עובדות ורקע

1.      הנאשמים הורשעו בהתאם להודאת הנאשם 1 בשמו ובשם החברה הנאשמת, בעובדות כתב אישום הכולל שני אישומים, בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דו"ח שיש להגישו לפי חוק מע"מ או התקנות - עבירות על סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") ובביצוע שתי עבירות של הפרת החובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדו"ח התקופתי עם הגשתו, עבירות על סעיף 118 לחוק, בצירוף סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

 

2.      בהתאם לחלק הכללי באישום, הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") הינה חברה פרטית אשר נרשמה כ"עוסק מורשה". הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הינו המנהל הפעיל של הנאשמת וכך היה בין השנים 2019-2020 (להלן: "התקופה הרלוונטית לאישום"). מתוקף היותה עוסק מורשה הייתה חייבת הנאשמת, באמצעות הנאשם, להגיש דוחות תקופתיים ולשלם את המס הנובע מהם במועד ובדרך שנקבעו בחוק ובתקנות.

 

3.      בהתאם לאישום הראשון, הגישו הנאשמים שלא במועד את הדוחות התקופתיים לתקופות 8/2019 ו- 11/2019, ללא צירוף תשלום כנדרש. סך היתרה לתשלום עומד על 97,237 ₪.

 

4.      על פי עובדות האישום השני, הגישו הנאשמים במועד את הדוחות התקופתיים לתקופות 5/2019 ו- 9/2019, ללא צירוף מלא התשלום כנדרש. הסדר התשלומים באשר לדוחות אלה לא כובד על ידי הנאשמים וסך היתרה לתשלום עומדת על 148,247 ₪.

 

רישום פלילי

5.      אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

 

הממונה על עבודות השירות

6.      בחוות הדעת מיום 11.9.22 נמצא הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

ראיות ההגנה לעונש

7.      מטעם ההגנה הוגשו: צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לנאשם (נ/1) ומסמך מטעם מעסיקו של הנאשם, ממנו עולה בקשתו של המעסיק לאפשר לנאשם לרצות עונשו בדרך של עבודות שירות, כדי שיוכל לשמור עבורו את מקום העבודה (נ/2).

 

טענות הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

8.      במסגרת טיעוניה לעונש הפנתה המאשימה לערך המוגן ולחומרה הרבה שיש לייחס לעבירות כלכליות וכן לעבירות המס בפרט. מדובר בעבירות הפוגעות בביטחון הכלכלי של הציבור, בערך השוויון ובנשיאת נטל המיסים.

 

9.      בהתייחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירות ציינה המאשימה את סכום המס העומד על 245,484 ₪, כאשר ממנו שולמו 20,000 ₪. המאשימה טענה כי אי הסרת מחדלים מהווה נסיבה לחומרה והפנתה לפסיקה. המאשימה סבורה כי יש להעמיד את מתחם העונש ההולם בין עונש מאסר על תנאי לבין 7 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי לתקופה של חודשיים עד 8 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 12,250 ועד 24,500 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה. לעניין הנאשמת הבהירה המאשימה כי אמנם החברה אינה בפירוק אך אינה פעילה, ולפיכך עתרה לקנס סמלי.

10.  בהתייחס לנסיבות הנאשם עצמו ציינה המאשימה כי קשות ככל שיהיו נסיבותיו האישיות של הנאשם והמצוקה הכלכלית לה הוא טוען, הרי שאין בהן להוות צידוק ומגן לעניין אי מילוי החובה להעביר את כספי המיסים או לפטור את הנאשם מעונש מאסר בפועל. עוד טענה, מצב רפואי של נאשם אינו יכול לשמש פטור מפני עונש מאסר וחזקה כי שירות בתי הסוהר ייתן את הטיפול הרפואי המתאים לנאשם. נוכח זאת עתרה המאשימה לעונש מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות שיוטלו ברף הגבוה של מתחם הענישה וקנס סמלי על החברה.

 

טיעוני ההגנה

11.  בטיעוניו עתר הסניגור לצו של"צ ולו בהיקף מורחב ובלבד שלא תיפגע עבודתו של הנאשם, שנמצא במשבר כלכלי. בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירות הדגיש הסנגור כי באשר לעבירות שבאישום השני (עבירות לפי סעיף 118 לחוק), מדובר בדוחות שהוגשו במועד אך ללא התשלום הנדרש ובאישום הראשון (עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק) מדובר אומנם בדוחות שלא הוגשו במועד, אך לא מדובר באיחור ניכר.

