1

1.         בטרם שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו, שאלה עיקריהן:

בין הנאשם לבין ש.א. (להלן: "המתלונן") ישנה היכרות קודמת לאירועים אשר יתוארו להלן. בלילה שבין יום 04.03.17 ליום 05.03.17 הנאשם ישן בביתו של המתלונן בבאר-שבע. ביום 05.03.17 בסמוך לשעה 16:00 יצאו הנאשם והמתלונן מבית המתלונן ונכנסו למרתף באחד הבניינים. במרתף, הנאשם דקר את המתלונן בפניו באמצעות חפץ חד ונמלט מהמקום. כתוצאה מהדקירה נגרם למתלונן חתך עמוק בפנים - מאזור קדמי לאוזן שמאל המתמשך עד אמצע השפה עליונה - אשר פגע בשרירים באזור השפה וביכולת להזיז את השפה. המתלונן נותח והחתך נתפר בתפרים. המתלונן אושפז בבית חולים עד יום 07.03.17.

2

2.         הנאשם ביקש לצרף את ת.פ. 29709-09-16, התלוי ועומד נגדו בבית משפט השלום באר- שבע, ולהודות בעובדות כתב האישום שהוגש בו, והדבר ניתן לו. בכתב אישום זה נטען, כי בתאריך 09.09.15 גרם הנאשם היזק בזדון לחלון ביתו של מר יורם בראון בכך ששבר את החלון ואת סורגיו. מיד לאחר מכן הנאשם הפריע לשוטרים בכך שסירב לפתוח להם את דלת הבית.

3.         על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום בתיק זה ובעובדות כתב האישום בתיק פלילי 29709-09-16, כאמור, הוא הורשע בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 ובעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

4.         במסגרת הסדר הטיעון, המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשם 33 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן בתיק זה והתחייבות להימנע מעבירה.

5.         התביעה טענה, כי הסדר הטיעון הושג לאחר משא ומתן ארוך בין הצדדים והליך גישור ועל רקע חולשת הראיות והתרשמות התביעה מהמתלונן ומיכולתו להעיד בבית המשפט. היא הוסיפה, כי ההסדר הוא על דעת הנפגע וכי התביעה לקחה בחשבון גם את הודאת הנאשם, קבלת האחריות שלו, חסכון זמן שיפוט, ואת נסיבות חייו הקשות של הנאשם. הגישה את המרשם הפלילי של הנאשם ועתרה לכבד את הסדר הטיעון.

            ב"כ הנאשם הצטרף לדברי ב"כ התביעה. הוסיף, כי הנאשם יליד 1980. נולד בהולנד. אמו הגיעה לארץ כעולה חדשה וחייו אופיינו בתחושות תלישות וניכור שחוו הוא ואמו בארץ. בצעירותו הוא הורשע ברצח ונדון ל- 12 שנות מאסר בפועל, ונסיבות המעשה שם קשורות למסכת התעללות נוראית שבוצעה בו. הנאשם נשא תקופת מאסר ארוכה ולאחריה לא הצליח לאסוף את עצמו. מאז ועד היום הוא משתמש בסמים. גם המקרה כאן קשור במערכת יחסים של שימוש בסמים יחד עם המתלונן. אשר לתיק שצורף, מדובר בסכסוך של הנאשם עם שכנו. בזמן המעשה הנאשם היה שיכור ומסומם.

            הנאשם אמר כי הוא מעוניין לנצל את תקופת המאסר לטיפול ולשיקום.

6.         הנאשם גרם למתלונן חתך ארוך ועמוק בפנים, באמצעות חפץ חד. מעשה הנאשם חמור ובהתאם לכך יש להעניש את הנאשם בחומרה.

3

7.         לנאשם הרשעה קודמת בעבירת רצח, במסגרתה נגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל.

8.         לצד נתוני החומרא, יש לקחת בחשבון את גילו של הנאשם, את נסיבות חייו כמתואר בטיעוני ההגנה לעונש, ואת רצונו של הנאשם להשתקם, וכן את הסדר הטיעון - שהוא על דעת המתלונן - ואת הרקע לו ובעיקר את חולשת ראיות התביעה.

9.         נוכח כל האמור, עונש המאסר המומלץ בהסדר הטיעון, סביר.

10.       בקביעת גובה הפיצוי למתלונן בתיק זה, אני מתחשב בטיב הפגיעה שנגרמה לו, בניתוח שהיה עליו לעבור, בימי האשפוז שלו, ובכאב ואי הנוחות שנגרמו לו.

11.       אני דן את הנאשם לעונשים הבאים -

א.        33 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.

ב.         9 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירת אלימות המסווגת כפשע.

ג.         אני מחייב את הנאשם לשלם לב.א. פיצוי בסך 30,000 ₪.

ד.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000₪ להימנע במשך שנה מיום שחרורו מהמאסר מכל עבירת אלימות מסוג פשע. לא יחתום יאסר למשך 10 ימים.

12.       גורמי השיקום בשב"ס מתבקשים לבחון אפשרות לשילוב הנאשם בתכנית טיפולית המתאימה לו.

13.       מזכירות בית המשפט מתבקשת להעביר את גזר הדין לגורמי הטיפול בשב"ס.

זכות ערעור תוך 45 יום.

4

ניתן היום, כ"ז אלול תשע"ז, 18 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.