1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ענת גוש חלב ומתמחה נטע יוספי

הנאשם בעצמו ובאת כוחו עו"ד ליבת אזולאי

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

רקע

1.                   הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת חומר מסכן במטרה להפיצו או למוכרו בניגוד לסעיף 7(א) לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013.

 

2

על פי עובדות כתב האישום ביום 18.12.13 החזיק הנאשם בחומר מסכן מסוג PB-22המכונה "נייס גאי" בכמות של 18 יחידות המחולקות לשקיות קטנות וזאת במטרה להפיצו או למוכרו וללא היתר או רישיון על פי חוק.

 

 

הסדר הטיעון

2.                   ביום 21.12.16 הוצג הסדר במסגרתו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, הורשע והופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. הצדדים לא הציגו הסכמה עונשית. המאשימה הודיעה כי עמדתה למאסר, ב"כ הנאשם ביקשה לשקול את שאלת ביטול ההרשעה.

 

תסקיר שירות המבחן

3.                   בתסקיר מיום 12.6.17 סקר שירות המבחן באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 29, נשוי ואב לשניים, עובד כשכיר וגדל במשפחה נורמטיבית. בוגר 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, נעדר עבר פלילי. החל לצרוך "נייס גאי" בתום השירות הצבאי, בנסיבות חברתיות, לדבריו הפסיק את צריכת הסמים עם מעצרו. בדיקות שמסר בשירות המבחן נמצאו ללא שרידי סם. שירות המבחן התרשם כי אין התמכרות המצריכה התערבות ייעודית.

מהתסקיר עולה כי הנאשם ביצע העבירה בשל מצב כלכלי קשה ובמטרה לעשות רווח כלכלי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו והביע חרטה כנה. הנאשם בעל שאיפות נורמטיביות בתחום האישי והמקצועי, מגלה יציבות והתמדה בחייו ומאז האירוע הנדון לא צורך סמים. שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות עבירות נמוך. שירות המבחן סבר כי יש מקום לענישה בדמות של"צ אך לאור סירובו של הנאשם לבצע של"צ בשל אילוצי עבודתו, נמנע מהמלצה עונשית בעניינו. שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול הרשעה.

 

4.         בתסקיר מיום 17.10.17, לאחר שהנאשם הביע נכונות לבצע של"צ, המליץ שירות המבחן על צו של"צ בהיקף של 200 שעות. שירות המבחן שב וחזר על התרשמותו כי אין נימוקים המצדיקים ביטול הרשעת הנאשם.

טיעוני הצדדים לעונש

4.                   ב"כ המאשימה הפנתה לערך המוגן שנפגע כתוצאה ממעשיו של הנאשם, טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-12 חודשי מאסר ועתרה להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון והתחייבות כספית. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה.

3

 

5.                   ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, העבירה מחודש דצמבר 2013 וכי באותה עת "נייס גאי" לא היה תחת פקודת הסמים המסוכנים, אלא הוגדר 3 חודשים קודם לביצוע העבירה כחומר מסכן. ב"כ הנאשם הפנתה לדברי הנאשם בחקירתו במשטרה כי לא ידע שהחומר הוא חומר אסור. ב"כ הנאשם הגישה תעודות הערכה והצטיינות שקיבל הנאשם במסגרת שירותו הצבאי, ציינה כי הנאשם נשוי ואב ל-2 ילדים, מפרנס יחיד, הפנתה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, ולהערכת שירות המבחן כי הסיכון להישנות העבירה נמוך. ב"כ הנאשם ביקשה לבטל הרשעת הנאשם, לדבריה הנאשם אדם צעיר, כרגע עובד במפעל אך מדובר בגבר צעיר שעשוי לרצות לעשות שינוי בחייו והרשעה בדין עלולה לפגוע בו.

 

6.                   הנאשם היום הביע חרטה, ציין שהאירוע מאחוריו, הוא נשוי ואב ל- 2 ילדים ועובד כמנהל מחלקה בתחום הברזל.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

7.         במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על שלום הציבור מפני פגיעתם הקשה של חומרים מסכנים.

