ת”פ 17454/02/16 – מדינת ישראל נגד א ק
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 17454-02-16 מדינת ישראל נ' ק
|
27 ספטמבר 2017 |
בפני כב' השופט יצחק שמעוני |
|
1
|
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל ע"י ענף תביעות מחוז ירושלים
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
א ק
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד יאיר קורן |
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום
1.
הנאשם, תושב ----, יליד שנת 1978, הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת סתם, הסגת
גבול פלילית, היזק לרכוש במזיד ואיומים, עבירות לפי סעיפים
2
מכתב האישום עולה, כי ביום 28.11.15 תקף הנאשם את המתלונן עת נכנס לביתו כדי להפחידו. באותן הנסיבות הגיע הנאשם על רקע חשדו כי אשתו מנהלת רומן עם המתלונן. הנאשם פגש במתלונן בפתח ביתו בעת שהמתלונן יצא לזרוק את האשפה. המתלונן הבחין בנאשם מתקרב לעברו וברח חזרה לביתו וטרק את הדלת מאחוריו. הנאשם בעט בדלת, שבר אותה ונכנס לתוך הבית כשהוא צועק ומקלל את המתלונן. אותה עת ישב המתלונן על הספה בביתו והנאשם ניגש אליו והחל להכותו באגרופים וסטירות לראשו וכן בעיטות ברגליו, חרף תחינותיו של המתלונן שיחדל. בהמשך בעט הנאשם בפח ושבר אותו. הוא המשיך לצעוק תוך שהיכה במתלונן וזה מחזיק ידיו על ראשו ומתגונן ממכותיו. תוך כדי שהנאשם מנסה לברר פרטים על הרומן בין אשתו למתלונן, התהלך הנאשם בביתו של המתלונן וחיפש את חדר השינה תוך שהוא אומר למתלונן "אני רוצה לראות איפה שכבת איתה". הנאשם שהיה אחוז טירוף איים על המתלונן ואמר לו "מה אני אעשה איתך אני ארצח אותך". לאחר שהמתלונן התחנן על נפשו וביקש מהנאשם שיעזוב אותו, עזב הנאשם את הבית תוך שאמר למתלונן "אתה יודע מה כל התקופה הזו שסבלתי שכל הסבל הזה יבוא עליך, אני מאחל לך שכל החיים תסבול ואתה יודע מה, לך תגיש תלונה במשטרה אני לא מפחד מהם". כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן רגישות קלה בקודקוד ובצוואר. כמו כן נגרם נזק לדלת ביתו והוא נדרש להחלפת דלת פלדלת ומשקוף בסך 4,000 ₪.
2. הודאתו של הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון בו סוכם כי הנאשם ישלח לשירות המבחן לעריכת תסקיר אשר יבחן, בין היתר, את שאלת ההרשעה, כאשר בכפוף לתסקיר חיובי, הצדדים יטענו באופן פתוח לעונש, כשהמאשימה תגביל עצמה למאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן והסניגור יהיה חופשי בטיעוניו לרבות בשאלת ההרשעה.
תסקיר שירות המבחן
3
3. בתסקירו מיום 24.4.17 מציין שירות המבחן כי הנאשם בן 39, אב לארבעה ילדים ועובד במפעל "----" כהנדסאי. הוא נולד וגדל ב---- ובהיותו בן 18 עלה לישראל יחד עם אחיו הבכור ומבטא כיום תחושת בדידות לאחר שגם הוריו וגם אחיו הלכו לעולמם. הנאשם סיים 12 שנות לימוד בתיכון בעיר מולדתו ולאחר מכן הגיע לישראל במסגרת תכנית לנוער וצעירים של הסוכנות, החליט להישאר בישראל ועבר תהליך התאזרחות. לאחר עלייתו לארץ החל בתהליך חזרה בתשובה ולמד בישיבה ב-----. בגיל 20 התגייס לצבא ושירת שירות צבאי מלא, במהלכו התחזק מבחינה דתית והצטרף לקהילת חב"ד.
