1

 

 

 

 

כללי:

כנגד הנאשם, הוגש בתאריך 22.10.17, כתב אישום מתוקן שייחס לו עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי,לפי סעיף 4 לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948 (להלן: הפקודה למניעת טרור) + סעיף 5 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) + סעיף 24(א)(1) בחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (2 עבירות) (להלן: חוק המאבק בטרור); תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיפים 85(1)(ז) + 85(1)(ו) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה) + סעיף 5 לחוק העונשין + סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור; הסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) בחוק המאסר בטרור (3 עבירות); וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

 

עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, ארגון החמאס הינו ארגון טרור בהתאם להכרזת הממשלה, מכוח סעיף 8 לפקודה למניעת טרור (להלן: החמאס). מתאריך 1.11.16 מוכרז החמאס כארגון טרור גם מכוח חוק המאבק בטרור.

 

2

ארגון "אלכותלה אלאסלאמיה", תא סטודנטים המזוהה עם החמאס, מהווה התאחדות בלתי מותרת בהתאם להכרזת שר הביטחון מכוח תקנות ההגנה (להלן: אלכותלה אלאסלאמיה), ומתאריך 1.11.16 אף מוכרז כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור.

 

ארגון "מראבטאת" מהווה התאחדות בלתי מותרת בהתאם להכרזת שר הביטחון, מכוח תקנות ההגנה (להלן: מראבטאת) ומתאריך 1.11.16 אף מוכרז כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור.

 

במועד הרלוונטי לכתב האישום, היה הנאשם סטודנט באוניברסיטת "אלנג'אח" בשכם. במהלך כל התקופה המתוארת להלן ועד להגשת כתב אישום זה, החזיק האנשם חשבון ברשת פייסבוק תחת השם "מחמד חלף" (התעתיק לשפה הערבית) אשר הופיע בראש העמוד של החשבון (להלן: הפייסבוק); חשבון ברשת החברתית אינסטגרם תחת השם "MOHAMED9KH" (להלן: האינסטגרם).

 

כלל פרסומי הנאשם בפייסבוק היו פתוחים בפני כלל העוקבים של הנאשם, שמספרם עמד על 1,472 עוקבים, אשר נחשפו לתכנים שפירסם, וכן היו פתוחים לכל מי שנכנס לדף האינסטגרם של הנאשם.

 

הנאשם, כפי שיפורט להלן, העלה לאינסטגרם ולפייסבוק תמונות וכיתובים שזכו לחשיפה ואשר היוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בתכנים באמצעות סימני חיבוב (like), וכן באופן מילולי באמצעות תגובה (comment), בכך נחשפו אנשים נוספים לתכנים שפרסם הנאשם בעמודי האינסטגרם והפייסבוק שלו.

 

הנאשם כמנהל ויוצר של עמודי האינסטגרם והפייסבוק הנ"ל, שלט בכל התכנים שפורסמו בחשבונות האלה. הנאשם, כפי שיפורט להלן, פרסם באינסטגרם ובפייסבוק דברי שבח, תמיכה ואהדה לחמאס, לאלכותלה אלאסלאמיה ולמראבטאת, וכן פרסם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עימו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור.

 

הפרסומים נשוא כתב האישום:

בתאריך 22.3.16 העלה הנאשם לאינסטגרם תמונה בה נראית דמותו של השייח אחמד יאסין, מי שהיה מנהיג ארגון החמאס, ולידה הוסיף רשומה בה כתב: "התקווה שלי שאללה יהיה מרוצה ממני. כיצד לא ינצח מי שאימץ לעצמו דרך, ופסע בדרך בשקידה, שאללה ירחן עליך שיח' של לוחמי הג'יהאד". פרסום זה זכה ל-22 סימני חיבוב.

3

 

בתאריך 27.4.16 נערכו בחירות של ארגוני הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית שבשטחי הרשות הפלסטינית. ארגון אלכותלה אלאסלאמיה זכה בבחירות אלו. באותו היום העלה הנאשם לפייסבוק תמונה של אנשים משתחווים על האדמה, ולידה הוסיף רשומה בה כתב: "הכ'תלה' האסלאמית - הזרוע הסטודנטיאלית של תנועת חמאס סוחפת בכוח את הבחירות השנה באוניברסיטת ביר זית בפעם השניה ברציפות, במעוז של תנועת 'פתח' (רמאללה) בלב המעוז שלהם. ככה הן הבחירות, תמיד מביאות את האסלאמיסטים. זוהי השתחוות כתודה לאללה אשר כבר התרגלנו לראות אותה J". פרסום זה זכה ל-281 סימני חיבוב, שיתוף אחד, ו-4 תגובות.