 

מדברי ההסבר להצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים, התשע"ג-2013 ("הצעות חוק הממשלה", התשע"ג, חוברת מספר 783), עולה כי החוק נועד להיאבק בחומרים אשר משרד הבריאות מצא אותם כמסכנים, בדרך של הכרזה מנהלית מהירה של מנכ"ל משרד הבריאות ולא בדרך של תיקוני חקיקה לפקודת הסמים שהם איטיים וזהירים יותר:

 

4

"המדובר בחומרים אשר בדומה להשפעות הנגרמות בשימוש בסמים, השימוש הגורם להשפעות פסיכו אקטיביות. חומרים אלו כובשים את שוק המשתמשים במהירות, עוד לפני שעלה בידי הרשויות לאסור את השימוש בהם. בשל העובדה שאינם נכללים בפקודת הסמים, הם מיוצרים ומופצים באופן גלוי לכל דורש למרות הסיכון הרב הנשקף מהם. במיוחד מקובל השימוש בהם בקרב בני נוער וצעירים. מנתוני משרד החינוך עולה כי אלפי בני נוער בארץ צורכים חומרים מסכנים מדי שנה בשנה ונתונים להשפעות המזיקות של חומרים אלו".

 

הגם שהערך המוגן זהה, לזה אשר מוגן בפקודת הסמים, והגם שנזקם של חומרים מסכנים לעתים אף חמור יותר מנזקם של סמים מסוכנים, הרי שעבירה זו הוגדרה כעוון כשהעונש המירבי הקבוע בצידה הוא 3 שנות מאסר (להבדיל ממקבילתה בפקודת הסמים, שם העונש המירבי עומד על 20 שנות מאסר).

השוני בהגדרת העבירה יהיה בו כדי להשפיע במידה מסויימת על מתחם העונש ההולם, אם כי לא באופן אריתמטי.

 

ראו בעניין זה דבריו של בית המשפט בעפ"ג (מרכז) 47767-06-14 מור נ' מדינת ישראל (6.7.14):

"יש במטרה הנ"ל של החוק, שהוא אמנם חוק חדש, כדי להצדיק השוואה, גם אם לא עד כדי זהות, בין סחר בחומר מסכן לבין סחר בסם מסוכן, כאשר המגמה היא בדרך כלל להכניס את החומר המסכן, בבוא העת, לפקודת הסמים המסוכנים.

משכך הם פני הדברים, הרי גם אם מדובר בחוק חדש יחסית ובעונש מירבי של 3 שנות מאסר הקבוע בצד העבירה של סחר בחומר מסכן, אין לומר שמתחם ענישה שהרף העליון שלו מגיע כדי שליש מהעונש המירבי והרף התחתון שלו כדי שישית מהעונש המירבי, איננו סביר, בהתחשב במטרת הענישה כאשר מדובר בחומר מסכן".

 

            ראו גם דברי בית המשפט בעמ"ת (ב"ש) 26252-02-14 אזמה נ' מדינת ישראל (18.2.14):

 

"אכן מדובר בחוק חדש, אשר נועד ליתן מענה בבעיה קשה של הפצת "סמי פיצוציות", נוכח הסרבול הכרוך בהגדרת חומר מסוכן כסם. נוכח השיקולים השונים שעמדו ביסוד החוק ובזהירות המתבקשת, סווגה עבירת המכירה כעוון, ויש כמובן ליתן לכך משקל ממשי כאשר שוקלים אפשרות שחרורו של נאשם לחלופת מעצר. עם זאת, ברי, כי המסוכנות אינה יכולה להיבחן רק על רקע סיווג העבירה, כאשר הסכנה לציבור כתוצאה מהפצת חומרים מסכנים אינה שונה באופן דרמטי מהשפעת חומרים אחרים, שכבר הוגדרו כסמים ונכללים בגדרי פקודת הסמים ..."

5

 

8.         מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוניבשים לב לכמות החומר המסכן שהחזיק הנאשם, ולכך שעל אף שהחזיק את החומר במטרה להפיצו או למוכר, החומר טרם הופץ או נמכר ולפיכך הועמד לדין על ההחזקה ולא על סחר. על מידת הפגיעה ניתן ללמוד גם מכך באוגוסט 2014הוסף החומר 22-PBלתוספת לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

 

9.         באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שהנאשם החזיק ב- 18 יחידות של "נייס גאי" המחולקות לשקיות קטנות. הנאשם החזיק החומר במטרה להפיצו או למוכרו. נתתי דעתי לכך שהחומר הוגדר כחומר מסכן 3 חודשים קודם לביצוע העבירה וכי מספר חודשים לאחר מכן הוגדר החומר כסם מסוכן ונכלל בפקודת הסמים המסוכנים. נתתי דעתי לכך שהעבירה בוצעה למטרות רווח, שקדם לביצוע העבירה תכנון מוקדם. כפי שעולה מהתסקיר הנאשם חבר לסוחר סמים אשר מכר לו את החומר המסכן. נתתי דעתי לפוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם אילו החומר המסכן היה מופץ לכל דורש. נתתי דעתי לטענת ב"כ הנאשם כי הנאשם מסר בחקירתו במשטרה כי לא ידע שעסקינן בחומר מסכן, לא מצאתי ליתן כל משקל לטענה זו. העובדה שהנאשם חבר לסוחר סמים והחזיק את הסם במקלט, מלמדות על ידיעתו שמעשיו אסורים.

 

10.       בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי העונשים אשר הוטלו על מי שהורשע בעבירה של החזקת חומרים מסכנים במטרה להפיצם נעים ממאסר מותנה ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל. ראו למשל:

·        עפ"ג (ב"ש) 16702-12-14 פייסחוב נ. מדינת ישראל (11.2.15) החזקת 7 יחידת של חומר מסכן מסוג 22-PB, יחידה של חומר מסכן מסוג AB-PINACA, ומסירת לשני אנשים שונים יחידה של חומר מסכן מסוג AB-FUBINACA. בית משפט קמא קבע מתחם של 4-12 ח' מאסר למכירת חומר מסכן ומע"ת ועד 6 ח' מאסר להחזקה של יחידת בודדת לצורך מכירה. בית משפט קמא גזר ל-14 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי הפחית בעונשו ל- 12 חודשי מאסר.

·        עפ"ג 47767-06-14 צבי מור נ' מדינת ישראל (6.7.14). המערער הורשע בשתי עבירות של מכירת "נייס גאי" לסוכן משטרתי. נקבע מתחתם 6-12 ח' מאסר .נדון ל- 7 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

6

·        עפ"ג (מחוזי מרכז) 55972-03-15 אמר נ' מדינת ישראל (19.5.15), המערער הורשע ב-11 אישומים שכללו מכירת "נייס גאי" לשוטר, החזקה של 19 יחידות "נייס גאי" וכן לפחות 103 אירועים נוספים של מכירת "נייס גאי". כל מכירה בתמורה ל- 120 ₪. בית המשפט קמא גזר על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמיד המאסר על 24 חודשים.

·        43873-08-14 (חדרה) מדינת ישראל נ' עמנואל (11.7.17). מכירה אחת של חומר מסוג AB-CHMINACAתמורת סך של 200 ₪. והחזקת 5 יחידות נוספות של החומר המסכן. נידון ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן.

·        23085-01-15 (נתניה) מדינת ישראל נ' דבש (3.1.17), מכירת 2 יחידות של חומר מסכן לשוטרות בתמורה של 200 ₪. במועד אחר הפריע לשוטר בכך שלא עצר למרות דרישת השוטר. נידון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות, וענישה נלווית.

·        29716-07-16 (נתניה) מדינת ישראל נ' חדד ואח' (20.4.17). נאשם 2 החזיק בשקיות של חומרים מסכנים משלושה סוגים שונים במטרה לסחור בהם. במקרה אחר החזיק ב- 109 שקיות המכילות חומר מסכן (משלושה סוגים שונים) וזאת למטרות סחר. נידון בהסדר למאסר מותנה וקנס.

