1.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן בשלישית הכולל שני אישומים. באישום הראשון יוחסו לנאשם 16 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שהיה לו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975 ו-10 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור, עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק"). באישום השני יוחסו לנאשם 4 עבירות של אי הגשת דו"ח תקופתי במועד שיש להגישו, עבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק.

 

2.      הנאשם הודה ביחס לאישום השני. ביחס לאישום הראשון, הנאשם כפר וטען כי התשומות נוכו כדין בהסתמך על עסקאות אמת והחשבוניות הוצאו על ידי מי שהוסמך היה להוציאן ולחילופין טען כי לא היה מודע שהחשבוניות הוצאו שלא על ידי מי שהיה מוסמך להוציאן.

 

3.      לאחר שמיעת ראיות בתיק קבעתי בהכרעת הדין מיום 9.1.2023 כי מצאתי לנכון לזכות הנאשם באישום הראשון מ-7 עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין ובמקביל לזכות אותו ב-2 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת. ביתר העבירות הורשע הנאשם, הכל כמפורט בהכרעת הדין. לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש מטעם הצדדים, הגיעה העת לגזור את עונשו. מצאתי לנכון לציין, כי עקב נסיבות אישיות של ב"כ הנאשם, אשר ייצג הנאשם במהלך שמיעת הראיות בתיק, הוחלף הייצוג עובר לשמיעת הטיעונים לעונש.

 

 

4.      כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית, הנאשם שימש מנהל בפועל של חברת ר.א ברק טכנולוגיה בע"מ (להלן: "החברה", אשר נרשמה כעוסק מורשה לעניין החוק ביום 1.9.93 ומתוקף כך הייתה חייבת בהגשת דו"חות תקופתיים למע"מ ותשלום המס הנובע מהם.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בין חודש יוני 2014 עד חודש אוקטובר 2015 הגיש הנאשם 10 דו"חות תקופתיים של החברה שכללו ניכוי מס תשומות בסך של 650,124 ₪ מבלי שהיה לו לגביו מסמכים כאמור בסעיף 38 לחוק. הנאשם ניכה את מס התשומות בהסתמך על 16 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שם 4 חברות שונות מבלי שעשה או התחייב לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים.

חלוקת החשבוניות כמפורט בכתב האישום כוללת 7 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת ד.ש. ראמא עבודות בניה ופיתוח בע"מ סכום התשומות הפיקטיביות שנוכה הוא 328,140 ₪, 7 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת בסיס הבניה בע"מ סכום התשומות הפיקטיביות שנוכה הוא 290,124 ₪, חשבונית פיקטיבית אחת על שם חברת א.ח.מ בניה ופיתוח בע"מ סכום התשומות הפיקטיבי שנוכה הוא 30,960 ₪ וחשבונית פיקטיבית נוספת על שם חברת סקאיה בע"מ אשר סכום התשומות הפיקטיבי שנוכה הוא 900 ₪. סך כל התשומות שלא כדין אותן ניכה הנאשם עומד על סך 650,124 ₪.

 

באישום השני מפורט כי הנאשם במסגרת תפקידו כמנהל בחברה לא הגיש במועד 4 דו"חות תקופתיים כאשר הדו"חות הוצגו באיחור, חלקם לא שולמו וחלקם שולמו באופן חלקי או מלא. סך המס הפתוח לתשלום בגין רכיב זה עומד על סך 72,940 ₪.

 

5.      בהתאם להכרעת הדין זוכה הנאשם מעבירות בנוגע ל-7 החשבוניות שהגיש לגבי חברת בסיס הבניה בע"מ ולפיכך הורשע בהיקף מס תשומות שלא כדין בסך של 360,000 ₪.

 

במעמד מתן הכרעת הדין צירף הנאשם כתב אישום נוסף בו הודה (תיק ת"פ 70668-12-20) הכולל 2 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד בנגוד לסעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה ובשתי עבירות של אחריות מנהלים בניגוד לסעיף 224א לפקודת מס הכנסה.

