הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן שלא כלל הסכמה עונשית בשמונה עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

הצדדים הסכימו כי הנאשם יישלח לשירות המבחן להכנת תסקיר.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בימים 13,14,20,21/05/2020 סחר הנאשם שמונה פעמים בסם מסוג קנאביס בכמויות שנעו בין 5-21 ג' כל אחת, תמורתם קיבל הנאשם 4,450 ₪ סה"כ.

ביום 24.4.2020 החזיק הנאשם כ 55 ג' קנאביס שלא לצריכה עצמית.

כאמור, הנאשם נשלח לתסקיר שירות מבחן וגם לממונה על עבודות השירות לבדיקת התאמתו לריצוי מאסר בעבודות שירות.

ביום 16.2.23, במסגרת הטיעונים לעונש, הודיעו הצדדים כי נוכח תסקירי שירות המבחן שהוגשו, מוסכם כי יש לחרוג ממתחמי הענישה המקובלים. המאשימה עמדה על דעתה כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בן 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות, וכן ענישה נלווית של פסילה, פסילה על תנאי קנס משמעותי והתחייבות. הסניגור עתר לקבלת המלצת שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש של של"צ, בתוספת מאסר מותנה. הסנגור ביקש שלא לגזור על הנאשם עונש פסילה נוכח הפגיעה הצפויה בעבודתו, ואף לא קנס נוכח קשייו הכלכליים כפי שבאו לביטוי בתסקירים שהוגשו.

שירות המבחן, כאמור, המליץ להטיל על הנאשם עונש של של"צ, צו מבחן וענישה מרתיעה צופה פני עתיד.

היה וסבר בית המשפט, כך שירות המבחן, כי ענישה של של"צ נמוכה מדי ופוגעת בשיקולים אחרים, המליץ השירות כי בית המשפט יקח את נתוני הנאשם והליך השיקום שעבר במסגרת שיקוליו ביחס לאורך המאסר בעבודות שירות שיטיל על הנאשם.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כשיר לרצות בהן מאסר.

דיון והכרעה:

אינני מוצא טעם לחזור על הערכים המוגנים שנפגעו ואני מקבל את זיהוי התביעה ביחס אליהם.

משהגיעו הצדדים להסכמה כי יש לחרוג ממתחמי הענישה המקובלים נוכח השיקום הנרחב שעבר - ועובר הנאשם, אינני נדרש גם למידת הפגיעה בערכים המוגנים, ברור כי הפגיעה היתה קשה, בעיקר נוכח כמות מקרי הסחר שהנאשם הורשע בהם, אף שהכמויות שמכר לא היו גבוהות.

בהתחשב בכל אלה, השאלה שנותר לשאול היא - כאמור - מידת ההחרגה ממתחמי הענישה.

הרציונל אומר שישנם שני שיקולים לשקול:

האחד, מידת השלכות הרוחב של הענישה (במסגרת "ההרתעה הציבורית" והענישה הכוללת בעבירות סחר בסם.).

השני, מידת פגיעת העונש בשיקומו של הנאשם.

לאחר שבחנתי את הדברים, מצאתי כי יש מקום לאזן בין השיקולים:

·        יש, לטעמי, לשמור על מידת ענישה מינימלית, מרתיעה ציבורית, בעבירות של סחר בסם, בכלל, וכשמדובר בנאשם בעל עבר פלילי בפרט.

·        יש, לטעמי, לעודד ולאפשר את המשך תהליך השיקום שהנאשם החל בו ונמצא ב"מקום טוב" לאורכו.

באיזון בין השיקולים מצאתי כי הסיפא של המלצת שירות המבחן מתאימה יותר למקרה שלפניי מאשר עמדת המאשימה או הסניגור.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      חודשיים מאסר בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות ויחל בריצוין ביום 30.8.23.

2.      מאסר למשך 8 חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור, בתוך 3 שנים מסיום ריצוי עבודות השירות, כל עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

3.      מאסר למשך 3 חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור, בתוך 3 שנים מסיום ריצוי עבודות השירות, כל עבירה מסוג עוון על פקודת הסמים המסוכנים.

4.      נוכח סוג עבודתו של הנאשם אני נמנע מלהטיל עליו פסילת רישיון נהיגה בפועל, עם זאת, אני גוזר על הנאשם פסילה בת 10 חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור, בתוך 3 שנים מסיום ריצוי עבודות השירות כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

5.      קנס 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז כנגד הפקדה הקיימת בתיק בית המשפט, ירתה תוחזר לנאשם. בהעדר הפקדה, ישולם הקנס עד יום 1.12.23.

6.      אני מחייב את הנאשם להצהיר כי אם יעבור כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים בתוך שנה מסיום ריצוי עבודות השירות, ישלם סך 10,000 ₪. יסרב להצהיר יאסר ל15 ימים. הצהרת הנאשם נרשמה לפניי.

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 28.6.2023