1.      העבירות בהן הורשע הנאשם

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון פתוח, בביצוע עבירה של מגע עם סוכן חוץ - עבירה לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ובביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע של חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיפים 499 ו- 329(א)(1) לחוק העונשין.

2.      על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, הנאשם הוא תושב שכונת שועפאט בירושלים ובשנת 2022 הוא היה חבר בקבוצת וואטסאפ בשם "צעירי ואנשי ירושלים", שתכניה עוסקים בעדכוני חדשות המתרחשות באזור ירושלים. ביום 27.1.23 עזב הנאשם מרצונו את הקבוצה. עם עזיבת הנאשם את הקבוצה פנה אליו, באמצעות הוואטסאפ, אדם שזהותו איננה ידועה למאשימה, ואשר הציג עצמו כג'אהד אחמד (להלן - "ג'אהד"), תושב רפיח שברצועת עזה. ג'אהד אמר לנאשם כי ישמח להכיר אותו. בהמשך ביקש ג'אהד מהנאשם כי יעדכן אותו בפעילויות ביטחוניות המתרחשות באזור ירושלים, והנאשם עשה כן באמצעות משלוח סרטונים והודעות אודות פיגועים שאירעו בירושלים. השניים אף שוחחו בשיחות קוליות ובהתכתבויות באמצעות יישומון וואטסאפ.

במהלך ההתקשרות בין השניים קשר הנאשם קשר עם ג'אהד לבצע פיגוע טרור בישראל, כמפורט להלן. ביום 2.2.23 אמר ג'אהד לנאשם כי ניסו להתנקש בחייו פעמיים על רקע מעורבותו בניסיון להעביר מטען חבלה מעזה לישראל. בהמשך אמר הנאשם לג'אהד כי יעמוד לשירותו. בהמשך לכך ביקש ג'אהד מהנאשם בקשות שונות, לרבות בקשה שירכוש כרטיס סים לרשת ג'ואל באמצעותו יוכלו השניים לדבר, וכי יפתח חשבון וואטסאפ או טלגרם נוספים. הנאשם ענה בחיוב אך לא עשה כן. כמו כן, ג'אהד ביקש מהנאשם לשלוח לו הודעה קולית בה דרישת שלום משועפאט הממוענת ל"מנהיגי הפעילות אבו אחמד ואבו חליל". הנאשם עשה כמצוותו של ג'אהד. במסגרת ההתכתבות ביניהם כתב ג'אהד לנאשם: "אתה השליח שלנו בירושלים".

בהמשך ההתקשרות ביניהם הציע הנאשם לג'אהד לצרף אותו לקבוצות וואטסאפ באופן שג'אהד לא ייחשף שכן, כך לדברי הנאשם, בכל קבוצה יש "שתול של השב"כ". הנאשם גם ציין בפני ג'אהד כי הוא ירצה לפגוש בו פנים אל פנים בביקורו הקרוב ברצועת עזה.

ביום 3.2.23 פנה ג'אהד לנאשם ואמר לו כי יש לו חפץ אותו הוא מבקש להעביר מג'נין לירושלים והאם הנאשם יוכל להעביר אותו. הנאשם השיב בחיוב. למחרת היום שאל ג'אהד את הנאשם האם בצומת הגבעה הצרפתית יש מצלמות, ולאחר שהנאשם השיב בחיוב שאל אותו ג'אהד על מקום שבו אין מצלמות, והנאשם אמר כי ינסה לאתר מקום כזה. בשלב זה הנאשם חשד בכוונותיו של ג'אהד ושאל אותו האם בכוונתו לביצוע פיגוע הדומה לפיגוע שהתרחש סמוך לתחנה המרכזית בירושלים בו נהרגו שני ישראלים.