 

בתאריך 3.9.16 העלה הנאשם לפייסבוק תמונה בה נראית דמותו של חאלד משעל, שהיה בתקופה הרלוונטית יושב ראש הלשכה המדינית של החמאס, ולידה הוסיף רשומה בה כתב: שאללה ירחם על אמך, שאללה יגדיל את שכרכם, שאללה יטיב את התנחומים אדוננו היקר אבו אלוליד ח'אלד משעל. החשבון של אמך היקרה אצל אללה, הוא שהיא הולידה אדם אשר זוכר את ספרו של אללה בעל פה, שומר על דתו של אללה, לוחם ג'יהאד למען אללה, מגן על המקום בו הלך שליח אללה בלילה, מנהיג לטובים שבחייליו של אללה, שאללה יפגיש אותך איתה בגן העדן של אללה". פרסום זה זכה ל- 95 סימני חיבוב ותגובה אחת.

 

בתאריך 27.3.17 אירגן אלכותלה אלאסלאמיה באוניברסיטת אלנג'אח בשכם, בה לומד הנאשם, אירוע תפילה לזכרו של מאזן פוקהאא, פעיל טרור שהשתייך לחמאס, היה שפוט לתשעה מאסרי עולם בעקבות מעורבותו בפיגוע טרור, שוחרר במסגרת "עסקת שליט" ונהרג ב- 24.3.17 ברצועת עזה. הנאשם נכח באירוע זה. בתאריך 30.3.17 העלה הנאשם לאינסטגרם תמונה מאירוע התפילה לזכרו של מאזן פוקהאא, ולידה הוסיף רשומה בה כתב: "תפילת אשכבה לשהיד הגיבור מאזן אלפקהאא באוניברסיטת אלנג'אח". פרסום זה זכה ל-54 סימני חיבוב.

 

4

בתאריך 14.7.17 ביצעו שלושה מחבלים מאום אל פחם פיגוע בהר הבית, אשר הביא למותם של שני שוטרים שהיו במקום. בעקבות הפיגוע סגרה משטרת ישראל את מתחם הר הבית, ופתחה את המקום מחדש בתאריך 16.7.17 תוך הצבת גלאי מתכות בכניסה למתחם. צעד זה גרם למתיחות באזור, ובתאריך 21.7.17 החלו מהומות במזרח ירושלים וביהודה ובשומרון, כשבערב אותו יום התרחש פיגוע ירי ביישוב חלמיש בו נרצחו שלושה בני משפחה על ידי מחבל פלסטיני מכפר סמוך. בתאריך 17.7.17 העלה הנאשם לפייסבוק תמונה של רחוב בו נראה אדם רעול פנים ואש מרחוק, ולידה הוסיף רשומה בה כתב: "ירושלים בוערת, מלחמות ועימותים כעת בכל שכונות ירושלים. רעולי פנים מתפרסים ברחבי העיר. עימותים אלימים בעיסאויה, עימותים פרצו גם בצור באהר בירושלים, עימותים אלימים באלראם עם חיילים, אלטור זעמה ופוצצה בקת"ב, ובעיר העתיקה ובכל האזורים בירושלים. כל החזיתות בוערות, כל הארץ זועמת, נראה שהולך להיות לילה כביר בירושלים. האם חשבתם שהוא ישאיר להם את מסגד אלאקצא?!" פרסום זה זכה ל- 309 סימני חיבוב, 38 תגובות, ו-8 שיתופים.

 

בתאריך 19.7.17 העלה הנאשם לפייסבוק תמונה מתוך אוטובוס, ולידה הוסיף רשומה בה כתב: "אללה אכבר, בדרך לאלאקצא כדי להגן עליו ולקבל את הגנתו. אוטובוסים מרוב הערים והכפרים 'בפנים' בדרכם למקום בו הלך השליח בלילה. הגברים לפני הצעירים. לא דיברנו שטויות שקראנו 'ברוח, בדם, נפדה אותך אלאקצא'". פרסום זה זכה ל- 569 סימני חיבוב, 18 תגובות ו-4 שיתופים.