 

12.  הסניגור הוסיף כי הנאשם עשה מאמצים לשלם את חובו ואף נערך הסדר תשלומים, אך הנאשם לא הצליח לעמוד בתשלומים עקב קריסתו הכלכלית כעצמאי באותה התקופה. הסניגור ביקש להדגיש כי מדובר בעבירות מס ברף חומרה נמוך, עבירות שנעברו ממצוקה כלכלית על ידי אדם נורמטיבי, שתורם ועובד, לא מתוך חלילה רצון להונות ולרמות את רשויות המס. עוד צוין כי כיום הנאשם בהליך חדלות פירעון, היקף חובותיו עומד על כ- 1.5 מיליון שקלים, הוא מתגורר בשכירות, אין בבעלותו רכוש והוא משלם מזונות.

 

 

13.  לטענת ב"כ הנאשם, היה וירצה הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות, לא ניתן יהיה להבטיח כי יוכל לשמור על מקום עבודתו. לפיכך ביקש שלא לגזור עונש מאסר ולהתחשב בסכום קנס בשים לב למצבו הכלכלי של הנאשם. הסניגור הגיש פסיקה.

 

14.  במסגרת הטיעונים לעונש שנשמעו ביום 26.10.22 ציינה באת כוח הנאשם בתיק חדלות הפירעון, עו"ד שרי זוהר, כי כעת הצדדים במשא ומתן לפרוס את התשלום ל-50 תשלומים על מנת שהנאשם יוכל לעמוד בו. לטענת באת כוחו מדובר בהסדר תשלומים מקל שגובש נוכח כלל נסיבותיו ויש בכך אף להשליך על ההליך הנוכחי.

 

דיון והכרעה

15.  במעשיו פגע הנאשם בהכנסות המדינה ממיסים ובערך השוויון שבין משלמי המיסים. להימנעות מתשלום מס השפעה על נזקים גדולים שנגרמים לכלכלת המדינה וליכולתה לספק את שירותים להם זכאי כל אזרח.

יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון ברע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מ"י (31.12.18):

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל"

 

16.  בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות מלמדת כי במהלך שנה אחת, לא הגיש הנאשם שני דוחות תקופתיים ולא צרף את המס המתחייב. כמו כן, בשני מועדים בהם הגיש את הדוחות, לא צירף את התשלום המתבקש. מעשים אלו בוצעו באחריותו המלאה של הנאשם, פגעו באופן מוחשי בערכים המוגנים והובילו לנזק לקופת המדינה.

 

17.  יחד עם זאת, מידת הפגיעה כאן אינה מן החמורות, בשים לב לסכום המס שלא שולם ועומד על כ-245,000 ₪ וכן בשים לב לכך שעובדות האישום השני לא מייחסות התחמקות מהגשת דוחות כי אם אי תשלום בלבד. אציין כי הנאשם הסיר את המחדל באופן חלקי ושילם 20,000 ₪ מתוך סכום המס לתשלום, כמו כן ניכר כי הנאשם עושה מאמץ להסדיר את תשלומיו ולתקן את הנזק לקופת המדינה.

ניסיונותיו של הנאשם להגיע להסדר תשלומים עם רשות המס מעידים שלא ביקש להתחמק מתשלום המס, אלא אך התנהל באופן מוטעה.

 

18.  לבסוף אציין כי אומנם קיים בעבירות אלה תכנון מוקדם ואין המדובר במעידה חד פעמית אך מדובר בעבירות שנעברו בשנת מס אחת.

 

19.  שמעתי ושקלתי את טענות ההגנה למצוקה כלכלית כרקע לביצוע העבירה.

אכן כבר נפסק כי "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם" (ר' את רע"פ 977/13 אודיז נ' מ"י (20.2.2013)). ואולם דומה כי משמדובר בעבירות מס מהרף הנמוך וניכר בנאשם שניסה לעמוד בתשלום החובות, מוצאת אני לייחס משקל למצבו הכלכלי הקשה.

 

20.  עיינתי בפסיקה אליה הפנו הצדדים אך לא ראיתי מקום לציין את כלל ההחלטות אליהן הופניתי, כי אם מספר החלטות מצומצם שיש בכוחן להאיר את הענישה הנוהגת, בעבירות מעין אלה.

 

ברע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מ"י (10.7.2019), הורשע המבקש בביצוע 17 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סכום המחדל היה 303,688 ₪, המחדל הוסר באופן חלקי ובמועד גזר הדין עמד חוב המס על סך של 112,429 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 2-12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 100 ימי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש.

