רקע

1.      הנאשם הורשע ביום 14.9.2020 בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. [ת/1]

בתאריך 01.12.20 צירף הנאשם תיקים נוספים והורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המאוחד והמתוקן בת"פ 21902-07-19 ות"פ 32576-03-20 בשתי עבירות קבלת דבר במרמה ובעבירת ניסיון לקבלת דבר במרמה [ת/3], וכן הורשע בארבע עבירות גניבה בניגוד לסעיף 383 ו- 384 לחוק העונשין בת"פ 54197-04-19 [ת/4].

על פי עובדות כתב האישום ת/1, ביום 08.05.17 שלח מר טאירי בדואר לחברת ביטוח מגדל מקפת, שיק השייך לקרן "לאה ניקל ז"ל". השיק נשלח עבור תשלומי פנסיה על שמה של גב' אבגר, נחתם 'למוטב בלבד' אך פרטי המוטב לא מולאו. השיק נגנב במועד ובאופן שאינו ידוע למאשימה ופרטיו זויפו. בתאריך 28.05.17 הנאשם הפקיד את השיק, שהגיע לידיו בדרך שאינה ידועה למאשימה, באמצעות מר לוי ב"ציינג' סהר אזולאי" ובעקבות זאת קיבל מר לוי את תמורת השיק בסך 17,666 ₪ והעביר את התמורה לנאשם.

 

על פי עובדות כתב האישום ת/3 ביום 15.09.19 בשעות הצהריים, הגיע הנאשם אל מסעדת "שליס" בנתיבות, ביקש לשתות מיץ תפוזים בעלות של 8 ₪ ושילם תמורתו בשטר של 200₪. לפתע טען הנאשם כי יש ברשותו כסף קטן וביקש את שטר הכסף בחזרה. הקופאית החזירה לנאשם את השטר. הנאשם העביר לה 2 ₪ במטבעות וביקש מהקופאית להחזיר לו את יתרת העודף בשטרות, על אף שכבר קיבל ממנה את שטר הכסף, תוך שהוא מציג בפניה מצג שווא לפיו היא לא השיבה לו את שטר הכסף הנ"ל. הקופאית מסרה לנאשם 190 ₪ בשטרות, והנאשם עזב את המקום. הנאשם במעשיו, קיבל מהקופאית במרמה 190 ₪ וכוס מיץ, במרמה, ביודעו כי טענתו בפניה אינה אמת.

ביום 22.11.18 בשעה 13:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לחנות 'מקס סטוק' בעיר נתיבות, ושילם עבור מוצר שעלותו 5 ₪, באמצעות שטר של 200 ₪. לאחר שהקופאית העבירה את ברקוד המוצר, טען הנאשם בכזב כי יש ברשותו כסף קטן וביקש את שטר הכסף חזרה, והקופאית החזירה את השטר לנאשם. מיד ובסמוך לכך, הנאשם טען שהקופאית לא החזירה את שטר הכסף. עקב מצג השווא, מסרה הקופאית לנאשם שטר נוסף של 200 ₪. במעשיו, קיבל הנאשם דבר במרמה.

ביום 29.11.18 בשעה 18:50 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם שוב לחנות 'מקס סטוק' בנתיבות. הנאשם ניגש לשלם עבור מוצר שעלותו 10.9 ₪, באמצעות שטר של 200 ₪. הנאשם טען, כי ברשותו כסף קטן וביקש את שטר הכסף חזרה. הקופאית החזירה לנאשם שטר זה. מיד ובסמוך לכך הציג הנאשם מצג שווא לפיו כבר נתן לקופאית שטר של 200 ₪ וביקש לקבלו חזרה, אולם הקופאית סירבה. עקב מצג השווא, ניסה הנאשם לקבל לידו שטר של 200 ₪. במעשיו, ניסה הנאשם לקבל דבר במרמה.

