1

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת-דין

על יסוד הודאת הנאשם הינני מרשיע אותו בכניסה לישראל שלא כדין, בהתאם להוראת סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

ניתנה והודעה היום, ט"ז באלול התשע"ז, 7 בספטמבר 2017, במעמד הנוכחים.

2

גזר-דין

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין. על-פי המתואר בכתב האישום שהה הנאשם ביום 10.7.17 ברהט בלי שיש ברשותו אישורי כניסה ושהייה כדין.

במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בערכים המוגנים של ריבונות המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה והסדרת שוק העבודה. בעקיפין יש בכניסתו של הנאשם לישראל, שלא תחת עינם הפקוחה של גורמי הביטחון, כדי להביא לפגיעה בביטחונו של הציבור ולוּ ברמה הפוטנציאלית. בהקשר לכך ר' דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה.

עד זה מכבר עתרה המאשימה למתחם עונש הולם שתחילתו חודש ימים ותקרתו 6 חודשים חרף האמור בהלכת אלהרוש וזאת נוכח ההחמרה במצב הביטחוני שתחילתה "באינתיפאדת הסכינים" בחודש אוקטובר 2015, והמשכה באירועים ביטחוניים כאלה ואחרים. מותב זה לא קיבל את המתחם האמור, אם כי קבע שתחילתו יהיה מספר ימי מאסר. כיום נוכח השיפור במצב הביטחוני עותרת המאשימה בהעדר נסיבות חריגות למתחם עונש הולם שתחילתו ענישה צופה פני עתיד.

3

על רקע האמור לעיל, והשינוי במצב הביטחוני יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות האופפות כניסה זו כאשר ביחס אליה ניתן לומר כי זו נמצאת במדרג הנמוך. מדובר בכניסה יחידה לצורכי פרנסה ללא עבירות נלוות, כאשר הנאשם שהה בכל הנלמד תקופה קצרה בשטחי המדינה, וביקש לצאת חזרה לביתו.

מכל המקובץ לעיל הינני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם מן הראוי שינוע בין ענישה צופה פני עתיד לבין חמישה חודשים מאסר בפועל.

בקביעת עונשו של הנאשם ולקולא תילקח בחשבון הודאתו שיש בה משום נטילת אחריות והבעת חרטה. מדובר בנאשם שמצוקה כלכלית הביאה אותו לגנוב את הגבול ולהסתכן בהעמדה לדין ובריצוי עונש מאסר בפועל. המדובר בתושב השטחים אשר מעצרו ומאסרו קשים אף יותר מאשר דרך הכלל, נוכח היעדרה של מעטפת תומכת.

מנגד ולחומרה לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בגין שלוש כניסות לישראל שלא כדין, כאשר במסגרת הרשעתו האחרונה אך לפני כשנה הורשע הנאשם גם בעבירות של הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. יתר על כן, הנאשם מבצע את המיוחס לו כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן חמישה חודשים שהינו בר-הפעלה. לא מצאתי בנסיבותיו של נאשם זה להורות על הארכתו של המאסר המותנה. נקבע כבר פעמים רבות בפסיקה כי עצם אורכו של המאסר המותנה הוא לכשעצמו אינו מהווה עילה להארכתו או נסיבה חריגה שתביא לפעול במתווה שכזה. יתר על כן, הגם שמדובר במאסר מותנה ארוך הרי שיש להניח שנוכח הרשעתו ביקש בית-המשפט להרתיע את הנאשם ודומיו שלא להיכנס לישראל שלא תחת עינם הפקוחה של גורמי הביטחון. המדובר במאסר מותנה שהוטל על הנאשם אך לפני כשנה, כאשר איננו מצויים בסופה של תקופת התנאי. לא אתעלם לחלוטין ממשכו של התנאי, ועל-כן בנסיבותיו של תיק זה הלכה למעשה בית-המשפט יסתפק בהפעלת התנאי.

מכל המקובץ לעיל הינני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שלושה חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 10.7.17;

ב.         מורה על הפעלת מאסר מותנה בן חמישה חודשים מת"פ 18638-08-16, כך שחודשיים ממנו יהיו במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף א לעיל ושלושה חודשים בחופף. סך-הכול יהיה על הנאשם לרצות חמישה חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 10.7.17;

ג.         שלושה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל;

ד.         450 ₪ קנס או שלושה ימי מאסר תמורתו.

4

זכות ערעור תוך 45 יום לבית-המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום, ט"ז באלול התשע"ז, 7 בספטמבר 2017, במעמד הנוכחים.