1

 

 

 

 

 

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלושה כתב אישום כדלקמן:

 

בתיק 24197-11-13 בעבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

 

על פי עובדות כתב האישום ביום  22.9.13 בעקבות ויכוח בין הנאשם שהיה תחת השפעת אלכוהול לבין שכנתו, בחדר המדרגות של בניין המגורים גידף הנאשם את המתלוננת ואיים על המתלונן בכך שאמר לו: "אם אתה גבר תצא אני אראה לך תרד למטה".

 

2.     בתיק  43966-10-14 בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירות בניגוד לסעיפים 192 ו-  380 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

 

2

על פי עובדות כתב האישום ביום 28.8.14, לאחר שהמתלוננת שהינה מנהלת מרכול "---" סירבה למכור לנאשם מוצרים בהקפה ודרשה שישלם במזומן עבור האלכוהול שביקש לרכוש, ובעוד המתלוננת אוחזת בידה פעוט בן שנה, תקף הנאשם את  המתלוננת בכך שסטר על פניה וגרם לה חבלה של ממש בדמות אדמומיות ונפיחות בעין שמאל. משהגיעו שוטרים למקום ובעודו מובל לניידת התקרב הנאשם אל המתלוננת ואיים עליה בכך שאמר לה: "אני אזיין את אמא שלך, אני אזיין אותך כשאני אצא בחוץ".

 

3.     בתיק  2317-06-15 בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה בניגוד לסעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

 

על פי עובדות כתב האישום ביום 16.3.15 ברחוב יהודה איטליה בשדרות, החזיק הנאשם בסכין, מחוץ לתחומי ביתו או חצירו ולא היה בידו להוכיח כי החזיקו למטרה כשרה.

 

הסדר הטיעון

4.     ביום 2.11.15  הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בשלושת כתבי האישום, לאחר ששניים מתוכם תוקנו, יורשע, יופנה לשירות המבחן. במידה והתסקיר יהיה שלילי המאשימה תגביל עצמה לעתירה למאסר למשך 6 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות וכן מאסר מותנה וקנס. ככל שהתסקיר יהיה חיובי, תגביל עצמה למאסר לתקופה קצרה יותר.  ההגנה תטען פתוח.

 

 

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

5.     בתסקיר מיום 5.6.16 סקר שירות המבחן את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם בן 54 עלה לארץ בשנת 1994 מקווקז בהיותו בן 30. גרוש ואב לשלושה ילדים. סיים 8 שנות לימוד. הנאשם התמכר לסמים בגיל 33, ערך מספר ניסיונות גמילה ללא הצלחה, בשנת 2005 פנה למרכז מטרה לקבלת תחליף סם ומאז לדבריו אינו צורך סמים אחרים. שלל בעיית התמכרות לאלכוהול. אינו תופס עצמו אדם אלים, לא הביע אחריות לאישומים ויחס את מעורבותו הפלילית לגורמים חיצוניים.

3

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לנהל אורח חיים יציב ותקין והפנים דפוסי התנהגות אלימים ועברייניים, בין היתר על רקע התמכרות לסמים ואלכוהול, עוד התרשם כי לנאשם גבולות פנימיים רופפים ויחס שלילי כלפי החוק ונציגיו, עמדותיו נותנות לגיטימציה להתנהגות אלימה במצבים מסויימים. הנאשם לא הפיק לקחים מהליכים משפטיים ומסנקציות שהוטלו עליו בעבר, לא הביע נזקקות טיפולית או רצון לערוך שינוי. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה אימפולסיבית וחסרת שיקול דעת. שירות המבחן התרשם כי הנאשם חסר תובנה ראשונית הנדרשת לטיפול ואינו מביע נזקקות ורצון לטיפול. לפיכך נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו. לאור מכלול הנתונים לעיל המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית שתחדד לנאשם את האחריות למעשיו ובנוסף ענישה מותנית צופה פני עתיד.

 

6.     בתסקיר מיום 4.7.17 ציין שירות המבחן כי הנאשם לא הגיע לשתי פגישות אליהן הוזמן ולפיכך לא ראה שירות המבחן מקום להמשך מעורבות בעניינו של הנאשם.

 

7.     בתסקיר מיום 1.10.17 שוב ציין שירות המבחן כי הנאשם לא הגיע לפגישה שנקבעה לו ולפיכך לא ראה שירות המבחן מקום להמשך מעורבותו.

