בא-כוח הנאשם:        עו"ד מרדכי עופרי

באת-כוח המאשימה: עו"ד שירה נתן (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

 

 

על-פי הכרעת הדין מיום 13.12.2022, הנאשם, יליד שנת 1991 (כיום כבן 32) הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיפים 334, 335(א)(2) ו-29 בחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירת חבלה במזיד לרכב בצוותא לפי סעיפים 413ה ו-29 בחוק זה.

 

הטיעונים לעונש נשמעו ביום 17.1.2023 ובהתאם להחלטה ממועד זה, חוות דעת הממונה על עבודות שירות שלפיה הנאשם נמצא מתאים לענישה זו, הוגשה ביום 28.2.2023.

 

רקע - הסדר הטיעון ועובדות כתב האישום

 

2.         הסדר הטיעון: הסדר הטיעון המקורי כלל את תיקון כתב האישום, הודאת הנאשם בעובדותיו, הרשעתו בעבירות והזמנת תסקיר לעונש מטעם שירות המבחן (אשר כמפורט להלן, לא הוזמן), אך לא כלל הסכמה בעניין העונש (הודעה מיום 12.12.2022). לאחר הכרעת הדין הודיע בא-כוח הנאשם על הסכמה שלפיה במסגרת הטיעונים לעונש תוכל ההגנה לטעון בעניין הפטישון הנזכר בעובדות כתב האישום ואילו המאשימה לא תביא ראיות לסתור זאת (עמ' 4 בפרוטוקול). מאוחר יותר הודיעו הצדדים על הסכמה שלפיה המאשימה תעתור להשתת עונש מאסר בפועל שלא יעלה על ארבעה-עשר חודש, לצד ענישה נלווית ואילו הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו (הודעה מיום 10.1.2023).

 

3.         עובדות כתב האישום המתוקן: רמזי וחלף סלאיימה הם אחים וחברים של הנאשם; יחיא כורשאן הוא בן דודו; המתלוננים הם חברים ששמותיהם ראאד תראווה, נביל זין אלדין ובהאא ג'אבר (להלן יכונו כולם בשמותיהם הפרטיים); בבעלות ראאד יש פטיש חציבה (להלן - הפטישון).

 

מספר ימים קודם ליום 18.2.2022 ביקש ראאד למכור את הפטישון ולשם כך הוא ביקש מנביל לאתר קונה. נביל יצר קשר עם וג'די סלים (להלן - וג'די) העוסק ברכישת פטישונים, כדי שיקשר אותו עם רוכש אפשרי. וג'די אמר לו שמספר ימים קודם לכן שוחח עם אנשים המעוניינים לרכוש פטישון ולבקשתו, נביל הסכים שוג'די ייתן להם את מספר הטלפון שלו. ביום 17.2.2022 בשעה 19:24 שוחח אדם כלשהו בטלפון עם נביל וביקש לרכוש את הפטישון ולשם עשיית העסקה קבעו ראאד ונביל פגישה עם הקונה ביום 18.2.2022 ביריחו. במועד זה נסעו המתלוננים, ראאד, נביל ובהאא, ונפגשו בתחנת הדלק 'אלהודא' ביריחו. נביל ובהאא הגיעו ברכבו של נביל מסוג סקודה (להלן - הסקודה) וראאד נסע ברכבו מסוג קאיה סורנטו (להלן - הקאיה), בעוד הפטישון היה בתא המטען של הקאיה.

 

לאחר הגעתם התקשר הקונה אל נביל ואמר שבן דודו יגיע אל תחנת הדלק ברכב מסוג פולקסוואגן קאדי כסופה (להלן - הקאדי) ויוביל אותם אל אתר בניה שבו יוכל הקונה לבדוק את הפטישון קודם לרכישתו. כעבור מספר דקות הגיע אל המקום אדם שנהג בקאדי שהוביל את המתלוננים אל אתר בניה בקצה הדרומי של העיר יריחו. אותו אדם חסם את מכוניותיהם של המתלוננים ובמקביל הגיחו משביל סמוך שני כלי רכב, לנדקרוזר (להלן - הלנדקרוזר) ופולקסוואגן (להלן - הפולקסוואגן), בבעלותו של רמזי שאף נהג בו והם חסמו את המתלוננים. במקביל הגיע גם הנאשם עם אחר, בעודו נוהג ברכב מסוג מרצדס (להלן - המרצדס).

