כתב האישום

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן האוחז שלושה אישומים, המייחס לו ביצוע עבירות איומים ופגיעה בפרטיותה של רעייתו, המתלוננת.

 

2.      בהתאם למתואר באישום הראשון, כשנתיים עובר ליום 11.7.2021 התקין הנאשם בטלפון הנייד של המתלוננת אפליקציה המקליטה שיחות ומדווחת על מיקום לטלפון הנייד שלו. באותן נסיבות, הקליט הנאשם 437 שעות שיחה של המתלוננת עם אחרים והאזין להן ללא ידיעתה.

בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בעבירה של פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981.

 

3.      על פי האישום השני, בתאריך 7.7.2021 בסמוך לשעת חצות ובעת ששהו הנאשם והמתלוננת בבית, החל הנאשם לצעוק על המתלוננת. בתגובה המתלוננת אמרה לנאשם, שאם לא יחדל מצעקותיו תצא מהבית עם הילדים לבית אמה למספר ימים. אז איים הנאשם על המתלוננת שאם תוציא את הילדים מהבית הוא ישבור לה את הרגלים. בהמשך, קראה המתלוננת לשכן לעזרתה שהגיע לבית ושוחח עם הנאשם.

בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

 

4.      על פי האישום השלישי, בתאריך 11.7.2021 התקשר הנאשם למתלוננת ואיים עליה באמרו: "את משחקת אותה יותר מדי גיבורה, באמא שלי בספר תורה באמא שלי אני אבוא למשרד וליד כולם אני אפוצץ אותך מכות.. כן? כן? אני בא עכשיו אני בא אני שובר לך את הצורה יא בת זונה את מדברת אלי ככה ליד אנשים? ליד אנשים את מדברת ככה? יא בת זונה, עכשיו אני בא אליך, אני בא למשרד אני אראה לך מה זה .. אני בא למשרד שלך יא בת זונה.. תדברי אלי ככה ליד אנשים? יא בת זונה עכשיו אני בא אליך אני נשבע לך עכשיו את השפלת אותי עכשיו ברמות שאין לתאר.. אני נשבע בילדים שלי שאני בא אני אזיין אותך אותך היום, היום".

בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

 

תסקירי שירות המבחן

5.      במסגרת הסדר דיוני בין הצדדים, הופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו, ללא שגובשה הסכמה לעניין העונש.

בתסקיר מיום 11.1.2023 עלה כי נקבעו לנאשם שתי פגישות אליהן לא התייצב.

 

6.      בדיון שנערך ביום 18.1.2023 מסר הנאשם שלא התייצב לשירות המבחן בשל מחלה, אך לא הציג אישורים רפואיים וביקש שתינתן זו הזדמנות נוספת להגיע לפגישה שתיקבע לו.

בית המשפט הביע ספק בדבר נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי כזה או אחר ואולם, מכיוון שעמדת שירות המבחן רלבנטית לבחינת מהות הסכסוך באופן כולל, נעתר לבקשת ההגנה לקבלת תסקיר.

 

בד בבד, הורה בית המשפט על הגשת חוות דעת מאת הממונה על עבודות שירות וזאת על מנת שתיפרש בפני בית המשפט התמונה המלאה.

 

7.      תסקיר מיום 2.7.2023 סקר את תולדות חייו של הנאשם. הנאשם בן 36, גרוש ואב לשני ילדים קטינים. הנאשם גדל במערכת משפחתית מורכבת, חווה הזנחה ומצוקה כלכלית קשה. ניכר כי על רקע הקשיים במשפחת מוצאו פיתח קשיים רגשיים ובהמשך התנהגות תוקפנית שהגיעה לכדי מעורבות בפלילים כנער, בעטיה נשלח בצו בית משפט למעון טיפולי לנערים בסיכון. הנאשם חווה תקופות של חוסר יציבות שבאו לידי ביטוי גם בהיעדר מקום מגורים קבוע, אולם נמנע מלהסתבך שוב בביצוע עבירות פליליות. גם בעת הנוכחית נתון הנאשם במצב כלכלי קשה, מתמודד עם חובות כספיים בהיקף ניכר לגורמים פורמליים שונים ועורך מאמצים לכלכל את עצמו בעבודתו כנהג, לצד תשלום מזונות וסיוע להוריו שאף הם צברו חובות משמעותיים ונותרו ללא מקום מגורים. לדברי הנאשם, לאורך השנים צרך קנאביס באופן מזדמן, אולם לאחרונה הפכה הצריכה ליומיומית ומסייעת לו בהרגעה.