 

8.     בתסקיר מיום 9.1.18 ציין שירות המבחן כי למרות שבדיון בבית המשפט הנאשם הביע רצון לעמוד בקשר עם שירות המבחן, הרי שבשיחה עימם מסר כי אינו מעוניין בקשר  וכי כל רצונו הוא לסיים את ההליך המשפטי עם ענישה אשר לא תפגע ביכולתו לטפל באביו. לאור האמור חזר שירות המבחן על המלצתו העונשית כפי שבאה לידי ביטוי בתסקירו הראשון.

 

9.     בתסקיר מיום 1.3.18 ציין שירות המבחן כי הנאשם מטופל במרכז מטרה מיום 8.1.17 בתחליף סם, אינו צורך סמי רחוב, שומר על יציבות. שירות המבחן חזר על התרשמותו כי הנאשם בשלב זה בחייו יתקשה להתחייב ולגייס את הכוחות הנדרשים להליך טיפולי ממושך. לפיכך שירות המבחן שב על הערכתו כי אין מקום להמשך מעורבות של שירות המבחן וכי יש מקום לענישה מוחשית.

 

10.            בחוות דעתו מיום 27.2.18 קבע הממונה על עבודות השירות כי הנאשם יכול לעבוד בעבודות שירות, אך לאור העדר הסכמתו, לא נמצא לו מקום השמה.

 

11.            בחוות דעתו מיום 15.3.18 ציין הממונה כי בעקבות מידע חדש שהתקבל מהנאשם לפיו עליו להתייצב יומיים בשבוע במרכז "מטרה" לצורך טיפול בתחליף סם, הוא לא יכול לרצות מאסר בדרך של עבודת שירות. שכן את עבודות השירות יש לרצות ברציפות.

 

12.            בחוות דעתו מיום 7.5.18 ציין הממונה על עבודות השירות כי נעשתה בדיקה עם מעסיקים נוספים בשדרות, ובשל מגבלותיו הרפואיות והעובדה שמטופל בתחליף סם מעסיקים אינם מעוניינים להעסיקו. המקום היחיד בו ניתן להעסיקו הוא בגן הלאומי באשקלון, אלא שבשל שעות העבודה במקום, ובשים לב שהנאשם נוטל את הטיפול בשדרות בשעה 9:30, לא יצליח לעבוד במקום התעסוקה באשקלון את השעות הנדרשות על פי חוק כן לא ניתן להשמה בדרך של עבודות שירות.

4

 

טיעוני הצדדים לעונש

13.            ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הפנתה לעובדות כתבי האישום, לערכים המוגנים שנפגעו, טענה כי הפגיעה היא משמעותית, הפנתה למדיניות הענישה הנוהגת, טענה כי מתחם העונש ההולם בגין כל העבירות נע בין 6-18 חודשי מאסר, וכן ענישה נלווית, הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן. לאור ההסדר בין הצדדים, עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 6 חודשים, שאם ימצא מתאים ירוצה בעבודות שירות, וכן מאסר מותנה, קנס פיצוי לקורבנות העבירה וחתימה על התחייבות.

 

14.            ב"כ הנאשם ציינה כי מאז ביצוע העבירות ביצע הנאשם עבירה נוספת עליה נדון לעונשי מאסר ומאז לא ביצע עבירות נוספות. ציינה כי הנאשם מטופל מעל שנה במרכז "מטרה" משתף פעולה ונותן בדיקות שתן נקיות באופן קבוע. לדבריה הוא לא מתאים לקשר טיפולי אך שומר על יציבות, לא מבצע עבירות נוספות, עובד בעבודות מזדמנות. לטענתה הציפיה שישתף פעולה עם שירות המבחן ויערוך מהפך בחייו היא מוגזמת. במסגרת היכולת שלו הוא עורך מאמצי שיקום. ב"כ הנאשם ביקשה להימנע ממאסר להסתפק במאסר מותנה.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

15.            הנאשם נותן את הדין בגין שלושה אישומים שונים שהתרחשו במקומות שונים במועדים שונים בהפרשי זמן ארוכים. אין כל קשר בין האירועים. לפיכך יקבע לכל אחד מן האירועים מתחם עונש הולם בנפרד.

 

16.            הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם שמירה על בטחונו האישי של האדם ועל שלמות  גופו ושמירה על שלוות נפשו של אדם.

