1

ביום 22.1.14 נגזר על נאשם מס' 3 עונש של שמונה חודשי מאסר. לבקשתו ובהסכמת המאשימה, נדחה מועד תחילת ריצוי העונש עד ליום 27.4.14. עתה לפני בקשת נאשם מס' 3 לעכב תחילת ריצוי עונש מאסרו עד ליום 10.9.14.

הנימוק לבקשה הוא, כי אשתו צפויה בשעה טובה ללדת תאומים ביום 5.9.14 והוא מבקש להיות איתה בסמוך ללידה. נימוק נוסף הוא, כי ביתו במצב רעוע והוא מבקש למצוא מקום מגורים טוב יותר למשפחתו טרם הלידה. כן התיחס הנאשם לקשיים כלכליים העומדים בפניו.

לבקשה צורף אישור רפואי מיום 27.3.14 ביחס למצבה הרפואי של אשת נאשם מס' 3.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לנסיבות הענין, לא ראיתי מקום להעתר לבקשה. מראש, נתנה לנאשם מס' 3 ארכה של שלושה חודשים לצורך התארגנות בטרם כניסתו למאסר - ותקופה זו היה בה די לאפשר לנאשם לטפל במרבית הנושאים אותם העלה בבקשתו.

כמו כן, מועד הלידה הצפוי הוא לאחר ריצוי מחצית תקופת המאסר אשר נגזרה על הנאשם וסמוך לחלוף שני שליש מהתקופה. לאור זאת, סביר להניח כי בפועל ישוחרר הנאשם מהמאסר במועד סמוך לאחר הלידה.

2

אין ספק, כי מאסרו של הנאשם עלול להכביד על משפחתו ועליו, אך זוהי תוצאתו של הטלת עונש מאסר בפועל, אשר תמיד מקשה לא רק על הנאשם אלא גם על סביבתו. בכך אין הנאשם שונה מכל נאשם אחר אשר נגזר עליו עונש מאסר.

לאור כל אלה דוחה הבקשה. הנאשם יתייצב לריצוי ענשו כפי שנקבע, ביום 27.4.14.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.