומלץ על הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות.
10. מעדכוני הממונה מיום 4.7.22 ומיום 24.8.22 ושוב מיום 10.11.22 ומיום 7.2.23 עולה כי למרות פניות חוזרות אל נאשם 2 ובאת כוחו, לא התייצב לבחינת התאמתו לעבודות שירות.
טיעוני הצדדים
11. ב"כ המאשימה, התייחס בטיעוניו לעונש לעובדות כתב האישום המתוקן והדגיש במיוחד את התכנון שקדם לביצוע העבירות שכלל שיחות טלפון וקביעת מפגש. התובע התייחס לערכים המוגנים העומדים בבסיס האיסור הפלילי על סחר בסמים והפנה למדיניות הענישה של בית המשפט העליון. התובע ביקש לקבוע כי מדובר בשני ארועים נפרדים באופן שמצדיק קביעת שני מתחמים נפרדים. עם זאת עתרה המאשימה למתחם עונשי כולל שנע מ- 14 ל-28 חודשי מאסר בפועל ולתמיכה בעתירתה העונשית הפנתה לפסיקה. באשר לעונש המתאים התייחס ב"כ המאשימה לעברם הנקי של הנאשמים, להודאתם ולתסקירים. מן התסקירים למד כי נאשם 1 שולב בהליך טיפולי אך נמצא רק בראשיתו. לגבי נאשם 2 צוין כי סירב להליך טיפולי. המאשימה עתרה למקם את עונשם של הנאשמים בתחתית מתחם העונש לצד מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה.
12. ב"כ שני הנאשמים התייחסו בהרחבה בטיעוניהן לנסיבות ביצוע העבירות וטענו שהיה זה הסוכן שהדיח אותם לידי ביצוע עבירות. הסנגוריות התייחסו לעדות הסוכן ולראיות שהוגשו במהלך שמיעת הראיות בתיק מהן ביקשו להסיק כי פעילות הסוכן היתה פסולה שכן הנאשמים נעדרי עבר פלילי ולא היה מקום להפעיל סוכן כלפיהם ולא לקשור איתם "קשרי ידידות" להבדיל מאנשים המהווים דמויות בולטות שעיסוקם סחר בסמים. על פי הטענה אלמלא ניצל הסוכן את קשר הידידות הכוזב שרקם עם הנאשמים, לא היו מבצעים את העבירות ובכך חטא הסוכן ויצר עבירות יש מאין.
13. ב"כ נאשם 1 טענה כי הנאשם הרוויח 200 ₪ בלבד ויש לתת לו מעמד של מתווך בלבד. לתמיכה בטיעון זה הפנתה למוצגים שהוגשו בעת שמיעת הראיות ובהם לטיב הפניה של הסוכן אל הנאשם "יש מצב שתארגן לי", לכך שלא ניתנה הנחייה של המפעיל לגבי הנאשם באופן אישי, לניצול הרגשי של הסוכן כאשר אמר לנאשם שהוא "סומך עליו" ולידיעה של הסוכן שקיים אדם שלישי בתמונה. לעמדת ההגנה יש פסול בהפעלת סוכן כלפי אדם שאין לו עבר פלילי. בנוסף התייחסה הסנגורית למכלול נסיבותיו האישיות של מרשה, לכך שמדובר בצעיר במצוקה כלכלית. הסנגורית ביקשה ליתן להדחה על ידי הסוכן משקל של ממש בקביעת המתחם כך שיתחיל בעבודות לתועלת הציבור ואף ישפיע ויכריע על אפשרות סיום ההליך ללא הרשעה. לחילופין ביקשה לחרוג מן המתחם מטעמי שיקום. הנאשם שולב בטיפול כבר בשלב המעצר ובינתיים קיבל היתר לשימוש בקנביס רפואי כדין. העבירות בוצעו לפני חמש שנים ומאז לא הסתבך בכל עבירה. הסנגורית עתרה לסיום ההליך בעבודות לתועלת הציבור.