 

17.            בעניין חומרת עבירות האלימות ראו דברי כב' הש' גובראן בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני:

 

"האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. 'חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים'... שישקפו ערכים של תגמול והרתעה."

5

 

18.            לעניין עבירות האיומים ראו דברי כב' הש' בייניש ברע"פ 2038/04 לם נ'  מ"י, פ"ד ס(4) 96, 105 (2006):

 

"האיום הוא אפוא ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי, וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן פעמים רבות כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסויימת מצד המאויים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

 

19.            בעניין החומרה בעבירה של החזקת סכיןראו דברי בית המשפט בע"פ 2047/07 הנוק נ' מדינת ישראל:

 

"כבר נשתפך דיו רב ונשתברו קולמוסים ומקלדות בפסקי הדין של בית משפט זה ובתי המשפט האחרים לעניין 'תת-תרבות-הסכין'. לפנים היה אדם יוצא לרחוב ובידו או בכיסו ארנקו, מטפחתו ועטו. היום רבים היוצאים לרחוב וסכין בידם, או איש סכינו על ירכו, לאו דווקא כדי לקלף מפירות הארץ, ואך יוציאם פלוני משלוותם, ברב או במעט, תישלף הסכין; וסגולתה הטבועה של זו, שהיא עלולה לשפיכות דמים, וכדברי חכמים ש'הברזל מקצר ימיו של אדם' (ילקוט שמעוני, פרשת יתרו)"

 

ראו גם ע"פ 1463/09 מדינת ישראל נ' פלוני:

 

"בשנים האחרונות התברר כי גילויי האלימות בחברה הישראלית שוב אינם נחלתם של יחידים, ולעתים תכופות, תכופות מדי, נעשה שימוש גם בכלי נשק חמים וקרים. את מחירה של אלימות זו שילמו רבים בחייהם, ואחרים נושאים את צלקותיה על גופם. למרבה הדאבה באותה אלימות נוטלים חלק גם בני נוער. רבים מאלה מגיעים למקומות בילוי (ולעתים אף למוסדות חינוך!) כשהם מצוידים בכלי משחית, בהם אינם מהססים לעשות שימוש כדי ליישב את מה שנראה בעיניהם כ"סכסוך". [...] לא רק עניינו של המשיב עומד בפני בית המשפט, אלא גם עניינו של הקורבן ועניינו של הציבור כי מערכת אכיפת החוק תנקוט בצעדים ממשיים למיגור תופעת האלימות, עמה אין חברה מתוקנת יכולה להשלים. כאמור, רבים חוטאים ב'תופעת הסכינאות', ולאחר שהתרענו מפניה כה רבות, נדמה כי הגיעה העת שלא להסתפק במילות גינוי ובמסרים חינוכיים צופים פני עתיד, אלא לנקוט ביד קשה כלפי העבריינים בתחום זה, ואם בדרך זו תימנע ולו פגיעה אחת בחיי אדם, דיינו"

 

20.            מידת הפגיעה בערך המוגן בתיק 24197-11-13 היא ברף הנמוך בשים לב לתוכן האיום: "אם אתה גבר תצא, אני אראה לך תרד למטה".

6

מידת הפגיעה בערך המוגןבתיק  43966-10-14 היא ברף הבינוני, הנאשם סטר למתלוננת על פניה סמוך לעינה בעודה אוחזת בידיה פעוט בן שנה וגרם לה חבלה בעין ואיים עליה בנוכחות השוטרים שיזיין אותה ואת אמה כ"שיצא בחוץ".

מידת הפגיעה בערך המוגן בתיק  2317-06-15 היא ברף הנמוך בשים לב שלא נעשה בסכין כל שימוש.

 

21.            באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי לכך שאין אינדיקציה לתכנון מוקדם לביצוע העבירות ואף אין תחכום בביצוען. עבירת האיומים בוצעה כשהנאשם תחת השפעת אלכוהול ועבירות התקיפה והאיומים בוצעו על רקע סירוב המתלוננת למכור אלכוהול "בהקפה" לנאשם ודרישתה שישלם במזומן. בעבירות האלימות לא נעשה שימוש בנשק קר או חם, עם זאת העובדה שהאיומים נעשו בנוכחות השוטרים מלמדת על תעוזה ועל העדר כל מורא.