אשר לביצוע עבירות - לדברי הנאשם, הבחין בכך שאשתו מתרחקת ממנו וחשד שמנהלת יחסים מחוץ לחיי הנישואים. הוא ניסה לחזר אחריה ולרצותה אך ללא הועיל וחש מתוסכל ופגוע. ניסיון לטיפול זוגי לא צלח כיוון שאשתו סירבה להגיע למפגשים. הוא מתאר כי הגיע לביתו של המתלונן לאחר שנודע לו על הקשר שמנהל עם אשתו מתוך מטרה להתעמת איתו ולהטיח בפניו את הכאב שגרם לו. לדבריו, לא התכוון מלכתחילה לפגוע בו פיזית אך תגובתו המתחמקת של המתלונן העלתה את חמתו והוא הגיב כפי שהגיב. הוא ביטא חרטה על מעשיו וכן יכולת לאמפתיה כלפי המתלונן והוא מודע לכך שהתנהגותו עוררה פחד ובהלה וגרמה נזק פיזי. לאחר מעצרו נפרדו בני הזוג וכיום הם מתגוררים בשכנות אך בנפרד. לאחרונה הגיעו להסדר לגבי הסדר הראיה וחלוקת הרכוש והם ממתינים לאישור ההסכם בבית משפט לענייני משפחה.
4. שירות המבחן התרשם מאדם המנהל אורח חיים נורמטיבי בתחומי התעסוקה והמשפחה. הוא מתקשה בביטוי רגשי ובמהלך השנים האחרונות התמודד עם משברים בחייו, ביניהם פטירת הוריו ואחיו היחיד והפרידה מאשתו.
4
גורמי הסיכוי לשיקום הם היותו אדם ללא דפוסים אלימים המנהל אורח חיים חיובי ויצרני, מבטא שאיפות לעתיד ומגלה אחריות כלפי תחומי חייו השונים. הוא מודע לפסול שבהתנהגותו, מבטא אמפתיה כלפי המתלונן ומביע חרטה. כן עולה התרשמות, כי ההליך המשפטי והשלכותיו האפשריות היוו גורמים מרתיעים עבורו. הסיכון להישנות התנהגות פוגעת נובע מכך שהוא נטול מערכת תמיכה משפחתית ומתקשה גם כיום בביטוי רגשי, שולל צורך ורצון לטיפול ונראה כי נוטה להפנים ולהדחיק קשיים בחייו. לפיכך ממליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הנאשם על מנת שלא לפגוע באפשרויות תעסוקה בעתיד. כמו כן מומלץ להטיל עליו ביצוע של"צ בהיקף של 140 שעות.
5. בחוות דעת הממונה מיום 12.7.17, נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות במסגרת עמותת "יד שרה" בירושלים.
טיעוני ב"כ הצדדים לעונש
6. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש טענה, כי מדובר באירועים חמורים ומקוממים שגרמו למתלונן מפח נפש ופחד רב. ככל שיש לנאשם כעסים כאלה ואחרים על המתלונן ועל אשתו על רקע חשדו לרומן, הדבר אינו מהווה תירוץ להתנהגותו הבריונית ועשיית דין עצמי. הנאשם פגע במספר ערכים בעיקרם הפגיעה בבטחונו ושלמות גופו של אדם בתוך מבצרו כאשר הנאשם הסיג גבול ונכנס לבית המתלונן והיכה בו.
אשר למתחם העונש ההולם - סבורה המאשימה כי המתחם נע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.
5
המלצת שירות המבחן על אי הרשעה והטלת עונש של של"צ תמוהה בעיני המאשימה שכן אמנם לנאשם אין הרשעות קודמות, אך הדבר אינו מתיישב עם חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם. עוד הפנתה המאשימה לכך שמהתסקיר עולה, כי הנאשם מתקשה בביטוי רגשי ושולל כל צורך בטיפול. כמו כן נטען, כי הנאשם אינו עומד בהלכת כתב שכן הכלל הוא הרשעה ואי הרשעה הינו החריג. לדברי המאשימה, לא נראה שאם הנאשם יורשע הנזק הצפוי עולה על חומרת העבירה אותה ביצעה. הלכת כתב מחייבת את הנאשם להציג ראיות לכך שהרשעה תפגע בו במידה ממשית ולא די באמירה סתמית שכדי לא לפגוע באפשרויות תעסוקה בעתיד מבקשים שלא להרשיעו, כך שהטענות שנטענו הן בעלמא ולא מגובות בראיות. על כן מבקשת המאשימה להותיר את ההרשעה על כנה ולהשית על הנאשם עונש של מאסר שלא יפחת משישה חודשים שיכול שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן שלא יפחת מ-4,000 ש"ח וכן פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה למתלונן בתוך ביתו, על הפגיעה הפיזית והנפשית שעבר.