 

6.      לאחר שמיעת הטיעונים לעונש ולבקשת ב"כ הנאשם הוריתי על הפניית הנאשם לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות. חוות הדעת שהתקבלה מפרטת כי הנאשם מתאים וכשיר לריצוי עונש מאסר על דרך של עבודת שירות.

 

 

 

ראיות ההגנה לעונש

7.      ההגנה העידה שני עדים לטובת הנאשם; מר אור אבו חצירא ומר מאיר עזרא. מדובר בעדי אופי, שספרו על היכרותם את הנאשם ותרומתו לחברה בתפקיד התנדבותי כראש שבט הצופים בדימונה, כמו גם על קשריו החברתיים והעזרה שהיה נכון לסייע לכל אחד.

 

טיעוני הצדדים

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

 

8.      ב"כ המאשימה הפנתה לפגיעה בערך המוגן, העומד מאחורי הוראות החוק המיוחסות לנאשם, שעניינן פגיעה משמעותית וישירה בקופה הציבורית, בערך השוויון בנטל המס ובאמון הציבור במוסדות המדינה האמונים על גביית המס. נטען ביחס לנסיבות ביצוע העבירה כי העבירות בוצעו על פני תקופה של כשנה וחצי ולקביעות בית המשפט בהכרעת הדין כי אין מדובר בתקלה נקודתית אלא בשיטת התנהלות חוזרת ונשנית. הנזק לקופה הציבורית עומד על סך של 430,000 ₪, הנאשם לא פעל להחזיר החוב עד היום.

המאשימה הפנתה למדיניות הענישה בעבירות כלכליות ולפסיקה לפיה נדרשת ענישה מרתיעה. מנעד העונש ביחס לאישומים בהם הורשע הנאשם מגלה קשת רחבה החל מעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודת שירות ועד לעונש מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. בטיעוניה, הפנתה המאשימה לפסיקה תומכת, שפורטה בטיעונים בכתב ועתרה למתחמי ענישה נפרדים לכל אחד מהאישומים בהם הורשע הנאשם.

ביחס לאישום הראשון, לעבירות הניכוי עותרת המאשימה כי מתחם העונש הראוי נע בין 6 עד 18 חודשי מאסר בפועל, מתחם של 7-12 חודשים מאסר על תנאי וקנס בשיעור של 10% - 5% מסכום המס וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד.

ביחס לאישום השני, לעבירות אי דיווח עותרת המאשימה למתחם עונש החל ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

בשל העובדה כי מתחם העונש באישום השני נבלע במתחם העונש הראוי בגין האישום הראשון, עותרת המאשימה למתחם כולל של מאסר בפועל בן 6 עד 18 חודשים, מאסר על תנאי , קנס והתחייבות.

המאשימה ציינה כי הנאשם נעדר עבר פלילי אולם לא מצאה נימוקים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם. נטען כי מצב כלכלי אינו מהווה עילה להקלה בעונשו של נאשם בעבירות כלכליות.

לאור כל האמור, בשים לב לכך שהנאשם לא פעל להסרת המחדל, לא נטל אחריות למעשיו, עותרת המאשימה להשית על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בגובה 40,000 ₪ והתחייבות.

9.      ב"כ המאשימה מטעם מס הכנסה ציינה כי הנאשם הודה והורשע בעבירות לפי פקודת מס הכנסה. אישרה כי המחדלים נשוא כתב האישום הוסרו. מדיניות הענישה במקרים דומים בהם הוסרו המחדלים ובהעדר נסיבות חריגות היא להטיל עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות כמפורט בפסיקה שהוצגה בטיעונים בכתב.

ב"כ המאשימה הפנתה למתחם העונש ההולם בנסיבות העבירות בהן הודה והורשע הנאשם, שהינו החל ממאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

בעניינו של הנאשם שבפני העתירה היא להטלת 6 חודשים מאסר על תנאי שיחול על העבירות נשוא כתב האישום, קנס בגובה 9,000 ₪ והתחייבות.

