ת”פ 21757/12/13 – מדינת ישראל נגד א. נ.
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 21757-12-13 מדינת ישראל נ' נ.(עציר)
|
1
בפני |
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשם |
א. נ. (עציר) |
|
החלטה |
1. כנגד הנאשם
תלוי-ועומד כתב-האישום המחזיק שני אישומים: באישום אחד מיוחסות לנאשם עבירות של
סחיטה באיומים וסחיטה בכוח כלפי המתלונן. באישום השני מיוחסת לנאשם עבירת איומים
כלפי סוהר בבית-המעצר במגרש הרוסים. לפניי מונחת בקשה מטעם ההגנה לעיון בחומר חקירה
לפי סעיף
2. עיינתי בבקשה הכתובה ובבקשה המשלימה מטעם הסנגורים, וכן בתגובת המאשימה בכתב. כמו כן שמעתי את טיעוני הצדדים בעל-פה ועיינתי בחומר שכל אחד מהצדדים הגיש לעיוני. לאחר כל אלה, אני רואה לקבוע כדלקמן:
(א) בכל הנוגע לבקשת ההגנה לעיין בגיליונות המרשם הפלילי של המתלונן ושל בת-זוגו- המאשימה העבירה לעיוני בלבד את גיליונות המרשם הפלילי נשוּא הבקשה. באת-כוח המאשימה התנגדה להעברת הגיליונות לעיון הסנגורים בטענה כי לא מדובר בחומר חקירה שרלוונטי להגנת הנאשם.
2
באופן כללי, האיזון הנדרש בהקשר הנדון הינו בין זכויות העדים לכבוד ולפרטיות לבין הגנת הנאשם. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר קיימת אפשרות סבירה כי בחומר המבוקש תהיה תועלת להגנת הנאשם, הרי מדובר בחומר רלוונטי ויש להורות על גילויו אף אם יהיה בכך משום פגיעה בזכויותיו של מתלונן או של עד. מאידך גיסא, ככל שהרלוונטיות בין החומר הנדון לבין שאלות שעשויות להיות במחלוקת במשפט רחוקה יותר, וככל שהזיקה בין החומר לבין פוטנציאל ההגנה של הנאשם נחלשת, כך יש ליתן משקל רב יותר לזכויותיהם של העדים והמתלוננים.
בהתאם לפסיקתו של בית-המשפט העליון, כאשר מדובר במידע מהמרשם הפלילי, הרי שאלת הרלוונטיות תיבחן ביחס לנושא הדיון, או ביחס לבירור מהימנותו של עד. בעניין החלופה האחרונה שעניינה בירור מהימנותו של עד, כולל מבחן הרלוונטיות חמישה ראשים (שאינם בגדר רשימה סגורה) והם כדלקמן: הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד; חלוף הזמן מעת ההרשעה; הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות; הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד; ומידת מעורבותו של העד באירוע נשוא האישום (ראו: בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (7.2.2007)).
בהתבסס על אמות-המידה האמורות, בחנתי את גיליונות המרשם הפלילי שהועברו לעיוני על-ידי המאשימה:
בכל הנוגע לבת-זוגו של המתלונן - אין בעניינה רישום פלילי כלל. לא מצאתי הצדקה ממשית שלא לחשוף מידע זה בפני ההגנה.
3
בכל הנוגע למתלונן - לא יכול להיות חולק כי המתלונן הינו עד תביעה מרכזי וכי סוגית המהימנות של העד ושל גרסתו, תעמוד למבחן אם ינוהלו הוכחות בתיק. עמדת המאשימה לפיה אין לנאשם הרשעות קודמות בעבירות שיבוש או מרמה ומטעם זה גיליון המרשם הפלילי של המתלונן אינו רלוונטי להגנה, עלולה להיות צרה מדי. מאידך גיסא, אין לאפשר פגיעה בלתי מידתית ושלא לצורך בזכויות המתלונן. בהתחשב בכל אלה, אני סבורה כי נוכח טיב העבירות בהן הורשע המתלונן בפרטי רישום 1 ו- 2; בהתחשב בכך שאינני יכולה לשלול אפשרות כי פרטי רישום אלה יכולים להתגלות כרלוונטיים להגנת הנאשם, ולוּ בעקיפין; וכן בהתחשב בכך שפרט רישום 2 עולה ממילא מדברי המתלונן בחקירתו המשטרתית; הרי האיזון הראוי מצוי בכך שהמאשימה תמסור לעיון הסנגורים את פרטי רישום 1 ו- 2 בהרשעות המתלונן. כמובן שהסנגורים מתחייבים שלא לעשות שימוש בפרטי מרשם אלה, מלבד לצורך התיק. לגבי יתר פרטי המרשם הפלילי בעניינו של המתלונן - מדובר בפרטי רישום שעניינם משנות התשעים של המאה הקודמת, וכולם התיישנו. אני קובעת כי הם אינם רלוונטיים להגנת הנאשם ואין למוסרם לעיון הסנגורים.
