העובדות

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום המייחס לו עבירת הסעת תושב זר, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

על פי עובדות כתב האישום, ביום 13.10.21 בשעה 17:06 או בסמוך לכך, נהג הנאשם בכניסה לנמל התעופה בן גוריון. ברכב, אותה עת שהה כנוסע מר חמזה אלחאליקה כשאין ברשותו אישור כניסה, שהייה או עבודה בישראל. בנסיבות אלה, הסיע הנאשם תושב זר השוהה בישראל שלא כדין.

רישום פלילי

2.      הנאשם נעדר עבר פלילי.

לחובתו 24 הרשעות תעבורתיות.

הסכמת הצדדים

3.      במסגרת ההבנות אליהן הגיעו הצדדים, הופנה הנאשם לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר חובה בעניינו. המאשימה הבהירה כי עמדתה למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

תסקיר שירות המבחן

4.      בתסקיר שירות המבחן שהוגש ביום 2.3.23 צוין הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם בחור צעיר כבן 22, רווק המתגורר בבית הוריו בכפר קאסם. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ובידו תעודת בגרות. לדברי הנאשם, תכנן להמשיך ללימודי השכלה גבוהה, אך נוכח קשיים כלכליים העדיף לסייע בפרנסת משפחתו.

הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשיו, הכיר בתוצאותיהם ובבעייתיות שבאה לידי ביטוי בביצועם. לצד זאת הסביר כי מדובר בנוסע שהעסיק בעבר, סבר כי החזיק אישור העסקה בישראל, ורק לאחר שנעצר לבדיקה, הבין כי תוקף האישור אותו החזיק התושב הזר, פג.

הנאשם הדגיש כי הוא מבין את חומרת המשעים, ביטא תחושות צער וחרטה וניכר כי הוא מודע להשלכות התנהגותו. הנאשם ביטא נכונות לשתף פעולה עם שירות המבחן ולבצע צו של"צ. בדיקת שתן שמסר, נמצאה נקייה משרידי סם.

שירות המבחן התרשם לחיוב מן הנאשם וסבר כי צו של"צ בהיקף של 200 שעות עשוי להיות חלופת ענישה חינוכית ושיקומית אשר באמצעותה יהיה בכך כדי להקטין את הסיכון להישנות ביצוע העבירות.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

5.      בראשית טיעוניה עמדה המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות בהן הורשע הנאשם. כך ציינה את הפגיעה בביטחון המדינה ובזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה. המאשימה הוסיפה וציינה כי בהסעת ובהעסקת שוהים בלתי חוקיים, מסכן הנאשם את ביטחונם ושלומם של אזרחים חפים מפשע.

6.      המאשימה עתרה למתחם עונש הולם בין חודש ל-6 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי, קנס ופסילה על תנאי, והציגה פסיקה לתמיכה בעתירתה זו.

7.      בהתייחס המאשימה לנסיבות הנאשם עצמו, ציינה את העולה מתסקיר שירות המבחן, לפיו הנאשם הסיע את השב"ח לצורך הפקת רווח כלכלי משהשב"ח הועסק על ידו וכי הנאשם היה מודע להיות התושב הזר שוהה בישראל ללא היתר כדין. עוד ציינה המאשימה את עברו התעבורתי של הנאשם ומנגד את נטילת האחריות והבעת החרטה.

8.      בסופו של דבר עתרה המאשימה לגזור על הנאשם חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות לצד מאסר מותנה, קנס בסך 1,500 ש"ח ופסילה על תנאי.

טיעוני ההגנה

9.      הסנגור פתח וציין כי הנאשם בחור צעיר, נעדר עבר פלילי אשר הודה ונטל אחריות על ביצוע העבירה המיוחסת לו.