 

על פי עובדות כתב האישום ת/4 ביום 04.07.18 בשעה 19:24 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם לסופר בעיר שדרות. הנאשם ניגש לקו הקופות ולקח מוצר אחד מקו הקופה אשר עלותו הינה שקלים בודדים. הנאשם נתן לקופאית תמורת המוצר שטר בשווי 200 ₪, הקופאית הקלידה את סכום השטר בקופה ומיד לאחר מכן אמר הנאשם לקופאית כי הוא מעדיף לשלם בעד המוצר את סכום עלותו במדויק ולכן ביקש את השטר שנתן לה בחזרה. הקופאית החזירה לנאשם את השטר שנתן לה ובתמורה נתן לה הנאשם במדויק את סכום קנייתו. לאחר מכן, טען הנאשם כי הקופאית לא החזירה לו את השטר ולכן ביקש עודף בחזרה, הקופאית עשתה כן ונתנה לנאשם 189.10 ₪. במעשיו, גנב הנאשם במרמה סך 189.10 ₪.

ביום 25.07.18 בשעה 17:22 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם לסופר בעיר שדרות. הנאשם ניגש לקו הקופות ולקח מוצר אחד אשר עלותו הינה שקלים בודדים. הנאשם העביר בעצמו את המוצר בקופה ונתן לקופאית תמורת המוצר שטר בשווי 200 ₪. הקופאית הקלידה את סכום השטר בקופה ומיד לאחר מכן אמר הנאשם כי הוא מעדיף לשלם בעד המוצר את סכום עלותו במדויק ולכן ביקש את השטר שנתן לה בחזרה. הקופאית החזירה לנאשם את השטר וכמה רגעים לאחר מכן, טען הנאשם כי הקופאית לא החזירה לו ולכן ביקש עודף, הקופאית עשתה כן ונתנה לנאשם 194.10 ₪. במעשיו, גנב הנאשם במרמה 194.10 ₪.

ביום 07.08.18 בשעה 19:24 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם לסופר בעיר שדרות. הנאשם ניגש לקו הקופות ולקח מוצר אשר עלותו הינה שקלים בודדים. הנאשם ביקש מהקופאית להעביר בעצמו את המוצר בקופה, ונתן לה שטר בשווי 200 ₪. הקופאית הקלידה את השטר בקופה, והניחה את השטר במגירת הקופה שנפתחה. מיד לאחר מכן ומבלי שהקופאית שמה לב לכך, הושיט הנאשם את ידו לעבר מגירת הקופה הפתוחה ולקח את השטר בשווי 200 ₪ שנתן רגע לפני כן לקופאית. בהמשך הנאשם ביקש את השטר בחזרה בכדי לשלם לקופאית את סכום עלות המוצר במדויק, אך הקופאית סירבה והחזירה לנאשם עודף מהשטר של ה-200 ₪ שנתן לה הנאשם בתחילה, מבלי שהבחינה שהשטר נמצא בידי הנאשם וכבר אינו נמצא במגירת הקופה. במעשיו, גנב הנאשם במרמה 193.10 ₪.

באותו יום מספר דקות לאחר מכן, נכנס הנאשם לחנות בעיר שדרות. הנאשם ניגש לקו הקופות ולקח מספר מוצרים מקו הקופה אשר עלותם הינה שקלים בודדים. הנאשם נתן לקופאית תמורת המוצרים שטר בשווי 200 ₪ וביקש להוסיף מוצר נוסף לקנייתו. הקופאית ביקשה מהנאשם כמה שקלים על מנת לעגל את סכום העודף שעליה היה להחזיר לו והנאשם בתגובה אמר לה שיש ברשותו את סכום הכסף המדויק ועל כן החזירה לו הקופאית את השטר בשווי 200 ₪ שנתן לה קודם לכן. מיד לאחר מכן, טעם הנאשם כי הקופאית לא החזירה לו את השטר ולכן ביקש עודף, הקופאית עשתה כן ונתנה לנאשם 186.11 ₪. במעשיו, גנב הנאשם במרמה 186.41 ₪.

2.      בהתאם להסכמות שבין הצדדים, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן תוך שהמאשימה הצהירה כי אינה מחויבת להמלצותיו וכי עמדתה העונשית היא מאסר לריצוי בפועל.