 

מהלנדקורזר, מהפולקסוואגן ומהקאדי יצאו כעשרים אנשים שהיו רעולי פנים ובהם גם יחיא, שהיה חמוש באקדח מסוג FN שבכוחו להמית אדם וכן הנאשם, שלא היה רעול פנים ואף לא היה מודע להימצאות האקדח. כל אותם אנשים התקרבו אל עבר מכוניותיהם של המתלוננים ויחיא ירה באמצעות האקדח ירייה אחת באוויר, ניגש אל הקאיה, כיוון את האקדח אל ראשו של ראאד והורה לו לצאת מהרכב. ראאד, אשר חשש כי יבולע לו, ירד מהרכב ואז אחד הנוכחים ניגש אליו והיכה אותו באמצעות מקל. אחרים התקרבו אל רכבו של נביל ואחד התקרב אל בהאא, הוריד אותו מהרכב והיכה אותו בגבו. אחר, שהיה חמוש באלה, ניגש אל נביל והיכה אותו בפניו ובידו השמאלית ואילו אחרים הכו את רכבו. יחיא נכנס אל רכב הקאיה ונמלט מהמקום בעודו נוהג בה. הנאשם, רמזי והאחרים נמלטו מהמקום באמצעות הפוקסוואגן, המרצדס והלנדקרוזר. מי מהנוכחים נטל עמו את הפטישון.

 

כתוצאה ממעשיהם של הנאשם והאחרים נגרמו למתלונן נפיל חתכים בפנים והוא נזקק לטיפול רפואי, רכב הסקודה ניזוק בגגו בשמשות הקדמית והאחורית ובפנס הימני אחורי.

 

הראיות לעונש מטעם ההגנה

 

4.         המאשימה לא הגישה ראיות לעונש. מטעם ההגנה הוגשו מסמכים והעידו עדים, כלהלן.

 

5.         נ/1 - תצהיר של המתלונן ראאד תראווה, בצירוף הסכם סולחה: עיקרי התצהיר הם כי הוא מוגש גם בשם המתלוננים האחרים, נביל ובהאא; הנאשם ואדם נוסף שהגיע עמו לא היו רעולי פנים, אלא פניהם היו גלויות; הנאשם והאחר שעמו הגיע לא נקטו כל אלימות כלפי מי מהמתלוננים; לראאד ולבהאא לא נגרמה כל פגיעה פיזית ואילו נביל נפצע באופן שטחי ונזקק לטיפול פשוט של חיטוי המקום; ביום 13.9.2022 נערכה סולחה; מבקש כי בית המשפט יתחשב בבקשתם של ראאד, נביל ובהאא להקל בעונשו של הנאשם.

 

6.         מסמכים נוספים: נ/2 - מכתב מבית היתומים Al-Rahma, מוסד שהנאשם תורם לו; נ/3 - מסמכים רפואיים בעניין בתו של הנאשם; נ/4 - מסמכים בעניין החברה של הנאשם, א' אחים פרדי 2020 בע"מ (להלן גם - החברה); נ/5 - רשימת פסיקה בעניין העונש.

 

7.         עדותו של ד"ר עותייבה בכרי, רופא מתמחה בכירורגיה בבית החולים הדסה בירושלים: הכיר את הנאשם לפני כשמונה-תשע שנים בשל מגוריהם באותו אזור. לפני כארבע שנים וחצי שנים הכיר אותו מקרוב לאחר שבתו עברה ניתוח לב פתוח עת הייתה כבת חצי שנה. הנאשם ליווה את בתו והיה לצדה בבית חולים כל הזמן ומאז הוא מתמסר לטיפול בה. כשהיא הייתה מאושפזת, הנאשם התקשר אליו כדי להתעניין במצבה, לקבל הנחיות להמשך הטיפול בה, לקבלת המלצות וכדומה. מאחר שהנאשם דובר עברית, הוא גם מי שמלווה אותה לטיפולים ולוועדות ולאחרונה אף פנה אליו כדי שייעץ לו בהשגת מכשיר שהיא זקוקה לו.

