1.      הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות, בעבירה של החזקת בעלי חיים מבלי לספק להם את צרכי מחייתם, לדאוג לבריאותם ולמנוע התעללות בהם, בניגוד לסעיף 2א1 ביחד עם סעיף 17ב לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד 1994.

על פי עובדות כתב האישום שהוכחו, הנאשם עסק בגידול ראשי בקר ברפת שבבעלותו במושב פטיש והחזיק ברפת כ-200 ראשי בקר למטרות חליבה וסחר.

ביום 2.6.19 החזיק הנאשם את ראשי הבקר ברפת כאשר שקתות מי השתייה היו מזוהמות, ומי השתייה שבתוכן הכילו לכלוך רב באופן שמסכן את בריאותם של ראשי הבקר באופן ממשי. בין המועדים 2.6.19- 7.7.2019, החזיק הנאשם את ראשי הבקר ברפת בתנאים בהם חלק מהמרבץ של ראשי הבקר היה רטוב ועמוק, באופן אשר מנע את יכולת הרביצה של ראשי הבקר, הקשה על התניידותם וסיכן את בריאותם.

2.      ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות ביצוע העבירה, לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה בערכים המוגנים ולפסיקה הנוהגת. לשיטתו, מתחם העונש ההולם כולל קנס הנע בין 15,000-30,000 ₪ לצד ענישה נלווית. ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות בסך 20,000 ₪.

3.      ב"כ הנאשם תיאר את אופי עבודתו של הנאשם, עבודה אשר מתחילה בשעה 3:00 לפנות בוקר ונמשכת מעל 15 שעות ביום. ב"כ הנאשם ציין כי מאז מות אביו של הנאשם, הרפת נחלקה לשניים -מחצית לנאשם ומחצית לאחיו. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם בן 60, חד הורי, מגדל בבית צנוע את בנותיו ונכדיו, מתפרנס מסכום צנוע של 6,000 ₪ בחודש. בנוסף ציין כי הנאשם מצוי בחובות לבנקים ולמרכז המזון, בסכום של כ- 1.5 מיליון ₪. לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם הסדיר את הליקויים ברפת, ואף התקין מאווררים נוספים לרווחת בעלי החיים. לאור מכלול הנסיבות ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בקנס שלא יעלה על 2000 ₪ עם פריסה לתשלומים, על מנת שלא להביא לקריסת הנאשם.

קביעת מתחם העונש ההולם

4.      הערך החברתי המוגן אשר נפגע מהעבירה שביצע הנאשם הוא הגנה על  בעלי החיים, צמצום הפגיעה בהם ודאגה לרווחתם.

ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 8122/12 ראמי פחמאווי נ' מדינת ישראל (27.01.2013):

".......חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי".

5.      בענייננו, מידת הפגיעה בערך המוגן אינה ברף גבוה.

6.      באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שהנאשם החזיק ברפת כ- 200 פרות. מהראיות שהוצגו עלה כי על אף שיש להקפיד על ניקוי השקתות כל יום או יומיים, הנאשם לפי הגרסאות השונות שסיפק, ניקה את השקתות רק פעם בשבוע-שבועיים.

עוד עלה כי למרות שיש לבצע קלטור בתדירות יומיומית, הרי שהנאשם לא הקפיד על קילטור במינון הדרוש כדי לשמור על תקינות המרבץ. חלק מהמרבץ שברפת היה רטוב ועמוק, חלקו התייבש ונוצרו תלים, ובהעדר קילטור מספק נפגעה יכולת הרביצה של ראשי הבקר, מה שהקשה על התניידתם וסיכן את בריאותם.

כפי שעלה מחוות דעתה ד"ר שמואלי-גולדין "רווחת בעלי החיים נמדדת ברפתות על ידי מספר סממנים (פרמטרים): התשתיות הקיימות - גודלן, מספרן ונקיונן, מצב השקתות, מצב פסי האכלה, צפיפות, איכות ומצב המרבץ, רוחב וניקיון שבילי הולכה, חצר החליבה, טיפול וניהוג בבעלי חיים, מצב גופני של בע"ח, ניקיון בע"ח, טיפול בבע"ח חולים ועוד סממנים רבים...".