14. ב"כ נאשם 2 התייחסה אף היא לפגם בפעילות הסוכן ולפסיקה אשר התייחסה להקלה משמעותית בענישה מטעמים דומים. הסנגורית הפנתה לכך שהפניה לנאשמים היתה בשל כך שעישנו קנביס, מעשה שהיום הוא חוקי. עוד הוסיפה כי האדם השלישי הוא סוחר הסמים האמיתי ולגביו לא נעשתה כל פעילות על אף שדבר קיומו נמסר למפעיל. הסנגורית ציינה כי הנאשם נחקר מבלי שהתייעץ בעו"ד. בהתייחסה לנסיבותיו האישיות של הנאשם הוסיפה כי מאז התחתן ונולד לו ילד. הוא מנהל אורח חיים תקין לחלוטין ולא הסתבך בדבר. כן הדגישה חלוף הזמן וחלקו בכתב האישום. הסנגורית ביקשה לשקול אי הרשעה. לשאלה מדוע לא התייצב לממונה הסבירה כי הנאשם סבור שזה תיק ישן שראה בו אספקה חברית למוכר בחנות סמוכה.
15. נאשם 1 סיפר שעבר תהליך משמעותי בחמש השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה. הוא נמצא בקבוצות והפסיק לעשן. קיבל היתר לשימוש בקנביס ומעונין לחדול גם מכך. חייו שונים היום מכפי שהיו בשנת 2018 בהבדל שבין שמיים לארץ.
16. נאשם 2 סיפר על התהליך שעבר מאז שנת 2018, על שיתוף הפעולה עם שירות המבחן. הנאשם הכיר בסבל שגרם למשפחתו ולבת זוגו וסיפר שהוא אב לילד כבן שנה. הנאשם סיפר שנענש כבר באובדן זמן, כסף ובריאות והוא נמצא היום במקום אחר, אינו מעשן ואינו שותה. הנאשם ביקש להקל בעונשו.
17. בת זוגו של נאשם 2 סיפרה שהיא בזוגיות עם הנאשם כבר תשע שנים ובנם נולד לפני כשנה. לדבריה הנאשם טוב משורש נשמתו, אכפת לו ממנה ומבנם והוא רוצה להיות אבא.
דיון והכרעה
טענת הסוכן המדיח
18. טענת הנאשמים שובת לב ואוזן בשמיעה ראשונה. ניגש הסוכן לאנשים חסרי עבר פלילי כאשר כל המידע שהיה בידיו מבוסס על העובדה שנאשם 1 מעשן חשיש. שימוש כזה לא היה מביא כיום להגשת כתב אישום נגד מי מהנאשמים. בגין מעשה שכמוהו נעשים אלפים בתל אביב, הופלו הנאשמים ברשתו של הסוכן וכעת עומדים בפני אפשרות מאסר. לעמדת ההגנה הפעלה כזו של סוכן, גם אם היא חוקית, הרי היא מזכה את הנאשמים בהקלה של ממש עד כדי ביטול הרשעה והסתפקות בצו של"צ.
19. שני טעמים עומדים מנגד וגוברים על טענת ההגנה. האחד הוא שמבחינה עובדתית התיאור כפי שהוצג לעיל אינו תיאור מלא של היקף המעורבות של הנאשמים בעולם הסמים. השני הוא שהשימוש בסם היה רק שורת פתיחה ביחסים בין הסוכן לבין הנאשמים ובהמשך התברר כפתח לביצוע עבירות סחר בהיקפים בלתי מבוטלים. התברר כי לנאשמים קשר מבוסס בעולם הסם באמצעותו יכלו ליצור קשר עם מי שמוכר סמים בכמויות לא קטנות בתמורה לאלפי שקלים. לא מדובר בנאשמים שסיפקו סם לחברם הסוכן לשימושו אלא בנאשמים שמכרו לסוכן סם כאשר ידוע להם היטב שלא מדובר בסם לשימוש הסוכן אלא בסם להפצה ולהמשך מכירה. לא רק שהדברים נלמדים מאותם מזכרים אליהם הפנו הסנגוריות אלא שהדברים עולים מהיקף המכירות ועלותן.
20. העובדות המוסכמות בהן הודו הנאשמים הן המכתיבות את הבסיס לגזירת הדין. מעובדות אלו עולה שהנאשמים לקחו חלק במכירה של סמים בשווי אלפי שקלים בשתי הזדמנויות. גם אם אניח לרגע שהרווח של הנאשמים הוא בסך מאות שקלים בלבד (וזו אינה הנחה ברורה מאליה. רחוק מזה), הנאשמים הם חוליה משמעותית בשרשרת הפצת סם.