·        ת"פ (רמלה) 13793-08-15 מדינת ישראל נ' מלול (12.02.17). מכירת 3 שקיות של חומר מסכן מסוג AB-PINACAלסוכן משטרתי בתמורה ל- 400 ₪. נקבע מתחם שמתחיל ממאסר קצר בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר. נידון לחודשיים מאסר בפועל וענישה נלווית.

ת"פ (ב"ש) 25725-01-14 מדינת ישראל נ' וסקר (12.6.14) מכירת שקית אחת של חומר מסוכן מסוג 22-PBוהחזקת 10 שקיות נוספות למטרות סחר. נקבע מתחם בין 4-10 ח' מאסר לכל אחת מהעברות. נדון ל- 8 חודשי מאסר וענישה נלווית.

·        ת"פ (ב"ש) 15892-12-13 מדינת ישראל נ' פראג' (24.3.14), סחר בחומר מסכן מסוג 25-b-nbomeוהחזקת 1 גרם קוקאין ו- 1.8 גרם חשיש. נידון בהסדר ל- 12 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת מע"ת בן 3 חודשים.

·        ת"פ (ב"ש) 54254-01-14 מדינת ישראל נ' מתן תורה (1.4.14) מכירה אחת של "נייס גאי" תמורת 10 ₪ והחזקת סמים לצריכה עצמית. נידון בהסדר סגור ל- 12 ח' מאסר בפועל שכללו הפעלת 2 מאסרים מותנים באורך כולל של 7.5 חודשים.

·        ת"פ (ב"ש) 33408-01-14 מדינת ישראל נ' טל (1.4.14). סיוע לסחר של שקית אחת של חומר מסכן מסוג 22-PBוסחר אחד של חומר מסוג ab-fubinaca, והחזקת שש שקיות נוספות למטרות הפצה. נידון בהסדר סגור לעונש של 10 חודשי מאסר.

·        ת"פ (ב"ש) 17474-01-14 מדינת ישראל נ' ביטון ואח' נאשם 2 נידון על סחר ונאשם 1 על סיוע לסחר ב 4 חבילות של חומר מסכן מסוג "נייס גאי". נאשם 2 נידון ל- 8 חודשי מאסר ונאשם 1 ל- 6 חודשי מאסר וענישה נלווית.

·        ת"פ (אשדוד) 52877-10-13 מדינת ישראל נ' פודבדוב (18.3.14). 2 מכירות של חומר מסכן מסוג "נייס גאי" תמורת תשלום. נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·        ת"פ (אשקלון) 20825-08-14 מדינת ישראל נ' יהודה (21.9.14), מכירת יחידה של חומר מסכן מסוג AB-CHMINACA. נגזרו 60 ימי מאסר בפועל וענישה נלווית;

·        ת"פ (רמלה) 16980-01-14 מדינת ישראל נ' יחזקאל (20.11.14), הנאשמים החזיקו 405 שקיות "נייס גאי". נידונו ל- 6 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית;

7

·        ת"פ (אשדוד) 26729-05-14 מדינת ישראל נ' אלגריסי (2.7.14). 2 מכירות של "נייס גאי" לסוכן משטרתי בתמורה ל- 50 ₪ והחזקת 6 שקיות נוספות של "נייס גאי". נקבע מתחם 1-3 ח' מאסר לכל אירוע. נדון ל- 4 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית;

·        ת"פ (ק"ג) 36953-04-14 מדינת ישראל נ' קרקולוב (28.9.14. מכירת חומר מסכן לסוכן משטרתי תמורת 100 ₪. והחזקה בכמות נוספת של חומר מסכן במשקל 0.94. נקבע מתחם 5-12 ח' מאסר . נגזרו 5 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.

·        ת"פ (ק"ג) 49374-04-14 מדינת ישראל נ' בכר (19.7.15) . 2 מכירות של חומר מסכן מסוג "נייס גאי". נקבע מתחם 8-18. נגזרו 3 חודשי מאסר בע"ש בשל שיקולי שיקום.

·        ת"פ (רמ') 58372-12-14 מדינת ישראל נ' ציקואשווילי (2.11.15). הנאשם החזיק ברכבו 25 יחידות של "נייס גאי" במטרה לסחור בו. נידון לחודשיים עבודות שירות וענישה נלווית.