 

8.         עדותו של מר אופיר שילה, מנהל התפעול של חברת בראשי: חברת בראשי עוסקת בעבודות עפר, תשתיות ופיתוח. הוא מכיר את הנאשם מעבודה משותפת זה כשמונה שנים. הם עובדים יחד במיזמים משותפים ולעתים חברת בראשי שוכרת מהחברה של הנאשם ציוד מכני הנדסי. לדבריו, הנאשם הוא איש עבודה מסור, אשר הדבר היחיד שהקשה עליו ושיבש את מהלך עבודתו הוא הטיפול בבתו החולה. הנאשם דאג לה וטיפל בה. מעולם לא היה אירוע בעייתי עם הנאשם בהקשר של העבודה וכן הוסיף, כי למיטב ידיעתו, אם הוא יורשע, יהיה "כתם שחור" על החברה שבבעלותו והוא לא יוכל לגשת למכרזים ציבוריים. במענה לשאלת באת-כוח המאשימה הבהיר, כי עובדה זו ידועה לו מניסיונו המקצועי וכי מתוקף תפקידו עליו לוודא שהחברה שבה הוא עובד לא תהיה בקשר עם מי שיש לו הרשעות קודמות, מאחר הדבר מגביל את פעילות החברה.

 

9.         עדותו של מר מחמוד קוז, דודו של הנאשם: מכיר את האירוע הנדון ממועד התרחשותו. לאחר מכן, הוא נפגש עם המעורבים והגיעו להסכמות. בעניין הנאשם סיפר כי הוא אדם טוב ונעים, אחרת לא היה מתערב עבורו. בתקופת מעצרו, הטלפון של הנאשם היה אצלו וכך הוא סייע לו בעבודה בכך שנתן מענה לאנשים שעבדו אתו. הנאשם אחראי לכחמישים העובדים שלו, לילדיו ולאחיו וכי אינו עסוק בדבר למעט, עבודתו, ביתו וילדיו. לדבריו, היו אליו פניות מאנשים שהנאשם תורם להם בכל חודש. לפי דבריו, הנאשם תורם כ-5% מרווחי החברה לחולים ולנזקקים. עוד הוסיף, כי לעתים אנשים טועים במעשיהם, אך צריך לעזור להם. גם הוא הסתבך לפני כעשרים וחמש שנה, אך השופט ועורך הדין עזרו לו ועד היום הוא מברך אותם ומאז לא הסתבך בדבר.

 

10.       עדותו של מר סלמאן כורשאן, אביו של הנאשם: הנאשם הוא בנו הבכור. הוא מתפקד כאבי המשפחה, דואג לילדיו ולבתו החולה, לאמו, שאף היא חולה, לו, הסובל מבעיות לב ולאחיו וכל זאת לצד ניהול החברה. לדבריו, אם יוטל על הנאשם עונש מאסר, זה ישפיע על כולם והחברה שלו תקרוס. לטענתו, בתקופת מעצרו של הנאשם, החברה הפסידה יותר מ-300,000 ₪.

 

11.       אי הגשת תסקיר לעונש: למרות בקשתם המשותפת של המאשימה ושל ההגנה להגשת תסקיר לעונש בעניינו של הנאשם מטעם שירות המבחן, נקבע כי לא נמצאה הצדקה להגשתו. כאמור בהחלטה בעניין זה, אין מחלוקת בדבר יתרונותיו של תסקיר לעונש. עם זאת כפי שידוע זה זמן רב וכפי שאף עולה מ"המלצות הביניים של הצוות בנושא קיצור משכי הזמן להגשת תסקירי שירות מבחן" (נובמבר 2022 ברשות כב' השופט אביטל חן, נשיא בתי המשפט הקהילתיים), תסקירים לעונש בעניין נאשמים שאינם עצורים מוגשים ברחבי הארץ בממוצע תוך תשעה חודשים ובמחוז ירושלים אף נדרש פרק זמן בין תשעה לאחד-עשר חודש (שם, עמ' 9). בנסיבות אלו, לא נמצאה הצדקה לדחיית הטיעונים לעונש בפרק זמן כה ממושך. כך בייחוד בהינתן העובדה שמדובר בנאשם כבן 32 (כבן 31 במועד העבירות), אשר אין לגביו חובת הגשת תסקיר ואשר חזקה על בא-כוחו שיוכל להציג את כלל נסיבותיו, לרבות באמצעות מסמכים.

