הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה עונשית מוגבלת, בכך שבימים 21 וכן 24.4.21 סחר 3 פעמים בסם מסוג קנאביס, וכשנתפס החזיק ברשותו 5 אריזות פלסטיק שהכילו כ 32 ג' קנאביס, שלא לשימושו העצמי.

 

הנאשם נעצר ביום 25.4.21 ושוחרר בתנאים מגבילים ביום 21.6.21 (לפי טענת הסנגור היה הנאשם עצור בין 25.4.21 - 30.4.21)

 

בהסכמת הצדדים נשלח הנאשם לתסקיר שירות מבחן, הוסכם כי במידה והתסקיר יהיה חיובי ויכלול בין היתר התייחסות לדרכי טיפול ושיקום מוצלחים והעדר פתיחת תיקים, הצדדים יהיו רשאים לעתור במשותף לתשעה חודשי עבודות שירות כאשר היה וההגנה תבחר לטעון באופן חופשי, התביעה תעתור למאסר בפועל ממש. הוסכם גם כי הנאשם יוכרז כסוחר סמים.

 

בהתאמה נשלח הנאשם גם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות אך פעמיים לא התייצב לראיון ולא הוגשה חוות דעת בעניינו.

 

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם, בן 24 בעת ביצוע עבירותיו, חבר לחברה שולית, עבד בעבודות שונות עד שנפצע בת.ד. ומאז הפסיק לעבוד. הנאשם החל להשתמש בסמים בגיל 17 ולדבריו פסק מצריכתם בגיל 21.

הנאשם שלל בעייתיות או נזקקות טיפולית, לטענתו שולט בצריכת הסמים.

מכל מקום, הנאשם הוזמן לבצע בדיקות לאיתור סמים ושלוש פעמים נמנע מהגעה אליהן (אף שבמסגרת צו פיקוח מעצר, טרם הרשעתו, מסר 4 בדיקות שנמצאו נקיות).

 

את ביצוע העבירות הסביר בהיותו מובטל וחווה קושי כלכלי ואת הסחר כדרך להגיע להתבססות כלכלית.

עוד עלה מהתסקיר כי לנאשם הרשעה אחת מבית דין צבאי בעטיה ריצה מאסר בפועל.

לאחר שנבחנו גורמי הסיכוי והסיכון מצא שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה למעורבות חוזרת בפלילים ולפיכך לא בא בהמלצה שיקומית טיפולית בעניינו.

 

לאחר שהוגש התסקיר ביקש ב"כ הנאשם ליתן לו הזדמנות לראיון נוסף בשירות המבחן וכך גם אצל הממונה על עבודות השירות.

 

לאחר שסקרתי התנהלותו בשירות המבחן ואצל הממונה, שם לא הופיע בשתי הזדמנויות רצופות, דחיתי את בקשתו ונשמעו טיעונים לעונש.

 

 

 

 

 

 

 

 

המאשימה זיהתה כערכים מוגנים שנפגעו את חומרת עבירות הסחר בסם והשלכותיהן על החברה לרבות העבירות הנוספות המתבצעות תוך כדי - ובהמשך - לעבירות הסחר ואני מקבל זיהוי זה כמתאים ונכון.

 

המאשימה ביקשה לפרוט את כתב האישום לארבעה אירועים שונים, טענה למתחם הנע בין 6-12 חודשי מאסר בגין כל עבירת סחר ולמע"ת ועד מספר חודשי מאסר בגין עבירת ההחזקה שלא לשימוש עצמי.

 

בהיעדר עבר פלילי ולאור פסיקה שנתמכה בה ביקשה המאשימה למקם את הנאשם במקום בינוני - נמוך במתחם ולגזור עליו מאסר בן שנה וחצי.

ככל שבית המשפט יקבע כי מדובר באירוע אחד - עתרה המאשימה למתחם הנע בין 10-24 חודשי מאסר ולמקם את הנאשם באמצעו.

 

המאשימה הציגה גם מרשם תעבורתי אך לאחר עיון בו לא מצאתי כי הוא נדרש לצורך ההכרעה בדין.

 

המאשימה, כאמור, תמכה עמדתה בפסיקה שהגישה.

 

הסנגור עתר לראות את ארבעת העבירות כאירוע אחד, ואני מקבל את עמדתו בהתאם לשלל המבחנים שנדונו בפסיקה עד כה.

