1

 

 

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

1.         נגד הנאשם 1 מנשה רסולי [להלן: "הנאשם" או "הנאשם 1"] והנאשמות 2-6 הוגש כתב אישום המתייחס להם עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שהיו בידיהם מסמכים כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסך התשל"ו 1975 [להלן: "חוק מע"מ"] במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 117(ב)(5) יחד עם 117(ב2) (2) ו- (3), וכן עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאחר יחמוק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 117(ב1) ביחד עם 117(ב2)(2) ו- (3) לחוק מע"מ.

 

2.         לאחר הליך גישור שארך זמן רב, הודיעו הצדדים כי המגעים ביניהם עלו על שרטון, והתיק נקבע לשמיעת הראיות. בתיק זה צפויים היו להישמע 94 עדים מטעם התביעה, ובשל כך נקבעו מועדי דיון רבים. דיוני ההוכחות נקבעו ונשמעו החל בחודש מאי 2014 והיו צפויים להמשך למצער עד אפריל 2015. במהלך שנת המשפט הנוכחית הקצה בית המשפט יומיים שלמים של ימי הוכחות כמעט מדי שבוע לשם שמיעת העדים בתיק דנן.

 

            סופו של יום, לאחר העדת שלושה עדי תביעה, ביניהם אחיו של הנאשם 1, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום, לא לפני ששוחרר הנאשם ממעצרו בתנאים מגבילים על פי החלטתו של בית המשפט העליון.

2

3.         על פי הסדר הטיעון שבין הצדדים, הגבילה עצמה המאשימה בטיעוניה למאסר בפועל בן 56 חודשים בעניינו של הנאשם 1. ההגנה חופשית בטיעוניה לעניין זה, אך הודיעה כי לאחר שקילה של העניין תטען לטווח ענישה שבין מאסר על דרך של עבודות שירות ועד מאסר בפועל בן 3 שנים ברף הגבוה. עוד הוסכם כי הנאשם 1 יישא בקנס בסך של 400,000 ₪ בתשלומים עליהם הוסכם, וכי הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם לעניין רכיבי המאסר המותנה, והקנסות שיש להשית על הנאשמות 2-6.

 

כתב האישום המתוקן

 

4.         כתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים אוחז חמש פרשות שונות. לכל אחת מהחברות הנאשמות 2-6 מיוחסת פרשה אחרת על פי כתב האישום המתוקן, ואילו הנאשם 1 נאשם בגין כל הפרשות. כל פרשה עניינה מאות חשבוניות שהוצאו שלא כדין, בחלק מן הפרשיות מדובר בהוצאת חשבוניות פיקטיביות לטובת עוסקים אחרים, אך רוב החשבוניות נשוא כתב האישום הן למעשה חשבוניות שנוכו על ידי הנאשמים השונים שלא כדין. העבירות בוצעו על ידי הנאשם 1 באמצעות הנאשמות 2-6 לסירוגין ובמקביל במשך מספר שנים, החל מחודש מאי 2007 ועד חודש אפריל 2013.

 

            סכומי המס בכל אישום הם גבוהים, ובסך הכל מדובר ב - 2003 חשבוניות שהוצאו או נוכו שלא כדין על ידי מי מהנאשמות 2-6 ועל ידי הנאשם 1, ובסכומי מס מצטברים לכדי למעלה מ- 23.7 מיליון ש"ח. ודוק: מדובר בסכום מס ערך מוסף, ולא בסכום הכולל של החשבוניות או של העסקאות הנחזות מתוכן.

 

5.         כאן המקום לציין כי רובו של כתב האישום, רוב הפרשיות ורוב החשבוניות הנדונות בכתב האישום עוסקות בעבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) יחד עם 117(ב2) (2) ו- (3) שעניינן ניכוי מס תשומות ללא מסמך לפי סעיף 38 לחוק מע"מ. העבירות לפי סעיפים 117(ב1) ביחד עם 117(ב2)(2) ו- (3) לחוק מע"מ שעניינן פעולה במטרה להביא לכך שאחר יחמוק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו מתייחסות למספר מצומצם [באופן יחסי לכתב האישום דנן] של חשבוניות. עבירות אלה מיוחסות לנאשמים 1 ו- 4 במסגרת הפרשה השלישית [57 חשבוניות אשר סכום המס בגינן עומד על כ- 1.072 מיליון ₪], ולנאשמים 1 ו- 5 במסגרת הפרשה הרביעית [51 חשבוניות אשר סכום המס בגינן עומד על כ- 0.627 מיליון ₪].

 

6.         הפרק הראשון בכתב האישום מתייחס לפעילות של הנאשמים 1 ו- 2 בתקופה שבין מאי 2007 ועד פברואר 2011. הנאשמים ניכו מס תשומות בסך של כ- 8 מיליון ₪ מבלי שהיו להם מסמכים כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, ובהסתמך על 758 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, על שם 6 עוסקים שונים, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות על פי הפירוט שלהלן: 582 חשבוניות על שם חברת אר-נס נכסים בע"מ [בסכום של כמעט 30 מיליון ₪]; 6 חשבוניות על שם חברת אלהדר שירותי תדלוק בע"מ [בסכום של למעלה ממיליון ₪]; 10 חשבוניות על שם חברת י.א.י שיווק וסחר בע"מ [בסכום של כ- 2.43 מיליון ₪]; 130 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת ב.א.ר.י 52 בע"מ [בסכום של כ- 17.25 מיליון ₪]; 26 חשבוניות על שם חברת אחים ברנס בס"ד צמיגים בע"מ [בסכום של כ- 7.5 מיליון ₪]; 4 חשבוניות על שם חברת גוד שחר ייבוא ושיווק בע"מ [בסכום של כ- 0.4 מיליון ₪].

3

 

7.         הפרק השני בכתב האישום מתייחס לפעילות של הנאשמים 1 ו- 3 בתקופה שבין פברואר 2008 לפברואר 2011. הנאשמים ניכו מס תשומות בסך של כ- 4.77 מיליון ₪ מבלי שהיו להם מסמכים כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, ובהסתמך על 550 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, על שם 4 עוסקים שונים, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות על פי הפירוט שלהלן: 489 חשבוניות על שם חברת אר-נס נכסים בע"מ [בסכום של כ- 23.33 מיליון ₪]; 2 חשבוניות על שם חברת אלהדר שירותי תדלוק בע"מ [בסכום של כ- 0.32 מיליון ש"ח; 10 חשבוניות על שם חברת י.א.י שיווק וסחר בע"מ [בסכום של כ- 2.45 מיליון ₪]; 49 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת ב.א.ר.י 52 בע"מ [בסכום של כ- 8.7 מיליון ₪].

