1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיקי ברגר

ב"כ הנאשם עו"ד שפיק דרבאשי

הנאשם הובא לדיון באמצעות שב"ס

הדיון מתורגם לנאשם ע"י בא כוחו

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

נוכח הודיית הנאשם אני מרשיע אותו בתיק דנן בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כמו כן אני מרשיע את הנאשם בתיק 15880-09-17 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

2

ניתנה והודעה היום י"ג חשוון תשע"ח, 02/11/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשני כתבי אישום. באישום ראשון בעבירות כניסה לישראלשלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ובאישום שני בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

2.         הצדדים עותרים למתחם הענישה כפי שנקבע בהלכת אל הרוש, תוך שהמדינה עותרת להשית על הנאשם מאסר בפועל הנמצא למשך חודשיים, ואילו הסנגור עותר להסתפק בתקופת מעצרו. המאשימה אף עותרת לרכיב כספי ולחילוט ערובה אותה הפקיד הנאשם בהליך קודם ואילו הסנגור עותר שלא למצות את הדין בעניין זה.

3.         את מתחם העונש ההולם יש לקבוע בהתחשב בערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות הקשורות לביצוע העבירה. כניסה לישראל בניגוד לחוק פוגעת בזכותה של המדינה לבחון הבאים בשעריה ולהציב תנאים לכניסתם.

מתחם העונש ההולם בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין נקבע ברע"פ 3677/13 אל הרוש ואח' נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: עניין אל הרוש), בין מאסר מותנה ללא קנס לבין מאסר בפועל למשך 5 חודשים (כולל רכיב התנאי) וקנס בסך 2,000 ₪.

נתתי דעתי למדיניות הענישה הנהוגה, ולכך שמדובר בכניסה לישראל, תוך שבאחד המקרים נלוותה עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ומצאתי לאמץ את המתחם שנקבע בעניין אל הרוש.

3

4.         בקביעת העונש המתאים לנאשם נתתי דעתי לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לגילו, לעובדה כי ביצע את שתי העבירות בהפרש זמנים קצר ביותר זו מזו, ולעברו הפלילי של הנאשם. הנאשם הורשע בעברו ביום 5/5/96 בעבירה של שהות בישראל בלילה ללא היתר, זאת בבית המשפט הצבאי "עופר" וביום 8/7/2007 הוא הורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בבית המשפט הצבאי "שומרון" (כך כתוב בגיליון הרישום הפלילי).

באשר לרכיב הקנס נתתי דעתי הן לעניין אל הרוש והן לעפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 9910-10-16 נחלה ואח' נ' מדינת ישראל (25.12.16).

לקחתי בחשבון את הודאתו של הנאשם המצביעה על נטילת אחריות.

אציין כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשם שוחרר ביום 8/9/17 בתנאים שיבטיחו התייצבותו להמשך ההליכים, זאת במסגרת תיק מ"ת 15903-09-17, וכעבור שבועות ספורים שב ונעצר בגין ביצוע עבירה זהה, כשכיום הוא נותן את הדין בגין שתי העבירות. בהחלטת השחרור נחתמו ערבויות בסך כולל של 15,000 ₪ והנאשם הפקיד ערבון במזומן בסך 5,000 ₪, ערבון אותו עותרת המאשימה לחלט.

אבהיר, כי לאחר שנתתי דעתי לנסיבותיו של הנאשם, לרבות העובדה כי הרשעתו האחרונה הינה משנת 2007 מצאתי לחלט חלק מסכום הפיקדון ולא את סכום הפיקדון במלואו.

5. לאור האמור לעיל, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        40 ימי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 28/9/17, כשמתקופה זו ינוכו ימי המעצר מיום 6-8/9/17.

ב.         30 ימי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירה בה הורשע.

ג.         קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם באופן מיידי.

ד.         אני מורה על חילוט סך של 2,500 ₪ מתוך הערובה במזומן שהפקיד הנאשם במסגרת

הליך מ"ת 15903-09-17.

            הקנס והחילוט ייגבו מתוך הערובה במזומן שהפקיד הנאשם בהליך מ"ת

15903-09-17, והיתרה תושב לנאשם בכפוף לכל מניעה חוקית לרבות עיקול.

ה.        הנאשם יחתום על התחייבות בסך 1,000 ₪ להימנע בתוך שלוש שנים מביצוע עבירה בה הורשע. ההתחייבות תחתם עוד היום, שאם לא כן, ירצה מאסר למשך 3 ימים.

4

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

באחריות יחידת הליווי של שב"ס למסור עוד היום לידי הנאשם את שובר ההתחייבות.

המזכירות תבטל את הדיונים הבאים הקבועים בתיק.

ניתנה והודעה היום י"ג חשוון תשע"ח, 02/11/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיבתאלקשרי