1

בפניי בקשה של המוסד לביטוח לאומי לעיין בתיק בית משפט.

2

1.       בתיק זה הוגש כתב אישום כנגד הנאשם בגין עבירה של חבלה ברשלנות, נוכח נפילת שבר בלוק על ראשו של הנפגע שעבד במקום ללא קסדה וחבלתו כתוצאה מכך. ביום 5.9.10 ניתנה הכרעת דין בה הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום כנגד הנאשם, לאחר שנשמעו הראיות בתיק.

2.       בגין פגיעתו של המתלונן שילם ומשלם לו המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המבקש") גמלאות.

3.       המבקש הגיש תביעת נזיקין, שיבוב נזקי גוף, כנגד שישה נתבעים (שהנאשם בתיק זה אינו אחד מהם) במסגרת ת"א 28898-04-13.

4.       ביום 26.12.17 הגיש ב"כ המבקש בקשה לאפשר למבקש לעיין בתיק בית המשפט בנימוק ש"לצורך יישוב המחלוקת העובדתית וקבלת מידע רלוונטי ביחס לתאונה יש צורך בעיון בהליך הפלילי שהתנהל בגין האירוע". בהחלטתי מאותו יום ביקשתי, כי ב"כ המבקש יבהיר, מדוע אין די בקבלת העתק כתב האישום והכרעת הדין בה הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום.

ב"כ המבקש הבהיר, כי הנאשם אינו אחד הנתבעים אך העדויות שנמסרו והמוצגים שהוגשו ביחס לנסיבות התאונה הינן חשובות לבירור בתיק אותו היא מנהלת כנגד הנתבעים, שהינם מעסיקיו של הנאשם, כאמור.

5.       בנסיבות אלה הוריתי ביום 28.12.17 על קבלת עמדת הנאשם והמאשימה עד ליום 21.1.18.

6.       ביום 1.2.18 הודיע ב"כ הנאשם, כי אין לו קשר עם הנאשם ולכן לא מסר תגובה לגופה של הבקשה.

7.       ביום 6.2.18 הגיש ב"כ המבקש בקשה נוספת למתן החלטה ובמסגרתה הודיע, כי "ב"כ המאשימה, עו"ד שרון משעל הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה לעיון בתיק".

8.       עמדת הנאשם לא התקבלה עד כה.

9.       סעיף 1, סעיף ההגדרות, בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"), מגדיר:

""עיון" - לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;

...

3

"תיק בית משפט" - תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו".

10.  זכות העיון של מי שאינו בעל דין נקבעה בסעיף 4 לתקנות:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה)       בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת".

11.  נקודת המוצא, הנגזרת מעקרון פומביות הדיון, היא כי לכל אדם זכות לעיין בתיק בית המשפט. עם זאת, זכות זו היא זכות יחסית ויש לאזנה עם האינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים שעלולים להיפגע כתוצאה מהעיון בתיק (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09)).

12.  בע"א 8849/01 סובב, עו"ד נ' פז גז חברה לשווק בע"מ ואח' (15.2.05), פסקה 10) נקבע, כי התקנות מתוות מסלול תלת שלבי לבחינתה של בקשה לעיון:

4

"על יסוד האמור לעיל, ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות, באופן הבא: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה ואין איסור בדין לעיון, יבחן בית המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבות בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי, בהנחה ויש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, בשים לב בין היתר לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט".

13.       בבש"א 10092/17 צרניק נ' מדינת ישראל ואח' שניתן ביום 1.2.18 נקבע, כי היקף זכות העיון מכוח תקנה 4 לתקנות (המתייחסת למי שאינו צד להליך) הוא מצומצם בהרבה ביחס להיקפה של זכות זו מכוח תקנה 3 (המתייחסת למי שהוא צד להליך), וזה מושפע מעוצמת האינטרס של הצד המבקש, הנשקלת אל מול האינטרס של בעלי הדין בהליך או של צדדים שלישיים שעלולים להיפגע מהתרת העיון.

14.       בעינינו, עסקינן בתיק פלילי, בו לא קיים איסור בדין לעיון בחומר.

שנית, קיימת הצדקה לבקשת המבקש לעיין בתיק בית המשפט וזאת במסגרת תביעת שיבוב כנגד הנתבעים שנטען שגרמו לפגיעות המתלונן בגינן שילם ומשלם המבקש גמלאות. לעדויות ולמוצגים שהוגשו בהליך הפלילי בתיק זה יש השפעה על הוכחת נסיבות התאונה נשוא תביעת המבקש בהליך האזרחי, כך שלמבקש זיקה ממשית לתיק זה.

שלישית, ב"כ המאשימה לא התנגדה לבקשה ועמדתו של הנאשם לא התקבלה אף שחלף המועד למתן תגובתו. נתתי דעתי למידת הפגיעה שעשויה להיגרם לנאשם ממתן עיון בתיק וסברתי, כי אין בבקשה לפגוע בזכויותיו של הנאשם, לרבות פרטיותו, או אינטרסים אחרים שלו.

15.       עוד יצוין, כי ביום 24.10.10 אישר בית המשפט בקשה לעיון בתיק לאדם שאינו צד להליך, זאת לאחר שהוגשה כנגדו תביעה אזרחית (שאינה התביעה שמנהל המבקש) בגין התאונה נשוא תיק זה. משהמבקש הגיש תביעת שיבוב כנגד מי שנטען שהינם האחראים לתאונה בה נפגע המתלונן, הרי שלא יהיה זה מידתי למנוע מהמבקש עיון בתיק שיאפשר לו לקבל את העדויות והראיות שהוגשו בהליך הפלילי כדי לעמוד על נסיבות קרות התאונה.

16.       במסגרת הראיות הוגשו גם מסמכים רפואיים של המתלונן. משסברתי שאלה ממילא מצויים בידי המבקש איני מתירה עיון בהם.

5

17.       לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת היתר לעיון והעתקה של תיק בית המשפט, למעט המסמכים הרפואיים של המתלונן.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ המבקש, ב"כ המאשימה והנאשם.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.