1

החלטה

1.      ביום ט בחשוון תשע"ז (10.11.16) ניתן על ידי גזר דין בעניינו של הנאשם, והענישה האופרטיבית פורטה בפרק התוצאה (יז) בפסקאות 243-242, כפי שמצוטט עתה:

"242.  לאחר ששקלתי את כל השיקולים שפורטו לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        13 חודשי מאסר (393 יום), שאותם כבר ריצה הנאשם, בתקופת מעצרו, ואינו צריך לרצותם שוב.

ב.         של"צ לתקופה של 320 שעות, בגן הבוטני בירושלים, במסגרת של אחזקה, שליחויות וכן סיוע לצוות, וזאת בפיקוח שירות המבחן.

קצינת המבחן תדווח לבית המשפט על תחילת השל"צ ועל סיומו.

ג.         מאסר של 10 חודשים, אותו ירצה הנאשם אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירת שוד על פי סעיף 402 לחוק העונשין, לרבות: ניסיון שוד, כאמור בסעיף 403 לחוק.

2

ד.         מאסר של חמישה חודשים, אותו ירצה הנאשם אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירת גניבה, מכל מין וסוג שהוא, על פי סימן א לפרק יא לחוק העונשין.

ה.        מאסר של שלושה חודשים, אותו ירצה הנאשם אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירת תקיפה מכל מין וסוג שהוא.

ו.          תקופת מבחן של שנה, מהיום, כאשר במסגרתה שירות המבחן יפקח על הנאשם, ויעקוב אחרי המשך טיפולו של הנאשם במסגרת האיגוד הירושלמי למאבק בסמים ואלכוהול.

ז.         קנס של 4,000 ₪, אותו ישלם הנאשם ב-40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים של 100 ₪ לחודש, החל מיום 5.1.18. אי תשלום של 100 ₪ במועד, דינו מאסר יום אחד.

ח.        פיצוי של 10,000 ₪, לכל אחת מן המתלוננות, אותו ישלם הנאשם ב-40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים של 250 ₪ לחודש, החל מיום 5.1.18.

ט.        בפועל, אם כך, ישלם הנאשם, החל מיום 5.1.18, סך של 600 ₪ לחודש, במשך 40 חודשים, כאשר אלה הם רכיביו של הסכום האמור: 100 ₪ קנס; 250 ₪ למתלוננת הראשונה; ו-250 ₪ למתלוננת השנייה (סך הכל ישלם הנאשם: קנס - 4,000 ₪ ופיצוי לשתי המתלוננות - 20,000 ₪).

243.     בטרם חיתום אעיר: לא התעלמתי מדברי המתלוננות ואני חש סימפטיה והשתתפות במצבן. אולם, באיזון הכולל, ובהתחשב במצב המיוחד של הנאשם, לרבות עברו הקשה, לאחר למעלה משנה בכלא, והליכי השיקום (בכלא ומחוצה לו), ראיתי לנכון ליתן משקל רב לשיקום, ולא להחזירו לכלא, תוך חיובו לפצות את המתלוננות.

אני תקווה כי האימון שנתתי בנאשם, לא יכזיב, וכי בעקבות גזר דין זה, יהפוך הנאשם לאזרח מועיל לחברה, שלא יחזור יותר לבית המשפט, כנאשם".

2.      והנה, ביום יז בתמוז תשע"ז (10.7.17) נשלח לי על ידי שירות המבחן תסקיר חתום על ידי הגב' הודיה ניסיניאן, קצינת המבחן למבוגרים במחוז ירושלים.

3

3.      מתסקיר זה עולה כי ביום 15.1.17 נעצר הנאשם בגין ביצוע עבירת שוד, ושירות המבחן טיפל בעניין המעצר בתיק ת"פ 54229-01-17 בבית המשפט המחוזי בלוד. להערכת התסקיר, העבירה בוצעה על רקע נסיגה לשימוש בסמים ולדפוס התנהגותי פוגעני כפי שהיה בעבר. בתסקיר נאמר כי הוא נמצא בפרוייקט גמילה "תל"ם" במסגרת מעצר החל מ-2.4.17. שירות המבחן מציע להגיש תסקיר משלים בתום תקופת המבחן.