 

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

 

10.  ב"כ הנאשם הפנה לסיבותיו האישיות של הנאשם, לחוות דעת שהוגשה בעניינו מטעם הפסיכותרפיסטית עובדת סוציאלית ד"ר נאוה דיהי, לנפילות העסקיות של הנאשם ולהליך של פשיטת רגל אליו נכנס בשנת 2012 מה שהביא את הנאשם להתנהלות כלכלית לא נכונה.

ציין את השינוי בחייו של הנאשם בחמש שנים אחרונות בהן הפך לעובד שכיר ומשקם עצמו באמצעות עשייה למען הכלל. נטען כי הנאשם מצוי בהליך של שיקום והכנסתו למאסר בפועל תגרום לפגיעה בהליך השיקום שלו ושל התלויים בו.

ב"כ הנאשם הפנה לעניין חלוף הזמן ממועד העבירות למועד גזר הדין, נתון שיש בו להביא להקלה משמעותית בעונש.

טען ל"ניפוח כתב האישום" בדרך שיוחסו לנאשם באישום הראשון שתי עבירות שונות בגין מעשה אסור אחד והדבר מנוגד להנחיית פרקליט המדינה בעניין זה.

עוד העלה ב"כ הנאשם, טענה לאכיפה בררנית כלפי הנאשם וסבור כי על בית המשפט לתת לכך משקל שעה שגוזר את דינו של הנאשם.

במסגרת הטיעונים לעונש בכתב פורט הליך של מו"מ בין הצדדים לגבי הסדר סגור לעניין העונש, אולם לא מצאתי לפרט ולדון בכך הואיל ואני סבור כי אין לכך מקום בשלב זה של הדיון לאחר שהנאשם הורשע בסיום הליך של שמיעת ראיות.

ביחס לנסיבות ביצוע העבירות נטען כי העבירות בוצעו ברובד הנמוך וזאת בשים לב לניתוח העבירות ביחס לכל אחת מהחברות לגביהן הורשע בניכוי תשומות שלא כדין, כי הנאשם ביצע עבודה בכל אחד מהמקרים אולם נפל קורבן למתחזים ומכאן כפועל יוצא מתקבלת התוצאה של קיזוז חשבוניות פיקטיביות.

עוד נטען ביחס לאישום השני והתיק שצורף כי מדובר בעבירות "טכניות" המחדל הוסר והדו"חות הוגשו ואילו הסיבה לאי הגשתם במועד נבעה מהפסקת פעילות החברה וקריסתה הכלכלית.

לגבי קביעת מתחם העונש ההולם, הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה תומכת המפורטת בטיעונים בכתב, סבור כי המקרה הנדון מצוי ברף נמוך מהמקרים שפורטו בפסיקה וטוען לקביעת מתחם עונש שבין 6 עד 12 חודשי מאסר בפועל. לאחר שניתח גם את מתחמי העונש באישומים הנוספים סבור כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל לכל האירועים בהתאם להוראת סעיף 40 י"ג (ב) לחוק העונשין ועתר להשתת עונש של 7 חודשי מאסר בדרך של עבודת שירות, מאסר מותנה וקנס מתון בסך 10,000 ₪ נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם והיותו נתון בהליך של פשיטת רגל החל משנת 2012 .

 

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה - לתרומתו של הנאשם לתנועת הצופים בכלל, בעיר דימונה בפרט ולנוער בדימונה. הפנה לעדי האופי שהעידו בפני בית המשפט, לפנייתו של ראש עיריית דימונה שצורפה כנספח ו' לטיעוני ההגנה.

 

עוד נטען בשים לב למפורט בחוות הדעת שהוגשה כנספח א כי הנאשם מצוי כיום בהליך שיקום וכניסתו למאסר עלולה להביא לפגיעה משמעותית בהליך השיקומי ולגרסיה במישורי חייו השונים.

 

11.  הנאשם בדבריו לעונש ציין כי מתבייש להיות במעמד זה. ציין כי בהסתכלות בדיעבד סבור שטעה בכך שאחז בקרנות המזבח של העסק למרות הנפילה הכלכלית שחווה בסוג של נוכלות. ציין את השינוי בחייו בשנים האחרונות, ביקש כי בית המשפט לא יגדע את הכוחות שיש בו לתרום לקהילה וחושש כי מאסר בפועל יפגע בו ובילדיו.