·        ת"פ (ראשל"צ) 20056-11-14 מדינת ישראל נ' בבקוב (22.10.15). מכירת יחידה של חומר מסכן מסוג "נייס גאי". נידון בהסדר למע"ת וקנס.

 

11.       לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

ביטול הרשעה

12.       הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

13.       יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.

הגם שאין עסקינן במדרג הגבוה ביותר שבעבירות של הפצת חומרים מסכנים, עדיין עסקינן בעבירה חמורה ומסוכנת.

 

8

בע"פ (מחוזי מרכז) 24457-03-15 פבל גוטרמן נ' מדינת ישראל, בית המשפט קבע כי מדובר במעין "מקבילית כוחות":

 

"ככל שמעשי העבירה חמורים יותר, כך אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית, אלא נדרשת פגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית יותר. ולהיפך - ככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן להסתפק בפגיעה כללית יותר, לרבות תוך התחשבות בעובדה שמדובר בצעירים המצויים בראשית דרכם ושעתידם עוד לפניהם. כמובן שכל זאת בתנאי שמלכתחילה אכן מדובר בעבירה מהסוג ומהנסיבות שמצדיקות בחינת האפשרות לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי".

 

הנאשם בן 29.9 שנים. אינו קרוב לגיל הקטינות. הנאשם לא הצביע על קיומו של נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעה, וחששו כי הרשעה עלולה לפגוע ביכולתו בעתיד לבצע שינויים תעסוקתיים נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי. עסקינן בנזק ערטילאי ולא קונקרטי.

אף שירות המבחן לא מצא הצדקה להורות על ביטול ההרשעה.

 

לאור האמור, ב"מקבילית הכוחות" בנסיבות שבפניי, לאור חומרת העבירה אין די בנזק ערטילאי שיכול ויתרחש בעתיד כתוצאה מהרשעה. לפיכך, הרשעת הנאשם תיוותר על כנה.

 

חריגה מהמתחם משיקולי שיקום

 

14.       המחוקק קבע בסעיף 40ד' לחוק כי אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם, יכול בית המשפט לקבוע כי העונש שיוטל על הנאשם יחרוג ממתחם העונש ההולם, וזאת מטעמי שיקום. ניתן לחרוג מהמתחם בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן גם במקרה בו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם הם בעלי חומרה יתירה.

 

בע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.13). עמדה כב' השופטת ע' ארבל על הנסיבות וקריטריונים שיש בכוחם להצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם:

9

"במקרה הנדון קיימים נתונים רבים המעידים על פוטנציאל שיקומי גבוה במיוחד באופן המצדיק חריגה ממתחם העונש שנקבע בהתאם לסעיף 40ד (א) לחוק. עברו של המערער נקי לחלוטין, וכאמור עד לאירוע הנדון הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי. תסקיר המבחן בעניינו של המערער מגלה פוטנציאל שיקומי ממשי, תוך קביעה כי הסיכוי לביצוע עבירות נוספות בעתיד הוא נמוך ביותר. שירות המבחן המליץ כזכור להשית על המערער עונש מאסר שיבוצע בעבודות שירות. כמו כן, מהתנהלות המערער בתקופת מעצרו, ומאסרו עד כה, ניתן ללמוד על שיתוף פעולה אמיתי עם רשויות אכיפת החוק ובמיוחד עם שירות המבחן, מה שמעיד על רצונו להשתקם, וכן דומה כי למערער משפחה שיכולה לספק לו תמיכה משמעותית לשם כך. התסקיר אף מלמד כי מאסרו של המערער עלול להביא להידרדרות במצבו ולפגוע קשות בסיכויי שיקומו, חשש המתגבר ככל שמדובר במאסר ממושך יותר. כל אלו, לצד החרטה שהביע על מעשיו, מביאים למסקנה כי למערער סיכוי של ממש להשתקם, באופן המצדיק לחרוג מהמתחם שנקבע"

 

ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 262/14 מוחמד נאזף נ' מדינת ישראל (22/01/14):

 

