1

 

 

 

כתב האישום

 

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים.

 

2.         על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת 1 הינה חברת פרטית ונרשמה כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף). נאשם 2 היה המנהל הפעיל של נאשמת 1 וזאת בין השנים 2011 ועד 2017.

 

2

3.         לגבי האישום הראשון: לפי האישום הראשון, מדובר בסדרה של עבירות של אי הגשת דוח במועד ואשר משתרעים על התקופה שבין חודש יוני 2011 ועד חודש יולי 2017. ביום 8.6.17 הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן מאותו היום ולכן הורשע בביצוען של 36 עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף. בנוסף, ביום 13.9.17, הנאשם הודה בביצוען של 2 עבירות נוספות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף וזאת בהתייחס לדוחות שנוגעים לחודשים יוני ויולי 2017. על כן, מדובר סך הכל ב-38 עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

 

4.         לגבי האישום השני: הנאשמים הורשעו בביצוע עבירה אחת של הפרת חובה לתשלום מס המגיע לתקופת הדוח התקופתי עם הגשתו וזאת לפי סעיפים 118 ו-188(א) לחוק מס ערך מוסף יחד עם תקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף. לפי עובדות האישום השני, הנאשמים הגישו במועד את הדוח התקופתי לחודש אפריל 2016 ללא צירוף תשלום כנדרש על פי החוק.

 

טענות הצדדים לעונש

 

5.         המאשימה טענה בתמצית כדלקמן: הנאשמים הסירו מחדלים ישנים טיפין טיפין, כאשר במקביל ביצעו עבירות חדשות של אי הגשת דוח במועד; בעת הגשת כתב האישום המקורי לבית המשפט, סכום המחדל עמד על סך של 80,899 ₪; דא עקא, הנאשמים המשיכו לא לדווח על הכנסותיהם לרשויות המס עד שצברו היקף מחדל בסכום כולל של 305,764 ₪; כיום נותר מחדל בסך של 144,832 ₪ שמהווה 47 אחוז מסכום המחדל הכולל בגין כל מכלול העבירות שבכתב האישום המתוקן; על כן, מתחם העונש ההולם נע בין 4 ועד 9 חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסר על תנאי שנע בין 3 עד 6 חודשים וכן קנס כספי שנע בין 12,000 ₪ עד 24,000 ₪, בצירוף התחייבות כספית להימנע מעבירה.

 

6.         בא כוח הנאשמים טען בתמצית כדלקמן: הנאשם הינו כיום בן 69 שנים והנאשמת היא חברת הובלות שהעסיקה בעבר כ-12 עובדים והיו לה 9 משאיות והינה פעילה משנת 1970; לימים, הנאשמים נקלעו לקשיים כלכלים, ופעילותה העסקית של הנאשמת צומצמה באופן ניכר, דבר שהוביל לעיקול המשאיות ולפיטורי חלק ניכר מהעובדים; קשיים כלכלים אלה העיבו באופן משמעותי על יכולתם של הנאשמים לשלם את חובותיהם לרשויות המס; לנאשם יש סך חובות בלשכות ההוצאה לפועל של למעלה מ-450,000 ₪ (נ/5); לנאשמת יש סך חובות בלשכות ההוצאה לפועל של למעלה מ-750,000 ₪ (נ/4); בנוסף, חשבון העובר ושב בבנק של הנאשמת הוא ביתרת חובה של כמעט 400,000 ₪ (נ/3); הנאשם סובל ממחלת לב (נ/2); אשתו של הנאשם מצויה כיום במצב סיעודי לאור המחלות שמהן היא סובלת, הכל כמפורט בנ/1. על כן, בא כוח הנאשמים טען שיש להימנע מהשתת עונש מאסר על הנאשם, גם לא בדרך של עבודות שירות.

 

מתחם העונש ההולם

3

 

7.         תחילה, יש לקבוע האם עסקינן בכמה עבירות המהוות אירוע אחד ואזי יש לקבוע מתחם עונש אחד, או שמא, המדובר במספר אירועים, כי אז יש לקבוע מתחם עונש לכל אירוע. על פי "מבחן הקשר הדוק" שנקבע בפסק הדין בעניין ע"פ 4910/13 בני גאבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.10.14), נבחן קיומו של קשר בין עבירות, בין היתר, לאור היותן חלק מאותה תכנית עבריינית. בעיני, יש להשקיף על מכלול האירועים שבכתב האישום כאירוע אחד וזאת, היות ומדובר בשורה של עבירות מאותו הסוג ובהינתן זיקה עניינית בין העבירות, קרי, המדובר באותו דפוס פעולה. לפיכך, בכוונתי לקבוע מתחם עונש הולם אחד, לכל העבירות שפורטו בכתב האישום, מאחר ובעיני מדובר ב-"אירוע אחד".