21. הפסיקה מוכרת ועקבית מקדמת דנא ולפיה "הפעלתם של סוכני משטרה סמויים הוכרה זה מכבר בתור כלי נשק הכרחי ולגיטימי במלחמה נגד הפשע החמור בכלל ונגד נגע הסמים בפרט. עם זאת הובהר תמיד, כי יש להציב לאמצעי זה גבולות סבירים. כך נקבע כי אסור שהפעלת הסוכן תשמש פיתוי והדחה שיש בהם כדי להשחית אדם חף מפשע ולהביא לידי ביצוע עבירות שאחרת לא היו כנראה מבוצעות כלל ..." (ראו ע"פ 470/83 מורי נ' מדינת ישראל פד"י לט(1), 1 בפסקה 3 והפסיקה המוזכרת שם). בית המשפט העליון פסק לא אחת כי אין להפעיל סוכן סמוי על מנת לפתות אדם לבצע עבירה, בהעדר מידע אמין המחשיד את יעד ההפעלה במעורבות בפשעים חמורים מן הסוג המהווה נושא לחקירה (ראו: ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל, פסקה 67 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (10.2.2010), וכן אין להפעיל סוכן באופן שיפתה וידיח אדם תמים וישר דרך, ויביאו לידי ביצוע עבירות שאלמלא הדחה זו לא היו מבוצעות כלל (ראו, למשל: ע"פ 8074/16 סוליימנוב נ' מדינת ישראל, פסקה 43 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (2.4.2020). כן ראו לאחרונה ע"פ 5686/19 אמיל רפאלוב נ' מדינת ישראל (20.06.2021). כדי להוכיח טענת "סוכן מדיח" ובכך להקים טענת גנה מן הצדק יש לעמוד בשני מבחנים: מבחן אובייקטיבי הבוחן את פעולת הרשות ובודק האם נפל פגם חמור בהתנהלותה ומבחן סובייקטיבי הבוחן את נטייתו הספציפית של נאשם לבצע את העבירה (ע"פ 307/17 זוננשוילי נ' מדינת ישראל (21.3.17) והפסיקה המאוזכרת בסעיף ח).
22. לא מצאתי כי נפל פגם חמור בהתנהלות המשטרה. הפעלת הסוכן אושרה על ידי הפרקליטות על סמך המידע שהוצג ואשר כלל התייחסות לגזרה ולאו דווקא ליעדים מסוימים. הפניה לבירור רכישה בעקבות שיחה על עישון אינה פגם בהתנהלות המשטרה. מדובר בשאלה בודדת שלא נילווה לה כל מרכיב משיא או מלחיץ. אין בה לשלול כוחו של אדם לסרב, להגיד שאינו יודע איך וכיצד להשיג סמים ואין הוא גובה כסף על רכישת סמים וודאי שאינו רוכש בכמות מסחרית ומוכר לאחרים. גם התנאי השני לא התקיים. לא התרשמתי שנוצרו יחסי חברות קרובים במסגרתם נענו אנשים תמימים לחלוטין לבצע מעשה סחר בגדר הושטת עזרה לחבר. קראתי את המזכרים והמוצגים שהוגשו ואת הפרוטוקולים ועקבתי בעיון אחר הפניות הסנגוריות ולא התרשמתי שהופעל לחץ רגשי על הנאשמים. השימוש במילים 'סומך עליך' מפי הסוכן שרמת ההיכרות איתו היא רמת היכרות של מוכר בחנות סמוכה אין בכוחן להפוך אדם שלא עסק מעולם ברכישה ובמכירה של סמים לסוחר. להבדיל מענין זוננשוילי שהוזכר לעיל שם עשה הסוכן שימוש בחבר קרוב שפנה אל המערער ו"פתח לו את הדרך למבצע". הסוכן לא היה חבר קרוב של מי מהנאשמים. איחולי חג שמח ומספר שיחות אינן כאלו שיצרו מחויבות רגשית כלפי הסוכן.