 

8.         הפרק השלישי בכתב האישום מתייחס לפעילות של הנאשמים 1 ו- 4 ואוחז בשני אישומים שונים.

על פי האישום הראשון - בתקופה שבין פברואר 2009 לינואר 2012. הנאשמים ניכו מס תשומות בסך של כ- 5.77 מיליון ₪ מבלי שהיו להם מסמכים כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, ובהסתמך על 333 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, על שם 7 עוסקים שונים, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות על פי הפירוט שלהלן: 169 חשבוניות על שם חברת אר-נס נכסים בע"מ [בסכום של כ- 22.5 מיליון ₪]; 4 חשבוניות על שם חברת גוד שחר ייבוא ושיווק בע"מ [בסכום של כ- 0.38 מיליון ₪]; 8 חשבוניות על שם חברת אלהדר שירותי תדלוק בע"מ [בסכום של כ- 1.06 מיליון ש"ח; 9 חשבוניות על שם חברת י.א.י שיווק וסחר בע"מ [בסכום של כ- 2.85 מיליון ₪]; 62 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת אל סביל המרכז להכשרה מקצועים ומחקרים בע"מ [בסכום של כ- 5.9 מיליון ₪]; 47 חשבוניות על שם חברת ולריה קרמיקה וחומרי בניין בע"מ [בסכום של כ- 4.4 מיליון ₪]; 34 חשבוניות על שם חברת אריס אבטחה בע"מ [בסכום של כ- 4.26 מיליון ₪].

על פי האישום השני - בתקופה שבין אפריל 2011 ועד דצמבר 2011 הוציאו הנאשמים ומסרו לחברת מכלוף יוסף ובניו בע"מ 57 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, והנושאים את שמה ואת מס' העוסק של הנאשמת 4, זאת עשו מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות המפורטות בחשבוניות שהוצאו כאמור, ובמטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מס כדין. סכום העסקאות הנקוב בחשבוניות עומד על 7.77 מיליון ₪, וסכום המס בגינן עומד על כ- 1.07 מיליון ₪.

 

9.         הפרק הרביעי בכתב האישום מתייחס לפעילות של הנאשמים 1 ו- 5 ואוחז גם הוא בשני אישומים.

4

על פי האישום הראשון - בתקופה שבין נובמבר 2011 ועד אפריל 2013. הנאשמים ניכו מס תשומות בסך של כ- 2.58 מיליון ₪ מבלי שהיו להם מסמכים כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, ובהסתמך על 215 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, על שם 5 עוסקים שונים, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות על פי הפירוט שלהלן: 84 חשבוניות על שם חברת אריס אבטחה בע"מ [בסכום של כ- 7.86 מיליון ₪ ]; 24 חשבוניות על שם חברת טל ועירא בע"מ [בסכום של כ- 1.57 מיליון ₪]; 7 חשבוניות על שם חברת טרופיקל אלמנטס בע"מ [בסכום של כ- 0.8 מיליון ₪]; 70 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת סדר טוב 2009 בע"מ [בסכום של כ- 4.6 מיליון ₪]; 30 חשבוניות על שם חברת בר קל פלסטיקה בע"מ [בסכום של כ- 3.457 מיליון ₪].

על פי האישום השני - בתקופה שבין ינואר 2012 ועד מרץ 2013 הוציאו הנאשמים ומסרו לחברת מכלוף יוסף ובניו בע"מ 51 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, והנושאים את שמה ואת מס' העוסק של הנאשמת 5, זאת עשו מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות המפורטות בחשבוניות שהוצאו כאמור, ובמטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מס כדין. סכום העסקאות הנקוב בחשבוניות עומד על כ- 4.35 מיליון ₪, וסכום המס בגינן עומד על כ- 0.63 מיליון ₪.

 

10.       הפרק החמישי בכתב האישום מתייחס לפעילות של הנאשמים 1 ו- 6 בתקופה שבין אוגוסט 2012 ועד אפריל 2013. הנאשמים ניכו מס תשומות בסך של כ- 0.95 מיליון ₪ מבלי שהיו להם מסמכים כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, ובהסתמך על 39 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, על שם 4 עוסקים שונים, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות על פי הפירוט שלהלן: 3 חשבוניות על שם חברת אריס אבטחה בע"מ [בסכום של כ- 1.1 מיליון ₪ ]; 3 חשבוניות על שם חברת טל ועירא בע"מ [בסכום של כ- 0.54 מיליון ₪]; 15 חשבוניות על שם חברת סדר טוב 2009 בע"מ [בסכום של כ- 0.54 מיליון ₪]; 18 חשבוניות על שם חברת בר קל פלסטיקה בע"מ [בסכום של כ- 6.6 מיליון ₪].

טיעוני הצדדים

 

11.       ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם 1 את המאסר המקסימלי על פי הסדר הטיעון - מאסר בן 56 חודשים, תוך שהיא טוענת כי ההסדר חורג לקולה ממתחם הענישה ההולם את העבירות ונסיבות ביצוען. ב"כ המאשימה מצדיקה את החריגה לקולה ממתחם הענישה ההולם בהודיית הנאשמים, תוך שהיא מצביעה על החיסכון הניכר במשאבים ציבוריים כתוצאה מההסדר.

 

12.       המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו, הפנתה לפסיקה לעניין זה, עמדה על החומרה שבמעשיו של הנאשם 1 אשר עסק בפעילות העבריינית על פני שנים, בתחכום ובערמה. המאשימה עמדה על הנסיבות השונות לחומרה, על היקף הפעילות העבריינית מבחינת היקף השימוש בחשבוניות: לכתב האישום המתוקן הגיעו 2003 חשבוניות, על העובדה כי הפעילות העבריינית נמשכה על פני 6 שנים, הצביעה על העוסקים השונים אשר היו מעורבים בפעילות העבריינית [עניין אשר מצביע על התחכום והשיטתיות], וטענה כי היקף ועומק הפגיעה בערכים המוגנים עומדים ביחס ישיר לכל אלה.