 

8.         הערכים החברתיים הנפגעים ממעשה הנאשם, הינם, בין היתר, ערך השוויון בין נישומים, השמירה על צביון מערכת המס וזאת נוסף לפגיעה במשק ובכלכלת הציבור. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ב- רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381, 384 (2004) וזה לשונה:

 

"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה"

 

9.         באשר למדיניות הענישה הנוהגת, אביא להלן דוגמאות מן הפסיקה במקרים בהם היה מדובר בביצוע עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף, ואשר ישמשו אותי לצורך קביעת מתחם העונש ההולם:

4

 

א.        רע"פ 8507/09 שחל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.1.10). הנאשם הורשע בביצוע 29 עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף. סכום המס שהנאשם השתמט מתשלומו היה 442,130 ₪. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן לקנס כספי בסך של 80,000 ₪.

 

ב.         עפ"ג (מחוזי חיפה) 24977-08-14 ראובן בן גיודא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.8.15). במקרה זה המערער הורשע על ידי בית המשפט השלום בחדרה בביצוע שלוש עבירות של הגשת דו"חות הכוללים ידיעה לא נכונה לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף וכן ב-18 עבירות של הוצאת חשבוניות מבלי לשלם במועד את המס הכלול בהן לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מס ערך מוסף. סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית היה כמעט 170,000 ₪ (ראו פסקה 4 לפסק הדין). בית משפט השלום בחדרה השית עליו 7 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך 25,000 ₪. לאחר הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, המערער הצליח להסיר כ-70,000 ₪ מהמחדל ולגבי היתרה נערך הסדר תשלומים. לפיכך, ערעורו לבית המשפט המחוזי התקבל כך שעונש המאסר בפועל הומתק לשישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

 

ג.         רע"פ 6296/09 איקס איקס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.8.09). המבקש הורשע בביצוע עשר עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף. סכום ההשתמטות ממס עמד על 300,130 ₪ והושתו עליו 6 חודשי מאסר בפועל וכן קנס בסך 15,000 ₪.

 

ד.         רע"פ 11640/05 סופר סטאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.5.06). המבקש הורשע בביצוע 9 עבירות לפי סעיף 117(א), כאשר סכום ההשתמטות ממס עמד על 270,000 ₪. הושתו עליו 10 חודשי מאסר בפועל וכן קנס בסך של 100,000 ₪.

 

5

ה.        עפ"ג 51920-12-14 (מחוזי מרכז) מוסקוביץ נ' מע"מ רמלה [פורסם בנבו] (15.3.15). תיק זה נדון תחילה בפני בבית המשפט השלום ברמלה במסגרת ת"פ 25852-11-10 מיום 9.11.14, פורסם בנבו. במקרה זה היה מדובר בשני נאשמים שהורשעו ב-7 עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6). סכום המס שנבע מהדוחות היה 113,000 ₪. הנאשמים הסירו חלק מהמחדל ועקב כך נותרה קרן מס בסך של 54,142₪. במקרה זה, הושתו על כל אחד מהנאשמים 4 חודשי מאסר בפעול שירוצו בעבודות שירות וכן קנס בסך 9,000 ₪. הנאשמים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז ולקראת הדיון בערעור המחדל הוסר באופן מלא ולפיכך, תקופת המאסר שתרוצה בעבודות שירות הופחתה מארבעה חודשים לחודשיים.

 

ו.         עפ"ג (מחוזי מרכז) 24241-12-14 אוזן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.2.15). המערער הורשע בגין אי הגשת 11 דו"חות לרשויות מע"מ ואשר השתרעו על תקופה של כשלוש שנים ונדון ל-6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ומאסר על תנאי. סכום המע"מ היה 50,000 ₪. המערער הוכרז כפושט רגל והיה אב לבן יחיד שעול פרנסתו עליו. המערער לא הסיר את המחדלים, כאשר הסיבה נבעה מכך שהוכרז כפושט רגל. בית המשפט המחוזי קיצר את תקופת מאסרו לשלושה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

 

10.       לאור האמור לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם למכלול העבירות שבוצעו על ידי הנאשמים הוא כדלקמן:

 

א.        לגבי רכיב הקנס, בין 7,000 ועד 30,000 ₪, וזאת לאחר התחשבות במצבם הכלכלי של הנאשמים.

 

ב.         לגבי רכיב המאסר בפועל, בין חודשיים (שיכול וירוצו בעבודות שירות) ועד 12 חודשים.

 

האם יש לסטות ממתחם העונש ההולם

 

11.       לדעתי, אין מקום לסטות ממתחם העונש ההולם. מכלול הנסיבות האישיות של הנאשם, אין בהן בכדי להצדיק סטייה מעין זו.