 

בתאריך 17.8.17 העלה הנאשם לפייסבוק תמונה בה נראות נשים מכוסות גלביה כשהן בונות חומת בלוקים, ומעליה הוסיף רשומה בה כתב: "מראבטאת מסגד אלאקצא שברו את כל השיאים, החיים הם עמדות, והמוצלחים השמחים ניצבים בעמדות עצומות שלא ניצבים בהם אלא הגדולים ביותר... ואלה עשויים להיות גברים ונשים. והשולטים שלנו לוחמי הג'יהאד בירושלים ניצבים בעמדות הג'יהאד העצומות האלה.מראבטאת אלאקצא, לא עזבו את צריחי המסגד שלנו, להפך, סימני ההיכר שלהן והטוב שלהן מילא כל מקום שהן מבקרות בו. הפעולה המבורכת האחרונה הייתה בנייה מחדש של אחד הבתים בירושלים במו ידיהן. המראבטאת עכשיו שברו את כל השיאים בגבורה, נדיבות והקרבה. אנו דורשים את שיא גינס, ואת הספרים של השיאים, שיוסיפו את שמות המראבטאת לספרים שלהם וכי המראבטאת יעמדו בראש נשות העולם לאור הגבורה, ההקרבה והנדיבות שלהם. אנו אומרים לנשות העולם, לימדו מהמראבטאת. עקבו אחר פעולות המראבטאת, אהבו את המראבטאת, תקוו שתהיו כמו המראבטאת. יישר כוח". פרסום זה זכה ל- 364 סימני חיבוב, 15 תגובות ו-46 שיתופים.

 

תשובת הנאשם לכתב האישום:

הנאשם הודה בעובדות ובעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. עם זאת, הכחיש את ביצוען של עבירות ההסתה בנוגע לסעיפים 12 (ה)(1), 12 (ה)(2) שבכתב האישום, ואת עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור בנוגע לסעיף 12(ו) שבכתב האישום. ההגנה אינה מכחישה את תכניהם של הפרסומים נשוא סעיפים אלה שבכתב האישום, ואת העובדה שהם פורסמו על ידי הנאשם. טענת ההגנה הינה שמדובר ברשומות שאינן עולות לכדי עבירת הסתה לטרור, או ביחס לסעיף 12(ו) שבכתב האישום, נטען, כי אין המדובר בהזדהות עם ארגון טרור, אלא, לכל היותר, מדובר בהבעת מחאה לגיטימית, החוסה תחת כנפיו של חופש הביטוי על אף השפה הקיצונית שננקטה.

 

דיון והכרעה:

5

משהודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, לא נשמעו ראיות בתיק. הוסכם, כי המחלוקת בתיק זה מתמקדת בשאלה המשפטית שהינה, האם רשומותיו של הנאשם, המופיעות בסעיפים 12 (ה)(1), 12 (ה)(2) לכתב האישום המתוקן, מהוות הסתה לטרור, וכן ביחס לסעיף 12(ו) לכתב האישום המתוקן, האם יש ברשומה זו גילוי הזדהות עם ארגון טרור, על פי הגדרת העבירות הללו בחוק המאבק בטרור. אדון במחלוקות אלה כסדרן.

 

 

עבירת ההסתה לטרור:

עבירת ההסתה לטרור מופיעה בסעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור, בזו הלשון:

 

"24.  (ב)  העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:

(1)    [...]

(2)    מפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה או או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור...".

          

מלשון החוק ניתן לראות כי על בית המשפט לבחון התקיימותם של שני רכיבים:

 

הראשון, האם הדברים שפורסמו מהווים דברי שבח, הזדהות, תמיכה, אהדה או עידוד בקשר למעשה טרור.

 

השני, האם על פי תוכנה של הרשומה או נסיבות פרסומה, יש אפשרות סבירה שהיא תביא לביצוע מעשה טרור או לביצוע עבירות אלימות.