 

טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשם

 

12.       טענות המאשימה: העבירות נעברו במהלך אירוע אלים רב משתתפים שבמהלכו השתמשו בנשק קר, מקל ואלה, ואף נכח אדם שהשתמש באקדח. כתוצאה מהאירוע המתואר, נגרמו למתלונן חתכים בפנים והוא נזקק לטיפול רפואי. לאירוע קדם תכנון והתאספות של מספר אנשים רב במטרה לפגוע במתלוננים. הערכים הנפגעים מהעבירות הם שלמות הגוף, ביטחון הציבור והגנה על הקניין.

 

עמדת המאשימה היא כי יש לקבוע מתחם עונש בין 14 ל-28 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננים. בעניין מדיניות הענישה הנהוגה, הפנתה אל שני פסקי הדין הבאים:

 

רע"פ 8722/15 תבנאס נ' מדינת ישראל (21.12.2015) - המבקש הורשע על-פי הודאתו בעבירת חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. על רקע ויכוח במקום העבודה, הוא היכה את המתלונן בראשו ובלחיו באמצעות מקל עץ ולאחר שהמתלונן ברח, רדף אחריו והכה אותו פעם נוספת בכתפו. למתלונן נגרמו חבלות וחתכים במצחו ובלסתו שהצריכו תפירה. בבית משפט השלום נקבע מתחם עונש בין 12 ל-24 חודשי מאסר והושתו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪. בשל נסיבות חייו המורכבות של המבקש, בית המשפט המחוזי הפחית את עונש המאסר ל-9 חודשים. בקשת רשות הערעור נדחתה.

 

רע"פ 6800/13 קסטיאל נ' מדינת ישראל (26.11.2013) - המערער הורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ובעבירת היזק בזדון. דובר בעימות בכביש שבמהלכו הנאשם סטר בפניו של המתלונן, ניפץ את שמשת רכבו באמצעות אלת בייסבול ופצע את ידה של חברתו. בבית משפט השלום הושתו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 1,500 ₪ ופיצוי לשני המתלוננים יחד בסך 3,500 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אך עונש מאסר מותנה (למשך 24 חודש), הופעל בחופף לעונש המאסר שנקבע. בקשת רשות הערעור נדחתה.

 

בעניין נסיבותיו של הנאשם נטען כי הוא נעדר הרשעות קודמות וכי הודה וחסך בזמן שיפוטי. בעניין עדי ההגנה לעונש נטען, כי לא היה בעדויות כדי להעלות או להוריד. לגבי הטענה כי הרשעת הנאשם עלולה להגביל את יכולת החברה שלו להשתתף במכרזים, טענת באת-כוח המאשימה כי המידע בדבר סוגי העבירות שהרשעה בהן עשויה להשפיע, אם בכלל, אינה בגדר ידיעה שיפוטית, הטענה לא הוכחה וכי החברה עצמה לא הורשעה. בהתאם לכך המאשימה עתרה למקם את העונש בתחתית מתחם העונש ולהשית על הנאשם 14 חודשי מאסר, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננים.

 

במענה לשאלת בית המשפט הבהירה באת-כוח המאשימה, כי עיינו של אחד משותפיו של הנאשם נדון בבית המשפט המחוזי, אך במועד הטיעונים לעונש, טרם נגזר דינו (מספר ההליך שנמסר נמצא שגוי) וכן כי שותפים נוספים נדונים בבית המשפט הצבאי וכי טרם נגזר דינם.

 

13.       טענות ההגנה: בא-כוח הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, שלפיהן הוא כבן 33, נשוי, בעליה של חברה, שנולד, גדל וחי בירושלים. הוא סיים לימודי תיכון בירושלים ואת בחינות התהוג'יה (תעודת הבגרות). הוא אב לשישה ילדים קטינים בני 7, 6, 5, תאומות בנות 4 וילד בן עשרה חודשים. בתו בת ה-5 סובלת מבעיות בריאות מורכבות, בעלת תעודת נכה, עברה ניתוח לב פתוח, סובלת מליקוי שמיעה (כמפורט במסמכים שצורפו - נ/2). הנאשם מתמסר לטיפול בה ומקדיש לכך זמן רב. מאחר שאשתו אינה דוברת עברית, הוא מלווה אותה לכל הטיפולים.