 

דיון והכרעה

הערכים המוגנים ושיקולי הענישה

 

12.       נראה כי אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המס. מדובר בעבירות אשר פוגעות פגיעה חמורה בערך השוויון. הקופה הציבורית נפגעת והדבר גורר גם פגיעה בכיסו של כל אזרח ואזרח, נטל המס מוטל באופן גבוה יותר לשם מימון פעילות ציבורית ואף יכול ויוחסרו שירותים ציבוריים שניתן היה לממן לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר. הפגיעה בקופה הציבורית גוררת פגיעה קשה בכלכלה, במשק ואף גוררת פגיעה בעיקרון הסולידריות החברתית.

 

13.       בית המשפט העליון עמד לא אחת לא חומרתן של עבירות אלה, כדלהלן:

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

 

[רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018), פסקה 11 בהחלטת כב' השופט אלרון].

 

14.       בנוסף לפגיעה הכלכלית בקופה הציבורית ובכיסם של אזרחי המדינה שומרי החוק ולפגיעה בערך השוויון בנטל המס, יש במעשי הנאשם גם פגיעה בפעילותה התקינה של מערכת המס ושיטת העבודה אשר מתבססת על דיווחי אמת ובמועד מאת הנישומים.

 

15.       עבירות אלה קלות לביצוע ומנגד אכיפתן קשה בשל הקושי שבחשיפתן. לאור האמור, נקבע כי יש לנקוט ביד קשה עם עברייני המס ולהשית עליהם ענישה מרתיעה. בעבירות אלה יגבר האינטרס הציבורי שבהרתעה, הן הרתעת הרבים והן הרתעת היחיד, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.

". . . כבר נפסק, לא אחת, כי בעבירות כלכליות - בכלל, ובעבירות מס - בפרט, גובר משקלם של האינטרס הציבורי שבהחמרה בענישה ושל שיקולי ההרתעה, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם".

 

[רע"פ 5308/18‏ נאסר ג'בארין נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ (18.7.2018), פסקה 11 בהחלטת כב' השופט אלרון].

 

ככלל יש למצות את הדין עם הנאשמים בביצוע עבירות מס ולהשית עליהם ענישה בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

 

[רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018); רע"פ 2259/16 מרק פרנק חנוכייב נ' מדינת ישראל ( 2.5.2016)].

 

 

 

מתחם העונש ההולם

 

16.       בהתאם לפסיקה שקבעה כי יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל עבירה של אי דיווח במועד נקטו הצדדים בהתאם ופירטו את מתחמי הענישה בגין כל אחד מהאישומים ולרבות בגין התיק שצורף.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמתחמי הענישה שפורטו בהרחבה ובהעדר מחלוקת של ממש בין הצדדים לעניין מתחמי הענישה ובדגש בנוגע לאישומים ה"טכניים" של אי דיווח, אלא ביישום העונש הראוי במקרה הקונקרטי שבפני, לא מצאתי לנכון לחזור ולהידרש לפירוט המתחמים בנוגע לכל אחד מהאישומים. בשים לב לכך שהאישום הראשון המייחס לנאשם את עבירות הניכוי הינו חמור באופן משמעותי משני האישומים האחרים, הנתפסים כעבירות "טכניות" ואשר מתחם העונש לגביהן נבלע בתוך מתחם העונש ההולם לאישום הראשון והואיל ומדובר בעבירות שהרקע לביצוען הוא אחד, הרי שיש לגזור עונש אחד ביחס לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם.

 

עיון במדיניות הענישה הנוהגת לרבות בפסיקה שפורטה בהרחבה בטיעוני הצדדים בכתב מעלה כי בעבירות דומות ובהיקפים כספיים דומים הוטלו עונשים במנעד רחב, התלוי בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירות, בהיקף הכספי ובשאלת הסרת המחדל.