 

5

13.       ב"כ המאשימה ציינה כי במהלך שנת 2011 הפכה חקירה סמויה לגלויה בעניינו של הנאשם 1 והוא נעצר. במהלך הזמן שוחרר הנאשם 1 ממעצרו, אך לא חדל מהפעילות העבריינית והמשיך בה עד אפריל 2013 עת נעצר בגין חקירה נוספת שהפכה גלויה בעניינו. לא זו אף זו - המאשימה הצביעה על העובדה כי לאחר שנחקר הנאשם 1 בשנת 2011, לא רק שלא הפסיק לבצע עבירות - אלא שהוא שכלל את מעשיו העברייניים, ועשה שימוש בחברות שאינן בשליטתו. מנסיבות אלה מבקשת המאשימה לגזור תחכום וערמה, ובקשה לשקול אותן לחומרה.

 

14.       ב"כ המאשימה פירטה אף בטיעוניה את הנזקים שנגרמו בפועל כתוצאה מהפעילות העבריינית של הנאשמים, ואת הנזק הפוטנציאלי הצפוי בגין העבירות של הנפקת חשבוניות פיקטיביות, הצביעה על חלקו היחסי הגבוה של הנאשם 1 בביצוע העבירה - טענה כי אין המדובר במעידה אקראית כי אם במעשים שיטתיים ומתוחכמים. בעבירות של ניכוי תשומות שלא כדין עשה הנאשם 1 שימוש ב- 1895 חשבוניות על שם 13 חברות שונות, ובעבירות שעניינן הוצאת חשבוניות פיקטיביות נעשה שימוש ב- 108 חשבוניות, אז נעשה הנאשם 1 עצמו מקור לאספקת חשבוניות פיקטיביות עבור אחרים, עניין שיש לראות בו חומרה יתרה.

 

15.       ב"כ הנאשמים ביקש להשית על הנאשם 1 ענישה ברף הנמוך ביותר הניתן בנסיבות העניין, תוך שהוא עומד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, מהלך חייו, קשריו האישיים ואופן ניהול עסקיו עד למעצרו. ב"כ הנאשמים הדגיש את העובדה כי לנאשם 1 אין עבר פלילי רלוונטי, את מעשיו הטובים בתוך משפחתו ומחוצה לה, את התמודדותו של הנאשם עם מחלת הסרטן בה חלה וממנה החלים, ואת העובדה כי הוא אב לשלושה ילדים צעירים.

 

16.       ב"כ הנאשמים העיד לעניין העונש את אחותו של הנאשם [האחות העידה גם כעדת תביעה - ע.ת. 2 - הגב' רונית רסולי - גולן], את בעלה של גיסתו [עו"ד מאיר זריהן] את כב' הרב מאיר אמסלם, ואת אשתו של הנאשם הגב' שגית רסולי. כולם העידו על אופיו הטוב של הנאשם 1, על העובדה כי מדובר באיש משפחה ואזרח למופת, על העזרה שהעניק לבני משפחתו [כב' הרב אמסלם העיד על הסיוע שקיבל מידי הנאשם בעקבות טרגדיה אישית], ועל מזגו הנוח. ב"כ הנאשמים הגיש אף מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם [נ/3] ולתעודות הוקרה [נ/2]. כל העדים לא ידעו על פעילותו העבריינית של הנאשם עד מועד מעצרו.

 

17.       ב"כ הנאשמים טען לעניין ביצוע העבירות אף לאחר החקירה הגלויה ומעצרו הראשון של הנאשם במהלך שנת 2011, כי הנאשם "לא הפנים" את חומרת המעשים קודם לחקירתו, וכי שעה שהפנים את חומרת המעשים לא יכול היה לחדול מן הטעם כי היה מאוים על ידי גורמים עברייניים ועל כן נאלץ להמשיך ולבצע את העבירות בהן הודה. הסנגור הוסיף וטען לעניין זה כי הנאשם ביקש להפוך לעד מדינה לאחר מעצרו בשנת 2013 [המעצר שהוביל לכתב האישום בסופו של יום], אך סורב על ידי הרשות, והפנה למסמכים שהגיש בדבר מצבו הכלכלי של הנאשם, אשר מעידים כי לא שלח ידו בכספים שנוכו [נ/4].

 

6

18.       לעניין הפליליות שבמעשים, ביקש ב"כ הנאשם להבחין בין החשבוניות הפיקטיביות אותן הנפיק הנאשם באמצעות הנאשמות 4, 5 ובין קיזוז התשומות באמצעות חשבוניות "זרות". הסנגור טען ארוכות לעניין זה, בעיקר הדגיש כי החומרה היתרה שנודעת לעבירות של הפצת "חשבוניות פיקטיביות" שאין מאחוריהן דבר, לא מיוחסת לעבירות של ניכוי תשומות באמצעות "חשבוניות זרות" - ניכוי שנעשה בגין עסקאות אמת, אך החשבוניות שהוצגו בגין אותן עסקאות הן חשבוניות של עוסקים שהינם זרים לעסקה. הסנגור הפנה לפסיקה בעניין זה, וביקש לשקול שיקול זה לקולה, שכן הרוב המוחלט של סכומי המס על פי כתב האישום מיוחס לעבירות של ניכוי תשומות באמצעות "חשבוניות זרות" ולא לנזק בגין הפצת חשבוניות פיקטיביות.

 

19.       עוד ביקש הסנגור לשקול לקולה את שיתוף הפעולה של הנאשם, את הודייתו בכתב האישום המתוקן שמגלמת גם נטילת אחריות, זאת בנוסף לחיסכון הניכר במשאבים ציבוריים, את נסיבותיו האישיות והרפואיות. לאור כלל האמור, ולאור פסיקה שהגיש ביקש כאמור, להשית על הנאשם 1 מאסר על דרך של עבודות שירות ולחילופין מאסר שלא יעלה על שלוש שנים.

