1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום.

ת"פ 25893-12-19 (התיק העיקרי)

2

על פי עובדות כתב האישום ביום 11.15.2018, הגיעו הנאשמים לחווה פרטית באזור סכר בית זית, וניסו לעבור דרך החווה כדי להגיע לסכר. ד"כ ו - א"כ שהיו במקום, הסבירו לנאשמים כי אין מעבר דרך החווה לסכר וביקשו מהם שלא לעבור דרך החווה. הנאשמים החלו לקלל את השניים באומרם "יאללה יאללה לך תזדיין אתה והתביעה הפלילית שלך, מזדיין בתחת, יקוקסינל שרמוטה נזדיין בתחת, מקבל מכות בבית ספר בוא אתן לך אחד תזדיין משקפופר מניאק...את זה לא צילמת ימגעיל ימלשין מסריח...טפי על הפרצוף שלך יהומו לך תזדיין אתה הכי שרמוטה אתה יהומו". בשלב מסוים, הנאשמים דחפו את א"כ ו - ד"כ ונאשם 1 סטר לד"כ בפניו. כתוצאה מכך משקפיו של ד"כ עפו מפניו, נפלו על הקרקע ונשרטו. כאשר הגיעו שוטרים למקום, ולאחר חיפוש בשטח, איתרו את הנאשמים מסתתרים במערה במקום. השוטרים הודיעו לנאשמים כי הם מעוכבים לתחנה ותפסו מהם את הפלאפונים שלהם. בשלב זה, נאשם 1 תפס את הפלאפונים מידו של השוטר ומשך אותם בכוח. בתגובה השוטר הודיע לו כי הוא עצור והוביל אותו לכיוון הניידת. נאשם 2 החל לברוח מהמקום ונתפס בהמשך באזור. בגין מעשים אלה הורשע נאשם 2 בעבירות של תקיפה סתם, על פי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (חוק העונשין) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ת"פ 12764-03-19 (התיק המצורף)

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 29.4.2018 החזיק הנאשם בביתו 0.49 גרם חשיש וכ - 95.05 גרם קנאבוס מוחבאים במקומות שונים בביתו כמפורט בכתב האישום. בגין כך, הורשע הנאשם בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973.

מהלך הדיון

ביום 22.11.2020 הורשע הנאשם על פי הודאתו בשני התיקים, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית ונשלח לשירות המבחן, שנתבקש לבחון גם את שאלת הרשעת הנאשם לבקשת הסניגור. יצוין כי עניינו של נאשם 1 שהודה בתיק העיקרי, הסתיים בהסכמה ללא הרשעה והטלת של"ץ.

תסקיר שירות המבחן

3

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם בן 27, נשוי ואב לתינוק בן חודש. הנאשם מתגורר עם משפחתו בירושלים ועובד כחשמלאי מוסמך בחברת מסחרית. שירות המבחן גולל את קורות חייו של הנאשם, מהן עולה כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות ובהמשך שירת שירות מלא בתפקיד טבח. לאחר שחרורו מצה"ל, השלים הנאשם את תעודת הבגרות ושולב בלימודי הנדסאי חשמל במכללה למנהל. לאחר סיום לימודיו, עבד אצל קבלנים שונים בתחום החשמל. הנאשם שיתף את השירות כי בגיל 17 נכח בפיגוע תופת בירושלים ומאז סובל מפוסט טראומה שמתאפיינת בפחדים, חרדות וקשיי שינה. כן תיאר, כי בגיל 18 נחשף לשימוש בסמים בנסיבות חברתיות והרגיש כי השימוש הקל עליו את מצוקתו וסייע בתפקודו. לדברי הנאשם, לפני כשלוש שנים קיבל אישור רפואי לשימוש בקנאביס, אותו הציג לשירות המבחן. באשר לעבירות בהן הורשע בתיק העיקרי, הנאשם תיאר כי חווה זלזול והשפלה מצד המתלונן, לכן תקף אותו באופן מילולי תוך שניסה להגן על כבודו. באשר לעבירות הסמים, הנאשם סיפר כי רכש כמות גדולה של סמים לצורך שימוש עצמי וזאת מתוך צורך להתמודד עם הקשיים אותה חווה באותה עת בעקבות הטראומה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו (הגם שבהודאתו לפני שירות המבחן התייחס לאלימות מילולית בלבד), הביע חרטה כנה ומסר כי באותה עת לא היה מודע להשלכות ולתוצאות מעשיו. השירות המליץ על ביטול ההרשעה כדי להימנע מפגיעה בעתידו המקצועי של הנאשם, וכן המליץ על הטלת 250 שעות של"ץ.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה עתרה למתחם שבין 8 ל-12 חודשים ביחס לתיק העיקרי ו-6 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על-תנאי לגבי התיק המצורף. המאשימה עתרה למקם את הנאשם בחלק התחתון במתחם שבתיק העיקרי ולהטיל עליו עבודות שירות בתיק המצורף.