במקרה שבפני בהתחשב באופי העבירות והיקפן אני סבור כי מתחם העונש הראוי נע בין 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לבצע בעבודת שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים. לעניין גובה הקנס נקבע כי מתחם הקנס הראוי נע בין 5 אחוזים ל-10 אחוזים מסכום המחדל וכי יש לתת משקל בעניין זה להסרת המחדל, מה שלא מתקיים בעניינו של הנאשם שבפני.

 

מצאתי לנכון להפנות לפסקי הדין כדלקמן:

בעפ"ג (מח' ת"א) 42679-01-14 פז נ' מדינת ישראל (1.5.14), התקבלו חלקית הערעורים של הנאשמים, אשר הורשעו בביצוע עבירות לפי סעיפים 117(ב)(1), 117(ב)(5) לחוק מע"מ, שנעברו במשך שלוש שנים. הנאשמים היו מנהלי החברה, והמס שהושמט הגיע לשווי של 446,824 ₪. המחדלים לא הוסרו. בית משפט השלום גזר על נאשם 1 עונש מאסר בפועל ל- 7 חודשים, ועל נאשם 2 עונש מאסר בפועל ל- 17 חודשים. בית משפט המחוזי הקל בעונשם של הנאשמים, ונאשם 1 נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, ונאשם 2 נידון לשנת מאסר בפועל.

בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 554-04-13 מדינת ישראל נ' וקנין (26.5.13), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום, בשני אישומים, בביצוע מספר רב של עבירות מס. בעת מתן גזר-הדין חובו של הנאשם לרשויות המס הגיע לסך של 612,000 ₪ (1,242,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה). הנאשם הסיר חלק מהמחדלים, בסך של 109,000 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 8 חודשים, וכן קנס בסך של 24,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, וכן קנס בסך 40,000 ₪.

בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 3243-09-12 שוקרון נ' מדינת ישראל (30.12.12), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום, בשלושה אישומים, ב- 23 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור, בעבירה של שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס וב- 26 עבירות של אי הגשה במועד של דו"ח מע"מ. בעת מתן גזר-הדין חובו של הנאשם לרשויות המס הגיע לסך של 350,000 ₪ קרן מס (480,137 ₪ בתוספת ריבית והצמדה). הנאשם לא הסיר את מחדליו, למעט סכום זניח של 3,700 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, וכן קנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו.

בת"פ (רמ') 48925-11-10 מדינת ישראל נ' שמעיה (18.7.13), הורשע הנאשם בביצוע 28 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת, או מסירת דוח או מסמך אחר הכולל ידיעה כאמור, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום המס וכן ב- 8 עבירות על סעיף 117(ב)(7) לחוק מע"מ. סכום החוב של הנאשם במועד גזר הדין עמד על 447,704 ₪ קרן מס. בית המשפט השלום, גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר ויום אחד לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, וכן קנס בסך 25,000 ₪. בית המחוזי דחה את ערעור הנאשם והותיר את העונש על כנו.

 

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - בהתאם לתיקון 113, ולסעיף 40 ט' לחוק העונשין, על ביהמ"ש ליתן את הדעת לנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנזק הישיר שנגרם למדינת ישראל ממעשיו של הנאשם הינו בסך של 430,000 ש"ח. הנאשם לא הסיר המחדלים.

 

עוד יש ליתן הדעת לתכנון שקדם לביצוע העבירה ולסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; בעניין זה לאחר שמיעת הראיות בתיק ולאחר ששמעתי העדים התרשמתי כי מדובר בנאשם שניהל עצמו ואת החברה שלו בהתנהלות קלוקלת שחזרה על עצמה ביחס למספר חברות ולפיה היה נוח לנאשם לעצום את עיניו, להתמקד בעבודה ובעשייה מבלי לבחון ולבדוק כנדרש את הגורמים מולם עבד ואשר סיפקו לו את החשבוניות אותם קיזז מול שלטונות המס. מצבו הכלכלי של הנאשם, היותו מנהל במקביל הליך פשיטת רגל אינן מהוות איצטלה להתנהלות קלוקלת ושאינה כדין, אשר יש בה כדי להביא לפגיעה בקופה הציבורית.