ביום 5.2.23 שוב פנה ג'אהד לנאשם ומסר לו כי יש תיק בג'נין המכיל זיקוקים, תוך שהוא ציין "אתה מבין את כוונתי", אותו יש להעביר, וכי הוא מעוניין שהנאשם יבחר מקום יפה וש"המטרה תהיה מוצלחת". הנאשם הבין כי מדובר בתיק המכיל מטען חבלה שישמש לבצוע מעשה טרור, ובהמשך לכך הוא שאל את ג'אהד למי הוא יצטרך להעביר את התיק. הנאשם גם מסר לג'אהד כי יוכל להעביר את התיק, אך הוא ביקש לדעת מי יניח אותו. ג'אהד הציע לנאשם כי הוא יכניס עמו לשטח ישראל בחור מג'נין, ובתגובה מסר הנאשם כי הדבר יקשה עליו אך הוא ינסה לסדר זאת. בהמשך, ביום 6.2.23, מסר הנאשם לג'אהד כי מחר בערב הוא יהיה בג'נין והעניין יהיה סגור. זמן קצר לאחר מכן נעצר הנאשם.

3.      ראיות וטענות המאשימה לעונש

המאשימה הגישה כראייה לעניין העונש את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם (תע/1), הכולל 9 הרשעות קודמות. פרטי ההרשעות הקודמות יובאו בהמשך.

ב"כ המאשימה טענה כי במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של סדרי השלטון והחברה, ובטחון המדינה. לטענת ב"כ המאשימה, בענייננו מתקיימת שורת נסיבות המקנות למעשיו של הנאשם חומרה מיוחדת: העובדה שהנאשם ישראלי ויכול על כן לנוע בחופשיות ברחבי הארץ; העובדה שבעקבות המגעים עם ג'אהד שלח לו הנאשם סרטונים ועדכונים; העובדה שהנאשם ידע כי כוונתו של ג'אהד הייתה לבצע פיגוע; הסכמתו של הנאשם להעביר לתוך שטח ישראל מטען חבלה. לנוכח נסיבות אלו ורמת הענישה הנוהגת טענה ב"כ המאשימה, כי יש להעמיד את מתחם העונש ההולם על 30 עד 60 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המאשימה הסכימה כי בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו, אך מנגד היא טענה כי יש לתת משקל לחומרה לעברו הפלילי, ולעובדה שחרף עונשי מאסר שנגזרו עליו בעבר הוא שב לבצע עבירות.

בסיכומם של דברים טענה ב"כ המאשימה, כי יש למקם את עונשו של הנאשם במחצית המתחם ולגזור עליו עונש של 45 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

4.      ראיות וטענות הנאשם לעונש

במסגרת שמיעת הטיעונים לעונש העידו מטעם הנאשם שלושה עדי אופי - מחמוד דבש, ד"ר סובחי עוטללה, ואחיו הגדול של הנאשם אחמד עוטאללה.

מחמוד דבש הוא מנהל חברת תיירות אשר העסיק את הנאשם כנהג. לדברי דבש הנאשם אדם אדיב ואופטימי, בעל אופי מעט ילדותי. לדברי דבש הנאשם הוא "בן אדם של דו קיום", אשר מה שחשוב לו זה האדם ולא דתו או מוצאו. כדוגמה לכך סיפר דבש כי הנאשם היה מסיע נוסעים חרדים מבית שמש ללא כל בעיה וללא שהתקבלה עליו שום תלונה. דבש אף סיפר כיצד במקרה אחד שכחה משפחה יהודית דתית ציוד ברכב של הנאשם, וכיצד הנאשם טרח ונסע אחרי שעות העבודה לביתה של אותה משפחה כדי להחזיר לה את הציוד. העד אף הציג סרטון בו נראים בני המשפחה מודים לנאשם.

ד"ר עוטאללה הוא בן דודו של הנאשם. לדברי ד"ר עוטאללה, כאשר הנאשם ראה כיצד הוא - ד"ר עוטאללה - מתקדם בחיים הוא התעניין מה הוא - הנאשם - יכול לעשות כדי שגם הוא יתקדם בחיים. לדברי ד"ר עוטאללה הנאשם איננו בעל יכולת שכלית מיוחדת אבל הוא אדם טוב שאוהב לעשות שמח. ד"ר עוטאללה התחייב כי משפחתו של הנאשם תסייע לו על מנת לחזור למוטב: "אנחנו נעבוד אתו קשה כדי להעמיד אותו על הרגליים שיתחתן ויהיו לו ילדים" (עמ' 6 ש' 9-8).