"בהקשר זה אני מוצא לנכון להעיר עוד כי שיקולי שיקום הם, אמנם, בעלי מעמד חשוב עת מאזן בית המשפט בין שיקולי הענישה, הגמול וההרתעה, במלאכת גזירת הדין. במקרים שבהם נרתם הנאשם להליך שיקומי, או מראה נכונות כנה לעשות כן - עשויים שיקולי השיקום אף לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול (ראו: דברי חברי, השופט א' שהם, ב-רע"פ 3711/13 הושיאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.7.2013) (להלן: עניין הושיאר))... בית המשפט יטה לבכר את שיקולי שיקומו של הנאשם על פני שיקולים אחרים כאשר הוא משתכנע כי הנאשם השתקם ושינה את דרכיו, או כי קיים סיכויי ממשי לשיקומו, וכך הוא "במקום שבו נראה כעקבי הליך השיקום שבו מצוי המבקש-המערער" (ראו: רע"פ 8665/12 ברהנה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.5.2013)) - ואילו השמתו של הנידון מאחורי סורג ובריח עלולה לאיין את ההליך השיקומי, או לפגוע בו באופן ניכר.

 

 

15.       הנאשם ביצע את העבירות לפני 4 שנים, כשהיה בן 25. הנאשם שבפני נעדר הרשעות קודמות והרשעות מאוחרות. שירת שירות צבאי מלא כלוחם, הוצגו מסמכים ותעודות המלמדים על היותו חייל מוכשר, ממושמע, אהוב, שימש דוגמה ומופת לחבריו. הנאשם הודה ולקח אחריות בהזדמנות ראשונה. הביע צער וחרטה על מעשיו. חלפו 4 שנים ממועד ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים חדשים. מאז האירוע הפסיק הנאשם כליל להשתמש בסמים, הבדיקות שמסר בשירות המבחן יצאו נקיות משרידי סם. להערכת שירות המבחן הסיכון להישנות עבירות נמוך. שירות המבחן לא מצא צורך להתערבות יעודית בתחום הסמים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל עמדות ושאיפות נורטיביות ומנהל אורח חיים יציב ותקין. הנאשם ערך מאמצים לפרנס את משפחתו ולתפקד באופן מיטיב כאב משפחה. הנאשם נשוי ואב לשני ילדים.

 

10

כאמור, שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות של"צ.

 

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, ומשחלפו 4 שנים והנאשם לא חזר לסורו, התרשמתי כי הנאשם שבפניי השתקם וכי הסיכון שישוב לבצע עבירות נמוך, ולפיכך, ולאור כל הנתונים שלעיל, מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהימנע מהטלת רכיב של מאסר בפועל.

 

16.       תמהיל הענישה יאוזן בדמות של"צ בהיקף ניכר. בשים לב שהעבירה בוצעה למטרת רווח, יוטל רכיב כספי משמעותי והתחייבות מרתיעה.

 

 

 

סוף דבר

17.       אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        אני מטילה על הנאשם 6 חודש מאסר וזאת על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים או עבירה בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013.

 

          ב.           פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודשיים.

 

                         הפסילה בפועל תחל היום.

                         לבקשת הנאשם, אני מתירה לו לנהוג ברכב היום עד השעה 22:00.

 

מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרשיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מהיום, אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

 

11

ג.            פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים או בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013.

 

ד.           הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה על פקודת הסמים המסוכנים או על חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 והכל במשך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תיחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ה.        הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במסגרת האגודה למען העיוור בקרית גת, בתפקיד עוזר כללי, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

ו.         קנס בסך של 4000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים . תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.1.18.

ככל שקיים פקדון יקוזז הקנס תוך הפקדון בתיק מ"י 43983-12-13 או בתיק מעצר אחר הקשור לתיק זה, יקוזז הפקדון על חשבון הקנס.

 

ז.                        מורה על חילוט הסך של 1,060 אשר נתפס בידי הנאשם.

 

המוצגים - סמים ואחרים יושמדו, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

 

12

 

 

ניתנה והודעה היום ט' חשוון תשע"ח, 29/10/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

 

הוקלד על ידי דניאל זזון