מאידך, הסניגור עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן לרבות ביטול ההרשעה.

הנאשם בדברו לפני בית המשפט קיבל אחריות מלאה למעשים (בניגוד לדבריו לפני שירות המבחן) וביקש שלא אמצה עמו את הדין ואבטל את הרשעתו מחשש לפגיעה בפרנסתו.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - התיק העיקרי - עבירות אלימות מסוג זה חותרות תחת ערך מוגן זה, המתיישב עם זכותו הבסיסית של אדם לשלום גופו ונפשו. הנזק הנגרם כתוצאה מעבירות אלימות, הוא פגיעה בגופו, בנפשו, בביטחונו ואף בקניינו של אדם . בנסיבותינו, מידת הפגיעה בערך המוגן היא נמוכה.

אשר לתיק המצורף - עבירות סמים פוגעות בשלום הציבור ובבריאותו ולעתים קרובות גם בביטחונו. בנסיבות המקרה מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.

4

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: התיק העיקרי - אין המדובר בעבירה מתוכננת, אלא בהתנהגות מכוערת ומעליבה כלפי המתלוננים כשהנאשם דחף את המתלונן ובכך התמצה חלקו בתקיפה מעבר להתנהלותו המילולית הראויה לגינוי. הנאשם אדם בגיר והיה צריך להימנע מביצוע המעשים ולו האחריות הבלעדית על ביצועם. אשר לתיק המצורף - מדובר בעבירה מתוכננת שכן הנאשם החזיק כמות לא קטנה של סמים מוחבאים במקומות שונים בביתו. הנאשם תיאר כי החזיק את הסמים לצורך שימושו העצמי וכיום אף מחזיק באישור רפואי לצריכת קנאביס. מדובר בסם "קל" והנזק העיקרי הוא לנאשם.

מדיניות הענישה הנוהגת - התיק העיקרי - ברע"פ 10232/17 ראובן נ' מ"י (מיום 14.3.2018), הסתיים תיק במאסר על תנאי על בסיס מתחם שבין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר שם הותקף קוון כדורגל ע"י אוהד תוך השלכת חפץ לפניו. ברע"פ 5606/19 פלוני נ' מ"י (מיום 5.9.2019) נדון נאשם לחודשי מאסר ארוכים בנסיבות של ביצוע עבירות מין ועבירות אלימות. בכל הנוגע לאישום בתקיפה סתם שהתמצה במשיכת חולצה של קטינה, נקבע מתחם ענישה שבין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר. התיק המצורף - סקירת הפסיקה מלמדת, כי רמת הענישה עומדת על מאסר לריצוי בעבודות שירות עד עונש מאסר דו-ספרתי, אם כי בנסיבות חמורות ממקרנו, כאשר בגדרי המתחם ניתן לקחת בחשבון גם עונש של של"ץ. מפנה לפסיקה הבאה, ממנה ניתן לגזור לקולא: רע"פ 2675/17 ארצי נ' מ"י (מיום 23.8.2017) שם דובר בהחזקת 5 ק"ג קנביס לאדם עם עבר פלילי. אושר מתחם ענישה שבין 8 ל-18 ח' מאסר ונגזרו 9 חודשי מאסר ו ועונשים נלווים; רע"פ 1830/16 רקיבי נ' מ"י ( מיום 11.4.2016) שם דובר בהחזקת 2.3 ק"ג חשיש מוחלק לחבילות, אושר מתחם ענישה בין 6 ל-15 חודשי מאסר והעונש הועמד על 8 חודשי מאסר בפועל; רע"פ 8237/15 בן זקן נ' מ"י (מיום 2.12.2015) שם דובר בהחזקת 26 שתילי קנביס במשקל 8.4 ק"ג - אושר מתחם שבין של"ץ ומאסר על תנאי ל-24 חודשים, ונגזרו 7 חודשי מאסר בפועל.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה בכל אחד מהתיקים צריך לעמוד על של"ץ ועד 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו שירות.