7. ב"כ הנאשם בפתח דבריו ציין, כי הצטער לשמוע שב"כ המאשימה נמנעה מהתייחסות בטיעוניה לעונש לערכים מוגנים חברתיים כגון טוהר משפחה, שלמות המשפחה, נאמנות וזוגיות. לטענתו, הנאשם הוא שהיה הקורבן והמתלונן זה ששפך את דמו ברחובה של עיר. ב"כ הנאשם ער לעבירות החמורות אותן ביצע הנאשם, אך הדגיש שהנאשם לקח אחריות באופן מיידי גם במשטרה וגם בבית המשפט, התנצל על מעשיו ושירות המבחן התרשם מנסיבותיו והמליץ להימנע מהרשעתו.
6
8. חייו של הנאשם נהרסו כליל הרבה יותר מאשר חיי המתלונן ואשתו גם באופן שבו הוא צריך לתת את הדין על המעשים שביצע. יחד עם זאת מבקש הסניגור להבין שהנאשם כבר נענש, חייו התפרקו, הוא צריך לגדל ארבעה ילדים ולשלם מזונותיהם. הטלת עונש של מאסר בעבודות שירות יפגע בפרנסת הילדים ופרנסת אשתו הבוגדת. בתמיכה לטיעוניו לאי הרשעתו של הנאשם הגיש ב"כ הנאשם פסיקה אשר במקרים חמורים יותר נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם והגיש פסיקה רלוונטית (ת.פ 3377-02-13, ת.פ. 55226-01-12 ות.פ. 33390-05-12).
בנסיבות המקרה טען הסניגור, כי אינו רואה אפשרות לפגוע בנאשם מעבר לפגיעה שבה הוא נפגע ולכן מבקש הסניגור לבטל את ההרשעה, לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו ביצוע של"צ בהיקף של 140 שעות.
9. בדיון שהתקיים היום להשלמת הטיעונים לעונש, חזרה ב"כ המאשימה על טיעוניה מהדיון הקודם ואילו הסניגור הפנה לת"פ 19353-03-16, לע"פ 67068-12-15 ולע"פ 2251-105-16 שעל יסוד גזרי דין אלה שב ומבקש שלא להרשיע את הנאשם במיוחס לו.
הנאשם בדיון זה, הביע חרטה על מעשיו וביקש שלא לבצע עבודות שירות כדי שלא לפגוע בפרנסתו.
שאלת אי ההרשעה
10. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי ככלל הימנעות מהרשעתו של נאשם אשר נקבע כי ביצע עבירה, תיעשה במשורה והיא שמורה למקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים. ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על הרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פד"י יב(3), 337 וכן רע"פ 2882/17 פלוני נ' מדינת ישראל , רע"פ 1931/15 ורע"פ 5100/14 ורע"פ 3958/17 מיום 20.6.17).
7
נתתי דעתי לאמור בתסקיר שירות המבחן וההמלצה להימנע מהרשעה, אך סבורני, כי הנאשם אינו עומד בתנאים שנקבעו בהלכת כתב. ראשית, לא שוכנעתי כי ההרשעה תפגע באופן ממשי בקידום התעסוקתי של הנאשם. כמו כן סבורני, כי חומרת המעשים אותם ביצע הנאשם אינם עולים בקנה אחד עם התנאי השני שנקבע בהלכת כתב, היינו שסוג העבירות אותן ביצע הנאשם מאפשר לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. הנאשם נכנס לביתו של המתלונן שלא כדין, פגע בו באופן פיזי, איים עליו וגרם נזק לרכוש, ועל כן אני מקבל את טיעוני ב"כ המאשימה ודעתי היא כי אין מקום לביטול ההרשעה ואני מותירה על כנה.
מתחם העונש ההולם
11. הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה, הסגת גבול, היזק לרכוש במזיד ואיומים. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות אלה הם שלמות גופו של אדם אשר שהה בעת ביצוע העבירות בתוך מבצרו, עת נכנס הנאשם תוך הסגת גבול והיכה בו. בעבירות של הסגת גבול והיזק לרכוש, מוגן הערך החברתי של הגנה על זכות הקניין ועל ביתו ומבצרו של נפגע העבירה.