23. הפעלת סוכן במסגרת המלחמה בנגע הסמים נעשית לא אחת מבלי שקיים יעד ידוע מראש. כאשר מתמקם סוכן באזור התחנה המרכזית בתל אביב, אין הוא יודע מראש על אדם מסוים שממנו ירכוש סמים והפעילות נועדה ללכוד סוחרי סמים אשר ידוע שנמצאים בסביבה מבלי לדעת מראש מיהם. אותה שיטת פעילות נעשתה במקרה שלפני כך שהעובדה שהנאשמים לא היו יעדים שהוגדרו מראש אינה פוסלת את הפעלת הסוכן ואף לא את פעילותו כלפי הנאשמים. מפעיל הסוכנים העיד על כך שכאשר נבנתה תכנית ההפעלה של הסוכן היא נעשתה על פי מידע מודיעיני לגבי דמויות שקיימות באזור אבל לצד זאת הונחה הסוכן להכיר אנשים שאינם בתכנית כך שהתכנית יכולה להשתנות בהתאם למה שהסוכן רואה בשטח (עמ' 83 ש' 18, 28). תכנית ההפעלה במתכונת האמורה אושרה על ידי הפרקליטות (עמ' 87 ש' 14). סוג כזה של פעילות שונה מן הפעילות שתוארה בת"פ (מח'-לוד) 56235-06-13 בענין גבריאל אליו הפנתה ההגנה. בנוסף בענין גבריאל המשטרה יצאה מגדרה כדי להציג תנאים מפתים לנאשם מבחינת מעורבות מינימלית, השקעה מינימלית ורווח עצום.
24. הסנגוריות טענו ביסודיות והפנו למזכרים, למוצגים ולפרוטוקולים. מאחר והמאשימה לא התנגדה לכך, אניח בצד את העובדה שגדר העובדות המוסכמות לאחר הצגת הסדר טיעון דיוני תחום לאמור בעובדות כתב האישום (ע"פ 677/14 דני דנקנר נ' מדינת ישראל (17.07.2014) "מן הראוי שבית המשפט הגוזר את עונשו של נאשם שהודה בכתב אישום לצורך הסדר טיעון, לא יעשה שימוש בפרטים ועובדות שאינם נכללים במפורש בכתב האישום (ע"פ 264/81 לוי נ' מדינת ישראל (1981); ע"פ 1604/08 אוספוב נ' מדינת ישראל (2008) ויתר ההפניות שם. הסנגוריות הובילו אותי בשבילי העדויות, היפנו והצליבו בין העדים והמזכרים השונים וצעדתי בנתיב שיצרו על מנת לבחון האם מן החומר שהוגש לצד עובדות כתב האישום המתוקן בו הודו שני הנאשמים עולה כי מדובר באנשים חפים מפשע שהושחתו על ידי הסוכן. מפעיל הסוכנים העיד שהנאשמים לא נכללו בין היעדים אולם הסוכן הונחה ליצור מעגל חברתי ולבחון קיום אנשים שיכולים להוביל לדברים פליליים או דמויות העוסקות בפלילים (עמ' 91 ש' 4). לעמדת המפעיל ניתן להסיק כי אנשים המעשנים סמים מתעסקים בפלילים (עמ' 91 ש' 16). הגדרה זו היא אכן מאד מאד רחבה אבל המפעיל עצמו סייג זאת מיד בהמשך והבהיר שלא כל מי שמעשן חשיש הופך ליעד אלא מי שעוסק בפלילים ואין למפעיל ענין במעשני סמים אלא במי שמוכן למכור סמים (או 'לארגן' שם בש' 25 ועמ' 92 ש' 6).
25. המפעיל התייחס לאפשרות לשאול אדם אם הוא יכול להשיג סמים (למשל "יש מצב שתארגן לי"). לדבריו שאלות מסוג זה מותרות במסגרת הפעלה בתחום הסמים (להבדיל למשל מתחום הנשק) ואינן בגדר הדחה (עמ' 110 ש' 17 ועמ' 112 ש' 7, עמ' 39 ש' 16). תיאור הסוכן עצמו בדבר תחילת המפגש אינו בגדר הדחה (עמ' 28 ש' 31 ואילך). הסוכן הבהיר שיחסיו עם נאשם 1 אינם יחסי חברות (עמ' 36 ש' 17). הסוכן שאל את נאשם 1 אם הוא "יכול לארגן" והנאשם השיב בחיוב (עמ' 35 ש' 33). כעבור שלושה שבועות שאל נאשם 1 את הסוכן אם הסתדר והסוכן השיב שסמך על הנאשם (ת/9). אינני רואה בכך הדחה או שידול או יצירת לחץ נפשי. מדובר בשני אנשים שאינם מכירים היכרות עמוקה והשאלה אינה מספיקה כדי ליצור מחויבות רגשית. מי שהעלה שוב את נושא הסמים הוא הנאשם. הסוכן העיד כי במסגרת ההפעלה מותר לו להתחבר לאנשים שמעשנים ג'וינט ולבדוק איתם רכישת סמים מהם גם אם אינם מציעים לו ביוזמתם עמ' 74 ש' 22, 30). אינני רואה בכך פגם בהפעלה לא כל שכן פגם חמור.