 

הסנגור טען כי מדובר בכמויות קטנות של סמים בכל עסקה, כי הנאשם היה רק "שליח טכני" שלא נהנה מהתמורה, כי הנאשם לקח אחריות, ביטא חרטה וחסך זמן שיפוטי.

עוד הפנה לתסקיר שירות המבחן וביקש להתחשב ברקע המשפחתי הקשה שהשפיע על הנאשם, כמו גם על חיפוש תחושת השייכות על רקעה "ברח לסמים".

הסנגור הסביר כי התקרבותו חזרה למשפחתו גרמה לנאשם תחושה כי "יצליח להסתדר לבדו" ולכן שלל נזקקות טיפולית.

הסנגור ציטט מהתסקיר כי לנאשם אין "דפוסים שליליים", וכי בניגוד להערכת המסוכנות של השירות מאז העבירה (למעט חריג אחד) לא הסתבך הנאשם כלל.

 

הסנגור הפנה לפסיקה לפיה, לטענתו, מתחם הענישה נע בין 2 - 12 חודשי מאסר, וביקש למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

עוד ביקש לגזור על הנאשם קנס נמוך ככל הניתן בהתחשב במאפייניו הכלכליים הקשים, ולהטיל עליו רק שלילה על תנאי.

 

הנאשם סיפר כי היה בזמנו בתקופה רעה, ביקש לתת לו הזדמנות נוספת בשירות המבחן, אמר כי הוא לא באמת עבריין ומעשיו היו תוצר של תקופה לא טובה, הביעה חרטה, הבטיח כי לא יחזור על מעשיו בעתיד, זאת במסגרת רצונו לעשות שינוי בעקבות מה שעבר.

 

דיון והכרעה:

 

משקבעתי מהם השיקולים לקולא ולחומרא, ומשקבעתי כי ניתן לקבץ את האישומים לכדי אירוע אחד, נותר לקבוע את מתחם הענישה בגינם.

 

עיינתי בפסיקה שטענה לה המאשימה בעתירתה, מדובר באירוע בו סחר הנאשם בסם מסוג קוקאין, ועוד החזיק ריבוי סמים מסוג קנביס, כך שהנדון אינו דומה לראיה.

 

עיינתי בפסיקה שהגיש הסנגור, מצאתי כי להבדיל מהעונש שהוטל בסופו של יום, מתחמי הענישה שנקבעו נעו בין 5-6 חודשי מאסר ל 18 חודשים.

 

אני מוכן לקבל כי בגין 3 מקרי סחר "בלבד" בסם מסוג קנביס, בכמויות לא גדולות, והחזקת סם (שהיה מיועד לסחר, לאור נסיבות החזקתו) שלא לצריכה עצמית, של כ-32 ג', יכול המתחם לנוע בין 3 חודשי מאסר לבין 15 חודשים.

 

בהינתן השיקולים לקולא ולחומרא שפורטו לעיל אני סבור כי יש למקם את הנאשם במיקום בינוני - נמוך בתוך המתחם.

 

 

 

בהתחשב בכל אלה החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר למשך 6 חודשים בניכוי ימי מעצרו של הנאשם. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 01.05.23, למען הסר ספק כל הערבויות וההפקדות הקיימות בתיק ישמשו גם להתייצבותו של הנאשם למאסר.

2.      מאסר למשך 7 חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום סיום מאסרו כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

3.      מאסר למשך 3 חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום סיום מאסרו כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים.

4.      קנס בסך 6,000 ₪, הקנס יקוזז כנגד ההפקדה שבתיק ויתרתה תוחזר לידי הנאשם, הכל לאחר התייצבות הנאשם למאסר.

5.      אני פוסל את הנאשם מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של חמישה חודשים. הנאשם יפקיד רישיונו עד יום 01.05.23.

6.      אני פוסל את הנאשם מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור אחת מעבירות התנאי תוך 3 שנים מיום סיום מאסרו.

7.      אני מכריז על הנאשם "סוחר סמים".

8.      אני מורה לחלט את הכספים שנתפסו אצל הנאשם וכן את שני הטלפונים הניידים שנתפסו עליו בעת מעצרו.

 

המוצגים יושמדו.

 

 

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"א ניסן תשפ"ג, 02 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.