 

לנאשם אין הרשעות קודמות. הוא נעצר ביום 8.6.2022 למשך ארבעה חודשים. כאב לשישה ילדים המנהל אורח חיים נורמטיבי, חוויית המעצר הייתה מאד קשה עבורו. הוא ער למחיר שהוא נדרש לשלם בעקבות האירוע נושא האישום וברור לו שבעתיד יתרחק מסביבה בעייתית העשויה לפגוע באורח חייו הנורמטיבי. המעצר וההליך המשפטי משמשים עבורו גורם מוחשי מרתיע ואף חידדו עבורו את גבולות המותר והאסור. מדובר במי שאין לו דפוסי התנהגות עברייניים או אלימים ואף המאשימה מודעת לכך כך שישנו סיכוי קלוש מאד להישנות עבירות מצדו.

 

בכל הנוגע לאירוע ובהתאם למוסכם במסגרת הסדר הטיעון, בא-כוח הנאשם טען כי בכתב האישום המקורי צוין פטישון מסוג מסוים שהיה בבעלות המתלונן, אך נתון זה הושמט מכתב האישום המתוקן, מאחר שלאחר מעצרו הממושך של הנאשם ההגנה הצליחה לשכנע את המאשימה כי העובדות שונות מאלו שתוארו, כי דובר בפטישון שהיה בבעלות הנאשם וכי המתלוננים היו אלו שגנבו אותו ממנו. לדבריו, מה שגרם למאשימה להשתכנע היה העובדה שבין 16 ל-17 בפברואר 2022 נעשו עבודות ברחוב המלך דוד בירושלים, שאז נגנב הפטישון מהנאשם. ביום 17.2.2022 מישהו פנה טלפונית אל אדם בשם וג'די, תושב השטחים העוסק בסחר בציוד מסוג זה. וג'די שאל אותו אם יש לו פטישון מסוג JCB וכתוצאה מכך התברר כי הפטישון שבו החזיקו המתלוננים היה זה שנגנב מהנאשם, כפי שאף עלה מתמונות ומהמספר הסידורי של המכשיר. המתלוננים רצו למכור את הפטישון הגנוב לאותו אדם, שביקש מהנאשם להגיע אל מקום המפגש כדי לאמת שאמנם הפטישון הגנוב שאותו ניסו למכור, הוא זה שנגנב ממנו. הנאשם לא הגיע עם האחרים אל המקום, אלא הגיע לבדו ברכב מרצדס ואף לא היה רעול פנים. בא-כוח הנאשם הדגיש כי הנאשם הורשע על-פי הודאתו לא בשל מעשיו, אלא מכוח נוכחותו עם האחרים, כמתואר בכתב האישום, וכפי שעולה באופן ברור מתצהירו של המתלונן, שהוגש על דעת כל המתלוננים, תושבי השטחים (נ/1). מכל מקום, לאחר שהמתלונן הבין שייוודע כי הוא זה שגנב את הפטישון, הוא הגיע אל המשטרה ומסר דיווח כוזב כי הפטישון שלו נגנב תוך מסירת תיאור שגוי (מאסטר HF16), כפי שצוין בכתב האישום המקורי.

 

בא-כוח הנאשם טען והדגיש, כי בשל התיאור העובדתי האמור הוסכם על הסדר הטיעון, אך היה זה לאחר שכאמור, הנאשם כבר שהה כארבעה חודשים וחצי במעצר ולאחר שההגנה איתרה את כל הראיות התומכות בגרסתו (תמונות ומסמכים שהוצגו למאשימה). לפיכך טען בא-כוח הנאשם, כי מאחר שאותן ראיות מעלות תמונה שונה מזו שנטענה בכתב האישום ומאחר שהמתלונן הוא זה שגנב את הפטישון, יש לתת לנסיבות אלו משמעות מיוחדת בעת גזירת העונש.

 

בא-כוח הנאשם הוסיף כי כשיקולים המצדיקים הקלה בענישה, יש לשקול אף את הנסיבות הבאות: הפגיעה הצפויה בנאשם בשל הרשעתו; הודאתו והכרתו באחריותו למעשיו; מאמציו לתיקון תוצאות העבירה; שיתוף הפעולה עם רשויות החוק; התנהגותו החיובית, תרומתו לחברה ונסיבות חייו; הסכם הסולחה. היותו נעדר הרשעות קודמות אשר נקלע באקראי אל האירוע.