4.      בסיום התסקיר יש התייחסות לצו לשירות תועלת הציבור (של"צ) שנקבע בגזר דיני ל- 320 שעות בגן הבוטני בירושלים. נאמר כי הנאשם לא התחיל בביצוע השעות וכיום בשל היותו עצור אין באפשרותו להתחיל בביצוע השעות. בתסקיר גם נאמר כי לאור החשיבות של הליכי השיקום המחודשים במסגרת תל"ם הנ"ל, ובהמשך במסגרת קהילה טיפולית, שהותו במסגרות כוללניות לא תאפשר ביצוע של"צ בשלב זה.

5.      התסקיר מסתיים במילים אלה: "בתום תקופת צו השל"צ, נגיש עדכון בעניינו ובו התייחסות למצבו ולהשתלבותו במסגרת קהילה טיפולית. במידת הצורך נשקול בקשת הארכת צו השל"צ, על מנת לאפשר לו לעבור תהליך טיפולי ולהשתקם, ולבצע את שעות השל"צ לאחר תום תהליך הטפול בקהילה. זאת, בהתאם לשיתוף הפעולה של ויטלי עם תוכניות הטיפול בהמשך".

6.      ביום 12.7.17 הוריתי להעביר את התסקיר לב"כ המאשימה ולסניגור ואם יש למי מהם בקשות - להגישן תוך 30 יום.

7.      המדינה הגישה בקשה ביום 8.8.17, חתומה על ידי עו"ד ראופה קאסם, עוזרת ראשית לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי) שבה היא מבקשת בהתאם להוראות סעיף 71ד(3) לחוק העונשין, להורות על הפקעת צו השירות והטלת עונש מאסר בפועל במקום צו השירות.

8.      בדיון היום הסבירה ב"כ המאשימה, עו"ד אילנה שילה, כי יש ללכת בדרך הבאה: מאחר והמדינה טענה לעונש מאסר של 60 חודשים, בניכוי 13 חודשי מעצר, יש להורות על תקופת מאסר זו, דהיינו: 47 חודשים.

9.      ב"כ הנאשם, עו"ד ארקדי אליגולאשוילי, טען שיש להמתין עד לתום השנה מאז גזר דיני, שכן לפני כן לא ניתן להפקיע את השל"צ. כמו כן, ביקש להמתין עד לגזר הדין שיינתן בבית המשפט בלוד ביום 19.10.17 לאחר קבלת תסקיר מעודכן של שירותה המבחן.

10.  עו"ד אילנה שילה, ב"כ המאשימה, סבורה שאין מקום להמתין יותר. באופן מעשי לא ניתן להספיק לבצע 320 שעות של"צ עד תום השנה, ובכל מקרה יש להעדיף את השימוש בסמכות של בית משפט זה לפני גזר הדין שיינתן על ידי ביהמ"ש בלוד.

4

11.  הוגשו לפניי מסמכים רלבנטיים מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ומהם עולים הדברים הבאים:

                    א.        נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות שוד (ת"פ 54229-01-17).

                     ב.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון בדבר הגשת כתב אישום מתוקן וטיעון פתוח לעונש.

                      ג.         כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם לעבירה של שוד של שרשרת זהב של מתלוננת (אותה מתכונת של שוד שעליה הורשע לפניי). הנסיבה המיוחדת בתיק בבית משפט בלוד, היא כי המתלוננת ילידת 1941, הובילה את בנה הנכה בכיסא גלגלים והנאשם התקרב אליהם מאחור, תלש את שתי שרשראות הזהב של המתלוננת מצווארה, והפיל אותה ארצה. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת (בת 76) כאבים בברכיים, כאבים ונפיחות בשורש כף ימין והיא טופלה בבית חולים וידה הימנית גובסה.

                     ד.         בית המשפט בלוד (סגנית הנשיא, כב' השופטת רוך לורך) הרשיעה את הנאשם על פי הודאתו ביום כט בניסן תשע"ז (25.4.17).

                    ה.        מלאכת גזר הדין הוטלה בהסכמה על כב' השופט ד"ר עמי קובו שקיים ישיבה ביום 10.7.17 שבמהלכה, כולל בהחלטה, הוזכר ההליך שלפניי ובסיומה נקבע כי יוגש תסקיר משלים ומועד הטיעונים לעונש נקבע ליום 19.10.17.

