כתב האישום והתשובה לאישום

1.      הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום המקורי בעבירה של התחזות לעורך דין, לפי סעיף 97(א) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בכך שביום 21.10.2015 שלח הנאשם מכתב לרשות הטבע והגנים שבו חתם את שמו ולצדו תואר עורך דין, תואר שצוין אף בכותרת המכתב, מבלי שלנאשם היה רישיון לעריכת דין בישראל באותה עת. הנאשם הוסיף כי ברקע הדברים הכשרתו כמשפטן באנגליה (לטענתו, בעל שני תארים במשפטים) ועבודתו כמשפטן בישראל. עוד הוסיף הנאשם, כי קיים סכסוך בינו לבין רשות הטבע ביחס לקרקע השנויה במחלוקת באיזור מגוריו, כאשר מכתבו לרשות נכתב על-רקע זה.

מהלך הדיון

2.      הצדדים לא הגיעו להסכמות, והנאשם הודה בכתב האישום המקורי תוך שהוא מפרט בתשובתו את נסיבות המקרה. מעבר לכך, נשלח הנאשם לשירות המבחן והסניגורית עו"ד רייזמן, שייצגה את הנאשם אותה עת, ביקשה שהשירות יבחן גם את שאלת ביטול ההרשעה. בהמשך ביקש הנאשם לחזור בו מהודייתו אך לא אפשרתי זאת. נוכח הנסיבות שנוצרו הוחלף הייצוג ובעת הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין מייצגו עו"ד מתן לקר.

תסקיר שירות המבחן

3.      מהתסקיר שהוגש עולה כי הנאשם כבן שבעים, אלמן. עוד עולה כי הנאשם נולד וגדל בישראל, שירת שירות צבאי מלא ולדבריו שירת בגופי הביטחון במשך שנים רבות. בהמשך סיים לימודים גבוהים בתחום מדעי המחשב בישראל, ואחר כך השלים לימודי משפטים באנגליה, אך מעולם לא השלים את הסמכתו לעריכת דין בישראל. כיום הוא עובד לדבריו במשרד עורכי דין, אך לא המציא לשירות המבחן אישורים לגבי כל הנטען. בשנים האחרונות עבר הנאשם תאונה לא פשוטה וכן התדרדר מצבו הבריאותי. הנאשם התייחס לעבירה כאל כשל רגעי ואובדן שליטה, עקב סכסוך מתמשך עם רשות הטבע, שתסכל אותו והוציאו משיווי המשקל. שירות המבחן העריך אף הוא, כי האירוע נבע מתסכולו של הנאשם באותן נסיבות. השירות סבר כי אין מקום להמלצה טיפולית בנסיבת העניין, והביע ספק אם יוכל הנאשם לרצות עונש של של"ץ, ולכן המליץ על הטלת מאסר על-תנאי, קנס והתחייבות. השירות גם לא מצא להמליץ על ביטול ההרשעה נוכח היעדר הוכחה של נזק קונקרטי והיעדר המצאה של מסמכים לסמוך את טענותיו של הנאשם לגבי השכלתו המקצועית.

ראיות וטיעונים לעונש

4.      ב"כ המאשימה עתר לענישה הכוללת רכיב של מאסר מותנה וענישה נלווית. מנגד ביקש ב"כ הנאשם לבטל את ההרשעה ולהסתפק בקביעת האשמה ללא עונש נלווה נוכח מכלול הנסיבות.

קביעת מתחם הענישה ההולם

5.      בבואו של בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה ההולם, עליו לתת בכורה לעקרון ההלימה, שהוא נגזרת של הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.

6.      אשר לערכים המוגנים, הנאשם פגע בעקרון שלטון החוק ובתדמיתה של מערכת המשפט בכללותה. עורכי הדין הם בעלי תפקיד מהותי במערכת המשפט, בהיותם שלוחים נאמנים של שולחיהם מחד, ו"קציני בית המשפט" מאידך, המחויבים בשמירה קפדנית על כללי האתיקה המקצועית. הסגת גבול המקצוע, ובוודאי שהתחזות לעורך דין, עלולים לפגוע קשות באמון הציבור במערכת המשפט בכללותה, ולערער את יסוד האמון עליו מבוססת עבודת עורכי הדין. בנסיבות העניין, מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.