 

20.       הנאשם בדבריו לעונש טען כי ביקש לשמש עד מדינה שעה שנעצר ונחקר במסגרת החקירה המאוחרת [שנת 2013], טען כי הסביר לאנשי הרשות שהוא מאויים אך בקשתו לשמש עד מדינה לא התקבלה. עוד דיבר הנאשם על חייו, על התקופה בה גילה כי הוא חולה בסרטן, על הטיפולים שעבר ועל הקשיים שנלוו לכך, סיפר על יחסיו עם אביו שחלה והותיר עסקים מרוסקים אותם נאלץ הנאשם לשקם לטובת בני המשפחה כולה שהתפרנסו מאותם עסקים. הנאשם טען כי לא הבין את חומרת המעשים עד למעצרו בשנת 2011, שכן כל העסקאות שביצע היו עסקאות אמת, וכי לאחר מכן לא יכול היה לחדול מהמעשים לאור איומים שקיבל מגורמים עברייניים. הנאשם הביע צער ובושה בגין הפגיעה במשפחתו בכלל ובאשתו וילדיו בפרט, והסביר כי פעל באמצעות חברות שבשליטתם של אחרים אחרי שנת 2011 משום שנקבעו לחברות שבשליטתו ניכוי מס במקור בהיקף של 30% [במובלע מובן שהדבר נעשה בשל החקירה שהתנהלה נגדו], קביעה שלטענתו לא אפשרה לעסקים להתנהל. הנאשם הסביר כי עם מעצרו בשנת 2013 חש הקלה והבין כי הענין הסתיים.

 

21.       ב"כ הצדדים לא ייחדו פרק בטיעוניהם לעונש ביחס לקנסות שיש להשית על הנאשמות 2-6. המאשימה הסתפקה בבקשה להשית קנס כספי משמעותי שיהא בו כדי להרתיע תוך שהיא מפנה לפסיקה ולחוק באשר לשיעור הקנסות, וכמובן טענה למתחמי הענישה הראויים מבחינת הקנסות. כאמור, בעניינו של הנאשם 1 הסכימו הצדדים על גובה הקנס.

 

דיון, הערכים המוגנים ומתחמי הענישה

 

22.       המדובר בביצוע שורה ארוכה של עבירות מס בהיקפים משמעותיים. יש להזכיר בנקודה זו את העובדה כי עסקינן ב- 2003 עבירות, כי סכום המס הכולל שלא הועבר לרשויות בגין העבירות המיוחסות לנאשמים עומד על למעלה מ- 23 מיליון ₪, וכי פרט לנאשמות 2-5 באמצעותן ביצע הנאשם 1 את העבירות, מעורבות היו 13 חברות שונות שבאמצעות החשבוניות מטעמן, חשבוניות כוזבות, ניכה הנאשם 1 תשומות של הנאשמות 2-5.

 

23.       כל פרק בכתב האישום חמור לכשעצמו בוודאי חמורים הדברים כשהם מצטברים לכדי תמונה של עבריינות שיטתית ומתוחכמת, עבריינות הנפרסת על פני 6 שנים של פעילות עסקית, תוך שהיא מוסווית בעסקים לכאורה לגיטימיים, ותוך כדי פעילות שהיא לכשעצמה פעילות עסקית מותרת וכשרה.

7

24.       עבירות כגון אלה מגלמות פגיעה קשה בכלכלת המדינה ובמשק. כמו כן בעבריינות מס מגולמת פגיעה בערך השוויון שכן כתוצאה מעבירות אלה, נטל המס נופל באופן שאינו שוויוני על אלה הפועלים כדין. ישנה פגיעה נוספת בערכים של סולידריות חברתית שכן במדינת ישראל נהוג משטר מס יחסי אשר אמור להביא לחלוקה שוויונית וצודקת יותר של משאבים. עבריין מס אשר מתחמק מתשלום מס משית על כלל הציבור נטל כבד יותר, אם באופן ישיר - בקביעת נטל מס גבוה יותר שנדרש כדי לממן את הפעילות הציבורית, ואם באופן עקיף - בהחסרת שירותים ציבוריים שיכולים היו להינתן, לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר. אין לי אלא לקבל טענת ב"כ המאשימה ולפיה בעבירות כגון אלה שביצעו הנאשמים יש קריאת תיגר על האמנה החברתית בבסיסה עומדת הקופה הציבורית המושתתת על מערכת גביית "מס אמת".

 

25.       לאור כלל האמור, ולאור העובדה כי מדובר בעבירות שביצוען פשוט וקל יחסית ואכיפתן קשה מן העבר האחר, נקבע כי יש לנקוט ביד קשה בעברייני המס, הן משיקולים של גמול והלימה, והן על מנת להרתיע עברייני מס פוטנציאליים. הדברים נסקרו לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 5783/12 נסים גלם ואח' נ' מדינת ישראל (11.9.2014) מפי כב' השופט שהם [להלן: "ענין גלם"]:

"המגמה המסתמנת בפסיקתו של בית משפט זה היא בכיוון של החמרה והכבדת היד על אותם עבריינים, אשר שולחים את ידם בקופה הציבורית ופוגעים קשות בעקרון השוויון בנשיאה בנטל המס, ובעקיפין פוגעים גם במרקם החברתי בישראל . . .

בפרשה אחרת, שבה דובר במעשי תרמית כלפי ספקים מחו"ל, הונאת המכס ועבירות מס שונות, ציין השופט י' עמית, כי:

"אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים שנועדו להונות את רשויות המכס ומע"מ, והנזק הרב שעבירות כגון דא טומנות בחובן לכלכלת המדינה, ולמגוון ההיבטים החברתיים הנוגעים בנטל תשלום המיסים. עבירות אלו הן בבחינת שליחת-יד לקופה הציבורית ופגיעה במשק המדינה, יש בהן כדי לשבש את מנגנון גביית המיסים ולערער כפועל יוצא מכך את אמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים... מכאן, כי בעבירות כלכליות ובעבירות מס... גובר משקלו של האינטרס הציבורי בהחמרה בענישה... הדברים נכונים במיוחד כאשר נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שהשימוש בהן הפך זה מכבר למכת מדינה" (ע"פ 2636/12 עזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.3.2013) בפסקה 9, וראו גם, ע"פ 816/10 גולד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.9.2012); רע"פ 4604/04 עיני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.5.2004)).