 

6

12.       מצבם הכלכלי הרעוע של הנאשמים אין בו כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם. הלכה פסוקה היא כי מצוקה כלכלית, קשה ככל שתהא, אינה יכולה להוות נסיבה מקילה בדבר אי תשלום המס וכי אין לפרט זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו, ולכן גם לא תעמוד לו הגנה בדבר "הצדק סביר" בעת שהעיכוב בהעברת כספי המיסים נבע ממצוקה כלכלית קשה, אשר הותיר בפני הפרט אך בחירה בין העברת כספי המיסים, שאינם שייכים לו, לבין קריסתו הכלכלית (רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 37(2001); רע"פ 6167/11 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] עמ' 6-7 (19.2.12); רע"פ 4563/09 פריצקר נ' מדינת ישראל - אגף מס הכנסה ומע"מ [פורסם בנבו], עמ' 4 (5.6.09)).

 

13.       יתר על כן, המצב הרפואי של הנאשם וגם מצבה הרפואי של אשתו, אינם יכולים להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם. הדעה המקובלת בפסיקה היא שבמקרים מיוחדים וחריגים ניתן לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם בשל מצב רפואי. אחד המקרים החריגים והמיוחדים הוא כאשר מדובר בנאשם שסובל ממצב רפואי מורכב, כך ששהייה בתוך כותלי בית הסוהר תהווה סיכון ממשי לבריאותו עד כדי קיצור תוחלת חייו של הנאשם. מקרים מעין אלה הם חריגים ונדירים והכלל המקובל הוא שקיומה של מגבלה רפואית כזו או אחרת, לא תשמש חסם מפני השתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (ראו למשל: ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.12.15) בפסקאות 216 - 222 לפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן, והידוע כפסק הדין בעניין לפוליאנסקי; דנ"פ 623/16 פינטו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.2.16) בפסקה 7 להחלטתו של כבוד השופט ג'ובראן; רע"פ 1076/16 כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.2.16) פסקה 9 לפסק דינו של כבוד השופט ג'ובראן).

 

14.       יתר על כן, אף מצב רפואי מורכב וקשה של בן משפחה שבו מטפל נאשם לא ישמש בסיס לסטייה לקולא ממתחם העונש ההולם, גם אם הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות עלולה לפגוע בבן המשפחה המטופל בשל העדר זמינות של הנאשם שמטפל בו (רע"פ 2844/16 מאיר ביאלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.4.16)).

                                   

העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם

 

15.       בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את כל הנתונים שלהלן: לקולא - את גילו של הנאשם והעדר עבר פלילי; את מצבו הרפואי ואת מצבה הרפואי של אשתו; הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי; הסרה של חלק מהמחדלים.

לחומרא - הצבירה של עבירות נוספות לאחר הגשת כתב האישום המקורי; וכן העובדה שעדיין נותר מחדל שלא הוסר שמהווה כ-47 אחוז מהסכום הכולל של המחדלים שנוצרו בעקבות ביצוע מכלול העבירות מושא כתב האישום.

 

16.       כידוע, בפסיקה נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל, וזאת אף במקרים שהוסרו המחדלים (רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.11.06)), הרי שמקל וחומר במקרה דנן, בו לא הוסר המחדל במלואו.

 

7

17.       אמנם הנאשם הסיר חלק מהמחדל, וזאת כנתון לקולא, אך המשקל שיש לייחס להסרה חלקית זו הוא בקורלציה ישירה לשיהוי הרב בהסרת המחדל. הסרת המחדלים החלקית נעשתה טיפין טיפין, עקב לצד אגודל, לאורך חייו של התיק בבית המשפט. כידוע, קיימת חשיבות לעיתוי בהסרת המחדל כשיקול להקלה בעונש, כאשר השלב הנכון לו הינו לפני הגשת כתב האישום או לכל המאוחר בעת הדיון בערכאה הראשונה (רע"פ 1546/05 יהודה שמחוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], עמ' 4 (22.3.05); רע"פ 11640/05 סופר סטאר מרקט רשת מזון בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], עמ' 4 (14.5.06)).

 

18.       לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

 

א.        חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. עבודות השירות יבוצעו ב-"ציימס מע"ש" ברחוב יצחק בן צבי 33 ראשון לציון. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, שבע וחצי שעות עבודה יומיות. הנאשם יתייצב ביום 22.3.18 בשעה 08:00 במפקדת מחוז מרכז של שירות בתי הסוהר, יחידת עבודות השירות ברמלה, לתחילת ריצוי עבודות השירות.

 

ב.         4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום, הנאשם לא יבצע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף.

 

ג.         הנאשם ישלם קנס בסך 15,000 ₪, או 40 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.4.18 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

 

ד.         הנני משית על הנאשמת 1 קנס בסך 15,000 ₪.

הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.4.18 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

 

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ח, 13 פברואר 2018, במעמד הצדדים.