5

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם נעדר עבר פלילי והעבירות בוצעו בשנת 2018 בסמיכות זמנים המעידה על תקופה שלילית בחייו, כאשר מאז לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים. אין מחלוקת שקיים תיק תלוי ועומד משנת 2017 שטרם גובשה בו עמדה של המשטרה - דבר המעורר תמיהה ויש בו לפגעו בזכויותיו של הנאשם לסופיות הדיון ולזכות להעמיד מאחוריו פרק בחייו - אני מבקש כי התביעה תפנים הערה זו. הנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו כפי שהדבר התבטא כעת לפניי, הביע חרטה והביע חשש מתוצאות ההליך הפלילי. הנאשם נישא לאחרונה והוא אב לתינוק בן כמה חודשים. הוא סיים שירות צבאי מלא וניהל ומנהל אורח חיים נורמטיבי ויציבות תעסוקתית בתחום מקצועו למרות נסיבות חיים משפחתיות מורכבות ומאתגרות. כאמור לאחרונה נולד לנאשם תינוק ואני סבור כי בנסיבות אלה, שליחת הנאשם למאסר ולו בעבודות שירות, תפגע בו ובמשפחתו. אציין, כי נדמה כי הנאשם אכן אדם נורמטיבי שכשל בתקופה מוגדרת ותחומה בזמן בחייו, וכיום פוסע במסלול חיובי.

אי הרשעה - בידוע, שעה שנמצא כי נאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, יש להרשיעו. זהו הכלל. אי-הרשעה הוא היוצא מן הכלל. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (מיום 21.8.1997) קבע בית המשפט העליון כי אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין. ראו בהקשר זה גם את ע"פ 5985/13 אבן נ' מ"י (מיום 2.4.2014) בפסקאות 6 ו-7. בעניינו צירוף המעשים גם יחד אינו מאפשר ביטול הרשעה מעבר לכך שלא הוכח נזק קונקרטי כנדרש. אני ער לחששותיו של הנאשם, אך במכלול הנסיבות לא מצאתי כי אפשר לבטל את ההרשעה. עם זאת, לא סברתי שצריכה להיות להרשעה השפעה שלילית על תעסוקתו העתידית של הנאשם ושקילת העסקתו ע"י מעביד עתידי נוכח מעידתו כמתואר לעיל, בתקופה מוגדרת ומתוחמת מבלי שמעד שוב לאחר מכן.

המיקום במתחם - יש להטיל על הנאשם עונש של של"ץ בהיקף נרחב בתחתית המתחם וענישה נלווית.

גזירת הדין

6

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     450 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 21.11.2021 (חלוף 45 יום) על-פי תוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו שתוגש בתוך 30 יום. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות אפשרות של הטלת מאסר בפועל;

ב.     3 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים, וכל כל עבירה לפי פקודת הסמים, וזאת בתוך שנתיים מהיום;

ג.       קנס בסך 1,000 ₪, או 4 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2022 וב-1 בכל חודש. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי. מורה על קיזוז הקנס מההפקדה שבתיק, על אף כל הודעת עיקול. ככל שתיוותר יתרת חובה, תשולם כפי שקבעתי. ככל שתיוותר יתרת זכות תוחזר לנאשם בכפוף להיעדר כל הוראת עיקול;

ד.      פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים, עדי תביעה 3 ו-4. הפיצוי ישולם עד ליום 1.1.2022. אי עמידה בתשלום תביא לפירעון מיידי של הפיצוי ולתוספת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק. מורה על קיזוז הפיצוי מההפקדה שבתיק, על אף כל הודעת עיקול. ככל שתיוותר יתרת חובה, תשולם כפי שקבעתי. ככל שתיוותר יתרת זכות תוחזר לנאשם בכפוף להיעדר כל הוראת עיקול;

ה.     התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור את העבירות בהן הורשע במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

מורה על השמדת הסמים והמוצגים.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ב, 03 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.