 

8.      בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, תאר הנאשם מתיחות ביחסים עם המתלוננת על רקע התנהגות מקניטה כלפיו, פזרנות כספית תוך הוצאת סכומים גבוהים מהחשבון המשותף ותחושות קנאה וחשדנות שלו כלפיה. הנאשם לא רואה בעייתיות בכך שהקליט את שיחות המתלוננת מאחר שהיו נשואים. בנוגע לאיומים, תאר את התנהלותו כתגובתית להתנהלותה, שכן לדבריו נהגה להקניטו ולהשפילו ואיימה שלא תאפשר לו לראות את הילדים. הנאשם התקשה לקחת אחריות ולהכיר בהתנהגותו האלימה, עוד התקשה לבטא אמפתיה כלפי המתלוננת ועל אף חלוף הזמן נותר מרוכז בעצמו ובצרכיו. הנאשם הפחית מחומרת מעשיו ולהשקפתו הוא משלם מחיר כבד שאינו מידתי בעקבות מעשיו בעבירות. בשיחה עם המתלוננת, עלה כי הנאשם לא משלם לה מזונות אולם, אינה חוששת או מרגישה מאוימת מצדו.

 

9.      שירות המבחן התרשם כי על רקע ההזנחה שחווה ומצוקה כלכלית קשה פיתח הנאשם התנהגות הישרדותית ואף תוקפנית, הנאשם חווה בדידות וחוסר אונים עמם ניסה להתמודד באמצעות צורכי שליטה והתנהלות אלימה כלפי המתלוננת כמו גם באמצעות שימוש בסמים. במצב הדברים היום, שירות המבחן אינו יכול לשלול רמת סיכון להישנות התנהלות אלימה בעתיד ובשים לב לעמדותיו של הנאשם השוללות נזקקות טיפולית או רצון להיעזר בטיפול, לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו.

תצהיר נפגעת עבירה

10.  נפגעת העבירה הצהירה כי מעשיו של הנאשם גרמו לה לנזק נפשי, היא חששה לחייה, התקשתה בתפקוד היומיומי ולפיכך פנתה לקבלת טיפול באופן פרטי. עד שהסתיימו הליכי הגירושין, המשיך הנאשם להטריד אותה ולכן הגישה נגדו בקשה להוצאת צו הגנה שיפוטי. בצד זאת, העלתה טענות רבות לאי - עמידה בהסכם הגירושין, מבחינת הסדרי הראיה ותשלום המזונות, והוסיפה כי בכוונתה להגיש בקשה למשמורת בלעדית.

טיעוני הצדדים לעונש

11.  ב"כ המאשימה, עו"ד ליאורה זמיר, עמדה על נסיבות ביצוע העבירות, ועל הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהתנהגותו האובססיבית והמאיימת של הנאשם כלפי המתלוננת, תוך הקלטת שיחות טלפון בהיקף עצום, ללא שהותיר לה בדל של פרטיות. הדגישה לחומרה את ריבוי האירועים, את סמיכות הזמנים שבין האירועים המתוארים באישומים השני והשלישי, את הנזק שנגרם לנפגעת העבירה ולאמור בתצהיר, לפיו הנאשם לא הרפה ממנה גם לאחר הגשת כתב האישום. לאחר שתמכה עמדתה בפסיקה, עתרה למתחם עונש כולל בגין כל המעשים המתוארים בכתב האישום, הנע בין 10 חודשי מאסר לבין 20 חודשי מאסר בפועל. בקביעת העונש בגדרי מתחם הענישה, ביקשה לשקול לקולה את עברו הנקי של הנאשם ואת הודייתו בכתב האישום ומנגד, את התרשמות שירות המבחן כי אינו לוקח אחריות על מעשיו, מחזיק עמדה קורבנית ושולל כל צורך טיפולי. בנסיבות אלה, ביקשה להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וחתימה על התחייבות.

