1

הנאשם הורשע, בין היתר, בביצוע שורת עבירות מרמה שעניינן קבלת מכשירי טלפון וציוד תקשורת אחר במרמה ממספר חברות תקשורת, תוך שימוש במסמכים בנקאיים אותם זייף בדרך של הוספת פרטי זהות של בני משפחה שונים.

בגזר הדין הוריתי למאשימה לברר מי נשא בנזקי העבירות בהן הורשע הנאשם, לצורך הטלת פיצוי. תחת לערוך את הבירור הנדרש ולהגיש הודעה מסודרת וברורה, המאשימה העבירה הודעה לקונית, כי ב"כ המתלוננים הצהיר בפניה שהמתלוננים נשאו בנזק של 200,000 ש"ח, והציעה כי הסכום יחולק בין המתלוננים.

ראשית אומר, כי מהתגובה עולה שהמאשימה לא טרחה לברר האם המתלוננים הם שנשאו בנזקים או חברות התקשורת. בשים לב לכך שהנאשם השתמש במסמכים בנקאיים מזוייפים, כלל אין זה ברור כי המתלוננים הם שנשאו בנזקי המעשים. מעבר לכך, הטענה שהמתלוננים נשאו בנזק של 200,000 ש"ח אינה מתיישבת עם עובדות כתב האישום, מהן עולה כי סך כל נזקי העבירות הוא כ- 63,500 ש"ח, היינו פחות משליש מהסכום הנטען.

לאור אלה לא ראיתי מקום לחייב את הנאשם בפיצויים, מקום בו המאשימה אינה פועלת על פי ההחלטה ואינה מציגה נתונים ברורים, על פיהם ניתן לקבוע מי נשא בנזקי העבירות.

2

ניתנה היום, כ"ה טבת תש"פ, 22 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.