 

על רקע התשתית הנורמטיבית, נבחן עתה, כל אחד מהפרסומים נשוא המחלוקות שבכתב האישום המתוקן:

 

הפרסום שבסעיף 12 (ה)(1) לכתב האישום המתוקן:

 

6

"ירושלים בוערת, מלחמות ועימותים כעת בכל שכונות ירושלים. רעולי פנים מתפרסים ברחבי העיר. עימותים אלימים בעיסאויה, עימותים פרצו גם בצור באהר בירושלים, עימותים אלימים באלראם עם חיילים, אלטור זעמה ופוצצה בקת"ב, ובעיר העתיקה ובכל האזורים בירושלים. כל החזיתות בוערות, כל הארץ זועמת, נראה שהולך להיות לילה כביר בירושלים. חושבים שמסגד אלאקצא הפקר להם?!"

 

שאלת התקיימותו של הרכיב הראשון בחוק - הנאשם מתאר אירועים קשים הנוגעים לעימותים אלימים בין אזרחים לכוחות הביטחון, וזאת על רקע מאורעות היום (עליהם ארחיב בהמשך). בדבריו, משתמש הנאשם במילים המעוררות תחושות קשות אודות המתרחש בעיר ירושלים באותה העת, בין היתר מתאר כיצד בשכונות ערביות שונות בעיר ירושלים מתרחשים עימותים אלימים רבים בעקבות זעמם של התושבים, תושבים מתעמתים עם חיילים; "אלטור זעמה" ובעקבות כך פוצצו בקבוקי תבערה; "כל הארץ זועמת"; ולסיום מוסיף כי "נראה שהולך להיות לילה כביר בירושלים. חושבים שמסגד אלאקצא הפקר להם?!". מדובר באמירות קשות אשר בהקשר הדברים בו הן נאמרו, סבורני כי יש בהן כדי הזדהות עם המעשים והאירועים האלימים שהתרחשו וזאת כמחאה על החלטת הממשלה להציב גלאי מתכות בכניסה להר הבית, ואסביר:

 

בסיכומי הסניגורים המלומדים, צוין בבירור כי המחאה המתוארת ברשומה זו הינה כנגד החלטת הממשלה להציב מגנומטרים, דבר אשר נתפס כחילול קדושת המקום, פגיעה בחופש הגישה אליו ופגיעה ברגשות הדת, ואילו האמירה "להם" במשפט האחרון, מיוחסת לגורמים אשר החליטו על צעד זה. לכן, לטענת הנאשם, המחאות הינן בעיקרן חוקיות והתבטאות הנאשם התומכת באותה המחאה והביקורת כנגד המדינה במשפט האחרון שפרסם הינה לגיטימית.

 

חוששני, בכל הכבוד, שאין בידי להסכים עם טענות אלה, ואסביר:

 

לשון סעיף 2 לחוק המאבק בטרור, קובעת מה ייחשב כ"מעשה טרור" כדלקמן:

 

"'מעשה טרור' - מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביהם כל אלה:

(1)  הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי;

(2)  הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בין-לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;

7

(3)  במעשה שנעשה או במעשה שאיימו בעשייתו, היה אחד מאלה, או סיכון ממשי לאחד מאלה:

(א)      פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו;

(ב)      פגיעה חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו;

(ג)       פגיעה חמורה ברכוש, שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות ממשית שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) ושנעשתה במטרה לגרום לפגיעה כאמור;

(ד)      פגיעה חמורה בקודשי דת; לעניין זה, "קודשי דת" - מקום פולחן או קבורה ותשמישי קדושה;

(ה)      פגיעה חמורה בתשתיות, במערכות או בשירותים חיוניים, או שיבוש חמור שלהם, או פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בסביבה;

            לעניין הגדרה זו -

(א) נעשה המעשה או האיום כאמור בפסקה (3)(א) תוך שימוש בנשק או בסכין, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (2);

(ב)  נעשה המעשה או האיום תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, בחומר מזיק או במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם לגרום לפגיעה חמורה בשטח גדול או בציבור גדול, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (2) או (3);

(ג)  נעשה המעשה או האיום על ידי ארגון טרור או על ידי חבר בארגון טרור, חזקה כי התקיים האמור בפסקאות (1) ו-(2); עורר נאשם ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו;

(ד)  אין נפקא מינה אם המניע או המטרה המנויים בפסקאות (1) ו-(2) היו המניע או המטרה הבלעדיים או העיקריים למעשה או לאיום;

(ה) נשק - למעט חלק ואבזר כאמור בסעיף 144(ג) לחוק העונשין;"

 

8

תוכנו של ה"פוסט" שפרסם הנאשם, המובא בסעיף 12 (ה) (1) לכתב האישום, כולל סיקור האירועים האלימים נגד כוחות הביטחון בשכונות שונות בירושלים, לרבות זריקת בקבוקי תבערה, תוך ציון, כי הולך להיות "לילה כביר" בירושלים, ולסיכום, מפנה הנאשם אמירה המכוונת לשלטון, "חושבים שמסגד אלאקצא הפקר להם?!".