(ב) בכל הנוגע לבקשת ההגנה לעיין במלוא חומר הראיות בתיק החקירה שנפתח כנגד המתלונן בגין עבירות אלימות במשפחה כנגד בת-זוגו (פ"א 526854/13)- באי-כוח הנאשם טענו לפניי כי מתקיים חשד ממשי לפיו המתלונן סיפר לחוקר המשטרתי כי הנאשם סחט אותו בכוח ובאיומים, רק כדי לזכות בטובות הנאה במסגרת חקירת משטרה והליך פלילי המתנהל כנגד המתלונן עצמו בגין עבירות אלימות במשפחה. לטענת הסנגורים, המאשימה כבר מסרה לעיונם חלק מהחומר הנכלל בתיק החקירה שהתנהל כנגד המתלונן בגין עבירות האלימות במשפחה. כעת מבוקש להעביר לעיון הסנגורים את יתר החומר הנכלל באותו תיק חקירה. זאת, על-מנת שההגנה תוכל לבחון האם יש ביתר החומר המבוקש כדי לאשש את טענות הנאשם לעניין חשד לטובות ההנאה שקיבל המתלונן, או כדי להשליך על מהימנותו של המתלונן.
4
המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה, חלק מהחומר שנכלל בתיק החקירה שנפתח כנגד המתלונן בגין עבירות האלימות במשפחה, אמנם הועבר לידי באי-כוח הנאשם בתיק שלפניי, אולם זאת מחמת שגגה. לפי הנטען, תיק החקירה שהתנהל כנגד המתלונן בגין עבירות האלימות במשפחה כלל אינו רלוונטי לעניינו של הנאשם. עוד נטען כי בחלקים שלא נמסרו לעיון ההגנה, אין התייחסות כלשהיא לנאשם או לסוגית יחסיו של הנאשם עם המתלונן ו/או עם בת-זוגו של המתלונן. לגישת המאשימה, אין לתקן טעות בטעות, ואין למסור לידי ההגנה את יתר החומר הנכלל באותו תיק חקירה כנגד המתלונן. יוער כי המאשימה שללה מכל וכל טענה לפיה המתלונן קיבל טובת הנאה כלשהיא תמורת המידע שמסר למשטרה בעניינו של הנאשם.
בהתייחס לטענות הסנגור בדיון לפניי (פרוטוקול מיום 9.2.2014, עמ' 6, ש' 29 ואילך), אבהיר מיד כי אין מקום לאפשר להגנה לטעון במסגרת תיק זה בעניין מהימנות עצם הגרסה שמסר המתלונן בחקירתו במשטרה לעניין עבירות האלימות במשפחה, אל מול גרסת בת-זוגו בנוגע לאותן עבירות. כך הוא הדבר, שכן אין לברר במסגרת ההליך שבכותרת, את ההאשמות כנגד המתלונן בעניין עבירות האלימות כנגד בת-זוגו. (כידוע היטב להגנה, בגין עבירות אלה עומד המתלונן לדין בהליך נפרד שאינו לפניי). בכפוף להבהרה זו, ביקשתי למען הזהירות לבדוק את החומר שלא הועבר לעיון ההגנה מתוך תיק החקירה המבוקש, על-מנת לוודא שאין בו כדי להשליך על קו ההגנה של הנאשם כפי שהוצג לפניי. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, תיק החקירה המבוקש לא היה ברשות באת-כוח המאשימה (למיטב הבנתי, מדובר בתיק שאינו בטיפול פרקליטות מחוז ירושלים אלא בטיפול ענף תביעות ירושלים). במצב דברים זה, מתבקשת המאשימה להזמין את תיק החקירה המדובר, לסמן מה מתוך החומר שבאותו תיק חקירה כבר הועבר לעיון באי-כוח הנאשם ומה לא הועבר, ולהעביר לעיוני את מלוא החומר באמצעות פקיד-עזר. זאת, לצורך מתן החלטה משלימה בעניין.