 

בגישה דומה נקט גם חברי, השופט א' רובינשטיין, ברע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.11.2010) בפסקה יא':

"יש המתפתים לראות עבירות מס, שאין הנגזל האינדיבידואלי בהן ניצב לנגד העיניים והרי הוא הציבור כולו, 'חסר הפנים' כביכול - במבט מקל. לא ולא. אדרבה, בית משפט זה, עוד משכבר הימים, ראה אותן בחומרה... אכן, רבים מעברייני המס הם אנשים שייראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת - אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי. לכך מחיר בענישה".

 

לבסוף, אבקש להפנות לדברים שנאמרו על ידי בעניין זקן בנוגע לשימוש ההולך וגובר בחשבוניות כוזבות:

 

8

"אין חולק כי השימוש בחשבוניות הזרות איפשר למבקש לחמוק מתשלום מס אמת במשך שנים ובהיקף ניכר, ובכך לפגוע בעקרונות הבסיסיים העומדים מאחורי חובת תשלום המס, החלה על כלל הציבור. התחמקות שיטתית זו מתשלום מס אמת, מדגישה את הפסול הטמון במעשי המבקש, ואינני סבור כי יש בסיס לטענה, לפיה ראוי להקל בעונשו אך משום שהתחמקות זו נעשתה באמצעות שימוש בחשבוניות זרות, ולא תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות" (שם, בפסקה 9).

 

[ר' שם, בפסקה 11 לפסק הדין בעניין גלם].

 

26.       כפי שציין כב' השופט שהם בעניין גלם, בעניין זקן [רע"פ 1866/14 זקן נ' מד"י, 13.3.2014] התייחס בית המשפט העליון לשאלת החשבוניות הזרות אל מול החשבוניות הפיקטיביות בשאלת הענישה ההולמת וקבע שם כאמור לעיל, כי אין מקום להבחין הבחנה מהותית בין העסקאות השונות בענישתו של העבריין באופן ממשי. השיטה מבוססת על דיווחי אמת. מצד אחד מקבל החשבונית ומצד שני נותן השירות או הסחורה - הוא מנפק החשבונית. כל צד חייב בחובת דיווח. כאשר עוסק מקבל חשבונית ממי שאיננו צד לעסקה שבוצעה, ברור כי יש בכך להכשיר השמטת מיסים מן העבר האחר למצער. גם מן הצד של מקבל החשבונית יש השמטת מס. למעשה מנכה העוסק מקבל החשבונית הזרה מס תשומות בגין עסקה שלא ניתן לעשות כן בגינה, אם משום שנעשתה מול מי שאינו עוסק רשום או מכל טעם אחר, אחרת אין מקום לבצע מהלך של העברת חשבונית זרה מיד ליד. יש להזכיר בעניין זה גם את רע"פ 5718/05 אוליבר נ' מדינת ישראל (8.8.2005), שם דחה כב' השופט ג'ובראן טענה דומה:

"טענתו זו של המבקש משמעה הכשרה של חשבוניות זרות. זאת כיוון שהמבקש טוען, כי משעה שהייתה עסקה כלשהי שאותה באה החשבונית לכסות, החשבונית כשרה. טענה זו לא ניתן לקבל. שיטת החשבוניות מטרתה ניכוי מס תמורת מס ששולם, וניתוק החשבונית מן העסקה אליה היא שייכת פוגע בשיטה זו מיסודה. לפיכך, גם טענה זו דינה להידחות".

 

[ר', שם בפסקה לפסק הדין, ר' גם ההחלטה בעניין זקן, בפסקה 9 כאמור לעיל, ר' פסק הדין בעניין גלם, גם בסעיף 96 לפסק הדין].

 

27.       טענתו של הנאשם לעניין זה נטענה במסגרת הטיעונים לעונש, ב"כ המאשימה לא הסכימה עם הטענה כי מדובר בעסקאות אמת שמאחורי החשבוניות שנטען כי הן זרות ולא פיקטיביות,אך סבורתני, לאור ההלכה המפורשת שיצאה מלפני בית המשפט העליון, כי אין רבותא של ממש בטענה זו. כך או כך מדובר בהשמטת מס, מדובר במעשה תרמית של רשות המס, ומדובר בגזל של הקופה הציבורית. מאי נפקא מינה האם שלשל הנאשם רווחים על חשבון המס לכיסו שלו או איפשר לאחרים לעשות כן?

"מן הראוי לציין, בהקשר זה, כי גישה סלחנית לגבי החשבונית הזרה, עשויה לבוא בחשבון במקום שבו בוצעה עסקה כמפורט בחשבונית ושולם מס עסקאות על-ידי מוציא החשבונית, הגם שהעסקה לא נקשרה ישירות עמו. ואולם, במקרים שבהם העוסק ביצע רכישות מגורמים שאינם רשאים להנפיק חשבוניות, כאשר החשבוניות סופקו לו על-ידי צד שלישי פיקטיבי, וכאשר ידוע לעוסק כי אותו צד שלישי לא שילם מס עסקאות, אין הבדל של ממש בין החשבונית הפיקטיבית לבין החשבונית הזרה (ראו, בהקשר זה, רע"פ 5718/05 אוליבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.8.2005) (להלן: עניין אוליבר); והחלטתי ברע"פ 1866/14 זקן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.3.2014) (להלן: ענין זקן)). במקרים מעין אלה, ניכוי מס תשומות על-ידי העוסק משמעו גזל הקופה הציבורית, פשוטו כמשמעו. "

 

9

            [ר' עניין גלם, שם בפסקה 96 לפסק הדין].

 

28.       על אף הפסיקה שהציג ב"כ הנאשמים, סבורתני כי ההלכה המחייבת את בית המשפט היא זו של בית המשפט העליון. בנסיבות העניין, ובנסיבותיו של תיק זה, אף אם אקבל את הטענה כי מדובר בחשבוניות זרות ולא בחשבוניות שאין מאחוריהן דבר, לא אוכל להביאה באופן ממשי בין השיקולים השונים לקולה במסגרת קביעת מתחמי הענישה.

 

29.       לאור ככל האמור לעיל, מתחמי הענישה שנקבעים בתחום עבריינות המס, הם מתחמי ענישה מצומצמים באופן יחסי: הפער שבין עונשי המינימום לעונשי המקסימום על פי המתחם הוא פער יחסית קטן. בכך יש ליתן ביטוי לעובדה כי לנסיבותיו האישיות של נאשם אין מקום רב בגזירת הדין, ובאופן יחסי לענישה בגין עבירות אחרות, מדובר בשיקול מצומצם יותר.

