1

בפניי בקשת הנאשם מס' 3 (מאיר רואימי) לעיכוב ביצוע גזר הדין, עד למתן הכרעה בערעור אותו מתכוון הנאשם להגיש לבית המשפט העליון.

גזר הדין בעניינם של הנאשם ואחרים ניתן ביום 29.9.14 ובו נקבע, כי הנאשמים יתייצבו לריצוי עונש המאסר ביום 28.12.14 (דהיינו שלושה חודשים לאחר מתן גזר הדין).

את מועד ההתייצבות קבעתי כחלק מגזר הדין וזאת כדי לאפשר לנאשמים שירצו בכך, להגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט העליון (ללא קשר לעמדת המאשימה כנטען בסעיף 6 לנימוקי הבקשה).

ככל הידוע לי (וכך עולה אף מהבקשה שהוגשה), טרם הוגש ערעור, למרות שנותרו ימים ספורים לעשות כן.

על הנאשם מאיר רואימי הוטלו, בין היתר, מאסר לתקופה של 3 שנים וקנס בסך 200,000 ש"ח.

2

יצוין, כי המאשימה מתנגדת לעיכוב הביצוע.

בנסיבות אלה, נראה לי לנכון שהבקשה לעיכוב ביצוע תוגש לבית המשפט העליון בד בבד עם הגשת הערעור (ראה ע"פ 111/99א שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 בעמ' 266, מפי כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז)).

אציין, כי החלטה דומה ניתנה ביום 9.11.14 בבקשה שהגישו הנאשמים 1 ו-7.

העתק ההחלטה ישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ה, 12 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.