26. היה זה נאשם 1 שב- ת/13 לאחר המכירה הראשונה של הסמים הציע לסוכן המשך בשאלה "רוצה עוד". בהמשך לשאלה זו לא אוכל לקבל את הטענה שהסוכן הוא זה שהפך את הנאשם לעבריין חוזר ובת/16 העלה אפשרות המבוססת על היכרותו עם מוכר נוסף.
27. לשם ההשוואה בת"פ (קריות) 28988-08-17 מדינת ישראל נ' סמעון (15.10.18) הסוכן שאל את נאשם אם 'יש כיוון' והנאשם השיב שאינו משתמש בסמים ואף דחה אפשרות לסייע לסוכן להשיג סם מסוכן. הסוכן והנאשם העידו כי הנאשם נדרש לבצע מספר שיחות לצורך איתור אדם שיספק סמים שכן הנאשם לא הכיר סוחרי סמים ובדק אצל כאלה שידע שהם משתמשים. בנוסף הסוכן הציע לנאשם לשתות איתו אלכוהול ואף הזמין אותו לשתות בירה על חשבון הסוכן. להבדיל מכך בענייננו - קניית הסמים לא היתה זרה לנאשמים והם לא נזקקו לכל עזרה או הכוונה. הקשרים בעולם הסמים כבר היו קיימים ולא נוצרו בעקבות התערבות הסוכן.
28. הסנגוריות הוסיפו וטענו כי מרשיהן הופלו לרעה שכן לא הם שמכרו את הסמים אלא אדם שלישי אשר נגדו לא בוצעה כל פעילות ולא הוגש כתב אישום. המפעיל לא יכול היה לאשר שאכן היה זה אדם שלישי שהוא הסוחר העיקרי (עמ' 96 ש' 1, 7). אין פרטים אודות אותו שלישי ומה חלקו ואינני סבורה שבנסיבות תיק זה ההימנעות מהרחבת החקירה מהוה אכיפה בררנית.
29. טענה נוספת הועלתה והיא שמעשי הנאשמים הם בגדר תיווך להבדיל מסחר שכן קנו סמים מאותו אדם שלישי ומכרו לסוכן והרווח שגרפו לכיסם היה 200 או 300 ₪ בלבד. קיים קושי בטיעון עובדתי כחלק מטיעונים לעונש. ברמה המשפטית ה'נקיה' - העובדות המוסכמות הן עובדות כתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים. עובדות אלו כפשוטן אינן מתארות תיווך. כתב האישום המתוקן מתאר שיחה מקדימה על עסקת סמים, בקשה של הצעת מחיר ומענה, שיחות המשך ואז ביצוע העסקה על ידי שני הנאשמים כאשר מפורט כי התמורה היא באלפי שקלים. קבלת סכום של 200 ₪ המתוארת אף היא בעובדות בהחלט יכולה להתיישב עם תשלום עבור תיווך אך לא בהכרח.