 

12.  ב"כ הנאשם, עו"ד דימיטרי ברנשטיין, ביקש שיינתן משקל משמעותי לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות וכן לעברו הנקי של הנאשם. אשר לנסיבות ביצוע העבירות, נטען כי עבירות האיומים אינן ברף הגבוה וכי מדובר בערוב של קללות, ובפרט הדברים אמורים באישום השלישי. ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, שחווה קשיים רבים עוד מראשית חייו ומנהל אורח חיים הישרדותי, כעולה מהתסקיר. עוד טען, כי חוסר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן נבע מהיעדר יכולת של הנאשם לפנות זמן לטיפול. הנאשם עובד במקום עבודה סדיר מזה 4 שנים וחושש שיפטרו אותו ממקום עבודתו. נוכח האמור, ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר שיכול לרצות דרך עבודות שירות ועתר למקם את עניינו של הנאשם בתחתית המתחם ולהטיל עליו מאסר על תנאי ופיצוי.

 

13.  הנאשם בדבריו לעונש אמר שמדובר באירועים שקרו בלהט הרגע. הסביר כי חש שעליו להגן על עצמו מבחינה רגשית בשל התנהלות המתלוננת. אמר שהוא עובד כנהג משאית מבוקר ועד שעות הערב המאוחרות, מנס לעבודה בכמה שיותר עבודות על מנת לשלם את חובותיו. עוד אמר כי מאז הפרידה מגיעה נפגעת העבירה אליו מספר פעמים בשבוע, כלומר היא חשה מוגנת ואינה חוששת לשלומה.

ביחס לאפשרות הטלת עונש של עבודות שירות אמר הנאשם כי הוא מעדיף לרצות מאסר ממש: "אם בית המשפט יטיל עליי עבודות שירות אני אעדיף לרצות את זה במאסר כי אין לי ברירה, יש לי לפרנס ילדים משפחה ארנונה חשמל שכירות".

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

14.  בהתאם לעיקרון ההלימה, ייקבע מתחם העונש תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ולמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

15.  על אף שניתן היה לקבוע לטעמי שני מתחמים, מתחם בנוגע לעבירה של פגיעה בפרטיות שבוצעה כשנתיים עובר להגשת כתב האישום ומתחם אחד בנוגע לשתי עבירות האיומים שבוצעו בסמיכות זו לזו, ניתן לקבל גם את עמדת המאשימה לקבוע עונש כולם לאירועים כולם, בהתאם לסעיף 40יג בחוק העונשין, תוך שמירה על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם. כן יש להתחשב במספר המעשים העברייניים המרכיבים את האירוע "שכן לעיתים יש בכך כדי לשוות לאירוע מידה נוספת של חומרה" (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, פסקה 10 לפסק דינה של כב' השופטת ברק- ארז (29.10.2014)).

 

 

16.  באישום הראשון, הפגיעה בערכים המוגנים היא אנושה. הנאשם פגע בזכותה של המתלוננת לפרטיות ולניהול אורחות חייה כפי שתחפוץ בלי כל הפרעה או הטרדה. זכותו של אדם לפרטיות ולצנעת חייו הוכרה כאחת מזכויות היסוד של אדם ומעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הנאשם התחקה אחר מקום הימצאותה של המתלוננת במשך כשנתיים, הקליט מספר עצום של שעות שיחה עם אחרים והאזין לאותן שיחות, והכול על רקע רגשות קנאה וחשד כי היא מנהלת קשר עם אחרים. אך לצורך המחשה, מדובר בלא פחות מ - 18 יממות של שעות שיחה בהן נחשף הנאשם לכל שיחותיה של המתלוננת, תוך הפרה גסה של האוטונומיה שלה וזכותה לנהל את חייה בחופשיות.