עוד הדגיש הסניגור כי מדובר בתושב זר אשר בעבר החזיק באישור הדרוש אך תוקפו פג, לכן לטענתו, בנסיבות אלה לא קם אותו חשש לפגיעה ביטחונית, המגולם דרך קבע בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. הסנגור הוסיף כי הנאשם בן למשפחה נורמטיבית אשר עתידו לפניו והוא מבקש ללמוד במוסד להשכלה גבוהה. הסנגור הפנה לתסקיר שירות המבחן ולהמלצה לצו של"צ בהיקף של 200 שעות, כך טוען הוא כי בפועל, היקף השעות שיבוצעו גבוה מחודש של עבודות שירות, מכאן שהאינטרס הציבורי לא יפגע.

הסניגור התייחס לפסיקה אליה הפנתה המאשימה וציין כי בעניינו של הנאשם מדובר בפגיעה מהרף הנמוך, ובנסיבות אלה, עתר לאמץ המלצות שירות המבחן.

דיון והכרעה

10.  המעשים המיוחסים לנאשם פוגעים בביטחון המדינה ובשלום הציבור.

כל המסייע לשוהים בלתי חוקיים בהסעה עלול לתרום, גם אם בעקיפין, לטרור ולאלימות. כן, מגן החוק על ערכים נוספים חשובים כגון ריבונותה של מדינת ישראל והסדר החברתי שבהסדרת כניסתם ושהותם של זרים בתחומי המדינה. סדר זה חיוני לביטחון הציבור וליציבות חברתית וכלכלית.

11.  כדי לסייע במניעת תופעת השהייה הבלתי חוקית יש לבצע פעולות אכיפה כנגד המסייעים להם. על חומרת העבירות ניתן אף ללמוד מהעונש הקבוע לצדן.

כך למשל, העונש הקבוע לצד עבירת הסעת שב"ח - שנתיים מאסר. לשם השוואה, לצד עבירת כניסה לישראל בניגוד לחוק, קבוע עונש מאסר למשך שנה אחת בלבד. עינינו הרואות את החומרה היתירה אותה מייחס המחוקק לעבירות ההסעה.

12.  אין צורך להכביר מילים על החומרה בעבירת הסעת שב"ח, שלא רק שיש בה כדי לפגוע בריבונותה של המדינה להחליט מי יבוא בשעריה, אלא שהיא אף מגבירה את הסכנה הנשקפת לקידום ולמימוש מעשי טרור. עם זאת, ברי כי גם בעניין זה קיימות דרגות חומרה שונות. יש להבחין בין מי המבצע עבירה זו פעם אחר פעם, לבין מי אשר לו זו מעידה חד פעמית, יש להבחין בין מי המסיע נוסע אחד או שניים לבין מי המסיע שלושה או יותר, יש להבחין בין אשר לו זו מעידה חד פעמית לבין מי המעסיק שוהים בלתי חוקיים יום אחר יום, עוד יש להבחין בין מי המסיע בתוך שטחי מדינת ישראל לבין מי המסיע אל המדינה.

13.  אזכיר כי בעניין שלפניי הורשע הנאשם בכך שהסיע את השוהה הבלתי חוקי פעם אחת, כאשר בעבר אחז התושב הזר בהיתר כניסה לישראל. עוד יובהר כי הסעת התושב הזר נעשתה בתוככי מדינת ישראל, ועל פי כתב האישום לא ניתן לומר כי הנאשם הפיק רווח כלכלי מההסעה.

14.  בנסיבות אלה, ומבלי להקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, בחינת נסיבות ביצוע העבירה מצביעה על פגיעה ברף נמוך של הערכים המוגנים.