 

3.      בתסקיר מיום 23.05.21 פורטו קורותיו של הנאשם. הנאשם בן 38, גרוש ואב לילד בן 5 שנים. גרושתו מתגוררת בבאר-שבע עם הילד והנאשם מתגורר עם בת זוג באור יהודה. לדבריו עובד מזה כחודש בקיוסק של אביו בבאר שבע. הנאשם גדל בבאר שבע, סיים 9 שנות לימוד במסגרת אקסטרנית. לאחר שהתקשה להשתלב במסגרת זו, החל לעבוד בקיוסק של אביו. הנאשם שירת בצבא כאחראי על חנות השק"ם. דיווח על סיפוק מעבודתו בצבא ואף רצה להמשיך בשירות קבע. לאחר שחרורו מצה"ל, עבד מספר שנים אצל אביו. בתקופה זו החל בהתנהלות עבריינית והתמכרות להימורים ועל רקע זה החל לבצע עבירות רכוש ומרמה מהן התפרנס במשך כ-14 שנים. לדבריו, על רקע התנהלותו התגרש מאשתו לאחר כשלוש שנים. לדבריו, לאורך השנים דואג לצרכי בנו וגרושתו ונפגש עם בנו. בשיחה ציין, כי לפני כחודש וחצי ובעקבות ההליך המשפטי הנוכחי, החליט לחדול מהתנהלותו ומאז עובד אצל אביו. כן ציין, כי בעקבות השינוי בו החל לאחרונה, חל שיפור בקשר עם בני משפחתו ומבין שעליו לערוך מאמץ בבניית האמון מולם.

הנאשם מוכר לשירות המבחן מאבחון משנת 2014 אז עלה הרושם להתמכרות להימורים והופנה לטיפול במבט יום במרכז לנפגעי אלכוהול והימורים בבאר שבע, אך לאחר מספר ועדות הערכה הוחלט על הפסקת הטיפול עקב אי שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, הפרת כללי מרכז היום ואלימות מילולית כלפי עובדת המרכז. המלצה אז היתה, כי הנאשם זקוק לשילוב במסגרת טיפולית סגורה אך הנאשם התנגד לכך.

הנאשם שלל צריכת חומרים ממכרים אך צוין, כי באבחון בשנת 2015 עלה רושם לשימוש בסמים בצד ההתמכרות להימורים. אשר לרקע להימורים מסר, כי מגיל 17 נוהג לשחק בקלפים ולאורך השנים ההימורים החריפו ונהיו אינטנסיביים ויומיומיים. לדבריו, בתחילה מימן את ההימורים מגניבות ועם הזמן החל לבצע עבירות רכוש נוספות לצורך כך. הנאשם שיתף, כי בחלוף הזמן וככל שההימורים נהיו יותר אינטנסיביים, החל בהתנהלות עבריינית יומיומית, כגון העבירות הנוכחיות בהן הורשע לצורך מימון הוצאותיו וחובותיו אשר הגיעו לסכומים של מאות אלפי שקלים.

הנאשם מסר, כי כיום שילם את כל חובותיו. הנאשם ציין שכיום מבין את הרקע להימורים ולהתמכרות ומכיר בקושי להציב לעצמו גבולות אך כיום ובשל החשש כי יוטל עליו מאסר, בין היתר לאור מאסרים תלויים ועומדים, הוא מצליח להפחית את היקף ההימורים באופן ניכר ובעקבות כך גם הפסיק, לדבריו, את התנהלותו העבריינית.

הנאשם מודה בביצוע העבירות בהן הורשע התנהלות דומה לאורך שנים רבות בהן ביצע עבירות רכוש ומרמה מתוכננות שהן קלות לביצוע ובעיניו גם קלות בחומרתן הפלילית, בכדי לממן את ההימורים ומתוך מחשבה שלא ייתפס. הנאשם מביע צער כיום על הפגיעה במתלוננים.