 

17.  אשר לאישומים השני והשלישי, מעשיו של הנאשם פגעו בערכים החברתיים המוגנים ובהם זכותה של המתלוננת לחיות בביטחון בכבוד ובשלוות נפש, ללא שתהא חשופה לאלימות מילולית. איני שותפה לעמדת ב"כ הנאשם כי מדובר באיומים קלים. לטעמי מדובר באיומים ממשיים, בשתי הזדמנויות שונות, שאירוע בסמיכות זמנים זו לזו, כשהנאשם שב ואיים על המתלוננת ש"ישבור לה את הרגליים" "ישבור לה את הצורה" ויכה אותה, תוך שהוא מבזה אותה בקללות גסות.

 

18.  מבט על כתב האישום כמכלול מתאר תמונה של מי מחזיק בעמדה מעוותת לפיה על המתלוננת לסור למרותו, ובמעשיו בולטים מאפיינים של השלטת רצונו על המתלוננת ללא כל התחשבות ברצונותיה או בזכויותיה כאדם נפרד ממנו.

 

19.  מנעד הענישה בעבירות של איומים ופגיעה בפרטיות הוא רחב ביותר ומתחיל בענישה של מס' חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודת שירות לבין מאסר בפועל, בהתאם לנסיבות העניין. אפנה למספר פסקי דין העשויים לסייע בקביעת המתחם:

 

 

        א.        רע"פ 149/19 פפיאשווילי נ' מדינת ישראל (10.1.2019) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות איומים, הטרדה באמצעות מתן בזק ופגיעה בפרטיות. במהלך כחודשיים ביצע הנאשם קרוב ל-400 התקשרויות והודעות טלפוניות לבת זוגו, בהן איים כי ירצח אותה, יפגע בגופה, באמה וברכושה תוך שהוא מאשים אותה שהיא משוחחת עם אחרים באופן שאינו לרוחו. בחלק מהמקרים דרש המבקש לדעת היכן שוהה המתלוננת ובשני אירועים שונים הגיע למקום ששהתה ודרש להסיעה, על אף שסירבה לכך. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מס' חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל- 15 חודשים והשית על הנאשם עונש מאסר בן 9 חודשים לצד עונשים נוספים. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

         ב.         רע"פ 4189/21 אילן מנסור נ' מדינת ישראל (15.6.2021) - הנאשם הורשע בעבירת איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק. הנאשם שלח הודעות מאיימות לאחיו והטריד את אחיינו בכך שהתקשר אל הטלפון הנייד שלו 242 פעמים, על מנת להפחידו או להקניטו. כמו כן, לפי האישום השני, התקשר המבקש לפרודתו 372 פעמים ולבתו 359 פעמים. בהמשך ולאחר שנחקר באזהרה שב המבקש והטריד את פרודתו ואת בתו בכך שהתקשר לפרודתו כ-290 פעמים, ואל בתו 248 פעמים. בנוגע לעבירות באישום השני נקבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

          ג.         רע"פ 4976/18 ריאני נ' מדינת ישראל (12.8.2018) - נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש, בעל עבר פלילי, בגין עונש בן 9 חודשי מאסר שהושת עליו, הכולל הפעלת תנאי, בעקבות הרשעתו ב-4 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ובעבירה של איומים, על פרודתו. בארבעה מועדים שונים בתקופה של מספר חודשים שלח המבקש לפרודתו כ-30 הודעות טקסט מטרידות ובוטות, כשאחת מהן כללה דברי איום.

 

         ד.         רע"פ 1738/15 שוקרי נ' מדינת ישראל (11.3.2015) - המבקש הורשע בשתי עבירות איומים ובהטרדה באמצעות מתקן בזק בכך ששלח לגרושתו עשרות הודעות טקסט בעלות תוכן מאיים ומטריד. נקבע מתחם הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר בפועל ועונש בן 10 חודשים שכלל הפעלת מאסר על תנאי.