 

העימותים האלימים והמאורעות נשוא הפוסט, בהם נטל חלק מהציבור הערבי בירושלים, בעקבות החלטת הממשלה, זוכים איפוא לתשבוחות מפיו של הנאשם, המכנה את אותו לילה רווי אלימות כנגד כוחות הבטחון, כ"לילה כביר". 'מדד הכבירות' לפי דברי הנאשם, היא אותה עוצמת אלימות ואותן "מלחמות ועימותים...בכל שכונות ירושלים", שהפכו אותה בוערת. כביטוי לגיבוי וההזדהות עם אותה עוצמת אלימות שהופגנה כנגד השלטון, מסכם הנאשם את הפוסט באמירה "חושבים שמסגד אלאקצא הפקר להם?!". כלומר, תמיכה מוחלטת והצדקת הבערת ירושלים במהומות והפרת הסדר, בשל מה שנתפס בעיניו כחילול אל אקצא.

 

אמירות אלה המתפרסמות באמצעות הנאשם ברשת חברתית רבת היקף, על רקע האירועים הללו ובסמיכות להם, מהווים על פי לשונו הרחבה של החוק והתכלית שביסודו, תמיכה עידוד והזדהות עם מעשה טרור.

 

יתרה מזאת, הנאשם עצמו גורס, כי אותם מעשים נעשו מתוך מניעים דתיים, לאומניים ואידיאולוגים, ושמטרתם הייתה להביע מחאה כנגד הממשלה בעניין הסרת גלאי המתכת בהר הבית (סעיף 6 לסיכומי ההגנה). הואיל ולקביעתי דבריו של הנאשם מהווים, הלכה למעשה, הזדהות ועידוד עם מעשים, שלפי לשון החוק, הם בבחינת מעשי טרור, הרי שהדברים מתיישבים עם דרישת החוק, הקובע כי מעשה ששיש בו כדי "לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת...לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה" (במקרה זה דרישה להסיר את גלאי המתכות שהוצבו בהר הבית), הוא בבחינת הזדהות עידוד ושבח למעשה טרור.

 

שאלת התקיימותו של הרכיב השני בחוק - אשר לנסיבות שאפפו את הפרסום ודברי ההזדהות, תמיכתו של הנאשם באותם המעשים, ההזדהות אותה הביע בפוסט שפרסם בפייסבוק, אשר היה חשוף לרבים, זכה למאות סימני חיבוב, וכן שיתופים ותגובות, שרק על מקצתם אנו יודעים בוודאות. בהינתן תכני הפרסום ותיזמונו, ולאור האווירה הציבורית ברחוב הערבי בחוצות ירושלים, ובמכלול הנתונים, קיים בפרסום פוטנציאל ממשי שבכוחו להביא לאפשרות ביצוע מעשה טרור. שכן, כאמור, קיימת תמיכה ברורה באותן פעולות עוינות, אלימות, כנגד המדינה, העונות על הגדרת מעשה טרור, ויש בדברים כדי להלהיט את הרוחות, להתסיס את הקורא, ממקום של הזדהות ושותפות גורל ולהביא לעשיית מעשה, גם אם לא נאמר כך מפורשות, כחלק מהפעולות של אותו "לילה כביר", הצפוי להיות בירושלים.

 

9

כמו כן, המחוקק קרא לבית המשפט, בבואו לנתח את השתכללות העבירה, לבחון את המכלול בו פורסמו אותן דברי הזדהות, תמיכה ועידוד. הנסיבות מתוארות בפירוט בעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, לפיהן, דבריו של הנאשם בפייסבוק, פורסמו אך ימים בודדים לאחר שבוצע פיגוע בהר הבית, על ידי שלושה מחבלים, אשר גרמו למותם של שני שוטרים שהיו במקום. הרוחות להטו באותה עת, מהומות רבות קמו באזור ירושלים, כאשר בעקבות הפיגוע, סגרה משטרת ירושלים את מתחם הר הבית, ופתחה אותו מספר ימים מאוחר יותר, תוך הצבת גלאי מתכות. פעולות אלה גרמו למתיחות רבה בקרב הציבור הערבי.