במכלול הנתונים שירות המבחן סבור, כי לנאשם נזקקות טיפולית משמעותית שניתנת למענה אפשרי במסגרת טיפולית סגורה אך הנאשם הביע קושי להתגייס לכך ועתר לשילוב במסגרת מקומית שתאפשר לו המשך הקשר עם בנו. נתבקשה דחייה של חודשיים לצורך הפניית הנאשם למרכז לטיפול בנפגעי הימורים בבאר שבע.

4.      בתסקיר נוסף מיום 04.11.21 נמסר, כי הנאשם שיתף פעולה בהליך האבחון ובמהלכו שוקפה לנאשם התרשמות גורמי הטיפול כי הוא זקוק לשילוב במסגרת סגורה. הנאשם התקשה לקבל זאת. בתקופת הדחייה ומכיוון שהנאשם עבר להתגורר עם בת זוגתו באור יהודה, שולב במרכז מיל"ה, מרכז פרטי לטיפול בהימורים בתל אביב, הכולל קבוצה טיפולית, שיחות פרטניות, הדרכה וסיוע במיצוי זכויות ובכיסוי חובות. נמסר, כי עד כה הנאשם קיים 18 מפגשים פרטניים ומשתף פעולה. הנאשם מדווח על חוויה מתקנת בכל הקשור לקשר הטיפולי לעומת העבר. בין היתר, נחשפה בטיפול חוויית ילדותו של הנאשם, של נטישה על ידי הוריו דבר שהוביל ליציאה לרחוב וניהול אורח חיים הישרדותי ללא גורמי תמיכה ובהמשך להימורים ולעבריינות. גורמי הטיפול מתרשמים, כי הנאשם מחפש קשר טיפולי מיטיב שיסייע לו להמשיך בהליך השינוי שהחל, מבין וכואב את חוויות העבר שלו ומנסה לשנות את אורח חייו, מתרחק ממצבי סיכון ומתמודד עם חובות כספיים. כמו כן, הנאשם מחויב לתפקידו ההורי ומבין כי ייענש בעקבות העבירות שביצע. הנאשם מתאר, כי מאז המעבר לאור יהודה, הוא אינו עובד ומתקשה למצוא עבודה התואמת את כישוריו. לנאשם לא נפתחו תיקים חדשים בתקופה הנוכחית.

שירות המבחן מתרשם משיתוף הפעולה בהליך האבחון ומהנכונות להמשיך בקשר עם שירות המבחן וכן מנזקקות הנאשם במספר מישורים בחייו. לכן, ממליצים על בחינת אפשרות לשלב את הנאשם בבית משפט קהילתי, שייתן מענה מקיף במסגרת בית משפט קהילתי. לאור ההתרשמות כי כיום הנאשם נמצא הוליסטי לצרכיו.

לחלופין, ממליצים על הטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות וצו מבחן לשנה.

 

5.      בהמשך לכך, ובהסכמת המאשימה, הנאשם שולב בבית המשפט הקהילתי החל מחודש מרץ 2022, כאשר הנאשם בחר להשתלב בבית המשפט הקהילתי בבאר-שבע ולא בתל אביב אך לאחר מספר חודשים שב והביע אמביוולנטיות ביחס לבחירה זו שמשמעותה העתקת מרכז חייו מאור יהודה לבאר שבע. עמדה זו של הנאשם הקשתה על בניית תוכנית טיפול ועיכב את הגשת תסקיר העומק בעניינו.

בתסקיר מיום 19.6.22 נמסר, כי הנאשם לא הגיע לפגישה בשירות המבחן ולראיות הקבלה במרכז לטיפול בנפגעי הימורים ובהמשך מסר, כי החליט לעבור ולהתגורר עם בת הזוג שלו באור יהודה. אך בהמשך לכך, הוגש בתאריך 24.7.22 'תסקיר עומק' של בית המשפט הקהילתי בבאר-שבע בו דווח על שלב ראשוני של בניית קשר ואמון. עם זאת, בהמשך לתסקיר מיום 12.9.22 הוחלט להפסיק את השתתפות הנאשם בבית המשפט הקהילתי בשל חוסר יעילות ההליך נוכח היעדרויות הנאשם מהמפגשים, אי מסירת בדיקות שתן, ואי שילוב בטיפול מלבד הגעה למפגשים פרטניים.