5
(ג) בכל הנוגע לבקשות ההגנה לענין האזנות הסתר ודפי ההפקה- בדיון לפניי עדכנה באת-כוח המאשימה כי כרבע שעה לפני מועד הדיון, היא מסרה לידי הסנגורים דיסקים הכוללים חומר רלוונטי נוסף וכן דפי הפקה המפרטים את רשימת השיחות שנקלטו בהאזנות-הסתר וסיווגן. באת-כוח המאשימה הודיעה לפרוטוקול כי כל שיחה בין הנאשם למתלונן וכן כל שיחה בין הנאשם לצד שלישי במסגרתה הוזכר שמו של המתלונן, סווגה כרלוונטית והועברה לידי ההגנה. באת-כוח המאשימה הוסיפה והודיעה לפרוטוקול כי בניגוד למה שנכתב בתגובתה בכתב ומקורו בטעות, הרי אין בידי המאשימה דפי פלט של שיחות נכנסות ויוצאות. ממילא, אין בידי המאשימה להעביר להגנה פלט כזה שאינו בידיה.
על רקע כל אלה, התמקד הדיון במעמד הצדדים בבקשת ההגנה לקבל לעיונה את מלוא השיחות שהתקיימו בין הנאשם לשותפיו העסקיים של המתלונן (י. ומ.), וכן את מלוא השיחות שהתקיימו בין הנאשם לבין ב., א. וק..
בכל הנוגע לבקשת ההגנה לקבל לידיה את מלוא השיחות שהתקיימו בין הנאשם לשותפיו העסקיים של המתלונן (י. ומ.) - בהקשר זה, הגישה ההגנה לעיוני מזכר מיום 2.12.2013 של החוקר דוד לוי. מפיסקה 3 למזכר עולה לכאורה כי המתלונן טען לפני החוקר, שהנאשם ביצע כלפיו את העבירות נשוּא האישום הראשון בכתב-האישום, רק לאחר שהשותפות העיסקית בין המתלונן לבין י. ומ. התפרקה. על רקע זה, דין בקשת ההגנה לקבל לידיה את השיחות בין הנאשם לבין מ. וי. להתקבל, על-מנת לאפשר להגנה לבחון האם יש בשיחות אלה כדי לשפוך אור על סוגיות שעשויות להיות רלוונטיות להגנת הנאשם, ובהן סוגית התזמוּן של פירוק השותפות העיסקית בין המתלונן לשני שותפיו, אם פורקה. נוכח טענת המאשימה כי אינה יודעת את פרטיהם של מ. וי, מתבקשת ההגנה למסור למאשימה את שמם המלא של מ. וי. ואת מספרי הטלפון שלהם. המאשימה תפעל לאיתור קיומן של השיחות המבוקשות, אם קיימות, ותעבירן לידי ההגנה. (זאת, בהעדר מניעה שבדין למסירת השיחות. אם קיימת מניעה כזאת, יש להודיע על כך להגנה).
6
אשר לבקשת ההגנה לקבל לידיה את מלוא השיחות שהתקיימו בין הנאשם לב. ולא. (שהינם לפי הנטען מכרים משותפים של הנאשם והמתלונן)- לאחר שמיעת הערות בית-המשפט, ההגנה ויתרה על בקשתה בעניין זה.
בכל הנוגע לק.- טענת ההגנה הינה כי ביום 27.11.2013 התקיימה שיחה טלפונית בין הנאשם לבין ק., במהלכה הנאשם סירב להצעה לפגוע במתלונן. בהתחשב בטענה זו, ובשים לב לכך שמדובר בבקשה ממוקדת ומצומצמת בהיקפה, תפעל המאשימה לאיתור קיומן של כל השיחות בין הנאשם לבין ק. ביום 27.11.2013, אם קיימות, ותעבירן לידי ההגנה. (זאת, בהעדר מניעה שבדין למסירת השיחות. אם קיימת מניעה כזאת, יש להודיע על כך להגנה).