"עוד נקבע כי בעבירות ממין זה יש ליתן משקל יתר לשיקולי ההרתעה על פני שיקוליו האישיים של הנאשם, בין היתר בגלל הקושי לאתר עבירות ממין זה והחשיבות לעגן ולחדד את האיסור הפלילי בהעלמות מס."

 

[ר' רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל 9.2.09, וכן ר' רע"פ 7135/10 יגאל חן נ' מד"י, 3.11.2010 בפסקה י' לפסק הדין).

 

30.       בקביעת מתחם הענישה יש לשקול בין היתר, את משך הזמן ושנות המס על פניהן בוצעו העבירות, את מספר החשבוניות הכוזבות בהן נעשה שימוש, את היקף העסקאות הכוזבות וסכומי המס הנובעים מהן. עוד יש לשקול את השיטתיות והתחכום בביצוע העבירות, את היקף שיתופי הפעולה שנדרשו עם עוסקים אחרים לשם השלמת העבירות הנדונות, וכמובן את השאלה האם מדובר בחברות שבשליטת הנאשמים ממילא אם לאו. בשקלי את מתחמי הענישה השונים נתתי דעתי גם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שניתן אך ביום 1.10.2014 בעניין בראנס ואח' נ' מדינת ישראל ע"פ 9645-02-14 [להלן: "עניין בראנס"], שם התייחס בית המשפט המחוזי גם לגזר הדין שיצא מלפני בית משפט השלום.

 

31.       מכאן נפנה למתחמי הענישה שיש לקבוע. מקובלת עליי עמדת המאשימה ולפיה ראוי לקבוע מתחם ענישה שונה לכל פרק בנפרד, על פי הפרשיות השונות.

 

32.       הפרק הראשון - מדובר בעבירות שביצעו הנאשמים 1, 2 ממאי 2007 ועד פברואר 2011. מדובר ב- 758 חשבוניות על שם שישה עוסקים שונים, ובסכומי מס בסך של כ- 8 מיליון ₪. העבירות הן עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמכים כדין במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. לאור היקף הפעילות הכלכלית, משך הזמן של אותה פעילות, לאור העובדה כי מעורבות בעניין שש חברות שונות נוספות פרט לנאשמת 2 מתחם הענישה הראוי עומד על בין 4 שנים ועד 6.5 שנות מאסר בפועל, ועל קנס בסך שבין 400,000 - 800,000 ₪, כפי שעתרה לו המאשימה.

 

10

33.       הפרק השני - מדובר בעבירות שבצעו הנאשמים 1, 3 מפברואר 2008 ועד פברואר 2011. מדובר ב- 550 חשבוניות על שם ארבעה עוסקים שונים, ובסכומי מס בסך של כ- 4.77 מיליון ₪. העבירות הן עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמכים כדין במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. לאור היקף הפעילות הכלכלית, משך הזמן של אותה פעילות, לאור העובדה כי מעורבות בעניין ארבע חברות שונות נוספות פרט לנאשמת 3 מתחם הענישה הראוי עומד על בין 3 ועד 5 שנות מאסר בפועל, ועל קנס בסך שבין 200,000 - 500,000 ₪.

 

34.       הפרק השלישי מתייחס לפעילות עבריינית של הנאשמים 1, 4 ואוחז בשני אישומים. האישום הראשון דן בעבירות שבוצעו בין פברואר 2009 לינואר 2012 ועניינו 333 חשבוניות על שם 7 עוסקים שונים. סכום המס עומד על כ- 5.77 מיליון ₪. העבירות הן עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמכים כדין ובמטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. האישום השני דן בעבירות שבוצעו בין אפריל 2011 לדצמבר 2011 ועניינו 57 חשבוניות פיקטיביות של הנאשמת 4 וזאת מבלי שיש מאחורי החשבוניות עסקה, ובמטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מס כדין. מדובר בעסקאות פיקטיביות בהיקף של כ- 7.77 מיליון ₪ וסכום המס בגינן עומד על כ- 1.07 מיליון ₪.

            לאור היקף הפעילות העבריינית של הנאשמים 1 ו- 4 על פני התקופה המדוברת, לאור העובדה כי מדובר הן בעבירות של ניכוי מס תשומות שלא על פי מסמכים כדין, והן בעבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאחר יחמוק מתשלום מס, לאור סכומי המס והעסקאות הנדונות, מתחם הענישה עומד על מאסר בפועל שבין 4 שנים ועד 6 שנים. לעניין הקנס מתחם הענישה עומד על קנס שבין 350,000 - 700,000 אלף ₪, כפי שעותרת לו המאשימה.

 

35.       הפרק הרביעי מתייחס לפעילות עבריינית של הנאשמים 1, 5 ואוחז בשני אישומים. האישום הראשון דן בעבירות שבוצעו בין נובמבר 2011 ועד אפריל 2013 ועניינו 215 חשבוניות על שם 5 עוסקים שונים. סכום המס עומד על כ- 2.58 מיליון ₪. העבירות הן עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמכים כדין ובמטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. האישום השני דן בעבירות שבוצעו בין ינואר 2012 למרץ 2013 ועניינו 51 חשבוניות פיקטיביות של הנאשמת 5 וזאת מבלי שיש מאחורי החשבוניות עסקה, ובמטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מס כדין. מדובר בעסקאות פיקטיביות בהיקף של כ- 4.35 מיליון ₪ וסכום המס בגינן עומד על כ- 0.63 מיליון ₪.

 

            לאור היקף הפעילות העבריינית של הנאשמים 1 ו- 5 על פני התקופה המדוברת, לאור העובדה כי מדובר הן בעבירות של ניכוי מס תשומות שלא על פי מסמכים כדין, והן בעבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאחר יחמוק מתשלום מס, לאור סכומי המס והעסקאות הנדונות, מתחם הענישה עומד על מאסר בפועל שבין 2.5 שנים ועד 4.5 שנים. לעניין הקנס מתחם הענישה עומד על קנס שבין 150,000 - 300,000 אלף ₪, כפי שעותרת לו המאשימה.