 

במצב דברים זה עניינו של הנאשם הוחזר להליך הפלילי הרגיל ונקבע לדיון בפני מותב זה לטיעון לעונש לאחר קבלת תסקיר לעונש וחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

 

6.      לדיון בחודש נובמבר הנאשם לא התייצב אך התברר כי בשל תקלה לא הוגשו חוות הדעת לתיק וב"כ הנאשם מסר, כי הוא בקשר עם הנאשם ויודיע לו על הדיון. בהמשך לכך, הנאשם לא התייצב אצל הממונה ונתבקשה ארכה לצורך התייצבות נוספת. בסופו של דבר נקבע דיון לתאריך 5.3.23 אליו הנאשם לא התייצב. ב"כ הנאשם מסר, כי הנאשם לא היה איתו בקשר מזה תקופה וכי לא ידע על הדיון. בנסיבות אלה, ביקש לנצל את תקופת הדחייה על מנת לבוא בדברים עם המאשימה לעניין העונש.

בהחלטת בית המשפט פורטו הנסיבות אשר הובילו להחלטה, כי קיים צודק להפנמת עלויות ההליכים אצל הנאשם אשר ניתק קשר עם עורך דינו ולא הפגין מחוייבות להליך ולהחלטות בית המשפט לאורך כל התקופה. הוחלט על חילוט הפקדה קודמת שניתנה לצורך הבטחת התייצבות לדיונים והוצא צו הבאה ממנו יוכל הנאשם להשתחרר בכפוף להפקדה נוספת.

 

7.      בתסקיר שהוגש לקראת הדיון שתואר לעיל, בתאיך 1.3.23, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית והמליץ על הטלת ענישה מוחשית. בפגישה עם הנאשם לאחר הפסקת ההליך בבית המשפט הקהילתי הנאשם תיאר, כי מזה שנתיים וחצי מתגורר עם בת זוג באור יהודה. תיאר, כי חסך כסף ולכן במשך תקופה ממושכת לא חש צורך להשתלב בעבודה. ציין, כי מזה מספר חודשים חש עייפות מאורח חייו והחליט לערוך שינוי. לדבריו, בעקבות כך חידש את הקשר עם אביו לאחר נתק ממושך ושואף בעתיד הקרוב לפתוח קיוסק ולנהל אותו באופן עצמאי. בנוסף, ציין כי מעוניין להסדיר חובותיו מול הוצאה לפועל. מסר, כי בקשר עם בנו בן ה-7 שנים.

הנאשם מסר, כי מלכתחילה היה אמביוולנטי ביחס לבית המשפט הקהילתי והסכים לכך על מנת לרצות את בא כוחו. הנאשם מסר, כי אינו מהמר תקופה ממושכת, אך מוכן להשתלב שוב בטיפול במרכז מיל"ה בתל-אביב, שהיה משמעותי עבורו. כיוון שההליך הטיפולי הממושך שחווה מסגרת זו, היה משמעותי עבורו. בהמשך מסר, כי יצר קשר באופן עצמאי עם המרכז. כמו כן הנאשם מסר, כי התקשה להסתגל לקבוצה בשרות המבחן. לפגישה נוספת עם קצינת המבחן בתאריך 21.02.23 הנאשם לא הגיע.

בפנייה למרכז מיל"ה מסרו, כי נערכה פגישת הכרות ראשונה עם הנאשם וכי הוא מביע רצון להשתלב שוב בטיפול, אך הביעו ספקות ביחס להתאמתו למסגרת, לאור הרקע המורכב של הנאשם.

כן נמסר, שבחודש דצמבר 2022 הוגש נגד הנאשם כתב אישום בעבירות דומות מחודש פברואר 2022. הנאשם ציין, כי אינו זוכר במה מדובר, אך שהיו לו מספר "מעידות", במהלך התקופה. עם זאת, בחודשים האחרונים החליט להפסיק לחלוטין עם התנהלותו העבריינית.