 

ברע"פ 6901/16 פחחות נצרת בע"מ נ' מ"י (27.9.16) הורשעו המבקשים ב-29 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים ואי תשלום המס הנדרש בגינם. בית משפט השלום גזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 20,000 ₪ מאסר מותנה והתחייבות. בית המשפט המחוזי עמד על חומרתן של עבירות המס, על מתחם העונש שנקבע, על נסיבותיו האישיות של המבקש וכן על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות. בית המשפט המחוזי מצא כי לאור מאמציו של המערער לשלם את החוב, העובדה ששילם חלק מהחוב ושהגיש חלק מהדו"חות - יש מקום להקלה מסוימת בעונש. על יסוד האמור, בית המשפט המחוזי הפחית חודש מתקופת המאסר שהוטלה, כך שבסופו של יום נגזרו 7 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון ציין כי לא ניתן לראות עבירות אלה כמעידה חד פעמית ועבירות המס "טומנות בחובן חומרה מיוחדת המצדיקה ענישה מרתיעה, נוכח פגיעתן במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים ובשל הקושי הרב בחשיפתן". בקשת הרשות לבית המשפט העליון נדחתה.

 

ברע"פ 4173/15 אחמד אבו הלאל נ' מ"י (29.06.2015) נדון עניינם של המבקשים אשר הורשעו ב-26 עבירות על סעיף 117(א)(6) כשסכום המס עומד על 400,000 ₪ . בגין עבירות אלה נדונו ל-8 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 20,000 ש"ח או ארבעה חודשי מאסר תחתיו, בשים לב להיעדר עבר הפלילי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי מדובר בעבירה הפוגעת בקופת המדינה ובסדר הציבורי ומצא כי מתחם הענישה שנקבע- סביר, גם בהשוואה למקרים דומים.

בית המשפט העליון התייחס לחומרת העבירות, קבע כי לעובדה לפיה המבקשים עדיין לא הסירו את מחדליהם יש ליתן משקל ודחה את בקשת רשות הערעור.

 

ברע"פ 5389/15 אבנר יצחק נ' מ"י ( 10.08.2015) הורשע המבקש בביצוע 20 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ - 18 מהם לא הוגשו כלל ושניים הוגשו באיחור. סכום המחדל עמד על 286,993 ₪ ולאחר שהמבקש הסיר חלקית את המחדל נותרה יתרת מחדל בסך 247,000 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 25,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו. ערעורו למחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה אף היא .

 

בעפ"ג 59091-02-16 עזאם נ' מ"י (19.5.16) הורשע המערער בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, לפי סעיף 117(א)(6) כשסכום המס לתשלום עומד על 450,000 ₪, ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר וקנס בסך 40,000. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והתייחס לכך שהמחדל לא הוסר.

 

עפ"ג (מרכז) 24241-12-14‏ ‏ אברהם שטרן אוזן נ' מ"י (10.2.15) הורשע המערער באי הגשת 11 דו"חות לשלטונות מע"מ אשר השתרעו על פני 3 שנים. בבית משפט השלום נגזרו על המערער 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות ול-6 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו וגזר על המערער 3 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות.

 

21.  למען השלמת התמונה אציין כי עיינתי בפסקי הדין אליהם הפנה הסניגור, אך לא מצאתי כי ניתן ללמוד מהם לעניינו של הנאשם שלפניי. אסביר. בת"פ 23600-08-13 מ"י נ' מאור (25.3.18) בבסיס ההחלטה שלא להטיל מאסר בדרך של עבודות שירות ניתן משקל של ממש להסרת חלק ניכר של המחדלים, שלא כבענייננו ובת"פ 14520-06-18 מ"י נ' יורם כהן (2.7.20) ניתן משקל מכביד להסרת המחדל באופן מלא, שלא כבענייננו.

בת"פ 67587-03-19 מ"י נ' דוד ומיה אחזקות בע"מ ואח' (19.5.20) מדובר בבחור צעיר כבן 24, אשר נסיבות חייו חריגות והוא הופנה לשירות המבחן על מנת שישולב בתוכנית ייעודית לצעירים במצבי סיכון שיש בה לסייע לו בתכנון עתידו לבניית חיים עצמאיים. עולה מפסק הדין כי הנאשם היה מצוי בסכנה ממשית להצטרפות עתידית למעגל הנזקקות.משמדובר בנסיבות חריגות ברי כי לא ניתן ללמוד מהן לענייננו.

בת"פ 20860-05-17 מ"י נ' קסטרו (2.12.18) מדובר במי שחלקה בביצוע הוא נמוך ולמידת האשם הנמוכה של הנאשמת, אשר הייתה נתונה למרותו של בעלה, הוא בעל העסק.

בת"פ 44353-10-16 מ"י נ' מליחי (21.2.19) קבע בית המשפט מתחם המתחיל מעונש מאסר בדרך של עבודות שירות אך סטה ממנו משיקולי שיקום.