 

על רקע אוירה זו, פרסומיו של הנאשם, הנאמרים בהקשר אירועי אותה עת, הם בבחינת "ליבוי אש", הצדקת מעשי אלימות והפרות סדר כדרך פעולה, הם משקפים שבח ואהדה למעשי טרור ובקונטקסט הכללי שבו התפרסמו הדברים, יש בהם גילוי הזדהות עם ארגון טרור, והסתה לטרור, ויכולים בהחלט באופן ממשי, להביא לביצוע מעשה טרור או מעשה אלימות על ידי אדם, אשר קורא את הדברים, ומרגיש אף הוא רצון "לא לשתוק", ולתרום למאבק, בעשיית מעשה אלים, למה שמצטייר בעיניו מהפוסט, כעימות לגיטימי, כנגד גורמי השלטון בירושלים ובישראל.

 

עוד מתואר בכתב האישום, כי מספר ימים לאחר האירוע, הרוחות לא נרגעו, ובוצע פיגוע נוסף ביישוב חלמיש, פיגוע ירי בו נרצחו שלושה בני משפחה על ידי מחבל פלסטיני מכפר סמוך. בית המשפט בתוך עמו הוא יושב, ואינו מנותק ממציאות החיים הביטחונית הקשה בישראל, ולהשפעה הרבה שעלולה להיות לפרסום מסית והיו דברים מעולם. פרסום מסית, המצדיק, על פי תוכנו או המסר המובע בו, נקיטת פעולות אלימות, כדרך פעולה, או הפרות סדר ופגיעה בגורמי הביטחון, כאמצעי להשגת מטרה, עלול לחלחל בתודעתו של מאן דהוא, ומכאן הדרך לביצוע מעשה טרור, קצרה. לפיכך, ביקש המחוקק להוקיע כל אמירה שיש בה הזדהות ותמיכה עם אירועי טרור אלימים. אבקש להפנות בהקשר זה למטרת החוק למאבק בטרור, המופיעה בסעיף 1 לחוק:

 

" מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמינהלי לרבות סמכויות אכיפה מיוחדות, לצורך מאבק בטרור ובכלל זה לשם -

(1)  מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני טרור;

(2)  מניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות בידי ארגוני טרור או יחידים;

10

והכול בשים לב למאפיינים של ארגוני הטרור ועבירות הטרור, לסיכון הצפוי מהם לביטחון מדינת ישראל, לתושביה ולסדרי השלטון בה, ולמחויבותה של מדינת ישראל למאבק בטרור ברוח האמנות הבין-לאומיות שהיא צד להן, תוך איזון עם מחויבותה של מדינת ישראל לזכויות האדם ולאמות המידה המקובלות בתחום זה במשפט הבין-לאומי."

 

לאור האמור, אני קובע כי הרשומה המופיעה בסעיף 12 (ה)(1) לכתב האישום מקימה את העבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.

 

 

הפרסום שבסעיף 12 (ה)(2) לכתב האישום המתוקן:

 

"אללה אכבר, בדרך לאלאקצא כדי להגן עליו ולקבל את הגנתו. אוטובוסים מרוב הערים והכפרים 'בפנים' בדרכם למקום בו הלך השליח בלילה. הגברים לפני הצעירים. לא דיברנו שטויות שקראנו 'ברוח, בדם, נפדה אותך אלאקצא'".

 

מדברים אלה ניתן לראות בבירור כי הנאשם מציין כי הוא בדרכו לעיר ירושלים, היינו הינו בדרכו להשתתף במתיחות המתרחשת בעיר אותה העת, התרחשות אותה תיאר בפירוט בפרסומו הקודם שבסעיף 12 (ה)(1). עוד מוסיף הנאשם בפרסום זה אמירה לפיה "לא דיברנו שטויות" ומכאן מצביע על רצינות האמירה של "ברוח, בדם נפדה אותך אלאקצא", שפירושה המילולי הוא, ברוחנו ובדמנו נפדה אותך אלאקצא.