אחמד עוטאללה, אחיו הגדול של הנאשם, העיד כי הנאשם היה בן שלוש בלבד כשאבי המשפחה נפטר. לדבריו הנאשם הוא כמו התינוק שלו. אחמד ציין כי הנאשם אדם טוב שעוזר לאחרים, זאת בין היתר בניסיון להוכיח לו - האח הבוגר - כי הוא: "ילד טוב בשבילי". לדברי אחמד הנאשם מעולם לא היה גזען או קיצוני. לדבריו הנאשם הסתבך באישום הנוכחי כיוון ש: "הם רצו שיעבוד איתם והוא סירב" (עמ' 6 ש' 25-24). גם אחמד, כמו ד"ר עוטאללה, הדגיש את אישיותו הילדותית והבלתי בשלה של הנאשם. אחמד הוסיף וציין, כי עברו הפלילי של הנאשם לא כולל עבירות בטחון.

5.      בטיעוניו לעונש ביקש ב"כ הנאשם כי בית המשפט יביא בחשבון לזכות הנאשם את העובדה שלא הוא יזם את המגע עם ג'אהד, את העובדה שהוא לא נענה לכל בקשותיו של ג'אהד, ואת העובדה שהוא העביר לג'אהד אך מידע שהיה זמין בתקשורת. לדברי ב"כ הנאשם הענישה הנוהגת בעבירות מן הסוג שביצע הנאשם מגוונת. במישור הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הדגיש ב"כ הנאשם כי הנאשם הודה במיוחס לו כבר בתחילת הדרך. כן עמד ב"כ הנאשם על גילו הצעיר של הנאשם. לאור האמור טען ב"כ הנאשם, כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 8 ל-12 חודשי מאסר, וכי ראוי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

6.      בסיום שמיעת הטיעונים לעונש השמיע הנאשם את דבריו. בפתח הדברים ביקש הנאשם סליחה על מעשיו. בהמשך הדברים הסביר הנאשם כי במגעיו עם ג'אהד הוא ניסה לגרור אותו בלשונו, וכאשר הוא הבין מה טיב כוונותיו של ג'אהד הוא ניתק את הקשר עמו. לדברי הנאשם לא הייתה לו כל כוונה להעביר את התיק מג'נין לירושלים, ולראייה שכאשר השוטרים הגיעו לעצור אותו הוא ישן בביתו כדי לאגור כוחות לקראת יום העבודה שהמתין לו. יודגש כי בעקבות דברים אלו של הנאשם בקשה ב"כ המאשימה כי בית המשפט יתעלם מכל עובדה שמסר הנאשם ואשר איננה מתיישבת עם האמור בכתב האישום. ב"כ הנאשם הדגיש מצדו, כי כל שאמר הנאשם לא נועד כדי לחזור בו מהודאתו, אלא כדי להבהיר את הרקע למעשיו.

בהמשך דבריו ציין הנאשם כי יש לו לקוחות וחברים יהודים.

בסיום דבריו טען הנאשם כי קצין מודיעין של המשטרה לחץ עליו שהוא יעבוד עם המשטרה אך הוא סירב להצעתו.

דיון והכרעה

7.      מתחם העונש ההולם - הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

העבירה של איסור מגע עם סוכן חוץ בה הורשע הנאשם, נועדה להגן על בטחון המדינה ואזרחיה, והעבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה נועדה להגן על שלום הציבור ושלום גופם של יחידיו. מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים גבוהה אך היא איננה בדרגת החומרה הקיצונית ביותר, זאת לנוכח העובדה שהלכה למעשה לא נגרם נזק עקב מעשיו של הנאשם. עם זאת, ראוי להביא בחשבון כי תוצאה זו היא פרי מאמציהם של כוחות הביטחון ולא, כפי שטען הנאשם מבלי שיש לכך ביסוס בעובדות כתב האישום, פרי החלטה של הנאשם לנתק את הקשר עם ג'אהד.