 

22.            בחינת מדיניות הענישה ביחס לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

 

ראו גם רע"פ 1026/16 שחר חלפון נ' מדינת ישראל (בקשר עם עפ"ג (ת"א) 36931-06-15 מדינת ישראל נ' חלפון) רעפ 297/15 דניאלברנסוןנ' מדינתישראל ; רע"פ 1402/15 אוריטלינ' מדינתישראל; רע"פ 4968/14 פייבושנקו נ' מדינת ישראל; רע"פ 175/14  אילןפחימהנ'מדינתישראל ; רע"פ 6756/14 יצחקבןחמונ' מדינתישראל; רע"פ 8820/13 אליהוקשתנ' מדינתישראל; רע"פ 7734/12 טימור מגידוב נ' מדינת ישראל; רע"פ 8176/12 חדד ראהב נ' מדינת ישראל; רע"פ 3389/11 מתיקו דראגו נגד מדינת ישראל; ע"פ(נצרת) 47731-04-14 שתיוי נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מרכז) 1079-04-14 יטזב נ' מדינת ישראל ע"פ (חיפה) 33776-01-13 שמאמי נ' מדינת ישראל;  עפ"ג (י-ם) 51003-10-14 מדינת ישראל נ' אדלרסברג .

 

23.            בחינת מדיניות הענישה ביחס לעבירות האיומים מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד שנת מאסר.

7

ראו למשל רע"פ 3364/14 מנצור ואח' נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר בפועל); רע"פ 4719/13 צוקרמן נ' מ"י  4 חודשי מאסר, כאשר 3 חודשים מתוכם ירוצו בחופף למאסר על תנאי בן 7 חודשים שהופעל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי; רע"פ 8062/13 מרזק נ' מדינת ישראל (3 ח' ע"ש); רע"פ 9057/12 בלאל מצרי נ' מדינת ישראל (4 ח' מאסר בפועל); ע"פ (מרכז) 30868-08-13 רפאל חג'אג נ' מדינת ישראל (4 ח' ע"ש); ע"פ ( ב"ש) 38759-05-14 זגורי נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר מתוכם 2 ח' במצטבר למאסר שמרצה); עפ"ג (ב"ש) 16642-09-14 יצחק נ' מדינת ישראל (6 ח' מאסר במצטבר למאסר אחר) עפ"ג 45101-06-14 פלוני נ' מ"י (מע"ת ומבחן); ת"פ (פ"ת) 25356-07-12 מדינת ישראל נ' משה תם (3 ח' מאסר בפועל); תפ (רמלה) 49360-01-16 - מדינת ישראל נ' ויקטור יקיר ברדה (15 ימי מאסר); ת"פ (ב"ש) 20667-02-15 מדינת ישראל נ' אלטורה (30 ימי מאסר בע"ש); ת"פ (רמ') 2727-06-15 מדינת ישראל נ' כהן (2 עבירות איומים- מע"ת); ת"פ 10504-03-13 מ"י נ' א' צ' 3 חודשי מאסר בפועל, שירוצו במצטבר ל-6 חודשי מאסר על תנאי שהופעל, לצד מאסר על תנאי; ת"פ 25356-07-12 מ"י נ' תם 3 חודשי מאסר בפועל, שירוצו במצטבר ל-6 חודשי מאסר על תנאי שהופעל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי.

 

24.            בחינת מדיניות הענישה ביחס לעבירה של החזקת סכין מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד עונשי מאסר בפועל למשך מספר חודשים.

 

ראו למשל: רע"פ 2968/12 אלזידנ' מדינתישראל (הוטל מאסר מותנה לצד ענישה נלווית, ערעורים למחוזי על קולת וחומרת העונש נדחה , בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה); רע"פ 3446/10 סאלחעבדאלחליםנ'מדינתישראל (בית משפט קמא נמנע מהרשעה, בית משפט המחוזי קיבל את הערעור והרשיע, בית המשפט העליון חזר וביטל את ההרשעה); רע"פ 5127/09 יפקחנ' מדינתישראל (5' חודשי מאסר בפועל, ערעורים בבית משפט מחוזי ועליון נדחו); רע"פ 2932/08 מרגאןנ' מדינתישראל (2' חודשי מאסר בפועל, ערעורים בבית משפט מחוזי ועליון נדחו).

 

25.            לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בתיק  24197-11-13 נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.

מתחם העונש ההולם לעבירות בתיק 43966-10-14  נע ממאסר מותנה ועד 15 חודשי מאסר. מתחם העונש ההולם לעבירות בתיק  2317-06-15 נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.