 

11

36.       הפרק החמישי - מדובר בעבירות שביצעו הנאשמים 1, 6 מאוגוסט 2012 ועד אפריל 2013. מדובר ב- 39 חשבוניות על שם ארבעה עוסקים שונים, ובסכומי מס בסך של כ- 0.95 מיליון ₪. העבירות הן עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמכים כדין במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. לאור היקף הפעילות הכלכלית, משך הזמן של אותה פעילות, לאור העובדה כי מעורבות בעניין ארבע חברות שונות נוספות פרט לנאשמת 6 מתחם הענישה הראוי עומד על בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, ועל קנס בסך שבין 50,000 - 100,000 ₪, כפי שעתרה לו המאשימה.

 

37.       כאן המקום לציין שני דברים. ראשית אציין לעניין הקנסות כי ביני לביני סבורתני כי היה מקום לקביעת מתחמי ענישה גבוהים יותר לעניין הקנסות, יחד עם זאת אין מקום לסטות מעתירת המאשימה בנסיבות העניין ולאור מורכבות ההליך דנן מן הבחינה העסקית-העבריינית. המאשימה ערה לנזק הכלכלי שנגרם, ועל כן מצאתי כי אין לחרוג מן המתחם לו עתרה לחומרה לעניין הקנסות.

באשר למתחמי הענישה לעניין רכיב המאסר בפועל - כפי שניתן לראות, מתחמי הענישה אותם מצאתי לנכון לקבוע דומים במידה רבה ואף זהים במרבית המקרים לאלה שעתרה להם המאשימה.

 

האיזון - קביעת עונשם של הנאשמים

 

38.       המאשימה בקשה לקבוע מתחם ענישה כולל למכלול הפרשות על פי כתב האישום, אלא שבית המשפט אינו נוהג לעשות כן ולא מצאתי כי יש מקום לעשות כן בעניינו של הנאשם 1 בגין כתב האישום דנן.

 

39.       המאשימה טענה כי הסדר הטיעון עם הנאשם חורג לקולה ממתחם הענישה הראוי בנסיבות העניין, ובנסיבות העניין, לאור החיסכון הרב במשאבים ציבוריים המתבטא בהשגת הסדר הטיעון, יש מקום לאמץ את ההסדר על אף שהוא חורג לקולה מעונשו הראוי של הנאשם 1 וממתחם הענישה הראוי. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה לעניין זה.

            סבורתני, בכל הכבוד הראוי, כי מדובר בטיעון שגוי בהתייחס לחוק עצמו ובין היתר הוראותיו של תיקון 113 בחוק העונשין התשל"ז 1977 [להלן: "חוק העונשין"], ואף בטיעון שהינו סותר את תורת הענישה הנוהגת. הסדר טיעון צריך לשקלל את יחסי הכוחות שבין הצדדים, וברור כי אם מדובר בהסדר של טווחי ענישה כי יהא זה מצומצם יותר ממתחם ענישה שיש לקבוע, שכן ההסדר משקלל את הנסיבות האישיות של הנאשם ואת הבעיות הראייתיות בתיק, ככל שישנן כאלה, ואף שיקולים נוספים לקולה או לחומרה לפי העניין. עדיין, ענישה על פי הסדר טיעון צריכה להיות ראויה והולמת. אין בכך כל חידוש. ענישה שאיננה ראויה על פי הסדר טיעון, תזכה לביקורת של בית המשפט ותעמוד לבחינה בשאלה האם לכבד את הסדר הטיעון לאור הקביעה כי הוא מגלם עונש שאיננו ראוי בנסיבות העניין או איננו הולם.

 

            קביעה כי הסדר טיעון הוא נימוק לכשעצמו לחריגה לקולה ממתחמי ענישה הולמים וראויים, היא קביעה שיש בה כדי לערער את יחסי הכוחות על המגרש הפלילי ויש בה כדי להעניק למאשימה כח עודף במשא ומתן עם נאשמים לקראת הסדר טיעון באופן העלול לטרוף את האיזון העדין הנדרש בשלב שכזה. בנסיבות העניין סבורתני כי לא נכון יהיה לאמץ פרשנות שכזו.

12

 

40.       על אף האמור, עינינו הרואות - מתחמי הענישה החמורים שנקבעו אינם חורגים לחומרה מהסדר הטיעון שבין הצדדים [עד 56 חודשי מאסר], וניתן ליישב את הסדר הטיעון עם טווח הענישה שנקבע בהסדר הטיעון, בעיקר שעה שבית המשפט אינו קוצב עונשו של עבריין בגין כל אישום בנפרד ואז נפנה לסכום את העונשים בחישוב מתמטי פשוט וקר. בנסיבות אלה, לא אדון בטענה שהעלתה ב"כ המאשימה עד תום, ודי בהערתי שלעיל.

 

כאן יש לציין כי לאור כלל האמור לעיל מצאתי שיש לכבד ולאמץ את הסדר הטיעון, על אף שהוא מקל במידת מה עם הנאשם 1 גם לאור הנסיבות המיוחדות שפורטו.

 

עונשו של הנאשם 1

 

41.       לחומרה בקביעת עונשו של הנאשם, מובן מאליו כי יש לשקול את ריבוי האישומים בגינם עומד הוא לדין היום. לא ניתן להתעלם מן העובדה כי כל פרשה מגלמת כתב אישום חמור לכשעצמו. עוד יש לשקול לחומרה את העובדה כי עם מעצרו לראשונה בשנת 2011 לא נרתע, והמשיך לבצע עבירות נוספות באמצעות חברות שבשליטתם של אחרים.

 

42.       לקולה יש לשקול כמובן את העובדה כי הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן וחסך בדרך זו במשאבים ציבוריים משמעותיים, הן במשאבי המאשימה והן במשאבי בית המשפט. בסופו של יום העידו שלושה עדי תביעה בלבד מתוך 94 עדים שברשימת עדי התביעה. מדובר בשיקול משמעותי לקולה, אשר בא לידי ביטוי בחפיפה משמעותית של המאסרים בפועל בגין האישומים השונים אותם היה להשית על הנאשם לו היה מנהל את ההליך עד תומו.