לסיכום, שירות המבחן הביא את מורכבות השיקולים בעניינו של הנאשם מזה ומזה, בפרט מחויבות הנאשם כלפי בנו, הקשר הטיפולי החלקי, הבעת העייפות מאורח חייו, בצד נשירה וחוסר שיתוף פעולה, וביצוע עבירות נוספות בתקופת הטיפול, העומדים בפער בין המסר המילולי להתרחשות בפועל ומתיישבים עם רצידיביזם.

לאור זאת, שירות המבחן ממליץ על ענישה מוחשית ומציבת גבולות וממליצים שלא להאריך את המאסרים המותנים.

 

8.      בתאריך 17.4.23 נתבקשה דחייה על מנת לבחון אפשרות צירוף תיק. טיעון לעונש נשמע בתאריך 7.5.23.

טיעוני הצדדים לעונש

9.      המאשימה הגישה טיעון לעונש בכתב (במ/1) וכן הוגש גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (ת/5) ושני גזרי דין הכוללים מאסר על תנאי בר הפעלה (ת/6, ת/7).

 

בטיעונה עמדה המאשימה על הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשם ומידת הפגיעה בהם. כן הפנתה לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

לדעת המאשימה יש לקבוע מתחם כולל של 8-18 חודשי מאסר בגין המעשים בהם הורשע הנאשם, להטיל על הנאשם עונש בחלקו העליון של המתחם ולהפעיל את שני המאסרים המותנים במצטבר.

לדעת המאשימה, הנאשם רצידיביסט, בעל דפוסי פעולה עבריינים, מבצע עבירות לאורך זמן. נעשה מאמץ רב לשלב את הנאשם בטיפול אך הנאשם לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו. המאשימה מבקשת לתת ביטוי במסגרת העונש לשיקולי הרתעת היחיד והרבים.

 

ההגנה סבורה, כי טיעון המאשימה מחמיר מדי. ההגנה מפנה לכך, כי הנזק הכספי שנגרם הוא כ- 19,000 ₪ רובו בתיק האב. ההגנה עותרת לזקוף לזכות הנאשם את הדרך הטיפולית שעשה, גם אם לא השלים אותה. כן מבקשת לראות בצירוף התיקים רצון "לנקות שולחן" ולהסתכל קדימה.

לדעת ההגנה מתחם העונש ההולם בגין המעשים בהם הורשע הנאשם נע בין תקופת מאסר ברף הנמוך, לריצוי בעבודות שירות ועד שנת מאסר, וכי כך ניתן ללמוד גם מהפסיקה שהמאשימה עצמה הפנתה אליה.

נטען, כי הנאשם מטפל בבנו בן ה-7.

ההגנה עתרה להטיל על הנאשם עונש כולל של 9 חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות, הכולל גם את הפעלת התנאים.

 

הנאשם עצמו ביקש להתחשב בבן שלו שהוא המטפל היחיד בו וכן להקל בעונשו כדי שיוכל ללכת לטיפול ולשקם את חייו.      

 

קביעת מתחם העונש ההולם:

10.  מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

11.  הצדדים הניחו, לצורך הטיעון לעונש, כי יש לקבוע מתחם עונש אחד בגין כלל המעשים בהם הורשע הנאשם. ספק אם הדבר מתיישב עם הלכה הפסוקה, אך משהצדדים לא נדרשו לדיון המשפטי, והניחו כי מדובר במסכת עבריינית אחת, בית המשפט לא יחמיר עם הנאשם מעבר לכך.

 

12.  אין מחלוקת בין הצדדים בדבר הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם - הפגיעה בקניין הזולת, בחופש הרצון שלו, בחיי המסחר התקינים ובאמון הנדרש לניהולם ובסדר הציבורי שנפגע עקב כך.