 

בעניין מדיניות הענישה הנהוגה, הגיש בא-כוח הנאשם רשימה של ארבעים וחמישה פסקי דין, אשר בהם נקבעו בנסיבות חמורות מהנסיבות הנדונות עונשי שירות לתועלת הציבור או מאסר בעבודות שירות למשך מספר חודשים. באופן מיוחד הפנה אל שמונה מתוכם שבהם, אשר לטענתו, עסקו בנסיבות חמורות מהנסיבות הנדונות, אך חרף זאת נקבעו עונשים כאמור ולעתים אף ללא הרשעת הנאשם (פסקי הדין עצמם לא הוגשו).

 

לנוכח כל האמור טען בא-כוח הנאשם כי בשל הסדר הטיעון שכלל הסכמה בעניין הרשעת הנאשם, הוא אינו עותר לביטול הרשעתו, אך מבקש להסתפק בתקופת מעצרו ולחלופין, כי ישותו עליו מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, ופיצוי, אם תמצא הצדקה לכך.

 

14.       דברי הנאשם: הנאשם סיפר על ילדיו ועל גילם כמפורט לעיל, והוסיף כי הוא מכיר באחריותו המלאה למה שאירע, מתבייש בכך ומאד מצטער על כך. הוא סיפר על תקופת מעצרו, שלא התאימה לו והייתה קשה לו. לדבריו, יש לו עסק וכי אינו רגיל לישיבה עם עבריינים. מעולם לא היה בתחנת משטרה ואת כל זמנו הוא מקדיש לעבודה ולמשפחתו. הוא אף התחייב שהתנהלות כאמור או כל דבר אחר דומה לזה לא תחזור על עצמה ולכן ביקש את עזרת בית המשפט.

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

15.       הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם: עבירת פציעה בנסיבות מחמירות נועדה להגן על הזכות לשלמות הגוף, לביטחון אישי ולכבוד ואילו עבירת חבלה במזיד לרכב נועדה להגן על קניינו של הזולת. בנסיבות העניין הרשעת הנאשם היא מכוח ביצוע בצוותא ולפיכך מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בדרגה נמוכה.

 

16.       בחינת מדיניות הענישה הנוהגת: כפי שטען בא-כוח הנאשם וכפי שעולה מפסקי הדין הרבים שאליהם הפנה, בנסיבות שבהן נעברה עבירת פציעה בנסיבות מחמירות, אך דובר בפציעה קלה, הענישה היא בדרך כלל בדרך של מאסר בעבודות שירות או אף שירות לתועלת הציבור. כך עולה בין השאר, גם מפסקי הדין הבאים שעניינם הרשעה בעבירה זו:

 

ת"פ (מחוזי באר שבע) 44605-10-15 מדינת ישראל נ' אדנה (24.8.2017) - נקבע מתחם עונש בין 8 ל-20 חודשי מאסר. בהתאם להסדר הטיעון, הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי לנפגע בסך 10,000 ₪.

 

ת"פ (מחוזי ירושלים) 28467-04-19 מדינת ישראל נ' גולאני (21.7.2020) - הוסכם על עונש מרבי שלא יעלה על 27 חודשי מאסר. הושתו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, פיצוי לכל אחד משני הנפגעים בסך 12,500 ₪ וקנס בסך 1,000 ₪.

 

ת"פ (מחוזי באר שבע) 16538-10-17 מדינת ישראל נ' בליאקוב (21.1.2020) - הוסכם על עונש מרבי של 24 חודש. הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי לנפגע בסך 5,000 ₪.

 

עפ"ג (מחוזי חיפה) 56964-11-19 מדינת ישראל נ' דוידסקו (20.2.2020) - הושתו 250 שעות של"צ, מאסר מותנה, צו מבחן ופיצוי לנפגע בסך 7,500 ₪. ערעור המדינה על העונש נדחה.

 

עפ"ג (מחוזי חיפה) 46688-12-19 קלדרון נ' מדינת ישראל (6.2.2020) - הרשעה גם בעבירת איומים. הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצויים לנפגע בסך 5,000 ₪.

 

ע"פ 9147/17 אבו עביד נ' מדינת ישראל (20.9.2018) - הוסכם שהמדינה תעתור ל-24 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. נקבע מתחם עונש בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל. הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. בשל הליך השיקום המשמעותי, בערעור הופחת העונש ל-6 חודשי מאסר בפועל.