7.      אשר לנסיבות ביצוע העבירה - לקולה ייאמר, כי הנאשם ביצע את העבירה "בשם עצמו", דהיינו, הוא לא ייצג איש מלבדו, ולכן לא הונה אחרים במתן טיפול משפטי שלא היה מוסמך לתת לכתחילה, וזאת ברקע לסכסוך משפטי שהיה לו עם הרשות. אלא שכאן מסתיימים השיקולים לקולה. הנאשם, שהיה בסכסוך משפטי עם רשות מרשויות המדינה לאורך זמן, חש תסכול, והחליט להונות את הרשות בהתחזותו לעורך דין, מתוך ציפייה, כי "מכתב מעורך דין" יהיה בעל משקל סגולי רב משל מכתב של "אחד העם". מדובר בעבירה מתוכננת ואינני מקבל את הסברה, כי מדובר בביטוי של "עידנא דריתחא" או אובדן עשתונות רגעי. קיימת חומרה בניסיון להונות את הרשות, והנאשם אחראי בלעדית למעשיו, בוודאי נוכח גילו. הנזק שנגרם בפועל מוגבל, הואיל ונתגלתה התרמית.

8.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת - ברע"פ 2163/19 מרכוס נ' מ"י (מיום 3.4.2019) נדון נאשם שהתחזה לעורך דין וייצג בפועל לקוחה וגבה ממנה כספים במרמה ובמצג שווא, ל-8 חודשי מאסר בפועל, על בסיס מתחם שבין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר. שם דובר בנסיבות חמורות בהרבה ממקרנו. ברע"פ 7491/08 ניר נ' מ"י (מיום 18.11.2008) נדון עניינו של עורך דין שהיה בתקופת השעיה, ולמרות זאת המשיך לייצג לקוחות. שם הסתיים התיק במאסר מותנה, קנס בסך 40,000 ₪ והתחייבות בסך 20,000 ₪.

9.      מתחם הענישה ההולם - יש לגזור מהתיקים שציינתי לקולא בשל אופיו הממוקד של האירוע שלפניי, ולכן קובע מתחם שבין מאסר מותנה ושל"ץ נרחב ועד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

10.  לזכות הנאשם, הודאתו בכתב האישום כפי שהוא. ואולם נוכח התנהלות הנאשם לאורך ההליכים, לא נחסך זמן שיפוטי. עוד לזכותו של הנאשם נסיבותיו האישיות והעובדה שאיבד לאחרונה את רעייתו. לחובתו של הנאשם, קבלת אחריות מסויגת, שבאה לידי ביטוי גם באי המצאת מסמכים רלבנטיים לשירות המבחן, שיכולים היו לאמת את דבריו לגבי הישגיו המקצועיים והאקדמיים. עניין זה מעורר תמיהה, בלשון המעטה, במיוחד נוכח העתירה הראשונית של ב"כ הנאשם לביטול ההרשעה.

המיקום במתחם

11.  נוכח מכלול הנסיבות, יש מקום להטיל על הנאשם עונש בתחתית המתחם בכל הנוגע למאסר מותנה, שיש לקזזה עם קנס ניכר והתחייבות משמעותית, צופי פני עתיד.

העתירה לביטול הרשעה

12.  ההלכה מורה אותנו כי יש לבחון שני קריטריונים עיקריים: האחד, האם טיב העבירה בנסיבותיה מאפשר תוצאה של ביטול ההרשעה בהתחשב באינטרסים ענישתיים אחרים; השני, האם הוכח קיומו של נזק קונקרטי ויוצא דופן כתוצאה מהותרת ההרשעה על כנה. סברתי, כי המענה לשתי השאלות הוא שלילי. ראשית, טיבו של המעשה חמור מעצם עשייתו ומעצם פוטנציאל הפגיעה בערכים המוגנים עליהם עמדתי. לכן בלתי ראוי בעיניי, להלום מעשים שכאלה בביטול הרשעה. שנית, הנאשם הפליג לתאר לשירות המבחן את הישגיו ולא המציא בדל ראיה לכך, ומכאן שלא עמד בנטל להוכיח נזק יוצא דופן. לכן העתירה נדחית.

גזירת הדין

13.  נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר על תנאי של 3 חודשים, שלא יעבור הנאשם בתוך שנתיים מהיום כל עבירה שיש בה התחזות זיוף ומרמה, לרבות העבירה בה הורשע;

ב.     קנס בסך 1,500 ₪ או 8 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2023 ובכל ראשון לחודש רציף ועוקב. לא ישולם מי מהתשלומים במועד, יועמד הקנס לפירעון מיידי;

ג.       התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת התחזות, זיוף ומרמה לרבות העבירה בה הורשע הנאשם בתוך שנתיים מהיום.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

תשלומים ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול, וככל שקיימת יתרת זכות ולא קיים עיקול, ניתן להשיב ההפקדה למפקידים.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ט סיוון תשפ"ג, 18 יוני 2023, במעמד הצדדים.