 

בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש להבחין בין עבירת המרמה העיקרית בתיק האב, שם נגרם עיקר הנזק הממוני ובין שורת העבירות הנוספת, שם הנזק הכספי בכל אירוע ואירוע הוא ברף הנמוך, אך עיקר הפגיעה אינו בנזק הכספי לבית העסק כי אם בעובדות בתי העסק השונים, שכלפיהן הפנה הנאשם את האשמות השווא וגרם להן, במרמה, למסור לו כסף שאינו זכאי לו ובכך פגע ביחסי האמון שביחסי מוכר ולקוח וכן גרם להן לנזק ביחסיהן עם מעסיקן. הנאשם השתמש במוכרות בבתי העסק ככלי למימוש מטרתו ומתוך מניע כספי לפגוע באחר כדי לממן את התנהלותו השולית.

המדובר בעבירות שבוצעו שוב ושוב באופן חזרתי ולאחר שתכנן את מעשיו מראש. עם זאת, לא מדובר במעשי מרמה מתוחכמים.

 

13.  בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה בעצמה עולה כי יש לקבל את עתירת ההגנה בנוגע לתחתית מתחם הענישה ואת עתירת המאשימה בנוגע לתקרת המתחם.

ראו, על דרך ההיקש, גם אסמכתאות נוספות: רע"פ 8529/12 עקל נ' מדינת ישראל; עפ''ג 44294-01-18 סלים נ' מדינת ישראל ; ת''פ 12192-08-15 מדינת ישראל נ' בן דוד ; עפ''ג 52206-02-14 צבאג נ' מדינת ישראל ; ת"פ 35675-08-20 מדינת ישראל נ' סוכר ; ת"פ 49996-11-19 מדינת ישראל נ' גורביץ ; רע"פ 5212/13 אדינה נגד מדינת ישראל ; רע"פ 6505/20 חסקל נ' התובע הצבאי הראשי ; עפ"ג (מר') 18518-07-15 גולם נ' מדינת ישראל.

 

בהינתן כל המפורט לעיל, מתחם העונש ההולם במקרה זה מתחיל משלושה חודשי מאסר, הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

 

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם

 

14.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה.

 

לזכות הנאשם לקחתי בחשבון את הודאתו במיוחס לו בכתבי האישום, נטילת האחריות במסגרת צירוף התיקים. הנאשם צירף תיקים מהשנים 2018-2020 הודה בהם ומאז החלה פרשת עונש ארוכה מאד, המסתיימת רק היום, במהלכה ליווה בית המשפט את הנאשם בהליך ארוך לקידום שיקומו, לרבות ניתוב התיק לבית המשפט הקהילתי, מהלך שנועד לאפשר לנאשם שיקום כולל בכל מישורי חייו. כפי שתואר בהרחבה בסקירה שלעיל, הנאשם לא התגייס למשימה של שיקום חייו ולא השכיל להשתמש במשאבים המרובים שהוקצו לטובת העניין באופן מיטיב שיניב תוצאות. כפי שהובהר בתסקיר ובדיונים האחרונים, האפשרות לזקוף לזכות הנאשם את המאמצים שנקט בתקופה ארוכה זו מתכרסמת גם בשים לב לכך, שהנאשם הפגין גם חוסר עקביות בקשר עם סנגורו ובהתייצבות לדיונים וכן נמסר שנפתחו בעניינו תיקים נוספים. יוזכר, כי גם בהיבט של שימוש בחומרים ממכרים בית המשפט נותר ללא הערכת מצב ברורה.

מכלול הנתונים שהובאו לעיל ביחס לכלל מישורי התנהלות הנאשם מלמדים, כי לא היה די במאסרים המותנים התלויים ועומדים בעניינו כדי להביאו להתגייס באופן אמיתי להליך הטיפולי וכי קיימים שיקולים מובהקים של הרתעת היחיד שיש לקחת בחשבון.

 

לקחתי בחשבון לזכות הנאשם את הקשר שבין הנאשם ובין בנו. הנאשם טען בדיון כי הוא מגדל את הבן לבדו. טענה זו אינה נתמכת במסמכים שבפניי והתמונה העובדתית העולה מהתסקיר היא, כי הנאשם מתגורר עם בת זוגתו הנוכחית באור יהודה, בעוד שבנו מתגורר עם אמו בבאר-שבע.