12.  מדברי הסניגור הבנתי כי הנאשם נמצא בקשר עם שירות המבחן וכי התסקיר יוגש בעוד כחודש וטיעונים לעונש יישמעו ביום 19.10.17 ולדעתו יש להמתין לדיונים בבית המשפט המחוזי בלוד לפני היענות לבקשת המדינה.

13.  לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי גם מבחינה פורמלית וגם מבחינה עניינית יש ללכת בדרך שהתווה הסניגור.

14.  סעיף 71ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) קובע כי תקופת תוקפו של צו שירות לא תעלה על שנה אחת.

15.  אין מחלוקת כי השנה טרם הסתיימה, והיא תסתיים רק בעוד כחודשיים ביום 10.11.17.

16.  גם אם צודקת ב"כ המדינה כי מבחינה מעשית קשה להספיק לבצע 320 שעות של"צ מהיום עד 10.11.17, עדיין הוראות החוק הן אלה שמתוות את סמכות בית המשפט.

5

17.  סעיף 71ד, שעל בסיסו מבקשת ב"כ המדינה כי אקבע עונש מאסר לנאשם מתחילה במילים "הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות".

18.  לא ניתן להוכיח לפניי אי ביצוע צו השירות כל עוד לא חלפה השנה.

19.  מעבר לכך, מבחינת היחס של כבוד בין הערכאות - גם אם מדובר בערכאות שוות מבחינת הסמכות - סבור אני כי יש להמתין לקבלת התסקיר המעודכן ולעמדתו העונשית של בית המשפט מרכז-לוד (כב' השופט ד"ר עמי קובו), לבל ייווצר מצב שבו מערכת בתי המשפט מדברת בשתי קולות ביחס לאותו אדם.

20.  נימוק שלישי: מאחר והנאשם עצמו, כפי שדיבר בתחילת הדיון היום, נמצא במצב משברי, ומצד שני הוא בהליך גמילה, לא יהא זה נאות אם אתן היום השלמת גזר דין ואשלח את הנאשם לתקופת מאסר ארוכה, כפי שמבקשת המדינה, מבלי שיש בפניי תסקיר מעודכן.

21.  שילוב שלושת הנימוקים הללו הביאני למסקנה כי אקבע דיון לאחר תום השנה, דהיינו לאחר 10.11.17, וכי עד למועד זה ידאגו הצדדים להביא לפניי את גזר הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ד"ר עמי קובו), וכן את התסקיר המעודכן.

22.  אני מצפה כי ב"כ הצדדים ינסו להידבר ביניהם לאחר תום ההליכים לפני בית המשפט המחוזי מרכז ויגיעו לפתרון מעשי גם בתיק זה. בהעדר הסכמה, אשמע את טיעוני הצדדים המעודכנים על פי החומר המעודכן ואתן החלטתי בבקשת המדינה.

23.  בהסכמת ב"כ הצדדים נקבע בזה המועד להשלמת הטיעונים, ליום ראשון, כג בחשוון תשע"ח (12.11.17) בשעה 08:30. במסגרת השלמת הטיעונים, תהיה רשאית ב"כ המדינה להתייחס לא רק לאי ביצוע השל"צ, אלא גם לעובדה כי העבירה בה הורשע הנאשם בוצעה בתקופת המבחן ומהי המשמעות העונשית או האחרת הנובעת מנתון זה. למותר לציין כי לנאשם זכות להגיב על הדברים.

24.  שירות המבחן יכין תסקיר מעודכן לבית משפט זה, לא יאוחר מיום 9.11.17, אשר יתייחס לתום השנה שבה כנראה, לא בוצע השל"צ, או אם בוצע השל"צ באופן חלקי - יגיש בקשה להאריך את תקופת השל"צ מעבר לשנה כאמור בסעיף 71ב(א) לחוק הנ"ל

25.  המזכירות תשלח העתק החלטה זו הן לשירות המבחן והן לכב' השופט קובו מבית המשפט המחוזי בלוד, וכן תדאג לזמן את הנאשם לדיון, מהשב"ס, למועד האמור (12.11.17).