בעפ"ג 24721-12-14 מ"י נ' נחמני (29.1.15) בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש לאחר שבחן את מצבה של הנאשמת וקבע כי מתקיימים שיקולי שיקום המצדיקים ענישה צופת פני עתיד וצו של"צ. בענייננו, לא מצאתי כי מתקיימים שיקולי שיקום.

 

22.  מכל המפורט, תוך שקילת הפסיקה הנהוגה והאבחנות הנדרשות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות למניעת ביצוע עבירה. 

 

23.  לקולה שקלתי את הודאתו של הנאשם בביצוע העבירות ואת החיסכון בהעדת העדים, כמו גם את החרטה שהביע. ניכר בנאשם כי הוא מכיר בחומרת התנהגותו, לוקח אחריות על בחירותיו ומבטא תחושות חרטה. עוד אציין לקולה כי הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

 

24.  כמו כן, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם לא הסיר את המחדל באופן מלא הגם שהוא פועל כל העת לתיקון הנזק, ויש לתת לשיקול זה את המשקל הראוי.

יובהר כי גם לו היה הנאשם מסיר את המחדל באופן מלא, לא היה בכך כדי להימנע מענישה ממשית אלא אך מדובר בשיקול משמעותי שיש להתחשב בו להקלת העונש שכן "עם כל חשיבותו של פירעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות... על כן אף שלהסרת המחדל במקרה זה יש לייחס משקל, אין להפריז בו עד כדי הימנעות מגזירתו של מאסר בפועל" (ר' את רע"פ7851/13 ‏‏חדרעודהנ'מ"י (25.10.15) וההפניות הנזכרות שם).

 

25.  לבסוף אציין כי ערה אני למצוקתו הכלכלית של הנאשם ולעובדה כי הוא נמצא בהליכי חדלות פירעון ואין ספק כי שליחתו לריצוי מאסר ולו בעבודות שירות, תפגע באופן משמעותי כלכלית לא רק בו אלא גם במשפחתו.

 

 

26.  עוד אציין את סעיף 40ח לחוק העונשין המחייבים התחשבות ביכולתו הכלכלית של הנאשם בגזירת קנס כספי ובהטלת מאסר חלף קנס.

"כאשר בית המשפט גוזר דינו של נאשם לקנס בכלל, ולקנס ומאסר תחתיו בפרט, עליו לקחת בחשבון את יכולתו הכלכלית של הנאשם לעמוד בקנס ולפרוס מראש את הקנס לתשלומים סבירים שהנאשם יוכל לעמוד בנטל פרעונם ... זאת, על מנת לשפר סיכויי הגבייה, על מנת ליתן לנאשם הזדמנות הוגנת לעמוד בנטל פרעון הקנס, ועל מנת שלא לפגוע בסיכויי השיקום של הנאשם ... קנס בלתי מידתי עלול לפגוע בשיקומו של הנאשם, שהרי הקנס לא נועד להשית עונש נוסף, בדמות חדלות פרעון... בקביעת תקופת המח"ק על בית המשפט לקחת בחשבון כי הנאשם אכן ירצה את תקופת המאסר אם לא יעמוד בתשלום הקנס" ( ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מ"י (6.3.17).

 

27.  על כן, ובשים לב לאמור לעיל, לנגד עיני בקביעת גובה הקנס מצבו הכלכלי של הנאשם כפי שפורט על ידי הסניגור, המסמכים שהוגשו לעיוני (נ/1) ותקופת המאסר בפועל שנגזרה.

 

סוף דבר

28.  לאור האמור, הנני גוזרת את העונשים הבאים:

 

על הנאשם:

א.     מאסר למשך 45 ימים.

עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר ביום 1.3.23 בשעה 08:00 בבוקר ביחידת עבודות השירות, מפקדת מחוז מרכז, רמלה. הובהר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו וכי מדובר בתנאי העסקה קפדניים כאשר כל חריגה מכללים אלה יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות והמשך ריצוי העונש מאחורי סורג ובריח.

 

ב.      מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה לפי חוק מע"מ או תקנות מע"מ. 

 

ג.       קנס בסך 10,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.23 וב-1 לחודש שלאחריו. באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט על מנת לקבל שוברי תשלום.

 

ד.      הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה לפי חוק מע"מ או תקנות מע"מ, ישלם את הסך של 20,000 ₪. לא יצהיר יאסר למשך 30 יום.

 

על הנאשמת:

קנס בסך של שקל אחד.

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ג, 07 דצמבר 2022, בנוכחות ב"כ הצדדים והנאשם.