מתיאור האירוע נראה, כי במקרה זה לא מדובר בעבירות שהנאשם תכנן לבצע מראש, אלא במעשים שבוצעו מתוך התפרצות רגשות קשים נוכח המתואר בכתב האישום. הנאשם הגיע לבית המתלונן ופגע בו בתוך ביתו. הוא היכה במתלונן וגרם לו כאב וסבל, ופגע בתחושת מוגנותו בתוך ביתו, גרם לו לחשש ולערעור שלוות נפשו וביטחונו האישי. הרקע לתקיפה, כעסיו של הנאשם כלפי המתלונן, וככל שניתן להבין את תחושותיו של הנאשם, אלה אינם יכולים להמעיט מחומרת המעשים שביצע, ומצופה מהנאשם כאדם בוגר ונורמטיבי שידע לשלוט בכעסיו, גם בעתות משבר וכעס ויימנע מפגיעה אלימה באחרים.
לצד הכאב והסבל שגרם הנאשם למתלונן, ולמרבה המזל, לא נגרמו למתלונן נזקים גופניים, ומסיבה זו הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה סתם, ולא בעבירה חמורה מכך.
נוסף לתקיפת המתלונן, פגע הנאשם גם ברכושו, בכך ששבר את דלת ביתו אשר נזקקה להחלפתה.
בהתחשב בערכים המוגנים המוזכרים לעיל, במידת הפגיעה בהם בנסיבות ביצוע העבירות ובענישה הנוהגת בפסיקה, נע מתחם העונש במקרה זה בין מאסר על תנאי וביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב למאסר למספר חודשים, נוסף לעונשים נלווים.
8
העונש המתאים
12. הנאשם בן 39 שנה, וזוהי הסתבכותו היחידה עם הדין הפלילי.
הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו עם תחילת ההליך הפלילי נגדו, ובכך שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק וחסך זמן שיפוטי. יתירה מכך, הודאתו משקפת נטילת אחריות על המעשים, ותסקיר שירות המבחן מלמדנו כי נטילת האחריות איננה מן השפה אל החוץ, שכן הנאשם מתחרט על מעשיו ומביע אמפתיה כלפיה המתלונן.
מעשיו אלה של הנאשם אינם משקפים את התנהגותו או אורחות חייו, ונראה כי הם בוצעו על רקע המשברים שחווה בחייו בשנתיים האחרונות. מדובר באדם ללא דפוסים אלימים, אשר מנהל אורח חיים חיובי ויצרני ומבטא שאיפות לעתיד.
שירות המבחן דיווח עוד, כי משיחה עם אשתו -פרודתו עולה, כי מעשים אלה אינם מאפיינים את התנהגותו בדרך כלל, וכי במהלך כל שנות חייהם המשותפות וגם כיום, הוא אדם מאופק ושקול.
הנאשם מודע לפסול בהתנהגותו וההליך המשפטי לו נדרש לראשונה בחייו, מהווה גורם מרתיע עבורו.
הנאשם מצוי בסיומם של הליכים משפטיים לפרידה מאשתו, המדווחת כי הנאשם משלם את מזונות ארבעת ילדיהם ועומד בהתחייבותו כלפיהם, כך שעל הנאשם מוטל גם עול פרנסת ילדיו, ועל כן עונש מאסר, ולו בעבודות שירות, יפגע בנאשם, ימנע ממנו את האפשרות להמשיך ולעבוד ובאפשרותו להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו כלפי ילדיו, באופן ניכר.
13. נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר על תנאי לתקופה של ארבעה חודשים והנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מהיום על אחת העבירות בהן הורשע.
9
ב. הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות ולא כפי שציין שירות המבחן בתסקירו. שירות המבחן יערוך תוכנית מתאימה וידווח על כך לבית המשפט תוך 21 יום, ללא צורך בדיון נוסף.
ג. הנאשם יפצה את המתלונן ע"ת 1 בסך 6,000 ₪, אשר כולל את הנזק שנגרם לדלת ולמשקוף וכן הנזק הנפשי שנגרם למתלונן. הסכום יופקד בקופת בית המשפט בעשרה תשלומים שווים, החל מיום 1.10.17 ובכל 1 לחודש שלאחריו.
ד. הנאשם יחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע אחת מהעבירות בהן הורשע וזאת למשך שנה מהיום. לא יחתום ייאסר למשך 7 ימים.
העתק ישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.
הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, ז' תשרי תשע"ח, 27 ספטמבר 2017, במעמד ב"כ המאשימה, עוה"ד נעמה ישראל, הנאשם וב"כ עוה"ד יאיר קורן.
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)