 

אין בידי לקבל את עמדת המאשימה אשר ביקשה לקבוע בגין כל האישומים מתחם עונש הולם אחד כאשר הרף התחתון שבו עומד על 6 חודשי מאסר. כפי שציינתי לעיל, האירועים אינם קשורים זה בזה ולכל אחד מהם מתחם נפרד.

 

26.            בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

27.            בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

 

·        לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשם נותן את הדין בגין שלושה אישומים נפרדים.

8

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לחובתו את הרשעותיו הקודמות. לנאשם 13 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות סמים ועוד.

לנאשם 2 הרשעות קודמות בעבירת אלימות, הרשעה קודמת בעבירת איומים ושתי הרשעות קודמות בעבירה של החזקת סכין.

הנאשם ריצה עונשי מאסר בעבר שלא היה בהם כדי להרתיעו.

חומרה יתירה אני רואה בכך שבעודו ממתין לגזר דינו בתיקים אלה, עבר הנאשם עבירות נוספות של גניבה ופציעה על ידי שניים או יותר. דבר המלמד על מסוכנותו.

·        לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מביצוע העבירות 3-5.5 שנים, אך לא מצאתי ליתן משקל לחלוף הזמן בשים לב שמרבית הדחיות בתיק זה נעוצות באי התייצבות הנאשם, בדחיות שביקשה ההגנה לצורך קבלת תסקירים משלימים ולכך שבמהלך התקופה המשיך הנאשם לבצע עבירות ואף ריצה מאסר ממושך של 10 חודשים.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שתוארו בתסקיר שירות המבחן ובטיעוני ההגנה. לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם ועל משפחתו. הנאשם סועד את אביו.

·        לקחתי בחשבון את המאמצים שעורך הנאשם לשמור על ניקיון מסמי רחוב. ואת העובדה ששומר על יציבות והתמדה במרכז "מטרה".

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להישנות עבירות ללא הליך טיפולי, וכי הנאשם אינו בשל ואינו מגלה רצון ומוטיבציה להליך טיפולי.

·        לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

·        לקחתי בחשבון את הסדר הטיעון שהוצג בין הצדדים.

 

28.            לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, לאור עברו המכביד, לאור הסיכון להישנות העבירות, ולאור העדר הליך טיפולי, לא מצאתי הצדקה לגזור את עונשו ברף התחתון של המתחם, עונשו יגזר בין הרף התחתון לבינוני.

 

29.            במסגרת ההסדר ציינה המאשימה כי תעתור לרכיב של קנס, אך לא ציינה כי תעתור לרכיב של פיצוי. בטיעוניה לעונש עתרה גם לפיצוי וגם לקנס. בשים לב שבהסדר הוצג רכיב כלכלי יחיד, לא מצאתי הצדקה לחייב גם בקנס וגם בפיצוי, עם זאת, ועל אף שההסדר כלל קנס ולא פיצוי, מצאתי הצדקה לחייב בפיצוי ולא בקנס, בשים לב למהות העבירות.

 

עונשו של הנאשם

9

30.            לאור כל המפורט לעיל, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.   בתיק 43966-10-14 מאסר בפועל למשך 3 חודשים.

בתיק 2317-06-15 מאסר בפועל למשך חודש.

לפנים משורת הדין, המאסרים ירוצו בחופף זה לזה כך שעל הנאשם לרצות בסך הכל 3 חודשי מאסר.

המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בגן הלאומי באשקלון בהתאם לשעות הנהוגות בגן הלאומי ( 08.00- 14.30 או 08.00- 15.00) מוסבר לנאשם שעליו לדאוג לקבל את הטיפול לו הוא נחוץ בשעה מוקדמת על מנת שיתייצב במועד למקום ההשמה.

            הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 6.5 שעות עבודה יומיות.

            הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 29.7.18 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

          מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום

             להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

 

ב.   מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור כל עבירת אלימות או כל עבירה

בה הורשע.

 

ג.    פיצוי 1500 ₪ למתלוננת אנסטסיה אברמוב, עדת תביעה 2 בתיק 43966-10-14.

      הפיצוי ישולם ב- 10 תשלומים חופפים שווים ורצופים כשהראשון ביום 15.9.18.

 

ד.   הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות והכל תוך

שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ככל שיש מוצגים יושמדו.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ח, 16 מאי 2018, בנוכחות הצדדים.