 

אין ספק כי אמירה כזאת המבטאת הצדקה לשפיכות דמים והקרבת נפשות למען אלאקצא, אינה יכולה, בנסיבות הקיימות ובהקשרה הכולל, להשתמע לשני פנים, אלא להתרת שפיכות דמים למען השגת היעד. דברי העידוד של שליחת הגברים לפני הצעירים, תוך ציון כי "לא דיברנו שטויות", כלומר, אנו רציניים ביחס להצדקת שפיכת הדמים לצורך השגת היעד, מוסיפים ומחזקים את המימד האלים והמסית שיש בדברים, בייחוד לאור הרקע והנסיבות בהם פורסם הפוסט.

 

11

טענת הנאשם, לפיה עצם נסיעתו לירושלים אין בה כדי להעיד כי הוא מתכוון להשתתף באירועים אלימים, אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין העבירה המיוחסת לו. שכן, לצורך השתכללות רכיב זה של העבירה, אין צורך כי אותו אדם יבצע בפועל מעשה טרור, או ישתתף במעשה אלימות (במקרה כזה מדובר בעבירה אחרת, חמורה אף יותר, אשר לא יוחסה לנאשם בכתב האישום). דרישות יסודות העבירה הן, כי יש בדברים שפורסמו כדי לשבח, לעודד, לתמוך או להזדהות במעשי טרור.

 

עוד יודגש, כי בית המשפט בוחן את האמירות המתוארות בכתב האישום כמכלול, נבחן התוכן המילולי, הקשר הדברים, ומציאות הזמנים והאירועים ברקע.

 

אשר לנסיבות בהן פורסם הפוסט, גם במקרה זה, הוא פורסם על רקע המתיחות הקשה ששררה בירושלים באותה העת. הוא נכתב מספר ימים לאחר הפוסט הקודם, והדברים האמורים בנוגע לנסיבות כתיבת הפרסום שבסעיף 12 (ה)(1) לכתב האישום המתוקן, נכונים ויפים גם כאן ולא אחזור עליהם.

 

לאור האמור, אני קובע כי הרשומה המופיעה בסעיף 12 (ה)(2) לכתב האישום מקימה את העבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.

 

הפרסום שבסעיף 12 (ו) לכתב האישום המתוקן:

 

לפי הודיית הנאשם הוא פרסם את הדברים הבאים:

 

12

"מראבטאת מסגד אלאקצא שברו את כל השיאים, החיים הם עמדות, והמוצלחים השמחים ניצבים בעמדות עצומות שלא ניצבים בהם אלא הגדולים ביותר... ואלה עשויים להיות גברים ונשים. והשולטים שלנו לוחמי הג'יהאד בירושלים ניצבים בעמדות הג'יהאד העצומות האלה.מראבטאת אלאקצא, לא עזבו את צריחי המסגד שלנו, להפך, סימני ההיכר שלהן והטוב שלהן מילא כל מקום שהן מבקרות בו. הפעולה המבורכת האחרונה הייתה בנייה מחדש של אחד הבתים בירושלים במו ידיהן. המראבטאת עכשיו שברו את כל השיאים בגבורה, נדיבות והקרבה. אנו דורשים את שיא גינס, ואת הספרים של השיאים, שיוסיפו את שמות המראבטאת לספרים שלהם וכי המראבטאת יעמדו בראש נשות העולם לאור הגבורה, ההקרבה והנדיבות שלהם. אנו אומרים לנשות העולם, לימדו מהמראבטאת. עקבו אחר פעולות המראבטאת, אהבו את המראבטאת, תקוו שתהיו כמו המראבטאת. יישר כוח".

 

טרם שאבחן את הדברים אניח בתמצית את התשתית הנורמטיבית הנוגעת לעבירה זו, בדגש על כוונת המחוקק העומדת ביסודה, כפי שהיא נלמדת מדברי הצעת החוק, ולאחר מכן אבחן את השתכללותה של העבירה המיוחסת לנאשם בסעיף זה.

 

עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור:

עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור מופיעה בסעיף 24(א) לחוק המאבק בטרור בזו הלשון:

 

"24.         (א)      העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1)                      בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור;

(2)                      [...]"