 

17.       נסיבות העבירה: על רקע העובדות שהציג בא-כוח הנאשם, אשר בהתאם להסכמת הצדדים לא נסתרו, ניתן לומר כי כטענתו, "התהפכו היוצרות". על-פי עובדות אלו, הנאשם הוזמן אל מקום האירוע כדי לזהות את הפטישון שנגנב ממנו, בעוד שככל הנראה, המתלונן הוא שגנב אותו. אף נראה כי האירוע האלים לא נגרם לאחר תכנון כלשהו מצד הנאשם. כמו כן, על-פי עובדות כתב האישום המתוקן ועל-פי תצהירו של המתלונן (נ/1), הנאשם עצמו לא היה מעורב בתקיפה באופן פיזי ואף לא בנזק שנגרם, שפציעה שטחית בלבד, אלא חלקו נבע רק מכוח ביצוע בצוותא.

 

18.       קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום: בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מהמעשים ומכך שכאמור, מידת הפגיעה בהם הייתה נמוכה, בהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה, המקלה יחסית, ובנסיבות שבהן נעברו העבירות, כפי שתוארו בטענותיה של ההגנה, מתחם העונש ההולם בנסיבות הנדונות הוא בין מספר חודשי מאסר בודדים לתשעה חודשי מאסר, לרבות בעבודות שירות.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

19.       נסיבותיו של הנאשם: נסיבותיו של הנאשם אשר אינן קשורות במעשה העבירה, הן כי הנאשם כבן 33, נעדר הרשעות קודמות, נשוי ואב לשישה ילדים, בהם ילדה כבת 5 הסובלת מבעיות בריאות קשות, כפי שעלה מהעדויות ומהמסמכים הרפואיים שהוגשו (נ/3); עוד עלה מהעדויות ומדברי הנאשם, כי הוא מתמסר לטיפול בבתו החולה, כי אורח חייו נורמטיבי וכי הוא משקיע את כל זמנו למשפחתו ולעבדותו; הנאשם אף תורם לנזקקים, כפי שעלה מהמכתב שצורף (נ/2) ומהעדויות.

 

הנאשם הודה והכיר באחריותו למעשים ואף ניכר כי דובר באירוע חד פעמי אשר אינו מאפיין את אורחות חייו. הנאשם חש בושה על עצם מעורבותו באירוע ואף התחייב לפניי כי אירוע דומה לא יישנה. אף לא ניתן לשלול כי עצם הרשעתו עשויה לפגוע בעבודתו ובאפשרותו להשתלב בעבודות הכרוכות במכרזים ציבוריים. בנוסף לכל אלו ניתן משקל למגבלות שהוטלו על הנאשם מאז מעצרו. הנאשם היה עצור במשך למעלה מארבעה חודשים (מיום 8.6.2022 עד יום 16.10.2022), לאחר מכן שהה כחודשיים במעצר באיזוק אלקטרוני (מיום 17.10.2022 עד יום 12.12.2022) וזה כשלושה חודשים היה נתון במעצר בית לילי (מיום 13.12.2022 עד מתן גזר הדין).

 

20.       עונשו של הנאשם בגדרי מתחם העונש: איזון כל השיקולים האמורים, לרבות עמדת המאשימה וטענותיו של בא-כוח הנאשם, מוביל לכך שיש להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש וזאת לצד מאסר מותנה. בשל הנזק הקל מאד שנגרם למתלונן (כמתואר בתצהיר - נ/1), ומאחר שלא נגרם מעשה ישיר של הנאשם, לא מצאתי לנכון לחייב בתשלום פיצוי למתלונן.

 

גזר הדין - סיכום

 

21.       לנוכח כל השיקולים שהובאו לעיל, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים:

 

א.        מאסר בפועל למשך ארבעה חודשים ושמונה ימים אשר יחפוף במלואו את תקופת מעצרו (מיום 8.6.2022 עד יום 16.10.2022).

 

ב.         מאסר מותנה למשך חודשיים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים יעבור עבירת אלימות או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

 

ניתן היום, י"ד בבאדר התשפ"ג, 7 במרץ 2023, בהעדר הצדדים (בהתאם להודעת בא-כוח הנאשם אשר הודיע כי הוא מותיר אפשרות מתן גזר הדין בדרך זו לשיקול דעת בית המשפט (ראו החלטות נפרדות מהיום)).