30. על פי המוצגים והעדויות שנשמעו קיימות ראיות אשר מתיישבות עם תיווך והסוכן עצמו מתייחס לנאשמים כאל מתווכים. גם בענין זה, לא ניתן לחרוג מן העובדות המוסכמות ולקבוע ממצאים הסותרים אותן המבוססים על המוצגים שהוגשו. ביתר שאת כאשר לצד ראיות רבות המתיישבות עם תיווך קיימות גם אחרות המותירות ספק בכך (ת/9 וגם ת/11, ת/18 ו- ת/40 מתיישבים עם תיאור של תיווך אבל אין לדעת מה היה בפועל. מה חלקו של איש שלישי. האם הועברו לו כסף וכמה. הסוכן לא ראה את האדם השלישי והמפעיל ציין דמות על אופניים חשמליים ולא מעבר לכך (ת/40). קיום האיש ותפקידו נותרו תלויים למעשה בדברי הנאשמים. ראו דברי הסוכן שלא ראה את האדם השלישי המדובר (עמ' 66 ש' 20, 31 עמ' 73 ש' 15) ודברי המפעיל שאינו יודע לאן הלך הסכום העיקרי של אלפי שקלים. על מנת שאוכל לגזור את הדין כפי שנגזר על מתווכים היה כתב האישום צריך לקבוע כך מפורשות ולא להותיר זאת בגדר אפשרות בלבד. הסתמכות על המזכרים שערך הסוכן בשלב גזירת הדין בעייתית בין היתר כי באותם מזכרים מופיעים נתונים שאינם לטובת הנאשמים כמו למשל ההצעה למכירת כמות גדולה בתמורה למחיר זול (ת/18). יתר על כן טענת התיווך המקרי בין חברים אינה מתיישבת עם מה שנאשם 1 אמר בשירות המבחן בדבר רווח מהיר וקשר עם גורמים שוליים. אוסיף כי את גובה התשלום הנוסף בסך 200 ₪ קבע נאשם 1 עצמו.
31. לסיכום פרק זה לא מצאתי כי מדובר בסוכן מדיח המצדיק קביעת מתחם ענישה מקל.
מכאן לגזר הדין
32. מדובר בשני אירועים נפרדים, בהתאם להוראות סעיף 40יג לחוק העונשין בהתאם למבחן "הקשר ההדוק" כפי שיושם בנוגע לעסקאות סמים [ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל (3.9.2015); ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.2016)] והתייחסות בית המשפט המחוזי לעסקאות סמים כאל אירועים נפרדים בנסיבות דומות (ראו ת"פ 27612-02-19 מ"י נ' קאראנטינאג'י (23.6.19).
33. עבירות סמים פוגעות בשורת ערכים מוגנים ובהם בריאות הציבור, שלומו ובטחונו. המציאות מלמדת כי יותר ויותר צעירים מתפתים להשתמש בסמים והשימוש גורר לא אחת התמכרות ארוכת שנים ומחרבת חיים. הפגיעות הן בראש ובראשונה במשתמשים עצמם אולם במידה רבה גם בחברה המתמודדת עם מכת התמכרות, עבירות הנלוות לכך, אנשים שאינם מצליחים לקיים עצמם בכבוד ופגיעה במרקם החברתי.
במקרה שבפני הסחר בוצע עם סוכן משטרתי כך שהסמים לא הגיעו לקהל צרכנים אך פוטנציאל הנזק בלתי מבוטל נוכח כמויות הסמים והנגישות אליהם.
34. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה סחר בסם מביאה בחשבון את סוג הסם, הכמויות, שותפות עם אחרים לכדי התארגנות מסודרת ומידת מעורבות הנאשם בהוצאת העסקה לפועל.
א. ראו מקרה קל יותר באותה פרשת סוכן, שם נמכר חשיש בכמויות קטנות יותר: ת"פ (תל-אביב) 13282-07-18 מדינת ישראל נ' אבן (16.6.20)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של סחר בסמים (מכירת 75 גר' חשיש בתמורה ל 2,280 ₪) וסיוע לסחר בסמים (סיוע למכירת 94 גר' חשיש בתמורה ל- 3,200 ₪). בית המשפט קבע באשר לעבירת הסחר מתחם שנע בין 6 ל 12 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. לגבי עבירת הסיוע נקבע מתחם שבין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 9 חודשים, לצד ענישה נלווית. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בע"ש, מע"ת, צו מבחן וקנס בסך 3,000.