 

תכליתה של העבירה מופיעה בדברי ההסבר של הצעת החוק למאבק בטרור (הצעות חוק הממשלה - 949, ט"ז באלול התשע"ה, 31.8.2015 (להלן: הצעת החוק), כאשר סעיף זה הופיעה בהצעה במספור אחר - סעיף 27, שיותר מאוחר הפך לסעיף 24 בו עסקינן). בדברי ההסבר להצעת החוק למאבק בטרור מובא ההסבר הבא:

 

"בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע עונש של שלוש שנות מאסר על עבירה של גילוי הזדהות פומבית עם ארגון טרור, לרבות בכמה דרכים המפורטות בגוף הסעיף. סעיף זה מחליף את סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור. הסעיף נועד למנוע עידוד והבעת תמיכה גלויה בארגון טרור, בשל העובדה שפעילות כאמור, גם אם לא נלווה לה באופן מיידי ביצוע מעשי טרור או עבירות אחרות, יוצרת תשתית להמשך פעילותו של ארגון טרור, ומאפשרת את המשך קיומו ופעולתו תוך התבססות על הרחבת התמיכה הציבורית בו ובפעילותו".

 

על רקע תשתית נורמטיבית זו אבחן להלן את דברי הפרסום.

 

13

הפוסט שפורסם זכה אף הוא לסימני חיבוב ((LIKE, תגובות ושיתופים רבים והתפשטה במהירות ברשת החברתית. עיון בו מעיד, באופן חד משמעי, על תמיכה והזדהות עם ארגון הטרור - מראבטאת. הנאשם בדבריו, מפרסם דברי שבח, תמיכה ואהדה לארגון, בתוארו את פעילות הארגון ואת נשותיו במילים "גבורה", "נדיבות", "הקרבה"; הנאשם מתאר את מעשיהן של הנשים הפועלות בארגון הטרור מראבטאת כשיא השיאים ואת שמותיהן כראויים לכתיבה בספרי השיאים של גינס ואחרים. הנאשם לא מסתפק בכך, ואף יוצא בקריאה כלפי נשות העולם כולו, לבוא ולהיות חלק מנשות ארגון הטרור מראבטאת, באומרו: " לימדו מהמראבטאת. עקבו אחר פעולות המראבטאת, אהבו את המראבטאת, תקוו שתהיו כמו המראבטאת", וכן מסיים באמרת "ישר כוח" על פועלן.

 

לפרסום זה הנאשם הוסיף תמונה ובה נראות נשים בונות חומת בלוקים, כאשר הנאשם הצמיד את אותה התמונה להקשר דבריו ברשומה שפרסם אודות נשות המראבטאת, היינו בהקשר של בניית אחד הבתים בירושלים.

 

טענת הסניגורים המלומדים, לפיה מדובר בתמונה תמימה של נשים הבונות חומה, ורק הנאשם ייחס לה את ההקשר לנשות המראבטאת אינה מעלה או מורידה ממעשיו של הנאשם, שעה שאף בסיכומי הנאשם צוין כי "פרסום זה כולל שבח של העורר [צ"ל - הנאשם - ש.ב.] לנשים אשר כונו על ידו 'מוראביטאת'". די בדברי השבח, התמיכה והאהדה של הנאשם בנשות המראבטאת שהינו התאחדות בלתי מותרת בהתאם להכרזת שר הבטחון, ואף מוכרז כארגון טרור החל מיום 1.11.16, כפי שהנאשם הודה במסגרת ההודאה בכל עובדות כתב האישום, כדי להקים את עבירת גילוי ההזדהות עם ארגון טרור.

 

לפיכך, פרסום זה, לא רק שעונה, באופן מובהק, על ההגדרות של עבירת ההזדהות עם ארגון טרור בחוק המאבק בטרור, אלא הוא משקף את המקרה הקלאסי שלשמו נחקק סעיף זה, כאשר תכלית החוק, על פי דברי ההסבר המובאים לעיל, הינה למנוע מקרים של תמיכה גלויה בארגון טרור, לאור הסכנות שתמיכה שכזו טומנת בחובה, כמו גם הצורך לעשות דה-לגיטימציה ציבורית לארגונים שכאלה.

 

על כן, אני קובע כי הרשומה המופיעה בסעיף 12 (ו) לכתב האישום מקימה את העבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

 

סוף דבר          :

לאור כל האמור, הנני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

 

 

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, במעמד הצדדים