1

1.      כמצוות ערכאת הערעור הנני לפרט את הטעמים שהביאו אותי להשית על הנאשם תקופת פסילה החורגת מזו הקבועה בסע' 39 א לפקודת התעבורה.

2.      ראשית, מהראיות שהובאו בפניי עלה כי מצבו הכלכלי של הנאשם הינו קשה ושלילת רישיונו, בו הוא תלוי לפרנסתו, לתקופה ארוכה עלולה להסב לו נזקים כלכליים ממשיים.

3.      שנית, שיקולי השיקום מבססים במקרה זה את מסקנתי. שלילת רישיונו לתקופה ממושכת עלולה למנוע או למצער לשבש את חזרתו של הנאשם לשגרה והשתלבותו בשוק העבודה.

4.      שלישית, מהעדים לעניין העונש הצטיירה תמונה של נאשם שהינו חיובי באופיו.

5.      רביעית, העונשים הנוספים שהושתו על הנאשם והתקופה הממושכת בה שוחרר בתנאים מגבילים, אף הם הטו את הכף להקלה בעניין הפסילה. בסופו של דבר על בית בית המשפט לקבוע את העונש הכולל הראוי בנסיבות, כאשר, כך אני משוכנע, כלל רכיבי העונש שנקבעו מהווים ענישה ראויה.

2

6.      חמישית, מעבר לאמור אני מפנה לשיקולים אותם מניתי בפסקה החמישית של לגזר הדין, שאף הם מחזקים את מסקנתי.

7.      כלל הנימוקים שלעיל במצטבר מהווים, כך אני סבור, טעם מיוחד שמצדיק את ההקלה שנעשתה בעניין רכיב הפסילה בפועל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ד, 14 יולי 2014, בהעדר הצדדים.