1

רקע כללי

1.      הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, לאחר הליך גישור, בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס להם העבירות הבאות: פריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא- עבירה לפי סעיף 413ו' סיפא וסעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (שתי עבירות) (להלן: "החוק"); גניבה מרכב בצוותא - עבירה לפי סעיף 413 ד(א) וסעיף 29(א) לחוק (שתי עבירות); חבלה במזיד ברכב -לפי סעיף 413ה' לחוק. כמו כן הורשע נאשם 2 בעבירות הבאות: החזקת כלי פריצה ברכב - סעיף 413ז' לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- לפי סע' 275 לחוק; נהיגה פוחזת של רכב - עבירה לפי סע' 338(א)(1) לחוק.

2

2.      כמפורט בכתב האישום, ביום 1.11.16 בשעה 08:20, פרצו הנאשמים לרכב בחניון בתל-אביב, ע"י כך שנאשם 1 שבר את ידית דלת הנהג, פתח דלת הנוסע ונכנס לרכב. בהמשך נטל נאשם 1 מתא המטען של הרכב רכוש המתלונן ובין היתר, מחשב נייד וארנק. בהמשך, בסמוך לשעה 10:00 פרצו לרכב אחר בבית הקברות בחולון באופן שפתחו את דלת הנוסע האחורית ונטלו מהרכב תיק ובו רכוש יקר ערך. בשעה 10:00, באזור ראשון לציון, עצרו שוטרים, שעקבו אחרי הנאשמים, את הניידת בה נסעו בסמוך למקום עצירת רכב הנאשמים. כשפנה השוטר לנאשם 2 והורה לו שלא לנסוע, החל הנאשם נוסע לאחור באופן פרוע בכביש ראשי נגד כיוון התנועה ותוך סיכון השוטרים אשר נגרר מרחק מסוים כשהוא אוחז בידית דלת הנהג וחציית אור אדום. בהמשך נטש את הרכב שבו הוחזק כלי פריצה.

3.      במסגרת הסכמה בין הצדדים הופנה נאשם 1 לקבלת תסקיר ועניינו נדחה בהתאם לבקשת שירות המבחן. מאחר שנאשם 2 עצור, התקיימו ביום 18.9.17 טיעונים לעונש בעניינו של נאשם זה בלבד.

תמצית טיעוני הצדדים

4.      המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד קליינפלד, הדגישה חומרת מעשי הנאשם ופגיעתם ברכוש הציבור. עוד הפנתה לעברו הפלילי הכולל 16 הרשעות ולכך שעומדים כנגדו 3 תנאים בני הפעלה. המאשימה עותרת לקביעת מתחם כולל לכל המעשים נוכח סמיכות ביצועם, שנע בין 22-40 חודש מאסר לצד הפעלת התנאים במצטבר לעונשו, עונשי פסילה, הפעלת התחייבות קנס ופיצוי למתלוננים.

5.      ב"כ הנאשם, עו"ד אבנון, לא הקל ראש בחומרת מעשי הנאשם אך סבור שהמתחם העונשי מתון יותר ונע בין 6-12 חודשי מאסר. עוד עותר לחפוף התנאים והדגיש שהנאשם נטל אחריות על מעשיו ונתון במעצר תקופה ממושכת.

6.      הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו. עוד הסביר שבמשך שנים מכור לסם ומבקש עזרה בפתיחת דף חדש.

דיון והכרעה

3

7.      על פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין יש לקבוע את העונש ההולם את מעשה העבירה בהתאם לעיקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לאחר מכן, בתוך מתחם העונש ההולם יש לגזור את העונש המתאים לנאשמת בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפי.

8.      מעשי הנאשם שחבר בצוותא חדא לנאשם 1 בביצוע עבירות רכוש, חמורים ופגעו פגיעה ממשית ברכושם וקניינם של המתלוננים. מדובר במעשים שבוצעו בתכנון מוקדם, כשהשניים נוסעים ברכבו של נאשם זה, מגיעים לחניונים, פורצים לכלי רכב וגונבים את רכוש הבעלים.

9.      המעשים בוצעו באור יום, בתעוזה רבה ותוך נטילת סיכון ממשי למפגש עם בעלי הרכוש או אחרים. הגם שנאשם זה נהג ברכב, ועל כן לא ביצע פיזית את מעשה הגניבה המיוחס לו באישום הראשון, אין בכך כדי להפחית מאחריותו. הנאשם נהג ברכב ותפקידו היה לאבטח נאשם 1 ובהמשך למלטם מהמקום עם הרכוש הגנוב. ראוי לציין שהנאשמים נעצרו ע"י שוטרים שעקבו אחריהם משעות הבוקר המוקדמות, ולולא היו נעצרים, ברי שהיו ממשיכים בדרכם לביצוע עבירות רכוש נוספות.

10.  מעשיו החמורים של הנאשם לא תמו בכך. בהמשך, לא שעה להנחיית שוטר שעצר ליד רכבו וביקשו שלא להזיז את רכבו, נסע בהילוך אחורי, בניגוד לכיוון התנועה, בכביש ראשי בעיבורה של עיר תוך סיכון עצום של השוטר והמשתמשים בדרך. נהיגה פרועה ומסוכנת זו הייתה יכולה בקלות יתרה לגרום לחבלה ברכוש ובנפש ורק בדרך נס לא הסתיימו מעשי הנאשם באסון.

"בפסיקה מקיפה ועקבית, שב וחזר בית משפט זה על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה במיוחד ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פרועה ונטולת רסן בכבישי הארץ, המתבצעות תוך סיכון ממשי של חיי אדם- הן של נהגים אחרים בכביש, הן של הולכי רגל, והן של גורמי אכיפת החוק- הנעשית תוך התעלמות מכללי הבטיחות והחוק, ומהוראות וציווי הגורמים המופקדים על אכיפתם. תכליתה של מדיניות ענישה זו לבטא מסר של גמול והרתעה לעבריינים המתפרעים בנהיגה בכבישי הארץ , מסכנים חיי אדם, ונמלטים מגורמי אכיפת חוק אגב סיכונם הם, ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים מהתנהגות עבריינית דומה, תוך הבלטת המחיר העונשי שעל העבריין לשלם על סיכון חיי אדם הנגרם מהתנהגותו, ועל פגיעתו הקשה בגורמים המופקדים על אכיפת חוק." (ע"פ 10149/08 מדינת ישראל נ' גוואד סולימאן (24.03.09)).

11.  מעשיו של הנאשם מצויים ברף העליון של עבירות רכוש נוכח הנסיבות הכוללות חבירה מתוכננת בצוותא לביצוע עבירות רכוש ומלווים בנהיגה פרועה ברף שאף הוא גבוה.

4

12.  בחינת מדיניות הענישה המקובלת בצבר עבירות רכוש מלמדת על התייחסות מחמירה, הכוללת ברובה עונשי מאסר ממושכים.

כך נקבע ע"י בתי המשפט, בפסיקות שונות, מתחם ענישה בעבירה אחת של פריצה לרכב ועבירות נלוות שנע בין 4-10 חודשי מאסר. ברע"פ 7362/14 אבו ריא נ' מדינת ישראל (4.11.14) נדון נאשם על עבירת פריצה לרכב אחת וגניבה ממנו ל-6 חודשי עבודות שירות. ערעורו נדחה. בעפ"ג (מח-חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטוס -נדון נאשם שהורשע בשתי עבירות פריצהלרכב ל-7 חודשי מאסר, עונשו הוחמר במסגרת ערעור מדינה לשנת מאסר .בעפ"ג (מח-מרכז) 56608-07-13 מדינת ישראל נ' ברנס, הוחמר עונשו של נאשם בעל סיכויי שיקום גבוהים, שהורשע בפריצה אחת לרכב, ממאסר על תנאי ל-4 חודשי עבודות שירות. בית המשפט קבע כי מקום שנאשם פוגע ברכושו היקר של בעל רכב, אין מקום לסטות מעונשי מאסר בפועל. כן ראה ת"פ 22913-03-12 (ת"א) מדינת ישראל נ' חרפל שם נקבע מתחם ענישה בעבירה של פריצה לרכב שנע בין 4-10 חודשי מאסר והושתו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ובת"פ (ת"א) 20832-06-15 מדינת ישראל נ' אבו גאלי ואח', נדונו נאשמים בעלי עבר פלילי שהורשעו בעבירה אחת של פריצה לרכב וגניבה ממנו לעונשי מאסר הנעים בין 8-10 חודשי מאסר.

עוד ראו ת"פ (ב"ש) 17646-08-15 מדינת ישראל נ' אבו עסא, נאשם ב-3 עבירות של פריצה לרכב ועבירת איומים, כבן 19, נדון לשנת מאסר. אפנה גם לת"פ (פ"ת) 56271-06-15 מדינת ישראל נ' שושנה, שם נדון נאשם בעל עבר פלילי מכביד, שהורשע במספר פריצות לרכב, ל-36 חודשי מאסר.

13.  באשר לעבירה של נהיגה פרועה המלווה בעבירה של הפרעה לשוטר, מדיניות הענישה המחמירה בעבירות אלו, יושמה בפועל גם על נאשמים חסרי עבר פלילי וכן במקרים בהם לא נלוו לעבירות הנהיגה עבירות נוספות, וגם כאשר תוצאתה של הנהיגה הפרועה אגב הימלטות מאנשי משטרה נסתיימה בדרך נס ללא פגע. (ראו ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל (7.6.06)); רע"פ 4182/13 וולזקין נ' מדינת ישראל (26.6.13))

14.  לפיכך, כמצוות תיקון 113 ובהתאם לנסיבות מעשי הנאשם, הנני קובעת מתחם ענישה כולל בהתאם לנסיבות ביצוע העבירות והפגיעה הגבוהה בערכים המוגנים, הנע בין 10-20 חודשי מאסר וענישה נלווית.