8.      מתחם העונש ההולם - הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

העבירות שביצע הנאשם אינן עבירות ספונטאניות, אלא עבירות שבוצעו במחשבה תחילה. כמתואר בכתב האישום, הקשר בין הנאשם לבין ג'אהד נמשך לפחות מספר ימים, כאשר הנאשם נחשף תחילה לעובדה שג'אהד הוא תושב רפיח (ס' 4 לכתב האישום) ושלטענתו ניסו להתנקש בחייו פעמיים בעבר כיוון שהוא היה מעורב בניסיון להעביר מטען חבלה מעזה לישראל (ס' 6(א) לכתב האישום). חרף זאת החליט הנאשם להעמיד עצמו לשירותו של אותו ג'אהד (ס' 6(ב) לכתב האישום). גם כאשר ג'אהד ביקש מהנאשם לנקוט בפעולות המעידות על רצונו של ג'אהד לשמור על חשאיות הקשר ביניהם (ס' 6(ג) ו- (ה) לכתב האישום), ולאחר מכן כאשר התמקד הקשר במשאלתו של ג'אהד כי הנאשם יעביר עבורו מטען חבלה לתוך ישראל, לא ניתק הנאשם את קשריו עם ג'אהד. מן האמור מתחייבת המסקנה כי העבירות שביצע הנאשם הן עבירות מתוכננות שהתמשכו על פני זמן מה. כנסיבה נוספת לחומרה יש להביא בחשבון את העובדה שהקשר בין הנאשם לג'אהד ואפשרות מימושו של הקשר הושתתו בין היתר על ניצול העובדה שהנאשם רשאי לנוע בחופשיות ברחבי ישראל.

הנזק שצפוי היה להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה הוא נזק קיצוני בחומרתו. קל לשער מה עלול היה להתרחש, חלילה, אילו המזימה להעביר מטען תופת לתוך מדינת ישראל על מנת לבצע באמצעותו פיגוע הייתה מתממשת. עם זאת, יש להביא בחשבון כי הלכה למעשה לא נגרם כל נזק כתוצאה ממעשיו של הנאשם, אם כי תוצאה חיובית זו לא ניתן לזקוף לזכות הנאשם, אלא יש לזקוף אותה לזכות מאמצי כוחות הביטחון השונים שמנעו את מימוש תכניתם של ג'אהד והנאשם.

בקשר עם הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות הפנה ב"כ הנאשם לאישיותו הילדותית משהו של הנאשם, ולעדויות עדי האופי אשר הציגו תמונה של אדם פשוט ונגרר, אשר נעדר כל מניע אידיאולוגי או לאומני. אכן, כתב האישום לא מייחס לנאשם מניעים אידיאולוגיים או לאומניים, ולכן מניעים כאלו לא יובאו בחשבון, באופן כלשהו, במסגרת גזר הדין. ואולם, במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם לא ניתן להתעלם מהעובדה שלאורך הקשר עם ג'אהד התחוור לנאשם, מעל לכל ספק סביר, כי כוונותיו חמורות, ובכל זאת הנאשם המשיך לשתף עמו פעולה. הנאשם יליד 1990, כך שהוא היה בן מעט פחות מ-33 בעת ביצוע העבירות. אין ראייה כי יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עשה הייתה מוגבלת. על כן לא ניתן לקבל את הטענה שהנאשם ביצע את מעשיו בשל אישיותו הבלתי בשלה או בשל מגבלה שכלית כלשהי.

9.      מתחם העונש ההולם - מדיניות הענישה הנוהגת

המאשימה הציגה במסגרת טיעוניה מספר גזרי דין בגדרם נגזרו עונשי מאסר ממושכים יחסית על מי שהורשעו בעבירות של מגע עם סוכן חוץ.

בע"פ 6356/16 כנג'ו נ' מדינת ישראל (11.12.16), דחה בית המשפט העליון את ערעורה של המערערת על עונש של 22 חודשי מאסר שנגזר עליה לאחר שהיא הורשעה בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ וניסיון ליציאה מישראל, זאת על רקע ניסיונה להיעזר בתומך דאע"ש כדי לצאת מישראל לסוריה על מנת להצטרף לארגון דאע"ש. הערעור נדחה חרף הבעת החרטה מצד המערערת וחרף עברה הנקי.

בתפ"ח (מחוזי מרכז) 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (1.12.21), גזר בית המשפט המחוזי על הנאשמת עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, זאת לאחר שהיא הורשעה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ ובריבוי עבירות של מסירת ידיעה לאויב. באותו מקרה היה מדובר בנאשמת שגויסה על ידי פעיל חיזבאללה והעבירה אליו במספר הזדמנויות תמונות של כלי רכב צבאיים, תמונות של גדר המערכת, תמונה של גדר בטחון של בסיס צבאי, ותמונה של סוללת כיפת ברזל.