 

43.       עוד יש לשקול לקולה את נסיבותיו האישיות של הנאשם - את העובדה כי מדובר במי שעברו הפלילי אינו מכביד כלל ועיקר, ואף איננו רלוונטי. המדובר במי שהורשע בעברו פעם אחת בגין עבירות של איומים והפרעה לשוטר בשנת 2012 [עבירות שבוצעו בשנת 2009] ונדון למאסר מותנה קנס והתחייבות. יחד עם זאת לא ניתן לטעון כי מדובר במי שניהל אורח חיים נורמטיבי, שעה שהוא נדון בגין עבירות מס חמורות שבוצעו לאורך תקופה משמעותית בין השנים 2007 - 2013.

 

מדובר באיש משפחה למופת, ובעל נסיבות משפחתיות מורכבות, שחווה עליות ומורדות עסקיות, ובריאותיות. הנאשם החלים ממחלת הסרטן, אך הוא נושא בנפשו צלקות כתוצאה מהטיפולים שעבר.

 

44.       באשר למצבו הכלכלי של הנאשם - אציין כי הסדר הטיעון משקלל את הנתון הזה בקביעת גובה הקנס עליו הוסכם בעניינו של הנאשם 1 - 400,000 ₪ בלבד - קנס שהוא נמוך בנסיבות העניין, לאור היקפי העסקאות הנדונות בכתב האישום המתוקן.

 

13

45.       טענה נוספת שהעלה ב"כ הנאשם היא כי פליליותו של הנאשם נמוכה יחסית. על פי הטענה הנאשם לא הפנים את חומרת המעשים, עד למעצרו במסגרת החקירה הראשונה שהתנהלה בשנת 2011, וכי לאחר שהפנים את חומרת מעשיו לא יכול היה לחדול מהם משום שהוא ומשפחתו היו מאויימים על ידי גורמים עברייניים.

 

46.       לעניין זה העידה אחותו של הנאשם הגב' רונית רסולי - גולן במסגרת עדותה לעונש. עדה זו היא מנהלת חשבונות במקצועה וניהלה את חשבונות הנאשמות 2-6 בזמנים הרלוונטיים. על פי עדותה, היא לא ידעה דבר וחצי דבר אודות הפעילות העבריינית, שכן קבלה את כל המסמכים מהנאשם 1 במועד, קבלה אישורים שונים של העוסקים השונים לצורך ניכויים על פי דין, ובנסיבות אלה, ולאור אופי הפעילות העסקית והחשבונאית אף לא התעורר בה חשד כי מתבצעות עבירות תחת אפה. לשאלה מדוע לא עירב אותה הנאשם במעשים הפליליים העידה כי הנאשם הוא : ". . . בן אדם מאוד חכם, מאוד מסודר, מאוד יודע לעשות את הדברים בדרך שלו, אני חושבת שהוא לא רצה לסבך אותו [צ.ל. "אותי", ש.ח.] בכל העניין הזה" [ר' עמ' 59 ש' 22-24]. מכאן ברור, כי הנאשם וידא שאחותו, מנהלת החשבונות, לא תדע על העבירות אותן ביצע לאורך השנים, ודאג שלא לסבך אותה במעשים פליליים ובעבריינות בה נקט. בנסיבות אלה, טענת בא כוחו כאילו לא ידע על חומרת המעשים, נסתרת בעדותה של האחות. יובהר כי על פי עדותה, האחות החלה לעבוד עם הנאשם בשנת 2007 וזאת בהתייחס לנאשמות 2-6 [עמ' 59 ש' 5] - כך שמדובר בכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום.

 

47.       הטענה בדבר איומים על הנאשם ובני משפחתו, עלתה במסגרת הטיעון לעונש, לא נתמכה בכל ראייה, ואין לה כל תימוכין בנטען בכתב האישום, ובנסיבות אלה, משטענת ב"כ הנאשם כי הנאשם ביקש לשמש עד מדינה עת נעצר בפעם השנייה בשנת 2013 אינה מוסכמת ואף מוכחשת על ידי המאשימה, לא ניתן ליתן משקל משמעותי לטיעון זה.

 

48.       בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולאור העובדה שביכר שלא לנהל את ההליך הפלילי, יש מקום להסתפק בענישה בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו. על אף האמור, ולאור ריבוי העבירות יש מקום לענישה משמעותית.

 

לאור כלל האמור, לאורם של מתחמי הענישה אותם קבעתי לעיל, לאור הנסיבות השונות לחומרה ולקולה, ולאור נסיבותיו האישיות של הנאשם 1 אני גוזרת עליו את העונשים שלהלן:

 

א.        מאסר בפועל בן 54 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 21.2.2011 עד 3.3.2011 ומיום 16.6.2013 עד יום 10.4.2014.

 

            הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 26.10.2014 עד ולא יאוחר מהשעה 12:00. על הנאשם 1 לתאם את הכניסה למאסר, כולל אפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

 

14

ב.         מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור על כל עבירת פשע לפי חוק מע"מ.

 

ג.         קנס בסך 400,000 ₪ או שנה מאסר תחתיו. הקנס ישולם כדלקמן- סך של 200,00 ₪ ישולם עד ולא יאוחר מיום 2.11.2014, יתרת הקנס בסך 200,000 ₪ תשולם ב-10 שיעורים שווים ורצופים החל מיום 1.11.2018.

 

עונשן של הנאשמות 2-6

 

מדובר בחברות שאין ברישומיהן הפליליים עבירות קודמות, וגם לזכותן יש לזקוף את הניהול היעיל של ההליך ואת הסדר הטיעון. בנסיבות העניין, לא ניתן לשקול כנגד כל חברה את המעשים של החברה האחרת, שהרי מדובר באישיות משפטית ולא באדם.

 

בנסיבות אלה, יש לגזור על כל חברה את הקנס הנמוך על פי מתחמי הענישה שנקבעו לעניין הקנסות.

 

על הנאשמת 2 קנס בסך 400,000 ₪.

 

על הנאשמת 3 קנס בסך 200,000 ₪.

 

על הנאשמת 4 קנס בסך 350,000 ₪.

 

על הנאשמת 5 קנס בסך 150,000 ₪.

על הנאשמת 6 קנס בסך 50,000 ₪

 

כל הקנסות ישולמו בתוך 60 ימים מהיום ע"י כל הנאשמות 2-6.

 

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

ניתן והודע היום ח' תשרי תשע"ה, 02/10/2014 במעמד הנוכחים.

 

הוקלד על ידי אלינור בסטקר