5

15.  הנאשם יליד 1970, עברו הפלילי מלמד ,כי לפנינו עבריין רכוש רצידיוויסט שזה הוא עיסוקו וזאת פרנסתו, במשך שנים רבות מבצע עבירות רכוש, רובן בכלי רכב ולא היו בסנקציות שהוטלו עליו- כמו גם ביד מושטת לצרכי שיקום וטיפול- כדי לשנות מדרכו הרעה. כך בשנת 2015 הורשע בעבירת גניבה מרכב ועבירות דומות ונדון ל-6 חודשי מאסר ותנאי בן 6 חודשים שהינו בר הפעלה בענייננו. עוד הורשע במהלך אותה שנה בצבר עבירות רכוש, נדון, בין היתר בשל שיקולי סיכוי לשיקום, למאסר בן 5 חודשים ותנאים בני 3 ו-9 חודשים שהינם בני הפעלה. עוד אפנה להרשעה (7) בעבירות דומות, גם אז ניתנה לנאשם הזדמנות בדמות הארכת תנאי והרשעה (12) שהיא אמנם ישנה אך מעידה על העתיד להתרחש, בעשרות רבות של עבירות פריצה וגניבה מרכב.

16.  נראה שבעבר הלכו בתי המשפט לקראת הנאשם. בשנת 2011 הורה בית המשפט, בתיק בו הורשע בסדרת עבירות רכוש הקשורות לרכב על הארכת תנאי התלוי נגדו והעמידו בפיקוח שירות המבחן. כמו-כן הוטלו על הנאשם תקופות מאסר קצרות יחסית של מספר חודשים. התנהלותו של הנאשם מלמדת, שההתחשבות בו ובנסיבותיו, לא הועילה בדבר, הנאשם נותר כשהיה, עבריין המתפרנס מפגיעה ברכוש הציבור ואינו ירא ממאסרים שמוטלים עליו. בענייננו הוסיף נאשם זה חטא על פשע, שלצד עבירות הרכוש הורשע בנהיגה מסוכנת ופראית במטרה להמלט מגורמי אכיפת החוק.

17.  בבואי לגזור עונשו של הנאשם אתן משקל לחומרת מעשיו ועברו הפלילי ומאידך לנטילת האחריות, תיקון כתב האישום לקולא ומעצרו הממושך.

18.  נסיבותיו של הנאשם, עברו הפלילי והתנאים שהפר, מלמדים שיש למקם עונשו ברף העליון של מתחם הענישה. באשר לעתירת ההגנה לחפוף במלואם התנאים שתלויים כנגדו (בני 6,9 ו-3 חודשים) הרי לעתירה זו אין כל בסיס (ראו הוראת סעיף 58 לחוק). הנאשם הוכיח עצמו כמי שאינו ראוי לאמון בית המשפט, השיב לבית המשפט, פעם אחר פעם, רעה תחת טובה ונראה שהדרך היחידה למנוע ממנו להמשיך בפגיעתו הרעה היא בשליחתו למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח. בנסיבות אלו מצאתי להורות על הפעלה במצטבר של התנאים שתלויים כנגד הנאשם תוך התחשבות מסוימת במספר התנאים ומשכם.

סוף דבר

6

אני גוזרת על הנאשם 2 העונשים כדלקמן:

א.    מאסר בפועל בן 16 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 6.12.16.

ב.     מפעילה תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 2353-07-15 (נת') ע"י כב' הש' ציגלר ביום 18.12.15 וכן תנאים בני 3 ו-9 חודשים שהוטלו על הנאשם בת"פ 4166-01-15 (ת"א) ע"י כב' הש' מלמד ביום 20.10.15 באופן חופף ומצטבר כך שהנאשם ירצה מאסר בן 24 חודשים מיום מעצרו.

ג.       מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יבצע עבירות רכוש מסוג פשע או עבירה של נהיגה פוחזת או עבירה של נהיגה בפסילה, תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ד.     מאסר על תנאי בן 3 חודשים שלא יבצע עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של הפרעה לשוטר תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ה.    מפעילה התחייבות כספית בת 2000 ₪ שהוטלה על הנאשם בת"פ 4166-01-15 כמפורט לעיל שתשולם עד ליום 1.3.18

ו.       קנס בסך 1000 ₪ או 30 ימי מאסר. הקנס ישולם עד ליום 1.5.18.

ז.      פוסלת הנאשם מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך שנה מיום שחרורו. תקופת הפסילה תכנס לפועל עם הפקדת רשיונו.

ח.    פוסלת הנאשם על תנאי מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 9 חודשים אם יבצע עבירה של נהיגה פוחזת תוך 3 שנים מיום שחרורו.

5129371זכות ערעור למחוזי כדין תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.