ב. ראו מקרה חמור יותר באותה פרשת סוכן, שם לצד סחר בחשיש, בוצעה גם עבירה של סחר בקוקאין: ת"פ (תל-אביב) 13084-07-18 מדינת ישראל נ' ג'אן פייר (17.12.19)- הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסמים ובעבירה נוספת של תיווך בסם מסוכן. עבירת סחר אחת היא בגין מכירת 96 גר' חשיש בתמורה ל- 2,800 ₪, כאשר הנאשם קיבל עבור חלקו במכירה 200 ₪, עבירת התיווך היא בקשר למכירת חשיש במשקל 98 גר' בתמורה ל- 2,800 ₪ ואף הפעם הנאשם קיבל לידיו 200 ₪ עבור התיווך. בנוסף הנאשם מכר 4.2 גר' קוקאין בתמורה ל- 2,500 ₪. באשר לעבירות תיווך בסם, בית המשפט ציין כי מדיניות הפסיקה הנוהגת נעה בין מס' חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשים לצד ענישה נלוות. בעבירת סחר בקוקאין נקבע מתחם שבין 8 ל-18 חודשי מאסר לצד ענישה נלוות ובמיוחד רכיבים כספיים משמעותיים. בית המשפט קבע כי יש להשקיף על הדברים כאירוע מאוחד וקבע מתחם כולל בין 10 חודשי מאסר ל-20 חודשים לצד ענישה נלוות ורכיבים כספיים הולמים. בית המשפט סטה מן המתחם משיקולי שיקום וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בע"ש, מע"ת, קנס בסך 4,000 ₪ והעמידו בצו מבחן.
ג. ת"פ (י-ם) 45539-04-17 מדינת ישראל נ' סאלח (11.9.19) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים של סחר בסמים. בכל האישומים מדובר במכירת סמים לסוכן כשביניהם היכרות מוקדמת על רקע עבודתם המשותפת בחנות לממכר שווארמה. מדובר בסך הכל ב-3 פלטות חשיש (במשקל ממוצע של כ-93 גרם) תמורת בין 3,900-4,000 ₪ בכל עסקה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בע"ש, מע"ת, קנס בסך 10,000 ₪ והוא הועמד במבחן לתקופה של שנה.
35. לאחר כל שנאמר בהרחבה לגבי הפעלת הסוכן לא מצאתי כי נפל פגם המצדיק קביעת מתחם מקל יותר. שקלתי התכנון שקדם לעבירות, פוטנציאל הנזק והעובדה שהמכירות במקרה זה היו לסוכן. שקלתי סוג הסם ומדיניות הענישה ואני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנוגע לאישום הראשון נע בין 6 חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ובנוגע לאישום השני נע בין מספר חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודת שירות ועד 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הגם שמדובר בשני אירועים שבעטיים נקבעו שני מתחמים נפרדים, מצאתי לגזור עונש כולל על הנאשמים וזאת בהתאם להוראת סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין.
36. העונש המתאים לנאשמים:
37. נאשם 1: נאשם 1 הוא אדם צעיר כבן 28 ללא הרשעות קודמות. הנאשם גדל בסביבה שבה נחשף להתנהלות שולית כבר בגיל צעיר והחל לצרוך סמים בהיותו נער. הנאשם הודה וקיבל אחריות למעשיו ואף הביע חרטה. בעקבות ההליך הפלילי השתלב בטיפול וחדל משימוש בסמים. בתסקיר התייחסות למצב רפואי ולכך שבשנת 2020 קיבל רשיון לקנאביס רפואי. הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן ואף פנה ביוזמתו לטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות בעירו, היה מחויב לתהליך וגילה אקטיביות. שירות המבחן העריך כי העבירה בוצעה על רקע נורמות עברייניות שהופנמו אצל הנאשם לאורך השנים, שיקול דעת שגוי וקשרים שוליים. הוערך כי ללא שילוב במסגרת טיפול קיים סיכון להישנות עבירות ועל כן הומלץ על צו מבחן לתקופה של 18 חודשים ועל ענישה קונקרטית בדרך של עבודות שירות.
שקלתי היותו של הנאשם במעצר במשך שבועיים והטלטלה בעקבות מעצרו. שקלתי השפעת ענישה על הנאשם ועל המשך תפקודו. השנים שחלפו מאז העבירות והעובדה שהנאשם לא הסתבך בעבירות נוספות ואף שיתף פעולה עם שירות המבחן מצביעים על סיכוי ממשי לשיקום אשר מצדיק חריגה מסוימת ממתחם העונש ההולם.