15.  מדינות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. במקרים שבהם עולות נסיבות מעשה מיוחדות, כגון הסעה חד פעמית, או רקע מיוחד לביצוע עבירה, ניתן להסתפק גם במתחם המתחיל בענישה צופה פני עתיד (ראה לענין זה רע"פ 5861/11 דניאל נ' מ"י (18.8.11). ראו למשל:

א.    ברע"פ 1119/18 חסן נ' מ"י (9.5.18) הורשע המבקש בעבירה אחת של הסעת שני שוהים בלתי חוקיים. המבקש נעדר עבר פלילי, עבד בתחום ההוראה והשיפוצים כאשר תפקד באופן תקין הן מבחינה תעסוקתית והן מבחינה חברתית. בית משפט השלום הרשיע את המבקש וגזר עליו ענישה צופה פני עתיד לצד מרכיבים נלווים. ערעוריו לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

ב.     בע"פ (מחוזי חי') 2789-05-21 באסל אבו טועמה נ' מ"י (15.07.2021) הורשע המערער בעבירה אחת של הסעת שני שוהים בלתי חוקיים. בית משפט השלום סבר כי מדובר בעבירה ברף חומרה נמוך וגזר חודשיים מאסר על תנאי לצד צו של"צ בהיקף של 120 שעות. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי טען המערער שיש לבטל את הרשעתו כיוון שזו עלולה להסב לו נזק בלתי הפיך. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו והדגיש כי מדובר בעבירה של הסעת שב"ח אשר היא עבירה חמורה ולא ניתן בנסיבות שכאלו להתעלם מהרשעה.

ג.       בת"פ (שלום רח') 43773-12-20 מ"י נ' מברוק מדיעם (04.10.2021) הורשע הנאשם בעבירה אחת של הסעת שני שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט הדגיש כי מדובר בעבירה הפוגעת בערכי הביטחון של המדינה ואזרחיה. כמו כן, קבע בית המשפט כי מתחם הענישה בעבירה של הסעת שב"ח אחד או שניים נע בין מאסר על תנאי ועד לתקופה של 7 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים, וגזר 6 חודשי מאסר על תנאי.

ד.     בת"פ (י-ם) 45200-09-17 מ"י נ' רג'דה אבו חמאד (10.9.19) הורשעה הנאשמת בשתי עבירות של הסעה ברכב של תושב זר השוהה שלא כדין. בשל התמודדות עם קשיים כלכליים ניכרים ומצב רפואי מורכב של בעלה, ובשים לב לכך כי מדובר במי אשר לה מערכת ערכים נורמטיבית בבסיסה, נעדרת עבר פלילי, העושה מאמצים להתקיים בדרכים מקובלות בדרך כלל ואף ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע ומחדד גבולות, גזר עליה בית המשפט צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

16.  בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

17.  משנקבעו מתחמי הענישה ולא נמצא טעם לסטייה מהם, יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו.

בהקשר זה מצטברים בעניינו של הנאשם מספר שיקולים המצדיקים הקלה בעונש. ראשית יש להזכיר את הודאתו במיוחס לו כבר בהזדמנות הראשונה ואת החיסכון בזמנם של העדים. עוד ראוי להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהם עלו מטיעוני הסניגור ומתסקיר שירות המבחן. מדובר בבחור צעיר אשר מסייע בפרנסת משפחתו, שאין לחובתו עבירות קודמות בפלילים.

לאור התרשמותי לחיוב מהנאשם ועל בסיס המלצת שירות המבחן תוך מתן משקל לגילו הצעיר ורצונו להתפתח מקצועית ואישית, מצאתי לאמץ המלצות שירות המבחן לצו של"צ.

סוף דבר

18.  הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

                    א.        מאסר לתקופה של חודשיים, וזאת על תנאי למשלך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

                     ב.         צו של"צ בהיקף של 200 שעות.

                      ג.         קנס בסך 1,500 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם. הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

                     ד.         פסילה מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

הובהרה לנאשם חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן בביצוע צו השל"צ ומשמעות היעדר שיתוף הפעולה.

בית המשפט מבהיר לנאשם כי ככל שלא ישתף פעולה עם שירות המבחן, ניתן יהיה להפקיע את צו השל"צ ולהטיל עליו עונש אחר תחתיו.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, א' ניסן תשפ"ג, 23 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.