בסופו של יום, הוכחו בפני שני ליקויים אחד ביחס לניקיון השקתות והשני ביחס לאיכות המרבץ. ביחס לסממנים האחרים, שהוזכרו בחוות דעתה של ד"ר שמואלי-גולדין, לא נטענו ליקויים.

לא זו אף זו, הנאשם הביא ראיות לכך שהוא מספק לפרות מזון מדי יום, לכך שהפרות זוכות לטיפול רפואי מסור ולכך שהוא דואג לצינון הפרות ולאוורור הרפת, והכל לצורך רווחתן.

7.      על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים:

·       ת"פ (בית שאן) 78541-01-23 מדינת ישראל נ' קורש (9.4.23): הנאשם גידל כ- 67,000 תרנגולות. לאחר ששיווק את העופות, נטש 10 תרנגולות סמוך לפח פסדים במשק, כשהן במצב פיזי ירוד, מתבוססים בבוץ ובפסולת, באופן המקשה עליהן לנוע, ללא מזון ומים, חשופים לחיות טרף ולפגעי מזג האויר, עד אשר בחלוף 8 ימים המיתם. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת בעלי חיים מבלי לספק את צרכי מחייתן, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו בהתאם לסעיפים 2א1 ו-17(ב) לחוק צער בעלי החיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד 1994, ונדון בהסדר טיעון לקנס בסך 18,000 ₪, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתחייבות בסך 18,000 ₪.

·       ת"פ (באר שבע) 46876-12-21 מדינת ישראל נ' קיבוץ נירים ואח' (22.3.22): הנאשמת החזיקה 9 עגלות צעירות בתוך מתקן ריסון למשך למעלה מ-3. שעות מבלי יכולת לזוז, לשתות או לרבוץ לצורך מנוחה. הנאשמת הורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת בעלי חיים מבלי לספק להם את צרכי מחייתם, לדאוג לבריאותם ולמנוע התעללות בהם, לפי סעיף 2א1 ביחד עם 17(ב) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994, ונדונה לקנס בסך 29,200 ₪ והתחייבות בסך 30,000 ₪.

8.      בהתאם להוראת סעיף 40 ח לחוק העונשין, בקביעת מתחם הקנס ההולם יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם.

9.      לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע מענישה שאינה כוללת מאסר, אף לא מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל, קנס הנע בין 9,000-24,000 ₪ וענישה נלווית.

10.  בעניינו של הנאשם, אין הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

11.  בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם זקפתי לזכותו את היותו נעדר הרשעות קודמות.

12.  נתתי דעתי לכך שהנאשם לא לקחת אחריות על מעשיו ובחר לנהל משפט עד תום. אין בכך כדי להצדיק החמרה בעונשו, אך אין הוא זכאי לאותה "הנחת הודיה", השמורה לאלו הבוחרים לקחת אחריות ולהודות במיוחס להם.

13.  לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות כפי שהוצגו בפני וכפי שגובו במסמכים, את מצבו הכלכלי הקשה.

14.  לקחתי בחשבון את דברי בא כוחו לפיהם הנאשם פעל לתיקון הליקויים ואף הוסיף מאווררים לרווחת בעלי החיים.

15.  לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם ענישה ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

16.  לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    הנאשם ישלם קנס בסך 10,000 ₪ או 28 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, תשלום ראשון לא יאוחר מיום 15.9.23

את הקנס ניתן לשלם תוך 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ב.     הנאשם יתחייב על סך 15,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע. ההתחייבות תחתם תוך 30 יום במזכירות בית המשפט או במשרדי ב"כ הנאשם, ככל שלא תחתם, ייאסר הנאשם למשך 7 ימים.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לב"כ הנאשם.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט' תמוז תשפ"ג, 28 יוני 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה.