1

הנאשם, שהינו בן 19 שנים, הודה במסגרת הסדר דיוני בכתב אישום מתוקן בעבירה של איומים, ונשלח לתסקיר שירות המבחן כדי שתיבחן גם שאלת ההרשעה.

על פי כתב האישום המתוקן, ב-11.8.13 הגיעו שוטר ופקח למקום שהיית הנאשם יחד עם אחרים בגינה ציבורית בפ"ת בעקבות אירוע של גרימת רעש בשעת לילה. תוך חילופי הדברים עימם, ולאחר מכן - במהלך עיכובו ושהייתו בתחנת המשטרה, השמיע הנאשם איומים לעבר מספר שוטרים שטיפלו בעניינו, לרבות: "אני בדואי וכל המשפחה שלי בכלא, אני אראה לך מה זה", "אני אתקשר מהכלא ויראו לך מה זה", "אני אקח סכין ואדקור אותך".

לנאשם אין עבר פלילי או תיקים פתוחים נוספים.

בתסקיר שניתן בעניינו, ציין שירות המבחן כי הנאשם סיים 11 שנות לימוד בבי"ס מקצועי ועובד מזה שנה וחצי אצל קבלן בהתקנת מערכות ג'קוזי. מתגורר בבית הוריו בכפר קאסם. המשפחה מתוארת כנורמטיבית. הנאשם תאר את הרקע להסתבכותו הנוכחית ברצונו להשתייך לחבורה ולהרשים את חבריו והוא מביע עליה חרטה ונוטל אחריות, תוך גילוי תובנה לכך שיכול היה לפעול בדרך אחרת.

2

מאז ביצוע העבירה שוחרר הנאשם למעצר בית חלקי בבית הוריו, עם פיקוח שה"מ, ולאחר שעות עבודתו הוא נמצא בבית בפיקוח האם. בתקופת הפיקוח, לאחר קושי ראשוני, שיתף הנאשם פעולה עם שה"מ וההתרשמות בקבוצת הפיקוח היא כי מבין ומקבל גבולות חיצוניים כדוגמת תנאי השחרור, אך מתקשה לנתק קשרים שוליים שמקורם באזור מגוריו או משפחתו המורחבת. שה"מ התרשם כי מדובר בקשיים של התבגרות ומעבר מתפיסת עולם ילדותית לתפיסה בוגרת ואחראית כמצופה ממנו ע"י הוריו. ההתרשמות היתה, כי למרות הקושי להתנתק מחברים שוליים, הנאשם מתפקד היטב במסגרת המשפחתית והתעסוקתית, והסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצידו הינו נמוך, ולאירוע ברמת חומרה נמוכה.

לעניין ההרשעה, סבר שה"מ כי לנוכח גילו הצעיר של הנאשם, הפגיעה העתידית בתעסוקתו באם יורשע, הצורך בחיזוק הפן השיקומי ומתן עידוד לנאשם להתמיד בדרך חיים נורמטיבית, יש מקום להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 150 שעות והתחייבות כספית, ללא הרשעה.

ב"כ המאשימה טען כי מדובר באיומים בוטים וחוזרים, וכי אין מקום להימנעות מהרשעת הנאשם לנוכח הצורך להגן על אוכפי החוק מפני פגיעות והשתלחויות בהם בעת ביצוע תפקידם. כן טען, כי לנוכח תחום תעסוקתו של הנאשם, אין חשש ממשי לפגיעה בתעסוקתו עקב ההרשעה.

ב"כ הנאשם הדגיש כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם "בגיר צעיר" שטרם מלאו לו 19 שנים, אשר נטל אחריות, הביע חרטה, ואין לו כל עבר פלילי, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. הסניגור ציין כי לנוכח גילו הצעיר של הנאשם, התמדתו והמוטיבציה שלו להתקדם בעיסוקו המקצועי, ההתפתחויות העתידיות הצפויות בתעסוקתו לאורך השנים אינן ידועות עדיין, ועל כן אין להחמיר בדרישת ההוכחה לפגיעה קונקרטית בתעסוקה, ובפרט כאשר דרישת תעודת יושר הינה שכיחה כיום בענפי תעסוקה רבים. הסניגור הציג פסיקה בה נמנע בית המשפט, בנסיבות אישיות דומות, מהרשעת הנאשם, בעבירות דומות ואף חמורות יותר.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני סבורה כי המקרה דנן עומד בקריטריונים של הלכת כתב לעניין אי הרשעה. מדובר באירוע חד פעמי, גם אם נמשך על פני מספר שעות, גילו הצעיר של הנאשם, הסיטואציה החברתית וחוסר בשלותו הנפשית עמדו לו לרועץ והביאו להסתבכותו הפלילית. נראה כי הנאשם מגלה תובנה לשגגה שבהתנהלותו מול השוטרים, מביע חרטה, עושה מאמצים יציבים ומתמידים לתפקד באורח נורמטיבי בכל תחומי חייו, והכתמתו בתג של עבריין מורשע עלולה לפגוע בהתפתחותו התעסוקתית בעתיד באופן בלתי מידתי ביחס לחומרת העבירה. מנגד, הטלת של"צ כעונש חינוכי קונקרטי הולמת את נסיבות המקרה.

לפיכך אני מאמצת את המלצת שירות המבחן, נמנעת מלהרשיע את הנאשם ומטילה עליו של"צ בהיקף של 150 שעות, במסגרת שתגובש על ידי שירות המבחן ותוגש לאישור בית המשפט תוך 30 יום.

3

הנאשם מוזהר, כי אם לא יבצע את השל"צ, יוכל בית המשפט להפקיעו, להרשיע את הנאשם ולגזור עליו עונש חלופי.

הפקדון בתיק יוחזר למפקיד.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ד, 13 אפריל 2014, במעמד הצדדים.