 

עם זאת, התרשמתי כי העבירות בוצעו ברף הנמוך, כי הנאשם ביצע עבודה בכל אחד מהמקרים כפי שעלה מעדויות עדי ההגנה בתיק. מדובר בהתקשרות עסקית לביצוע עבודה מול מוסדות ציבוריים כמו משטרה, חינוך ואחרים ולכך אתן משקל בעת מתן גזר הדין בדרך של מיקום הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש.

כידוע, מלאכת גזירת הדין הינה מלאכת תפירה אינדיבידואלית שיש בה כדי לאזן בין אינטרס היחיד והציבור, בין עניינו של הנאשם בנסיבות העושה והמעשה אל מול הפסיקה הנוהגת והצורך בהרתעת היחיד והרבים מלבצע עבירות דומות.

שקלול הנתונים בעניינו של הנאשם, לאחר ששמעתי העדים השונים במסגרת פרשת התביעה וההגנה ולאחר שבחנתי סיכומי הצדדים הביאו אותי למסקנה כי יש מקום שלא למצות הדין עם הנאשם שבפני, אשר התרשמתי כי הפיק את הלקח מההליך המשפטי לעניין ההתנהלות הכלכלית הנכונה ואף בחר לשנות את דרכיו בשנים האחרונות תוך שהסיט עצמו להיות עובד שכיר אצל אחרים.

הנאשם הודה בפני באישום השני עוד בתחילת ההליך וכך גם לגבי התיק שצורף. הנאשם בחר לכפור באישום הראשון ולאחר שמיעת הראיות מצאתי לנכון לזכות אותו באופן חלקי. מכאן, שלא ניתן לשקול לחובתו את עצם התנהלות ההליך המשפטי והעובדה כי לא חסך מזמנו של בית המשפט והעדים.

סיכומם של הדברים הוא, כי לא מצאתי במקרה דנן שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא, אולם מצאתי לנכון למקם עונשו בשליש התחתון של המתחם.

בנסיבות שפורטו, מצאתי גם שלא למצות עונשו של הנאשם ברכיב הכספי וזאת על אף העובדה שלא פעל להסרת המחדל נוכח ההליך המתנהל בעניין פשיטת הרגל. עם זאת, בשים לב לגריעת סכומי הכסף מהקופה הציבורית אין מנוס מהטלת קנס כספי מתון שיש בו כדי לאזן בין הנזק לקופה הציבורית ונסיבות העושה והמעשה.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו ובמשפחתו: הנאשם בשנים האחרונות החל בהליך שיקום עצמו ומשפחתו לרבות הקשר הזוגי והטיפול האישי אותו נוטל הנאשם. הטלת מאסר על הנאשם מאחורי סורג ובריח תפגע בו באופן משמעותי ואף יפגע בהליך השיקום בו הוא מצוי.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו: הנאשם הודה באופן חלקי בתיק, בכך שהודה כבר בראשית התיק באישום השני וכן צירף תיק נוסף בו הודה. באישום הראשון הנאשם כפר, ניהל הוכחות ולבסוף זוכה באופן חלקי.

מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; הנאשם לא הסיר את מחדליו.

חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות: העבירות בוצעו בשנים 2014-2015. הטענה לחלוף הזמן לא התקבלה במסגרת טענה מקדמית אולם יש לתת משקל לעניין זה במסגרת גזר הדין.

עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

סוף דבר

            אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                8 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בבית אבות "שירלי" בדימונה, ברחוב באבא סאלי 2 בדימונה, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 13.9.23 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

ב.        10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירות בהן הורשע או כל עבירה מסוג פשע לפי חוק המע"מ.

ג.         5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירה מסוג עוון לפי חוק מע"מ ו/או עבירות בהן הורשע לפי פקודת מס הכנסה.

ד.        קנס כספי בסך 25,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.1.24. לא ישולם תשלום כלשהו במועד, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ה.     הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה על חוק מע"מ מסוג פשע. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 15,000 ₪ (ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול).

 

המזכירות תסגור את התיק.

 

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לידיעת הממונה על עבודות שירות.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי, תוך 45 ימים.

 

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ג, 10 יולי 2023, בהעדר הצדדים.