38. נאשם 2: נאשם 2 הודה וקיבל אחריות למעשים והביע חרטה עליהם. בגיל 20 החל שימוש בסמים אך חדל מכך באופן עצמאי כבר לפני מספר שנים. מדובר במי שהחל לעבוד בהיותו נער על מנת לסייע בפרנסת משפחתו ומשבגר הוא מנהל אורח חיים תקין ויציב מבחינה תעסוקתית. הנאשם נישא והוא אב לפעוט. שקלתי נסיבותיו כפי שמפורט בתסקיר ובטיעוני באת כוחו ופגיעת עונש בו ובמשפחתו. שירות המבחן התרשם שהעבירה בוצעה על רקע משבר שעבר באותה תקופה אך מדובר באירוע חריג בהתנהלותו. השנים שחלפו ללא הסתבכויות נוספות והאמור בתסקיר מצביעים על סיכוי ממשי לשיקום. לצד התרשמות חיובית זו סירב הנאשם באופן עקבי להגיע אל הממונה על עבודות שירות. אינני יכולה להבין את פשר הסירוב אף שהנאשם סבור שאין הוא ראוי לעונש זה. פעם אחר פעם הוסברה לנאשם משמעות הסירוב להתייצב אצל הממונה ומספר פעמים נדחו הדיונים על מנת לאפשר לנאשם בכל זאת להתייצב אצל הממונה. בסופו של יום הנאשם עמד על בחירתו שלא להתייצב לבדיקת התאמה ועל כן אין בפני חוות דעת בעניינו (ראו פירוט המועדים הרבים להם הוזמן הנאשם בהודעת הממונה מיום 07.02.23). אף שקיימת הצדקה לחריגה מסוימת מן המתחם, אין ההצדקה מגיעה כדי הסתפקות בענישה צופה פני עתיד ואף שירות המבחן לא המליץ על כך.
39. גזירת עונש מאסר לתקופה קצרה אינה מהלך רצוי וככל שניתן עדיף להימנע ממנו. מנגד, העובדה שאדם מכשיל ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות במעשיו שלו, אינה מצדיקה הפחתה בעונש כך שייגזר על הנאשם עונש קל יותר בדרך של מאסר צופה פני עתיד. העובדה שאגזור עונש מאסר בפועל תביא להקלה מסוימת במשך התקופה אם כי גם בכך זוכה הנאשם להקלה שאינה לפי שורת הדין שכן הבחירה היתה נתונה לו והוא במודע בחר בדרך בה בחר.
אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
על נאשם 1:
א. 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. הנאשם יבצע את עבודות שירות במפעל חסד יד ביד בכתובת: דרך בית הדין 10, לוד 5 ימים בשבוע, למשך 6 שעות ביום. תחילתן של ביצוע העבודות ביום 25.04.23 והן תהיינה בפיקוח מפקח אחראי: רועי בן חיון מס' נייד: 0546822186.
על הנאשם להתייצב לפני מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה, בשעה 08:00, ביחידת ברקאי- עבודות שירות - שלוחת מרכז - רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה.
אני מודיעה לנאשם כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולכליאה במתקן כליאה.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע.
ג. אני מעמידה את הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים. הובהרו לנאשם תוצאות אי עמידתו בתנאי הצו, לרבות אפשרות הפקעת הצו וגזירת עונש שונה או נוסף.
ד. קנס בסך 2,000 ₪. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1.4.23 והבאים בכל 01 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד תעמוד היתרה לפרעון מידי. לבקשת הנאשם ניתן לעשות שימוש בסכום כסף שנמצא בפקדון לצורך תשלום הקנס.
על הנאשם 2:
א. 5 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.
הנאשם יתייצב למאסרו בבימ"ר ניצן עד השעה 10:00, ביום 16.4.23 או לפי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנדון לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 074-7831077/8 או באמצעות המייל למיון מוקדם בשב"ס שכתובתו maasarn@ips.gov.il , וכן להתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע.
ג. קנס בסך 2,000 ₪. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1.4.23 והבאים בכל 01 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד תעמוד היתרה לפרעון מידי.
ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה.
ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו עפ"י יפוי כוח.
החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.
ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תעביר העתק לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.
ניתן היום, ז' אדר תשפ"ג, 28 פברואר 2023, במעמד הצדדים.
