1

נוכחים:

בא כח המאשימה עו"ד יעקב שטרנברג

הנאשם - מוחמד חטיב - בעצמו

בא כח הנאשם עו"ד יוסי זילברברג

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות שני כתבי האישום כמפורט להלן:

            בת"פ 2610-07-13 הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952, ובעבירה של נהיגת רכב שאינו רשום באזור, עבירה לפי סעיף 578(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

            בת"פ 15918-07-13 הורשע הנאשם בעבירה של שהייה שלא כדין על פי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

2

2.         על פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק הראשון, ביום 19.1.13 נהג הנאשם ברכב בישראל ושהה בישראל שלא כדין.

            על פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק השני, ביום 7.7.13 שהה הנאשם בישראל שלא כדין.

3.         הערך המוגן הינו סמכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

4.         מידת הפגיעה בערך המוגן הינה נמוכה באופן יחסי, בשים לב לכך שלא בוצעו עבירות נלוות

למעט עבירה הקשורה בנהיגת הרכב.

5.         במסגרת הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהיה בידי הנאשם היתר כניסה לישראל כדין אשר תוקפו פג ביום 31.12.12.

            עוד נתתי דעתי במסגרת זו לכך שמדובר בנאשם שהינו בעלים של חברה קבלנית בשם "ס.מ.מ. ניסן בניה ופיתוח בע"מ.

            כפי שהעיד רואה החשבון של החברה, מדובר בחברה קבלנית אשר מעסיקה עובדים לא מעטים.

            הנאשם מנהל ספרים כדין, משלם מיסים בסכומים גבוהים למדינת ישראל, ודואג לפרנסת עובדיו שהינם אזרחי ישראל.

            מסמכים רלוונטיים מלמדים כי אכן יש ממש בדברים האמורים.

6.         מתחם העונש ההולם כפי שהוצג על ידי פרקליטות המדינה בפני בית המשפט העליון הינו החל ממאסר על תנאי ועד לששה חודשי מאסר בפועל.

7.         איני סבור כי יש בעבירה שקשורה ברכב כדי לשנות באופן ממשי מן המתחם.

8.         במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי, כאמור לעיל, לכך שמדובר במקרה חריג ואין המדובר במקרה אשר דומה לתיקים אחרים של שוהים בלתי חוקיים.

כאמור לעיל, מדובר בנאשם אשר מנהל ובעלים של חברה קבלנית בישראל אשר רשומה כדין ומנהלת ספרים.

9.         בנסיבות אלה סבורני כי מן הראוי לגזור על הנאשם עונש ברף נמוך יחסית של המתחם, ללא רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח.

            בהקשר זה אני ער לכך שלחובתו שלוש הרשעות קודמות כאשר האחרונה שבהן בעבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, משנת 2012.

3

10.       המאשימה עתרה לחילוט רכבו של הנאשם ואולם לאחר ששמעתי את טעוני הצדדים איני סבור כי יש מקום לחילוט האמור. ראשית, מדובר ברכב אשר הבעלות לגביו אינה ברורה, קימים גורמים נוספים אשר העלו טענות בנוגע לבעלות על הרכב לרבות בנק ירושלים (ה"ת 19799-09-13. שנית, אין זיקה מהותית בין ביצוע העבירה לבין הבעלות ברכב, זאת בניגוד לעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים. שלישית, מדובר ברכב בעל שווי רב, בסך של כ - 160,000 ₪, וסבורני כי חילוטו יהווה רכיב ענישה בלתי מידתי ביחס לחומרת מעשיו של הנאשם.

            עם זאת וכדי לאזן את רכיבי הענישה האמורים, סבורני כי מן הראוי להטיל על הנאשם קנס כספי מכביד אשר יהווה עבורו עונש קונקרטי, מוחשי ומרתיע.

11.       אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שלושה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנה מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ב.         קנס בסך של 30,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון שבהם ביום 1.1.15.

            ככל שקימת הפקדה בהליך המ"ת אשר קשור לתיקים אלה, ישולם חלק הקנס מתוך ההפקדה והיתרה כמפורט לעיל.

            לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

            ג.         6 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה.

                        רשמתי בפני את הצהרת הנאשם כי אין ולא היה בידו רשיון נהיגה בישראל, ולפיכך הנאשם פטור מהפקדת רשיון או הצהרה מתאימה.

ד.                     6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ה.        חתימה על התחיבות בסך של 20,000 ₪ לפיה ימנע הנאשם במשך שנה מהיום מביצוע כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

                        ההתחיבות תחתם תוך 7 ימים, וככל שלא תחתם יאסר הנאשם למשך 7 ימים.

4

הודעה זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ז כסלו תשע"ה, 09/12/2014 במעמד הנוכחים.