 

         ה.        עפ"ג (מרכז) 4446-02-22 שבתאייב נ' מדינת ישראל (7.3.2022) - הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים כלפי בת זוגו ואיים עליה שירצח אותה כשהוא תחת השפעת אלכוהול. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מס' חודשי מאסר לבין 12 חודשים והשית על הנאשם, נעדר עבר פלילי, 10 חודשי מאסר.

 

          ו.          עפ"ג (מרכז) 18436-03-22 אקאל נ' מדינת ישראל (20.6.2022) - בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, בגין עונש מאסר בעבודות שירות בן 4 חודשים שהושת עליו בגין הרשעתו בשתי עבירות איומים כלפי בת זוגו, על רקע רצונה להתגרש ממנו, אחת מהן באמצעות הודעת ווטסאפ, לאחר שהתקבל בעניינו תסקיר שלילי שהצביע על גורמי סיכון והיעדר נכונות לטיפול.

 

         ז.          עפ"ג (מרכז) 5397-09-18 מלניקר נ' מדינת ישראל (30.12.2018) - הנאשם התקשר לעו"ס המטפל בו ואמר לו שהוא כועס על עו"ס (אחר) המטפל בגרושתו והיה רוצה לירות בה 3 כדורים והוסיף "היא צריכה למות, צריך שידפקו לה כדור בראש". בית המשפט קבע מתחם הנע בין מס' חודשי עבודות שירות ל- 12 חודשים, השית על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות הכוללים הפעלת עונש מאסר מותנה. הערעור נדחה.

 

20.  בשים לב לעקרון ההלימה, בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, בנסיבות ביצוע העבירה ובהתחשב בענישה הנוהגת; אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין מאסר שניתן לריצוי דרך עבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש בגדרי מתחם הענישה

21.  לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו בכתב אישום המתוקן, אשר מלמדת על נטילת אחריות ואשר הביאה לחיסכון בעדותה של המתלוננת, כמו גם בזמן השיפוטי.

 

22.  על אף נסיבות חייו המורכבות והמצערות הצליח הנאשם להימנע מביצוע עבירות, הוא נעדר הרשעות קודמות ואף לא נפתחו נגדו תיקים מאז האירועים מושא כתב האישום. שקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם, המנהל אורח חיים הישרדותי, ובכלל זה נסיבותיו הנפשיות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. עוד לקחתי בחשבון את הפגיעה הכלכלית הקשה שעלולה להיגרם לנאשם, המתמודד אך בקושי רב עם נטל הפרנסה.

 

23.  כן שקלתי כי בני הזוג התגרשו ומקיימים קשר קונקרטי סביב הסדרי הראייה של הילדים ואת עמדת המתלוננת לפיה אינה חוששת מהנאשם.

 

24.  מנגד ולחומרה, גם היום הנאשם אינו נוטל אחריות מלאה על מעשיו ונקט בגישה קורבנית. על אף שנזקקותו הטיפולית ברורה, למרבה הצער בחר הנאשם שלא להיעזר בגורמי הטיפול על מנת להפחית את הסיכון במצבו. התסקיר אינו מעודד וניכר שהנאשם חסר תובנה ביחס להשפעה שהייתה למעשים שביצע על שלוות חייה של המתלוננת והוא מרוכז במחיר שהוא משלם בגין המעשים. הנאשם אינו מכיר בנזק למתלוננת ומחזיק בתפיסה שגויה כי עצם היותה של המתלוננת רעייתו, מעניק לו זכות לשליטה בכל רבדי חייה.

 

25.  לאור כל האמור, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של מתחם הענישה, אולם לא בתחתיתו, ואני מטילה עליו את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר בפועל למשך 8 חודשים.

 

2.      מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע או עבירה של פגיעה בפרטיות למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

 

3.      מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, או עבירת איומים למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

 

4.      הנאשם ישלם לנפגע העבירה פיצוי בסך של 1,000 ₪ לפי טופס פרטי ניזוק טלת/1 . המאשימה תעדכן את נפגע העבירה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק).

 

תשלום קנס או פיצויים ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברי תשלום).

 

 

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

 

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

 

 

ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ג, 17 יולי 2023, בנוכחות הצדדים.