בת"פ (מחוזי י-ם) 43979-09-20 מדינת ישראל נ' גאבר (4.7.21), נגזר עונש של 30 חודשי מאסר על נאשמת שהורשעה בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, יציאה מישראל שלא כדין וחברות בארגון טרור. באותו מקרה היה מדובר בנאשמת אשר נסעה לביירות כדי להשתתף בכנס שבדיעבד התברר כי אורגן על ידי ארגון חיזבאללה, ולאחר מכן היא המשיכה להיות בקשר עם פעיל חיזבאללה, ואף נסעה שוב לביירות, שם היא הסכימה לפעול במסגרת ארגון חיזבאללה.

ב"כ הנאשם הפנה לגזרי דין בהם נגזרו עונשים קלים יותר.

בת"פ (מחוזי ב"ש) 39945-01-13 מדינת ישראל נ' אבו הרביד (29.5.13), נגזר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל על נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לביצוע פשע. באותו מקרה היה מדובר בנאשם אשר נעתר לבקשת פעילי טרור לחפור מנהרה מביתו לעבר שטח ישראל תמורת 50,000 דולר. הנאשם הסכים, אך הקשר עם פעילי הטרור נותק לנוכח סירובם של אלו לעסקה. לנאשם לא היה עבר פלילי.

בתפ"ח (מחוזי ב"ש) 1020/07 מדינת ישראל נ' פרג'אללה צאבר (2.4.08), נגזר עונש של 18 חודשי מאסר על נאשם שהורשע בביצוע עבירה של מגע עם סוכן חוץ, שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות על פי החוק למניעת הסתננות.

10.  מתחם העונש ההולם

לנוכח האמור אני קובע כי בנסיבות העניין עומד מתחם העונש ההולם על 24 עד 60 חודשי מאסר.

11.  העונש המתאים

בקביעת העונש המתאים יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, אשר חסכה מזמנה של המאשימה ומזמנו של בית המשפט. הנאשם הודה במיוחס לו כבר בראשית ההליכים, כך שהחיסכון שנגרם משמעותי. להודאתו של הנאשם מצטרפת גם החרטה שהביע בדבריו בבית המשפט. אלמלא נסיבות אלו היה ממוקם עונשו של הנאשם בשליש העליון של מתחם העונש ההולם, ולאו דווקא בתחתיתו.

עם זאת, לחובת הנאשם יש לזקוף את עברו הפלילי המשמעותי. עברו הפלילי של הנאשם כולל 9 הרשעות קודמות בגינן הושתו על הנאשם, ב-8 הזדמנויות שונות, עונשי מאסר בפועל המצטברים לכדי תקופה של 47 חודשים. חרף עונשי המאסר הרבים שמצטברים כאמור לתקופה משמעותית, שב וביצע הנאשם את העבירות שלפניי. העבירות בהן הורשע הנאשם בעבר מגוונות והן כוללות, בין היתר ומבלי למצות את כל ההרשעות, הרשעות בעבירות של איומים, תקיפת שוטר, סחיטה באיומים, הפרות של הוראות חוקיות, נהיגה פוחזת ברכב, היזק לרכוש במזיד ועבירה של נשיאה והובלת נשק. עבר פלילי זה מטיל צל כבד על ניסיונם של עדי האופי להציג את הנאשם כאדם חביב שאינו פוגע באיש. אכן העבירות בהן הורשע הנאשם בעבר אינן עבירות ביטחוניות, ברם צבר ההרשעות הקודמות, והעובדה שהן מתפרשות לאורך תקופה שמתחילה בשנת 2013 ומסתיימת בשנת 2022, מחייב את המסקנה כי הנאשם הוא אדם אשר איננו נרתע מביצוע עבירות פליליות כמעט דרך שגרה. יתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המנויות בסעיף 40 יא לחוק העונשין, אינן רלוונטיות למקרה דנא.

לנוכח כל האמור מקובלת עמדת המאשימה לפיה יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש האמצעי של מתחם העונש ההולם.

12.  אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן:

א.    38 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס.

ב.     12 חודשי מאסר על תנאי, אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה מהעבירות בהן הורשע לפניי.

הודע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום

ניתן היום, י"ט אב תשפ"ג, 06 אוגוסט 2023, בנוכחות הצדדים.