יוזכר, כי כישלון שילוב הנאשם בבית המשפט הקהילתי היה נעוץ באמביוולנטיות שהפגין לגבי מקום מרכז חייו ובסופו של דבר לא הגיע למפגשים שתואמו עבורו בבאר-שבע, על פי בחירתו ומסר כי הוא מתגורר באור יהודה.

עם זאת, עולה באופן עקבי מהתסקירים, כי הנאשם שומר על קשר עם בנו ומגלה מחויבות לקשר זה.

 

15.  לחובת הנאשם שני מאסרים מותנים. הראשון, ת/6 עניינו הרשעת הנאשם בשני תיקים - גניבת טלפון משנת 2016 והחזקת מכשיר טלפון החשוד כגנוב משנת 2014. בית המשפט זקף אז לזכות הנאשם את הודאתו, את עתירתו להקל בעונשו כיוון שהוא מבצע עבודות שירות בתיק אחר וכן הניח לזכותו כי יכול היה לצרף תיקים אלה בעת הרשעתו הקודמת. בית המשפט הטיל על הנאשם עונשים צופי פני עתיד כעונשים יחידים.

השני, ת/7 התפרצות בתחבולה לבית עסק וגניבת מכשירי טלפון ממנו, בשווי כספי משמעותי, עבירה משנת 2013. אז הניח בית המשפט לזכות הנאשם כי מדובר בהרשעתו הראשונה ואת חלוף הזמן, שעיקרו הוקדש לאבחון והליך טיפולי, כאשר התסקיר האחרון בעניינו לא בא בהמלצה. בעת מתן גזר הדין בשנת 2015, בית המשפט הטיל על הנאשם בנסיבות אלה שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס סמלי.

 

במכלול הנסיבות האמורות יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש העליון של מתחם הענישה.

 

בנסיבות האמורות מצאתי, כי יש להפעיל את התנאי נשוא פסק הדין בת/6 במצטבר לכל עונש. את התנאי נשוא פסק הדין בת/7 בגינו ריצה עונש משמעותי, בשים לב לסמיכות המועדים ומתוך מידת הרחמים, התנאי יופעל מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר.

סוף דבר:

 

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיקים בהם הורשע.

ב.     הפעלת מאסר על תנאי בן 5 חודשים מת"פ 65523-03-16 של בית משפט השלום בקרית-גת, במצטבר לעונש אשר הוטל עליו בתיק זה.

ג.       הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים מת"פ 18247-01-14 של בית משפט השלום בתל-אביב, מחציו במצטבר לעונש אשר הוטל עליו בתיק זה.

 

בסך הכול ירצה הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיקים בהם הורשע, על פי רישומי שב"ס.

 

ד.     מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו, יעבור הנאשם עבירת רכוש או עבירת מרמה.

ה.    הנאשם ישלם פיצוי בסך כולל של 1,200 ₪ לנפגעי העבירה בכתב האישום ת/4 ולנפגעי העבירה באישומים 1 ו-2 בכתב האישום ת/3, בחלוקה שווה (200 ₪ לכל נפגע עבירה).

הפיצוי ישולם בתוך 90 ימים ויועבר לנפגעי העבירה בהתאם לפרטים שתעביר המאשימה לתיק בתוך 30 יום.

ביחס לנפגעת העבירה בתיק האב, הנאשם ישלם פיצוי בסך 5,000 ₪ לבעלי ה"צ'יינג' " אשר ניזוק מביצוע העבירה. הפיצוי ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שתחילתם בתאריך 1.10.23, ובהתאם לפרטים שתעביר המאשימה לתיק בתוך 30 יום.

 

את הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

ו.       אף שמדובר בעבירות שבוצעו כולן מתוך מניע כספי, לפנים משורת הדין ובשים לב לתקופת המאסר שהנאשם עתיד לרצות לראשונה בחייו, אמנע מהטלת קנס כספי.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ג, 03 יולי 2023, בהעדר הצדדים.