7
(ד) אשר לבקשת ההגנה לחייב את המאשימה למסור לרשותה פרפרזות הקשורות לתעודת החיסיון וכן כל חומר חקירה הקשור לדרך בה החלה החקירה בתיק זה- באת-כוח המאשימה הודיעה כי בניגוד לנאמר בפתח פרוטוקול ישיבה קודמת מיום 12.1.2014, העניין נבדק ואין ברשות המאשימה פרפרזות הקשורות לתעודת החיסיון שניתן למסור לעיון ההגנה. כמו-כן, הודיעה באת-כוח המאשימה כי אין בידיה פרוטוקול-דיון או נימוקים לצווי החיפוש שניתנו בתיק; לא נערכו עיקובים אחר הנאשם בזמן האירוע בחניון הבית המוזכר באישום הראשון לכתב-האישום, ואף לא נערכו עיקובים בעת פגישה המאוחרת לאירוע. עוד הודיעה המאשימה הן בתגובתה בכתב והן בפרוטוקול הדיון האחרון, כי אין בידיה מזכר או ראיה אחרת הקשורה לאופן פתיחת החקירה, אשר לא הועברה כבר לעיון הסנגורים. לא נמצא לי יסוד לפקפק בדבריה של באת-כוח המאשימה. יוער כי באי-כוח הנאשם העלו תהיות שונות לעניין אופן הזמנת העדים לחקירת המשטרה, לעניין העדרם של זכ"דים בעניין זה ולעניין מחדלי חקירה שונים. כל אלה מקומם להתברר במסגרת ניהול ההוכחות. בהתחשב בכל אלה, בקשתה האמורה של ההגנה נדחית. זאת, בכפוף לעניין אחד: המאשימה תעביר לידי הסנגורים בהסכמתה כפי שנרשמה בפרוטוקול הדיון מיום 9.2.2014, עמ' 11, ש' 3, את צווי האזנות הסתר במתכונת שאינה מבוססת על גזירת שוּרוֹת, אלא מבוססת על השחרת שוּרוֹת כפי שפורטו בתעודת החיסיון.
(ה) אשר לבקשת ההגנה בנוגע למצלמות בית המעצר "מגרש הרוסים" מיום 2.12.2013 בנוגע לנטען באישום השני לכתב-האישום- המאשימה הציגה לעיוני מזכר מיום 6.2.2014 בו נרשם כי האירוע המדובר "לא הוקלט ולא צולם". בהתייחס לבקשת הסנגור, יובהר כי אינני רואה לחייב את המאשימה למסור להגנה פרטים מעבר לכך, לעניין הקלטות ו/או מצלמות במתקן בית המעצר.
(ו) אשר לבקשת ההגנה בבקשה המשלימה לקבלת דיסק חקירה מ.ט 908/13- בדיון לפניי הודיעו הצדדים כי הדיסק המבוקש כבר נמסר לעיון ההגנה.
3. סיכומם של דברים - אני מורה כדלקמן:
א. הסנגורים יעבירו לבאת-כוח המאשימה עד יום 13.2.2014 את השמות המלאים ומספרי הטלפון הרלוונטיים של מ. וי. כאמור בפיסקה 2(ג) לעיל.
ב. המאשימה תעביר לבית-המשפט באמצעות פקיד עזר עד יום 23.2.2014 את תיק החקירה שהתנהל כנגד המתלונן. על המאשימה לסמן מה מתוך החומר שבאותו תיק חקירה כבר הועבר לעיון הסנגורים ומה לא הועבר לעיונם כאמור בפיסקה 2(ב) לעיל. זאת, לצורך מתן החלטה משלימה בעניין.
המזכירות תקבע תזכורת פנימית ליום 24.2.2014.
ג. המאשימה תעביר לידי הסנגורים עד יום 23.2.2014 את החומר כדלקמן:
8
- פרטי רישום 1 ו- 2 בגיליון המרשם הפלילי של המתלונן כאמור בפיסקה 2(א) לעיל.
- שיחות בין מ. וי. לבין הנאשם, אם קיימות, כאמור בפיסקה 2(ג) לעיל. (זאת, בהעדר מניעה שבדין למסירת השיחות. אם קיימת מניעה כזאת, יש להודיע על כך להגנה).
- כל השיחות בין הנאשם לק. ביום 27.11.2013, אם קיימות, כאמור בפיסקה 2(ג) לעיל. (זאת, בהעדר מניעה שבדין למסירת השיחות. אם קיימת מניעה כזאת, יש להודיע על כך להגנה).
- צווי האזנות הסתר במתכונת שאינה מבוססת על גזירת שוּרוֹת, אלא מבוססת על השחרת שוּרוֹת כאמור בפיסקה 2(ד) לעיל.
ד. לדיון שנקבע במעמד הצדדים ליום 6.3.3014 בשעה 10:30, יבואו הסנגורים מוכנים למסירת תשובה מפורטת לכתב-האישום, וזאת בהתייחס לשני האישומים. באי-כוח שני הצדדים יבואו ערוכים לדיון יסודי לפי סעיף 144. באי-כוח שני הצדדים יהיו מצוידים ביומניהם.
בהתאם להסכמתם הדיונית של הצדדים, החלטה זו נמסרת בהעדרם.
המזכירות תמציא במיידי החלטה זו למאשימה (פמ"י - עו"ד נורית לנגנטל) וכן לסנגורים (עו"ד דוד יפתח ועו"ד ירון גיגי). ככל הניתן, תוודא המזכירות קבלת ההחלטה טלפונית ותרשום הערה מתאימה בתיק האלקטרוני.
ניתנה היום, י"א אדר תשע"ד, 11 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.